•°•°•°•רק ידידים•°•°•°• - העונה השנייה התחילה!

QUOTE (קורלוש_14 @ 24/10/2006) יאאאא
איזה בובייייםםם הםםםםםםםםםםם=]]
חהחהחה
😂

QUOTE (oshri_Ok @ 24/10/2006) וא וא ויוא!~!@#

חחחח


שששני פרקים מ-ד-ה-י-מ-י-מ-מ-י-י-מ-י-מ-י-מ-י-מ-י-י-ם!~!@

חבל על הזזזמן!!!!

תממשיכי הכי מהרר שאת יככולה!

שמח שחזרת אלינו! ;]
תודה חיייייים שלי מואאה

QUOTE (oshritsa @ 24/10/2006) מהמםםםםםםםם
אמרתי לך שאת מוכשרת? אם לא אז עכשיו אני אומרת לך את מוכשרתתתתתת
המשךךךךךךך דחוףףףףףףףףף[SIZE=7][COLOR=purple][B]
חחחח
ץודה מאמי..

QUOTE (-שחרווניי- @ 24/10/2006) יאאאאאו [:
זה מעלללף !
אהבבתי !
תודה מאמי אני שמחה שאהבת:]

QUOTE (י-ע-ל @ 24/10/2006) יאאאאאאאאאאאאא איזה יפה תמשיכייייייי
=]

QUOTE (sapiri2006 @ 24/10/2006) פשוט מדהים !

תמשיכי [=
תודה מאמי

QUOTE (loisana11 @ 24/10/2006) יאאאאאאאאאאאאא
איזה חמוד!!!..
חחחח
אני מתה על הסיפור שלך!!!, אפשר להתחתן איתו?!?!
ואוו את כותבת מהמם.. וטוב לדעת שלא נעלמת לנו
חחחח


מואאאאאאה ותמשיכי לכתוב עוד פרקים..
וגם בבלוג.. אני קוראת גם כאן וגם שמה.. דבילי?! אני יודעת
חחח

מואאאאאאאאאאאאאאאאאה 😍 😍 😍

תמונה שלי:
חחחח
איזה חמודה את😊
תודה רבה מוואהה

3>
3>

QUOTE (sufipufi @ 24/10/2006) ממממממממממהמממממממממממם =]]

ההמששך
דחוףף
תודה=]

QUOTE (-=-2תאל!ש-=- @ 25/10/2006) יואאאאו איזה חמווד שגיאאא
די שללללא ימוווות
מה הוא חווווללה גגגגם?
אוווווווווווח דייי אל תהייי רוצחחחחת :[

המממשך דחוווווף
חחחחח
מי שמדברת על רוצחות!
גברת בתאל, להזכיר לך איך נגמר הסיפור האחרון שלך?!
הא? הא? 😢

מדהייים המשךךך

תודה מתוקה ^

במיוחד בשבילכן, רק כי הבטחתי. אני כותבת המשך למרותש אני חולה ומתה מעייפות3> הוא בטח ייצא קצר ולא משהו, אבל בכל זאת אני סומכת עליכן שתהנו... 3>

=פרק 59=

נועה הסתכלה על שגיא כאילו לא מבינה. איך בנאדם יכול להתאהב בזמן כל כך קצר? מה זאת בעצם אהבה? היא לא ידעה מזה זה. היא אל זוכרת כלום מהעבר, למה היא תשווה את מה שהיא מרגישה? מה שהיא מרגישה כרגע נקרא אהבה? אולי זו רק הידלקות? אולי זה בעצם סתם משהו זמני שיעבור צ'יק צ'אק. כל השאלות האלו התרוצצו במוחה של נועה בזמן ששגיא מתובנן בה, מחכה שהיא תגיד משהו, הוא הרגיש כאילו הוא עשה טעות שהוא פתח בפנייה את ליבו, הוא כל כך פחד לאבד אותה בגלל השטות הזאת, למה הוא היה חייב להגיד לה? הוא לא יכל לשמור את זה לעצמו וזהו? גם בראשו התרוצצו מלא שאלות, הוא היה מבולבל ובעיקר נבוך, הוא לא ידע איך לצאת מהסיטואציה המביכה הזאת. הייתה שתיקה של שתי דקות עד שלבסוף נועה לקחה נשימה עמוקה ואמרה בכל בטוח "אני לא יודעת מה זה אהבה". היא השפילה את מבטה. שגיא לא ידע מה לאמר לה, הוא לא ידע ממש איך להגיב, אז הוא פשוט שתק.
נועה: "זה בסדר, אני יודעת שאני נשמעת לך כמו פסיכית עכשיו" היא חייכה חיוך נבוך והוא עדיין הסתכל עלייה, כאילו מחכה לתשובה.
נועה: "אני פשוט לא יודעת מה זה אהבה. לא מזמן חזר אליי הזיכרון, מאז לא חוויתי שום דבר, שום הידלקות, שום כלום. אני מבולבלת.. אני לא יודעת מה להגיד לך, הלוואי הוייתי יכולה להרגיש בליבי מה שאתה מרגיש. אני..אני לא יודעת איך להסביר לך אבל אני כן מרגישה דברים"
באותה שנייה נמפתחו עיניו של שגיא, הוא כל כך חיכה לשמוע מימנה משהו דומה. המילים שהיא אמרה כל כך חיממו לו את הלב, אפילו אם זה לא בדיוק מה שהוא ציפה לשמוע, הכנות שלה, המתיקות שלה התמימות והבגרות שלה יחדיו.... אלו הדברים שגרמו לו לאהוב ולהעריך אותה כ"כ.
נועה: "אני לא יודעת מה זה בדיוק אבל אני חושבת עליך הרבה, ובכל פעם שאני חושבת עליך אני מרגישה מן תחושות כאלה של געגועים" היא חייכה לעצמה כאילו מנסה לנצור את הרגע "וכשאני רואה אותך? אני מרגישה כאילו הבטן מתהפכת לי מצד לצד.... אתה..אתה פשוט כל כך חשוב לי..ואני... אני לא רוצה להגיד סתם שזאת אהבה, אני לא רוצה לטעות הפעם... כי אתה יותר מידי חשוב לי.. פשוט יותר מידיי"
שגיא הסתכל עלייה מופתע, נרגש. לפתע מה שהוא ציפה לשמוע לא השתווה למילים היפות שהיא אמרה כרגע. הוא התבונן ישר אל תוך עינייה הכחולות, כאילו נסחף לים ענק, לאוקיינוס כחול עמוק ע-נ-ק-י בשם נועה. הם התקרבו אחד לשני ושפתיו רפרפו על שלה.. הוא יכל להרגיש את הצמרמורת שעוברת בגופה, והוא רק נישק אותה, חבק אותה וליטף את שיעורתייה הבהירותש התנופפו להן ברוח.
---
ירדתי בביתו של בן והוא כבר חיכה בחוץ. הוא ישר קפץ עליי בחיבוקים ונשיקות "התגעגעתי אלייך אהובתי" הוא לחש באוזניי. נכנסנו לבית שלו ועלינו מייד לחדר שלו, ישר התיישבתי על המיטה וחלצתי נעליים.
"איפה ההורים שלך? הבית שקט פתאום" שאלתי
בן: "הם אצל השכנים, פה בבית מימול, בטח יבואו עוד איזה חצי שעה-שעה ככה"
הוא התיישב על ידי וחיבק אותי אליו. ככה ישבנו לנו. בלי לדבר, בלי מוזיקה, בלי טלווזייה, בחושך. רק הנשימות שלי ושלו, רק פעימות הלב של שנינו.
---
דורון: "אני לא יודע איך היא תתמודד עם זה אורית זה לא דבר פשוט" הוא התהלך בחוסר סבלנות הלוך ושוב בסלון.
אורית "אולי תסיק ללכת ככה כמו תרנגול? אתה עושה לי סחרחורת!" היא צעקה בלי התחשבות ולגמה עוד לגימה מספל הקפה הירוק.
דורון: "אבל בשבל מה? רק כי זה יותר טוב שם? אני לא מבין אותך, היא לא תעמוד בזה"
אורית: "היא תסתדר"
דורון: "אני דואג לה" הוא התיישב סופסוף.
אורית: "מה פתאום אתה דואג לה?" היא התעצבנה והרימה את קולה "היא אפילו לא הבת שלך!"
דורון: "בשבילי היא כן!" הוא צעק בחזרה. 'עד כמה רעה וקרה היא יכולה להיות' הוא חשב לעצמו.
אורית: "תעשה לי טובה, היא סתם נטל. אם הייתי יכולה לחזור אחורה בזמן תאמין לי שהייתי מוותרת על כל עניין האימוץ המטופש הזה" היא אמרה בקרירות ובהחלטיות בלי למצמץ.
דורון הביט בה כלא מבין איך היא יכולה לדבר ככה, איך היא מסוגלת..
---
אני ובן ראינו סרט קומדיה בטלוויזיה אצלו בחדר, לא הפסקנו להתחבק אפילו לשנייה. גם כשהוא הלך לשירותים לדקה הגעגועים התחלו להציף אותי מבפנים. אני לא מאמינה שאפשר ככה לאהוב בנאדם. אפילו שאנחנו ק חודש ביחד.... אני אוהבת אותו כל כך..
הלכנו לישון בערך ב1 ומשהו בלילה. למחורת קמנו בכייף ב11 בבוקר, אכלנו, שתינו.. פטפטנו וכמובן למדנו למבחן הגדול בלשון. בסביבות השעה 6 בערב הוא הסיע אותי הבייתה. נכנסתי במהירות לחדרי, לא רציתי להיתקל באמא. נכנסתי מייד להתקלח, כי לא יצא לי להתקלח אצלו, עברתי על השיער קצת בפן כדי ליישב אותו. לבשתי טייץ ארוך לבן וחולצה ארוכה גדולה כזאת מחממת בצבע טורקיז. התיישבתי על המחשב והדלקתי את האייסיקיו שלי, רשמתי אוואי:
-*-*-
פה😊 בנו'ש יפה שלי אני אוהבת אותך כל כך!
-*-*-
מייד נשלחה אליי הודעה
~*~*~
לירז - מאמי? את פה?
אני - כן יפהה שלי מה קורה?
לירז - יוווו הכי כייף בעולם😊 אני כזאת מאושרת טולייייי
אני - חחחח תני לי לנחש! עמית?
לירז - צודקת:] הוא כזה חמוודדד יווו
אני - חחח גם אני מאושרת. ישנתי אצל בן... היה כל כך כייף
לירז - עשיתם 😉 ?
אני - יוווו לירז דיי י'א חרמנית רק על זה את חושבת אה?
לירז - חחח סתם סתם נו.. :[אל תכעסי
אני - טוב😊

"מיטל!" שמעתי את אבי קורא לי מלמטה

אני - לירזי אני עפה קצת נדבר יותר מאוחר
לירז - סבבו'ש, אני אקפץ אלייך ב9 ככה
אני - טוב מאמי, ביי בנתיים
לירז - ביי ביי=]
~*~*~
ירדתי למטה והוריי ישבו על הספה
אני: "מה קרה?" שאלתי והתבוננתי באבי, ניסיתי כמה שפחות להסתכל על אמא שלי.
אמא: "נו מה אתה שותק? תגיד לה"
אבא: "מיטל.. אנחנו צריכים לדבר איתך על משהו, משהו די גדול"
אמא: "יאלללההה מה אתה מושך את הזמןן" היא צעקה והוא הביט בה בכעס.
אני: "נו, מה הולך פה?"
אבא: "..............

מדהים!
היא כזאת כלבה..
הלוואי שדורון עכשיו יגיד לאורית שהוא לא מסכים !

ווואהה ואאהה
המשששששששך

איזה "אמא" בעעעעעעעעע מהמם תמשיכייי