אליאור ..
עוד מעט זה שנתיים שאני אוהבת אותך ,
נכון נסייתי לשכוח אותך הייתי עם אחרים
אבל אני כ"כ אוהההההההההההבת אותך !
ואחרי שתיכנתתי סוף סוף להגיד לך את זה שנהיה ביחד
יש מחר שביתה וזה לא משנה אני אפס אין לי אומץ להגיד לך
אני אוהבת אותך , ויאהב תמיד .
את לא אפס מאמי , אל תגידי את זה אף פעם
ואם את רוצה שתהיו ביחד - אל תוותרי על זה!
(כתבתי את זה עכשיו לחבר לשעבר שלי...)
ל: א...
אתה לא מבין כמה התאהבתי...כמה גרמת לי להרגיש כמה עשית לי טוב...כמה היה לי טוב איתך...אבל אתה עוד יותר לא מבין איך שברת לי ת'לב כשהכי הייתי זקוקה לך...איך כאב לי כשהבנתי שבכלל לא אהבת שרק הייתי תחליף...אתה גם בטח לא יודע שאני כבר מזמן לא שופטת אותך על כל אלה...אלא התחלתי להבין מה אתה מרגיש למרות כל הכאב שיש לי...אתה לעולם לא תבין כמה אהבה אני מרגישה אתה לעולם לא תבין ככל הנראה שהאהבה שלי אליך ללא טינה כלל...אני מקווה שיום אחד תצליח להיות מאושר עם מי שאתה באמת אוהב...
עוד מכתב למישהי שנפטרה: (דודה שלי נפטרה מסרטן...והשאירה לבד שלושה ילדים ובעל)
אני אף פעם לא אבין איך זה קרה...אני אף פעם לא אבין למה אלוהים לקח אותך...את היית בנאדם כזה טוב כזה מתחשב לא אכזבת אפחד...כולם אהבו אותך...לא היו לך אויבים רק חברים קרובים ופחות קרובים...ואני פשוט לא מסוגלת לעכל את המוות הנורא שלך לא מסוגלת להבין איך כזה דבר קורה...שלושה ילדים קטנים הם היו אותה תקופה ממש קטנים לאבד אמאאאא...כזאת טראומההה...אני זועקת לשמיים ואני לא מבינההה למה ריבונו של עולם...
2 בנות שהכרתי:
חשבתי שאתן מבינות אותי...חשבתי שאתן מקשיבות לי שאכפת לכן...אבל בעצם מבינה שלאף אחד לא יהיה אכפת ממני לעולם כי אני לא שווה הרבה...ואנשים לא אוהבים להיות במחיצתי...אבל אני אותכן אוהבת מכל הלב באמת..אתן האנשים היחידים שהיה להם אכפת באמת אי פעם...אז למה אתן נוטשות אותי כשהכי קשה...למה?! אני לא מבינה את זה...ריבונו של עולם אני צריכה אותן...הן היחידות שקולטות אותי היחידות שאי פעם הבינו אותי...
לחברה שלי שאנחנו כבר לא בקשר:
היינו בקשר כזה טוב...ואז הגענו לשם...הכרת חברה חדשה...ואת יודעת מה? זה לא נורא שהתרחקת ממני...עכשיו אני מבינה כמה זה חשובבב...כי בפעם הראשונה ראיתי אותך נפתחת למישהו ובאמת מוציאה רגשות החוצה...אני מודה לאלוהים שהביא לך מישהי שהצליחה באמת לעזור לך לשחרר דברים גם אם זו לא אני!!!...
לחבר שלי,
אהבה שלי, אולי אתה אף פעם לא תדע, אולי אתה גם לא ממש יודע,
אני אכתוב לך את זה כאן כי אני יודעת שאתה לעולם לא תקרא את זה.
מאמי שלי, אתה לא מאמין איזה מקום לקחת בלב שלי, מקום ענק , עצוווום!!!
עכשיו כשאנחנו ביחד אני כל יום אומרת תודה לאלוהים!!!
מה יהיה אם אנחנו לא נהיה ביחד!? מה יהיה אם תפסיק לאהוב אותי?
מה יקרה אם יום אחד לא תרצה אותי יותר?
מה יהיה איתי?
איך אני יחיה בלעדייך!!?
כ''כ התרגלתי אלייך, לריח שלך, לטעם שלך, לידיים שלך...
לפעמים אני חושבת איך אנשים חיים עם פרידות?
אני חושבת שאם אני אצטרך להתמודד עם זה אני אמות,
או שאני אבחר למות!
אני אוהבת אותך, וכל כך רוצה שהסיפור שלנו לא יגמר כמו הסיפורים העצובים.
אלא באיזה חתונה מרגשת, עם בית ילדים וכלב בגינה...
מי יבטיח לי שהסוף שלנו יהיה מאושר?
מי יבטיח לי שאני לעולם לא יחווה את הכאב הזה של הפרידה,
אותו כאב שכל חיי אני פוחדת ממנו!!!
מי?
אוהבת חברה שלך...
חברה מדהימה....
הכרתי אותך בתקופה הכי קצרה שיש..
חשבת לעולם לא ניהיי ככה כמו שאנחנו
עכשיו מבלות , צוחקות,מספרות דברים כל כך אישיים
בחיים לא חשבתי שאני יהיה חברה כל כך טובה של חברה של חבר שלי
לשעבר...
אבל שהכרתי מי את שחכתי בכלל דברים שהם לא חיונים!
כל כך כיף לי איתך ואת עושה בשבילי דברים ענקים שאני מודה לך
הכי שבעולם את חברה אמיתיית את האחות הקטנה שמעולם לא הייתה לי!
אני אוהבת אותך ותמיד ניהיי סוג שלל יחד !!
אוהבת אותך יפתי...
אהוב שלי.. אתה לא מבין כמה אתה חסר לייי
הפרידה הזאת שברה אותי לקחה לי את הנשמה
מאז שאנחנו לא ביחד אני מרגישה ריקנות
הלב שלי שחור כבר לא מסוגל לאהוב אף אחד
לא מסוגל להיקשר לאף אחד
לא יכולה לצאת עם אחרים.. לא רוצה אך אחד אחר.
אני לא מפסיקה לחשוב עליך.. כל היום הראש שלי עסוק רק בך..
קשה לי שאני לא יודעת מה אתה עושה בכל רגע..
קשה לי שאני לא יודעת עליך כלום עכשיו..
שהייתי איתך הייתי הילדה הכי מאושרת בעולם...
כל הזמן הייתי עם חיוך על הפניםם
הייתי ילדה שמחה ילדה שאוהבת את החיים..
מאז שנפרדנו אני לפעמים מרגישה שאין לי למה לחיות..
אין לי אותך וזה שובר אותי..
כל לילה אני חולמת עליך.. חולמת שאנחנו ביחד מאושרים כאילו לא קרה כלום
ואז באמצע הלילה אני מתעוררת רואה שהכל היה חלום ופורצת בבכי..
אתה האהבה הראשונה שלי אני בחיים לא ישכח אותךך.
אתמול אמא דיברה איתי עליך..
שאלה אותי :"נכון שאת מצטערת על זה שהכרת אותו ושהייתם ביחד?"
עניתי לה שממש לא!! אתה עשית אותי ילדה מאושרת!!נשארו לי ממך הזכרונות הכי יפים בחיים שלי
אמרתי לה שגם אם היו מחזירים אותי אחורה והיו אומרים לי שנהיה ביחד ניפרד ואני ממש יסבול ויהיה כמו שאני היום עדיין הייתי הולכת על זה ונמצאת איתך..
אבל זהו.. הכל נגמר.. אני יודעת שלא תחזור אלי יותר..
גם אם תרצה לחזור אני לא יודעת אם זה כל כך בריא בשבילי לחזור אליך..אבל אני יודעת שאם היית רוצה לחזור הייתי רצה אליך בלי לחשוב על מה שיקרה לי אחריזה
מצד אחד הכנסת לי קצת אור לחיים מצד שני שהלכת ממני לקחת את האור הזה חזרה..
הזכרונות האלה מהתקופה שהיינו ביחד לא עוזבים אותי אפילו לשניה..
אתה הרסת אותי..אני אפילו לא מצליחה לשנוא אותך..
אני רק מתגעגעת מיום ליום
הלוואי שהייתי מצליחה לשכוח אותך
אני אוהבת אותך.
[B][SIZE=7][COLOR=gray]אז ככה, יש לי מכתב שכתבתי בתוך עצמי ואף פעם לא הוצאתי את המילים האלו על דף בגלל שיש לי כל מיני פחדים שחברות שלי יראו את זה או אמא שלי, אז תודה על ההזדמנות :]
היי, שלום, מה קורה? מה נשמע? באיזה מילים שתבחר, רציתי להגיד לך, שאני מתגעגעת הגוף שלי רוצה אלייך, אהבה בלתי אפשרית, אהבה שלא תתממש איך שתרצה.. מאז אותו לילה אני לא יכולה להפסיק לחשוב על הפה החם והמתוק שלך, על העיינים הגדולות, האוהבות האפורות האלה שזועקות אליי, שצועקות אליי, "אני רוצה אותך" אולי זה לא מה שאתה מרגיש, אבל אני כ"כ אוהבת אותך, אני כ"כ צריכה אותך..
מאז אותו לילה שעשיתי לך מסאז' אני לא מפסיקה אפילו לרגע להרגיש עדיין את המגע בגב שלך, בגב השרירי והחסון שלך, אני שוכבת במיטה לפניי השינה מלטפת את הכרית ומדמיינת את הזרועות הרחבות והחזקות שלך שעוטפות אותי בחום. בתחילת שנת כיתה ז', אני ראיתי אותך ביום הראשון משחק כדורגל במגרש ליד הקולר בביה"ס שיחקת עם החולצה הלבנה הזאת של איטליה ונראית כמו אליל איטלקי עם השיער הפרוע והחיוך הממיס הזה שתמיד על הפנים שלך, מאותו רגע לא הפסקת לשאול עליי ולחקור את אחותך שהיא במקרה החברה הכי טובה שלי ואני לא הפסקתי לחקור עלייך, אני כ"כ רוצה אלייך אני רוצה שוב לגעת בך להרגיש את הלב שלך. שעליתי במעלה הבטן השרירים והמדהימה שלך, לצוואר ולפנים היפות כ"כ שמסנוורות אותי כל פעם מחדש, הרגשתי את הזיפים שעל פנייך הזיפים הסקסיים האלה עצמת את העיינים מרב תענוג וראיתי אותך עוצם את העיינים כמו מלאך, מלאך שנפל אליי, ציירתי את השפתיים החושניות והמהממות שלך, פתחת את הפה והשתוקקת ללקק לי את האצבעות זה היה כ"כ מצמרר כ"כ ריגשת אותי הרגשתי כאילו אני מתפרצת כמו הר געש מרב חום ואהבה כלפייך, איך ביקשת שאני יוביל את ידייך במעלה הגוף שלי, לא אשכח אף פעם את המילים, "תובילי אותי" אתה כ"כ ריגשת אותי כמעט התפרצתי בבכי, לא האמנתי שזה יכול לקרות דווקא לי, אתה מבין? אחריי שנה שנה של חיוכים משותפים ומבטים חודרים סוף סוף אתה מדבר אליי זה היה נראה לי בלתי אפשרי בגבול החלום, חשבתי שדבר כזה יכול לקרות רק בחלומות אתה, אתה פשוט עשית לי את החיים, אתה החיים שלי, אולי תחשוב שאני קלישאתית או דרמתית, אבל ני אוהבת אותך כמו שלא אהבתי גבר בחיים ואני גם לא יאהב אפעם גבר כמו שאהבתי אותך אתה פנטזיה בשבילי. עצרת אותי שליקקתי לך את האצבעות והתקרבנו לנשיקה לרגע הגדול והמתוק שהתמלאתי ציפייה בשבילו ואמרת לי שאני בקטע עם חבר שלך החבר הכי טוב שלך אז כדאי שנעצור את זה, כיבדתי את זה, כי באמת זה היה נראה לו טוב, אבל לא הזכרת את חברה שלך שאתה כמעט שנה איתה- למה?
יש לי עוד כ"כ הרבה דברים לכתוב לך אהוב יקר שלי, כ"כ הרבה אהבה להביא לך, אתה לא יודע כמה אתה חשוב לי כמה מקום אתה תופס בחיים הפשוטים שלי, כמה אהבה כמה אהבה...
לפעמים רק לפעמים אני מתחרטת שהתאהבתי בך, אבל אתה יודע שאי אפשר לעצור את האהבה הזאת, היא יותר מידיי חזקה, כמה רוח וצלצולים יש באהבה הזאתי, כמה תשוקה ופראות יש בה, כמה רגשות משתוללים בגללה- בגללך. אני מתרגשת ממך, אני מתלהבת ממך, אני מטורפת אחרייך, אתה הכל בשבילי, אני מ=א=ו=ה=ב=ת= בך..
אתה מלאך שלי, אתה המלאך הכי יפה שיש, אתה הבנאדם הכי יפה שראיתי ולא אראה יותר יפים ממך, אתה הבנאדם של חיי.
אז המכתב הזה לא אמור להישלח לך, אבל באמת כתבתי את זה מכל הלב וגלי צמרמורת עוברים בי שאני כותבת כל אות ונזכרת בך..
אוהב אותך אני אוהבת אותך, תמיד, לנצח נצחים..
רוני..
*** [השם שלו],
אני לא מבינה מה עובר עליך.. מה קרה פתאום.. מה נתקת קשר.. ולמה אתה מסנן בכל דרך אפשרית.
בחיים שלי לא רדפתי אחרי אף אחד ואני גם לא מתכוונת לעשות את זה עכשיו, אבל אני כן רוצה לדעת מה קרה ומה היחס הזה.
אני לא רגילה לזה זה לא ה*** שאני מכירה, או לפחות חשבתי שאני מכירה..
אולי זה נכון.. אני לא מכירה אותך לעומק... לא הספקתי להכיר, אבל אני כן נקשרתי.. נקשרתי אליך באיזשהו אופן, ובאיזשהו מקום זה כן כואב לי הניתוק הלא מובן הזה ואיפושהו את כן חסר לי.
באמת לא היה לי אכפת אם היית מסביר.. היית אומר משהו.. אולי הבנת משהו שאני לא הבנתי.. הרי אני יודעת שבדרך כלל אתה מוציא הכל החוצה, לא שומר בפנים, אומר בפרצוף את כל מה שיש לך להגיד.
אז מה קרה עכשיו?
אין לי בעיה שננתק את הקשר.. אבל לא ככה.
ציפיתי ממך לטיפה יותר מזה, להתנהגות יותר בוגרת.
ליה.
הייתי עושה הכל בשביל שלך יהיה טוב יותר.
הייתי מקריבה את הכל למענך.
הייתי מעניקה לך את החיים שלי במתנה.
חח,
לא כל כך אכפת לך נכון?
במילא מה שהיה חשוב לך... זה לקחת את הלב שלי , ולשבור אותו ,ולהשאיר אותי לבד בלילה החשוך , עם הרסיסים על הרצפה.. חסרת כל ידע, איך לתקן את הנזק בחזרה.
חחחח, מסתבר שבאמת רוב הבנות זונות=]
את פשוט כל כך כלבה שזה לא ייאמן . אין לך כבוד , ואת פשוט זונה =]
חברה?
את כבר ממש לא בשבילי.
ובאמת כדאי לך שלא להתחיל , כי בסוף את תצטערי על זה..
ואני לא טיפוס נקמני, ואני לא רעה , אבל אני ממש לא פרייארית, ואת תצטערי על זה מאוד אם את תעשי את מה שאמרת .
תמשיכי להיות ביצ'ית ולעשות דווקא כל הזמן.
עד שהשלמנו ..שוב את רבה איתי ? כוסעמק.
שונאת את המניאקיות שלךךךךךך.
---------
צא לי מהראש עמיר , בבקשה.
אני מרגישה שחונקים אותי..
שאין לי עוד עצמאות לשלוט בנשימות שלי..
הזמן מחטיב לי את החיים..
הלימודים מחפרנים אותי.. העומס.. הלחץ..
אין לי סבלנות לכלוםםםם...
אין לי כוח לכלוםםם..
הבריאות שלי ממש לא יציבה..
אני מרגישה כל כך חלשהההה...
אוווף זה כל כך לא בא בטוח עכשיו...
אני צריכה כוחחח...
אני לא יכולה להמשיך לעומס לדכא אותי ואת הגוף שלי..
אני מרגישה שהזמן רודף ואף משיג אותי..
אני מרגישה כאילו אני לא מספיקה כלוםםםם...
אני משתגעתתתת...
אני רב העם האנשים שאני הכי אוהבתתת...
והכל רק בגלל זה.. הלימודים.. העומס... הלחץ...
אפילו לא נותר לי זמן לעשות את מה שאני אוהבת...
גררררר..
ניראלי שאני פשוט מתחילה לפרוש מהכל..
מגיע לי ת'חופש שלי..
ת'זמן הזה לעצמי...
ת'פינוקים שמזמן לא פינקתי את עצמי...
אני מיואשתתתת..
פריקהההה...בעעע
טיטי..=\
מאמי שלי ,
קשה לי להסתכל בלוח השנה ולראות כמה זמן חלף מאז הפעם האחרונה שהיינו יחד ..
רע לי לעכל את העובדה שאתה לא שלי יותר , ושבעצם אף פעם לא היית ממש שלי ..
כואב לי למצוא את עצמי נעה מגבר לגבר אבל עדיין לא מצליחה למצוא את האחד בשבילי ..
צר לי שהכל נגמר כל כך מהר , ושעכשיו כבר מאוחר להשיב ..
להשיב את מה שאף פעם לא היה בעצם ..
אז אף פעם לא אהבת אותי ? לא הרגשת דבר ? לא נקשרת ? לא התגעגעת ?
לא בכית שאמרנו שזה הסוף ? לא רצית להרגיש אותי טיפה יותר קרוב ?
אני לא חסרה לך בכל יום שעובר ? באמת לא אכפת לך יותר ..?
זה אוכל אותי מבפנים לדעת שעוד לא שכחתי אותך ,
לראות איך הימים חולפים , התאריכים משתנים .. ובלב הכל אותו הדבר ..
זה הכל או כלום , איתך או בלעדיך ..
אבל שאני מנסה לעכל , באמת להפנים , רוצה להמשיך הלאה ..
אז .. הכל כל כך קשה לי ..
אז אני מבינה כמה אני אוהבת אותך ..
