•°•°•°•רק ידידים•°•°•°• - העונה השנייה התחילה!

וואי פרקק יפהה!!

איזה כייף שחזרת אלינו!!! 😉

המשך דחוףף!!

QUOTE (pintoy2 @ 20/10/2006) וואיי ממש אהבתי את הפרק הזה! את כותבת מהמםם..
המשךך דחוווףף =]

אוהבת ירדנוש!!!!! 😍
😊

המשךךך

וואי את משוגעתתתת למה לוקח לך כל כך הרבה זמן לעדכןןןןןןןן?!?! 😠

כעט התחרפנתיי!
תעשי מה שאת עושה בבלוג שלך.. [לפי דעתי חח]..תכתבי שני פרקים ברצף או שכל יום-יומיים פרק!!

טובב אז כרגילללל יש לך סיפור מדהיםםםםםםםםםם!! 😁

אני בהלםםםםםם כמה את מוכשרתתת 😮

יאלה הייתי כאןןןן 😛

מואההההההההההה ותכתבי עוד פרקק מ=ה=רררררררר!! 😯

ביו'שש 😁

תמונה מצורפת:




א-ס-ו-ר לפרסם אתרים!!!!! כבר פעם שנייה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! 😠

תודה מתוקים שלי 3> שמה עוד פרק..

=פרק 57=

"יווווו תראי במה זכיתי!!!!" לירז צרחה אליי מרחוק וראיתי אותה אוחזת בדובי ענקי בצבע תכלת.
אני: "חחח יהה גמני רוצה אחד כזה בן לך תביא לי"
בן: "אני גרוע בדברים האלה"
אני: "יו איזה רע" אמרתי בקול עצוב. הפנתי לו את גבי והלכתי
לירז באה אחריי התיישבנו על הספסל ושמתי לב שבן נעלם
אני: "איפה הוא?"
לירז: "לא יודעת הלך"
אני: "איזה מעצבן הוא"
לירז: "לפחות הוא בא איתך" היא אמרה והשפילה את מבטה
אני: "מה למה באמת עמית לא בא?"
לירז: "ברגע האחרון הוא אמר שהוא לא יכול"
אני: "אז כניראה באמת צץ לו משהו דחוף"
לירז: "זה מעצבן"
אני: "בובי את לא צריכה להתעצבן מיזה"
---
נועה עמדה על יד מתקן מיים גדול ותהתה לעצמה איך אנשין מסוגלים להתגלש שם כשכל כך קר.
הפלאפון שלה צלצל והיא ענתה
נועה: "הלו?"
"מאמי?" נשמע קולו של שגיא
נועה: "התגעגעתי אליך! מה נשמע?"
שגיא: "הכל מצויין חוץ מיזה שאני קצת עייף"
נועה: "חחח אחרי עבודה אה?"
שגיא: "כן... נמאס לי כבר מהעבודה הזאת לעבוד כל הזמן לילות"
נועה: "אז תמצא עבודה אחרת" היא אמרה במהירות
שגיא: "זה לא כל כך פשוט בייבי"
נועה: "אהה.."
שגיא: "עזבי אותי, מה איתך איך בסופרלנד?"
נועה: "סבבה לגמריי" היא חייכה והוא צחק
שגיא: "עלית על הרכבת הרים?"
נועה: "כןןן איזה כייף חח"
שגיא: "תקשיבי נועה רציתי להגיד לך משהו"
נועה: "מה קרה?"
שגיא: "הרבה"
נועה: "נו דבר אתה מפחיד אותי"
שגיא: "אני לא יודע, אני מפחד שאת תיבהלי מימה שאני אגיד לך.. אני לא רוצה להרוס.."
נועה: "נוו תגיד מה קרה?" היא נלחצה
שגיא: "אני פשוט חושב ש.. מרגיש ש..."
לפתע אותה מגלשה של המים התיזה על נועה גל ענקי של מים, היא ברחה מייד הצידה
נועה: "הלו?! הלו?!" היא צעקה אלע בר הפלאפון שנרטב והתכבה
נועה: "שיט! אני לא מאמינה!"
היא התעצבנה והייתה מאוד סקרנית לדעת מה שגיא עמד לאמר לה.
---
אני ולירז קנינו מילקשייק חם וישבנו באחד הספסלים
לירז: "אז מה חוץ מיזה, מה המצב בבית?"
אני: "חרא כרגיל.. אבא שלי בסדר אבל אמא שלי? מלחמה"
לירז: "חחח מה זאת אומרת?" היא חייכה
אני: "זה לא מצחיק לירזי.. רציני.. היא כל הזמן כאילו מחפשת לריב איתי, את יודעת? ואני לא רוצה להיגרר איתה לריבים], באמת שלא.. אבל מה אני כבר יכולה לעשות?"
אמרתי ולירז לא הספיקה להגיב וכבר הפלאפון שלי צלצל
אני: "הלו?"
...: "מיטלי מה קורה?" זאת הייתה בת דודה שלי [מצד האמא] גדולה מימני בכמה חודשים
אני: "אהה בובי מה המצב?"
עדי: "בסדר.. תקשיבי.. אני הייתי בת חצי שנה כשאת נולדת נכון?"
אני: "מה? כן.. למה?"
עדי: "כי..רגע זאת אומרתש אני הייתי בת 5 חודשים את היית בבטן של אמא שלך, והיא אמורה להיות חודש שמיני נכון?"
אני: "נו כן"
עדי: "אז למה..אני.. א.." היא התחילה לגמגם
אני: "עדי מה קרה?"
עדי: "סתם שיעמם לי ופתחתי את האלבום תמונות שלי שהייתי תינוקת ויש תמונה אחת ש..אני לא מבינה.. עזבי אולי אני סתם מדמיינת"
אני: "מה קרה?!" נבהלתי. בכלל לא העלתי על דעתי את האמת.
עדי: "בתמונה? אז..א.ע..על..על יד התמונה כתוב "עדידו'ש בת חמישה חודשים עם אורית".. ו..אמא שלך מחזיקה אותי.. בתמונה א..ואז.."
אני: "מה יש לך את בסדר?" אמרתי כששמתי לב כשקולה נעשה לחוץ יותר
עדי: "אני לא מבינה את זה"
אני: "נו מה?!"
עדי: "אז בתמונה בכלל.." היא לא הספיקה לסיים את המשפט ושמעתי את אימה אומרת לה "עדי מה את עושה עם האלבום הזה?! בואי תעזרי לי לערוך את השולחן.. עם מי את מדברת?"
עדי: "שנייה באה.. מיטלי אני אדבר איתך אני צריכה לנתק ביי"
אני: "טוב..בייי מאמי"
ניתקתי ושמתי את הפלאפון בכיס
לירז: "מה קרה מאמי?"
אני: "לא יודעת.. בת דודה שלי עדי התקשרה, נו את מכירה אותה הבלונדינית"
לירז: "נו?" היא אספה את שערה לקוקו
אני: "וסתם היא התחילה לספר לי שהיא מסתכלת באלבום, רואה תמונה שלה כשהיתה בת כמה חודשים עם אמא שלי והיא אמרה שמשהו מוזר היא לא הספיקה לסיים את המשפט ומא שלה נכנסה ואמרה לה לבוא לעזור לה, היא הייתה צריכה לנתק"
לירז: "אז?"
אני: "היא נשמעה ממש לחוצה"
לירז: "מה זה כבר יכול להיות? מה כבר היא הייתה יכולה לאמר לך?"?
אני: "לא יודעת..עזבי.. אולי זה סתם"
אמרתי ובדיוק קיבלתי הודעה ממספר 6969 [חסוי]
לירז: "מה כתוב?" היא הציצה..
'מיטל בואי לכניסה יחד עם לירז'
לירז: "מה? מי זה?"
אני: "לא יודעת, זה מחסוי"
לירז: "טוב בואי ניראה מי זה"
אני: "עזבי בטח סתם מסתלבטים"
לירז: "טוב אני הולכת לראות מיזה"
היא קמה הותחילה ללכת
אני: "חכי אני באה!" צעקתי ורצתי אחרייה
הגענו לכניסה.. וראינו אותם.. עומדים.. מחייכים.. אחד עם דובי ענק ביד, השני עם שקית של הפנינג גדולה כזאת..
---
אורית ישבה במשרדה מעשנת סיגריה וקוראת עיתון.
הפלאפון שלה צלצל
אורית: "הלו? כן..מה? עדי? באמת? מתי? את חושבת שהיא דיברה עם מיטל? אני אקפץ אחרי העבודה.. תודה.. להתראות" היא ניתקה את הטלפון ולפתע זכרונות התחילו להציף אותה..



מצטערת שיצא מעפן

אני ממש לא נטשתי... =[

וואי , המששך מדהההים (:

וואאייייי ...
מחכה להמשךך
אוהבבת :]

יאא הממשך דחוף !
וזה מדהיםם !

וואיי פרק מהמםםם..
תמשיכי..

אוהבת המון ירדנושש 😍

מדההים !
תמשיכי [=
ולמה נטשת ?!

ה.מ.ש.ך
מ.ד.ה.י.ם
😨

אני כבר שמה המשך

QUOTE (-שחרווניי- @ 24/10/2006) וואי , המששך מדהההים (:
תודה =]

QUOTE (קורלוש_14 @ 24/10/2006) וואאייייי ...
מחכה להמשךך
אוהבבת :]
אוהבת יותררררררררררר 😉