QUOTE (י-ע-ל @ 31/08/2006) יאיי פרק יפה תמשיכייי 😊
תודה מאמי אני כבר שמה המשךך.. 😊
הנה אני שמה
המשךךךךךךךךך.. 😊
=38=
הסתובבתי וזה היה עמית.
אני: "כן?"
עמית: "תזכירי לי איך קוראים לך?"
אני: "מיטל, איך לך?" כאילו שלא זכרתי את השם שלו
עמית: "עמית"
אני: "אהה.. כן?"
עמית: "אממ סתם פשוט לא יודע לא מכיר פה אף אחד ואת נראית לי נחמדה"
אני: "יש לי חבר" האמת שלא ידעתי בכלל מה המצב ביני לבין בן.
עמית: "מה הקשר?"
אני: "לא יודעת"
עמית: "מה, חחחח חשבת שאני בא להתחיל איתך?"
אני: "לא... עזוב אין לי מצב רוח עכשיו"
עמית: "למה מה קרה?"
הוא אמר וזרק את התיק שלו על המדרכה והתיישב על ידי.
אני: "אמממ אתה לא חושב ש.."
עמית: "שמה?"
אני: "כאילו אני לא מכירה אותך בכלל, למה שאני אספר לך?"
עמית: "לא יודע... אני לא מכריח אותך. אם בא לך ספרי למה לא"
אני: "טוב.."
עמית: "אז?"
אני: "מה?"
עמית: "למה אין לך מצב רוח?"
אני: "סתם..אני והחבר רבנו"
עמית: "וואלה? לא נורא אני בטוח שתשלימו"
אני: "לא יודעת.. אני מרגישה שלא אכפת לו מימני"
עמית: "חחחח אין מצב תראי איזה מדהימה את"
אני: "ת...תודה"
עמית הוציא חפיסת סיגריות מהתיק שלו והדליק לעצמו סיגריה
אני: "אפשר גם?"
עמית: ,מה, סיגריה?"
אני: "כן.."
עמית: "את מעשנת?"
אני: "אם לא אז למה ניראה לך שהייתי מבקשת?"
הוא חייך והביא לי גם והתעקש להדליק לי אותה
ראיתי את האוטובוס שלי מתקרב מרחוק
עמית: "ה...האמת שרציתי לשאול אותך משהו ו.."
אני: "טוב אני צריכה ללכת ביי"
עמית: "חכי..חכ..טוב ביי.."
הוא בקושי הספיק לאמר והנהג כבר ניקב לי את הכרטיסיה, התיישבתי במושב
האחורי ותהיתי מה הוא כבר היה יכול לשאול אותי.
---
בן: "אבל אני אוהבב אותה מה אתה לא מבין?"
אורן: "אבלל מה תראה איזה צרות היא עושה לך, מה זה פתאום
אסור לך להיפגש עם בנותת מה זה השטויות האלההה"
בן: "אההה אורן תעשה לי טובה ואל תתערב ..זה החיים שלי לא שלך, שכחת?!".
אורן: "וואלה אחי אני כולה מנסה לעזור לך..אבל אתההה..
לא מבין את הקטע שלך.. תעשה מה שבא לך"
בן: "טוב טוב נדבר אחריי זה..ביי"
אורן: "בי אחי"
בן ניתק את השיחה וזרק את הפלאפון על המיטה. הוא החליט שהוא חייב להתרענן, הרי יש לו פגישה מאוד חשובה עם קבוצת הכדורגל שלו, עוד מעט מתחילה העונה החדשה.
הוא התפשט ונשאר בבוקסר אדום בלבד, הוא בחן את עצמו במראה ובאמת שם לב לשינו שמאז שנגמרה העונה הוא ישב כמו פדלאה בבית ולא עשה כלום, והריבועים כמעט ונעלמים להם. הוא פתאום שם לב שהוא בוחן את עצמו כמו כוסית וישר פתח את זם המים החמים. הוא נכנס והתקלח טוב טוב, אחרי בערך רבע שעה הוא יצא ולבש ג'ינס רגיל פשוט וסריג שחור ארוך והוסיף גם צעיף צמר סרוג שחור-לבן. הוא שם את נעלי הספורט הלבנות של נייק, קצת ג'ל בשיער וכמה סידורים אחרונים והוא עלה על האופנוע שלו שכבר עוד מעט מתפרק. הוא עצר בדרך לייד איזה קיוסק ונכנס.
בן: "א..כמה קולה קטן?"
המוכר: "5"
בן בא להוציא בקבוק קולה קטן מהמקרר בקיוסק אבל אז נזכר שמתחילה עונה והוא חייב להתחיל לשמור על עצמו ולקח בקבוק מים.
בן: "כמה?"
המוכר: "גם 5.."
בן: "הנה" אמר בן והניח מטבע של 5 ש"ח על הדלפק
המוכר: "יום טוב!"
בן: "גם לך.." מלמל ויצא החוצה, הוא עלה על האופנוע שוב ונסע ישר לאולם הקבוצה.
---
ישבתי בחדר שלי לייד שולחן המחשב עם כוס תה חמה ביד, לפענמים החורף הזה כל כך מעצבן. שוב התחיל לרדת גשם. התחברתי לאייסיקיו והתכתבתי טיפה
~*~*~
אני - היי מה קורה מאמי?
נועה - הכל בסדר את יודעת..מה איתך?
אני - כרגיל
נועה - שוב.. תודה על אתמול.. באמת!! 3>
אני - בבקשה מאמי.. מה עושה?
נועה - סתם משתעממת עוד מעט הולכת להכין שיעורים
אני - אה..אוף עם הגשם הזה אי אפשר לצאת לשום מקום
נועה - כן.. ועוד יש לי אירוע בערב, כל כך לא בא לי ללכת!
אני - וואלה?! איזה אירוע?
נועה - אמממ סתם מן אירוע צדקה כזה בעבודה של אבא שלי, אז
אני גם הולכת
אני - חחחחח תהני
נועה - ממש..
אני - אולי יהיו שם חתיכים😉
נועה - אני עדיין לא שכחתי מאלירן..
אני - נו ברור שלא, אבל תדאגי עם הזמן זה יעבור.. הכל יעבור
את תדעי..אני יודעת מה אני אומרת
נועה - איך את כל כך בטוחה?....
אני - כי אני עברתי בדיוק את מה שאת עברת
נועה - באמת? לא סיפרת לי על זה
אני - כ..כן .. טוב לא נורא עזבי לא ממש בא לי להיזכר בזה
נועה - מבטיחה שתספרי לי בהזדמנות?
אני - כן מאמי:]
נועה - אוקיי.. מה עם בן דיברת איתו?
אני - לא..😢(
נועה - יווו מיטלי אני לא מבינה למה את עושה את זה לעצמך!
אני - עושה לי מה?! זה הוא אשם!!!
נועה - מה זה משנה מי אשם עכשיו?! למה את עושה את זה לעצמך?
את אוהבת אותו, והוא איתך.. את בעצמך אמרת שבשבוע הבא אתם חודש ביחד,
זה ניראה לך הזמן המתאים להיפרד? ועוד על כזאת שטות? אני מתערבת
איתך שלא קרה כלוווםםםם..
אני - האמתת ששיששש משהו במה שאת אומרת אבל לא יודעת משהו
עוצר אותי
נועה - תקשיבי רגע..
אני - ?
נועה - המקרה שלך למשל שונה מאוד המהמקרה שלי. גם אני כל הזמן
רוצה להתקשר לאלירן, יש בו משהו שמושך אותי, שלא נותן לי לשכוח אותו
*המילים האלו כל כך הכאיבו לי*
אבל לי יש סיבה מאוד טובה לא לדבר עם הבן זונה הזה! ולך? את חייבת לדבר איתו!
הוא לא עשה שום דבר רע! ..
אני - אני לא יודעת.. עזבי..
נועה - טוב... איך שאת רוצה.. יאללה אני עפתי לישון קצת כולי עייפה!
אני - אוקיי שיהיה לך לילה טוב 😊
נועה - ביי.. תחשבי על מה שאמרתי!
~*~*~
אני - לי?
אני - נו תעני ותפסיקי לשחק משחקים
לירז - מה את רוצה?!
אני - נוו דייי לירז מה הולך
לירז - מה מה הולך??
אני - תפסיקי להתנהג ככה
לירז - להתנהג איך?!
אני - נו אתת יודעת!
לירז - כיי זה מעצבןן מה פאתום את באה עם נועה לביצפר?!
את . .אני לא יודעת מה קורה איתך נשבעת לך
אני - אבל אני יודעת שאת לא תבינייי אז אין מה להסביר פה!
לירז - אוייי נו באמת מיטל! מאיפה את כל כך בטוחה שאני לא יבין
תעשי לי טובהההההההההההה
אני - כי ככה, פשוט היא השתנתה.. נשבעת לך לירז היא השתנתה
לירז - לא שאני אבין, את בכלל מקשיבה לעצמך.. את שמה לב למה שאת כותבת?!
נדפקתתתתת?!!!!!!!!!!
אני - מהה? למהה?!
לירז - מההה מההה למההה!!!!!! זאת פאקינגג נועה זוסמן
הההההה ז-ו-נ-ה, היא הרסה לך הכל המרגע שהגעת לפההה!!!
אנשים לא משתניייםםם!!!
אני - אויי מאיפה לך לדעת שאנשים לא משתנים?!
לירז - במיוחד לא במקרה שלה! יודעעתת מה?! אם היא הייתה שפויה
והייתה מתנהגת ככה זה היה מוזר אבל ניחאא אבל היא פאקינג לא יודעת
כלום על החיים שלה מה את מצפה?! היא איבדה את הזיכרון שכחת!?
אני - אבל הנה עובדה! היא כאילו התחילה את החיים מחדש וישר התחברה איתי
והיא בנאדם טוב ונחמד וכניראה שזאת היא באמת! זה מה שהיא! כניראה
מה שהיה לפני המקרה זו הייתה רק המסכה שלה, היא לא באמת כזאת זבל!
לירז - טוב מה אני יגיד לך.. אנחנו יכולות להמשיך לריב עד מחר
אני - אהה ומה את עשית עם שובל הזאת בכלל?! טוב שהיא לא נהיית כלבה
מיום ליום, חחחחח מנסה לתפוס את מקומה של נועה.. לשעבר כאילו.. =/
לירז - אז עם מי את רוצה שאני אהיה? עם עצמי?
אני - לא יודעת נו...
לירז - טוב דיי גם אני לא אוהבת לריב איתך😢 אבל תמיד יש בנינו חילוקי דעות
אני - בין כל זוג זה ככה חח 😊
לירז - הווופפהה אז חזרנו להיות זוג?!
אני - כן 😊
לירז - יופיי!! יש לי מלא דברים לספר לך!
אני - אז למה את מחכה?! בואי לישון אצלי!
לירז - טוב טוב אם את מתעקשת.. 😊 חח ב8 אני אצלך!
אני - חכיי יודעת מה? בא לך ניפגש ב7 וחצי בעזריאלי נעשה שופינג קטנטן?!
לירז - כן בדיוק קיבלתי את הדמי כיס
אני - חחחחח כמה?!
לירז - 1500..
אני - פייייייייי
לירז - חחח זה כולל הבייביסיטר לשכנים כל החופש המזדיין שהיה
אני - אההההה
לירז - כמה לך?
אני - 2000..
לירז - פייי פייי מי שמדברת חחחחחח
אני - לא את יודעת שתמיד לפני אירועי צדקה ההורים שלי מחליטים לתת
לי כסף, מרגישים נדיבים.. יותר נכון אבא שליי...
לירז - טוב אני ידבר איתך ב7 כשאני אצא
אני - יאללה בעיי 😊
לירז - ביי ביי
~*~*~
רגע רגעעעע תביאו את השלט שנייה. תודה. תחזירו אחורההההה...?
לירז - טוב אני ידבר איתך ב7 כשאני אצא
אני - יאללה בעיי 😊
לירז - ביי ביי
לא לא זהההה! יותר אחורההה
אני - לא את יודעת שתמיד לפני אירועי צדקה ההורים שלי מחליטים לתת
לי כסף, מרגישים נדיבים.. יותר נכון אבא שליי...
כן זהה..!!! שובבבבב???? מהההההה?
אני - לא את יודעת שתמיד לפני אירועי צדקה ההורים שלי מחליטים לתת
לי כסף, מרגישים נדיבים.. יותר נכון אבא שליי...
אירוע צדקהה?! שו אירוע צדקה?!
אני: "אמאאאאאאאאאאאא"
צעקתי
אמא: "מה עכשיוו?!"
אני: "לאן את ואבא הולכים היום בערב?"
אמא: "את ואבא את ואבא" מלמלה את עצמה מחכה את ביתה מיטל "לאירוע צדקה" צעקה חזרה
אני: "איפה?!"
אמא: "מה אכפת לך פתאום?! בראשון"
אני: "א....טוב"
אמא: "למההה?!"
אני: "סתם.."
אמא: "אהה סתם.. טוב" אמרה בכעס ואני ישבתי וחשבתי והגעתי למסקנה שמדינה המחורבנת הזאת אין אירועי צדקה כל יום ובטח ההורים שלי הולכים להיפגש עם ההורים של נועה. זה לא כזה נורא חוץ מיזה ש... המקרה... =/
---
נועה הייתה בסלון ביתה מביטה מבעד לוטרינה הענקית [במקום קיר] החוצה איך הגשם יורד. היא הייתה לבושה בפיג'מה בצבע תכלת עם דובונים כאלה חמודים סגולים, היא ישבה עם המחשב נייד השחור שלה עלייה ונכנסה לפרטים של מיטל באייסיקיו
=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-
אודות: אם החיים היו מעניינים אז היה מה לרשום פה.. כמ שאתם
רואיםםם..אייןןןןןןןןן...
סתם יש משהו אחדד חשובבבבב.. 😊
בן נוימן אני אוהבתתת אותךךךךךךך!!!!!!!!!!! מוואהה 3>
וכשכתבתי אוהבת התכוונתי.. אוהבת הכייי שבעולםםםםםםם!!!
ועוד שמהו חשוב..
לירזי יו אר מיי פאקינג לייףףףף #$%*&^ 😊
=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-
נועה: "בן..ב..בן..נוימן..בן נוימן בן נוימן בן נוימן.." מלמלה לעצמה ומיהרה להרים את שפורפרת הטלפון בצד הסלון
נועה: "שלום, אני צריכה כתובת בבקשה בת"א... כן... אמממ אני לא יודעת מי ההורים אבל שם המשפחה הוא נוימן.. אין כאלה הרבה, בבקשה תנסי...נו...אבל את יכולה לעשות משהו.... אוקיי תודה.. אה מצאת??.. אמממ כמה?.. 2? .. אוו אוקיי.... אפשר את הכתובות? .. כן שנייה אני רושמת... תודה רבה..להתראות"
נועה הניחה את השפורפרת חזרה והביטה בף הלבן הקטן שבידייה.
המממששךךךךךךךך
זההה מדהים
וואוווו פרק ממש ממש טוב!!!
תמשיכי😊))...
מ.ה.מ.ם :]
מאמי אני אוהבתת אותךך לאללה :]
המשךך
דחוףףף :]]
המשךךךךךךךךךך בדחיפוווותתתת
את רושמתת מדהיםם יאללה המשךך......
- נעה - =]]]
QUOTE (avril14 @ 31/08/2006) QUOTE (oshri_Ok @ 30/08/2006) יעננלל העעולםם איזה סיפור מדההיםם!!!
בא לי לקלל אאותךך מרוב שאת כותבת מדההיםםם
מה זה זהה?!?!1
חחחחח
ת-מ-ש-י-כ-י הכי מהר שאת יככוללה!
חחחח תודה מאמיייייי..
ואתה!!
כן כן אתההההההההה
מעצבןןןןן אותיי!!
צריך להתחנן אליך שנה בשביל שתכתוב סיפורמ ואתה מסיים אותו אחרי פרקים בודדים 😢
אני אסביר לך בפרטי למה הפסקתי..
זה לא כ"כ פשוט לי..:\
תממששייכי מהררר!!!!!! 🙄
מעניין למה היא הייתה צריכה את הכתובת שלל בבןן..:S
😕
אתר האהבה הישראלי