•°•°•°•רק ידידים•°•°•°• - העונה השנייה התחילה!

יפה...המשך

מווווווווווושלם (:

התגעגתייי
מושלםם...:]

תמשיכי

יום טוב

=פרק 190=

היא הרגישה איך ליבה עוד שנייה יוצא מהמקום, היא חייכה חיוך ענק וקפצה עליו בחיבוק.
דורון: "רגע" הוא הרחיק אותה מימנו "אז מה זה אומר, שכן?"
מאיה: "ברור שכן!" היא צרחה וחיבקה אותו שוב בהתרגשות.
---
עמדנו מחוץ לאולם הגדול, רוב הילדים כבר היו בפנים, המוזיקה התנגנה בקולי קולות והמורים שוטטו
בין כולנו. הפלאפון שלי צלצל, הבטתי על הצג וראיתי את שמו של סער, כל כך התגעגעתי אליו,
פתאום עלה חיוך על פניי. עניתי במהירות
אני: "היי מאמי"
סער: "מה קורה מתוקה? התגעגעתי!" יכולתי לשמוע על קולו שהוא מחייך
אני: "גם אני התגעגעתי מתוק שלי" חייכתי גם אני ולירז הביטה בי בחיוך
"סער?" היא לחשה ואני הנהנתי בראשי לאות הסכמה
סער: "איפה את, מה זו המוזיקה הזאת?"
אני: "סתם המסיבה פה שאירגנו לנו" צחקתי "אין לי כח לזה..."
סער: "מה עם בן...?" הוא שאל
אני: "רבנו..."
סיפרתי לו כל מה שהיה עם נועה ובן
סער: "את לא צריכה להיות מבואסת בגלל זה עכשיו"
אני: "בטח שכן" אמרתי בשקט "בסוף עוד לא יישאר לי אף אחד"
סער: "אני תמיד אהיה פה, את יודעת" הוא אמר בקול המתוק שלו ואני חייכתי, פתאום הרגשתי את
הדקירות הקטנות האלו בבטן, רציתי אותו ליידי.
אני: "הלוואי והיית פה" אמרתי פתאום, בלי לחשוב
סער: "הלוואי, אין לך מושג כמה אני מתגעגע אלייך נסיכה. תקשיבי, את באמת לא צריכה להיות
מבואסת. את מדהימה, את יפה, את חכמה, מצחיקה, חמודה, אמיתית, מוכשרת, אל תתני
לאף אחד לבאס אותך ככה ולעשות אותך עצובה, באמת מיטלי, מי שלא רוצה להיות בחברתך - לא צריך,
זה הוא שמפסיד את אחת הילדות הכי מדהימות בעולם"
אני: "תודה..." אמרתי בשקט, לא ידעתי אפילו מה להגיד
סער: "זה בסדר מתוקה שלי... עכשיו לכי למסיבה, תהני לך ואל תחשבי על כלום!"
אני: "אין בעיה" צחקתי "באמת תודה מאמי"
סער: "יאללה, אני עף לישון כי מחר יש עבודה על הבוקר" הוא צחק "שיהיה לך לילה מדהים נסיכה"
אני: "גם לך מתוקי... ביי מאמי"
סער: "ביי נשמה"
הכנסתי את הפלאפון אל תיקי ולירז חיבקה אותי
לירז: "איך את מתרגשת כשאת מדברת איתו..." היא חייכה
אני: "אין לך מושג איזה חמוד הוא, יאו... אוף"
לירז: "נו אז יאללה, תנסי איתו משהו, הוא באמת מיוחד!"
אני: "אף אחד לא יאהב אותי כמו בן" עיקמתי את שפתיי
לירז: "שוב את מדברת שטויות? דיי, אני לא רוצה לשמוע את זה, דיברנו על זה מספיק!
יש עוד מליון אנשים שיאהבו אותך!"
אני: "אני רוצה לשתות" אמרתי לאחר כמה דקות של שתיקה
לירז: "בואי לחדר של הבנים, הם שותים" היא משכה אותי אחרייה.
כשנכנסנו ראינו שנטלי ודורין כבר שם, עמית מזג לכולם וודקה עם אקסאל או עם תפוזים,
הוא מזג גם לנו והתחלנו לשתות.
בן ישב על אחת המיטות עם אסף, הוא התעלם מימני לגמריי, מידי פעם הוא הגניב אליי מבטים שנראו
ממש כועסים. נזכרתי במה שסער אמר לי בטלפון, הוא צודק, מי שלא רוצה להיות בחברתי - מפסיד,
ואני אפסיק להיות מושפלת כזאת. שתיתי את הכוס הרביעית בלגימה אחת.
"י'א חיה!" עמית צעק וצחק, זה רק עודד אותי להמשיך, שתיתי עוד כוס אחת וכבר הייתי ממש ב"היי",
לא רציתי להיות יותר מידיי שיכורה.
ישבנו שם עוד כמה דקות ואז יצאנו כולנו אל המסיבה, כולם לעסו מסטיקים כדי שאף אחד לא יריח.
הראש שלי הסתובב והרגשתי נחמד.
התחיל להתנגן לו השיר של טימברלנד, The Way I Are

I ain't got no money
I ain't got no car to take you on a date
I can't even buy you flowers
But together we'll be the perfect soul mates
Talk to me girl

Oh, baby, it's alright now, you ain't gotta flaunt for me
If we go dutch, you can still touch my love, it's free
We can work without the perks just you and me
Thug it out 'til we get it right

Baby if you strip, you can get a tip
'Cause I like you just the way you are
(I'm about to strip and I'm well equipped
Can you handle me the way I are?)
I don't need the G's or the car keys
Boy I like you just the way you are
Let me see you strip, you can get a tip
'Cause I like, I like, I like

I ain't got no Visa
I ain't got no Red American Express
We can't go nowhere exotic
It don't matter 'cause I'm the one that loves you best
Talk to me girl

[Chorus: Keri Hilson & (Timbaland)]
Baby if you strip, you can get a tip
'Cause I like you just the way you are
(I'm about to strip and I'm well equipped
Can you handle me the way I are?)
I don't need the G's or the car keys
Boy I like you just the way you are
Let me see you strip, you can get a tip
'Cause I like you just the way you are

Baby girl, I don't got a huge ol' house I rent a room in a house
Listen baby girl, I ain't got a motorboat but I can float your boat
So listen baby girl, once you get a dose of D.O.E. you're gonna want some more
So listen baby girl, when I make it I want you back, want you back, yeah

נכנסנו ומייד התחלו לרקוד, שמתי לב איך כל שנייה בן הסתכל עליי וזה לא עניין אותי אפילו, טוב, קצת,
באמת שקצת.
לירז חיבקה אותי מאחורה וירדנו ביחד למטה, מה שגרר את מבטם של כל הבנים, אהבתי שמסתכלים עליי,
שבוחנים אותי, אפילו אם זה בצורה מינית.
---
היא קמה מהמיטה, הלכה בחדר, בלי קביים. היא התיישבה בחזרה על המיטה, שוב נעמדה, שוב הלכה.
היא פרצה בצחוק, צחוק אמיתי, היא הייתה הכי מאושרת בעולם. לא כאב ולא היה קשה.
היא מייד שלחה הודעה לליאור ()אני אוהבת אותך, הכל בזכותך!().
---
"אני בחוץ!", דורין צעקה לעבר הבנות ויצאה החוצה, היא הרגישה שהיא עוד שנייה הולכת למות מחום.
היא הלכה לכיוון הסלעים, התיישבה והדליקה סיגרייה, היא נשמה את האוויר הקריר שהופיע פתאום.
"יש לך סיגריה?", היא שמעה קול מאחוריי, היא הסתובבה וראתה אותו.
לא ממש גבוה, די רזה, שיער חום עם גוונים בהירים ועיניים כהות.
"כ... כן..." היא אמרה בשקט והביאה לו סיגריה.
הוא התיישב על ידה, הדליק את הסיגריה והתבונן אל הנוף שבקושי ראו בגלל החושך.
"בת כמה את?" הוא שאל
דורין: "17 עוד מעט... אתה?"
...: "17 וכמה ימים" הוא צחק
דורין: "אתה גם פה בטיול עם השכבה?"
...: "כן... אני גבי" הוא חייך
דורין: "דורין"
גבי: "נעים מאוד" הוא צחק
הם התחילו לדבר, הוא סיפר לה על האימונים שלו בטניס, היא סיפרה לו על החבר'ה בת"א,
הוא היה מהצפון.
הם ישבו קרובים זה לזה, היה רגע של שתיקה. היא הביטה בו וידעה שזה הולך לקרות.
הוא התקרב אלייה באיטיות עד שהיא יכלה להרגיש את נשמותיו עלייה, היא לא התרחקה, היא התקרבה גם,
הם החלו להתנשק, נשיקה איטית וארוכה.
---
"טוב, יאללה לקום!!" צעקתי בקול צרוד, חטפתי 2 כריות ישר לתוך הפנים.
בחדר התחילה מלחמת כריות קטנה עד שנועה קמה ועצרה אותה בטענה שזה לא טוב לקום ברוח קרבית על הבוקר.
"ולקום ברוח של בוגדת זה בסדר?" עקצתי אותה והיא החזירה לה מבט רצחני במיוחד.
הוצאתי מהתיק הגדול ג'ינס קצר, גופיית סבא שחורה ונעלי ספורט, התלבשתי במהירות והייתי מוכנה כבר
לפני כולם.
"מה עובר עלייך?", נטלי שאלה אותי בדרך לחדר האוכל
אני: "מה? מה זאת אומרת?", כבר נמאס לי לשמוע את השאלה הזאת בזמן האחרון
נטלי: "לשם שינוי את נראית שמחה, מאושרת... מה קרה?"
אני: "אני... לא יודעת" אמרתי בשקט, היא צודקת. פתאום לא רע לי.
נטלי: "שפכי..." היא חייכה אליי
אני: "בא לי פשוט לחייך, אני מבינה שיש דברים בחיים שלא משנה מה נעשה, לא הכל יקרה כמו שאנחנו
רוצים, אולי ככה זה עם בן, אולי ככה הגורל החליט, שזה מה שצריך להיות. גם... גם סער
עודד אותי אתמול בפלאפון, אני חושבת שהוא צודק, שאני לא צריכה להצטער על כל דבר,
שמי שלא רוצה להיות איתי מפסיד"
נטלי: "גם אני חושבת שהוא צודק" היא אמרה בקול רגוע וחיבקה אותי.
אולי אני באמת מצליחה להתגבר?
---
"בוקר טוב לאישה הכי יפה בעולם..." דורון נכנס בחיוך אל חדר השינה שלו, שלהם לעתיד.
מאיה שכבה על המיטה מכוסה בשמיכת הפוך הלבנה שרק הדגישה את השיזוף היפה של עורה הרך.
היא חייכה אליו חיוך ענקי, הוא התיישב על המיטה ביחד עם המגש הגדול ובו ארוחת בוקר מפנקת ביותר.
"איך ישנת?" הוא שאל וליטף את פנייה
מאיה: "הרבה זמן לא ישנתי ככה... רגועה"
דורון: "גם אני... זה כל כך טוב לדעת שיש לי אותך, הפעם באמת"
---
המסלול היה די ארוך, התבקשנו להשאיר את התיקים בחדרים כי המסלול היה די קרוב לאכסניה.
מידי פעם הכיתה של בן עברה לידיינו, או שהיינו רואים אותם בעצירות...
הוא היה עובר, מסתכל עליי, על נועה, על כולם, וממשיך ללכת.
"אין לי כבר כח..." אמרתי בעצבים, רציתי כבר לחזור הבייתה, לחדר שלי...
בדיוק שמעתי את הקול הצעקני של נועה מתקרב, היא כמובן הלכה בזרועות משולבות ביחד עם שובל,
שתיהן ריכלו וחלפו על פנינו, היא נתקעה באבן ומעדה.
"מה את רוצה?!" היא פנתה אליי במבט מאיים
אני: "מה יש לך?!"
נועה: "מה את שמה לי רגל?"
אני: "את חולת נפש או מה?"
לירז: "כן מה, מרוב כל הנפילות חטפת טראומה? נהיית פרנואידית?" לירז התערבה וגרמה לי
לפרוץ בצחוק.
נועה: "אל תעצבני אותי!" היא צעקה ודחפה אותי, כמעט נפלתי למטה, כל כך נבהלתי, הלב
שלי דפק כל כך מהר.
אני: "את לא בסדר בראש, אני נשבעת לך... את חייבת טיפול!" צעקתי
לירז: "מטומטמת!"
אני: "ונשבעת לך... פעם אחרונה שאת בכלל מתקרבת לאיזור שלי, פרחה"
נועה: "פרחה תקראי לאמא שלך!" היא צרחה ופה כבר חטפתי את הקריזה ומייד התחלתי למשוך בשערותייה,
שובל הפרידה ואני נשארתי עצבנית.
נועה: "מפגרת! את מקנאה בשיער שלי או מה? חתיכת כונפה"
אני: "ועוד אני הכונפה פה... דוגמנית סוג ז'... בטח ישר פתחת את הרגליים לצלמים האלה שלך"
נועה: "היית מתה! אפילו אם היית משלמת כסף לא היו מצלמים אותך"
אני: "תשתקי כבר טוב? את סתם עושה מעצבן צחוק!"
נועה: "לא מאמי, את זאת שעושה מעצמה צחוק, עדיין משפילה את עצמה, תביני שבן לא יחזור אלייך"
אני: "מה זה קשור עכשיו?!" התעצבנתי "לפחות אני לא צריכה לשכר גברים כדי שיזיינו אותי!" צרחתי
והיא השתתקה.
שובל: "טוב דיי, בואי נלך..." שובל אמרה לנועה בשקט ושתיהן הלכו מישם.
לירז: "טוב בואי מאמי, עזבי, היא לא שווה את העצבים שלך" היא אמרה בקול מרגיע ומשכה אותי לכיוונה
אני: "לא רוצה עכשיו, כוס אמא שלה!" אמרתי בעצבים והתיישבתי על הסלע, מייד הדלקתי לי סיגרייה.
המשך היום עבר יחסית מהר, הגענו לאכסניות לקראת 5 אחר הצהריים וכולם מייד הלכו לחדרים.
---
דורין חייגה את מספרו של גבי במהירות והמתינה לתשובה, שלא איחרה להגיע
"איפה את מאמי?"
דורין: "איפה שנפגשנו..." היא אמרה בקול שקט
גבי: "אני כבר מגיע, ביי נשמה"
היא התיישבה והביטה אל השמיים, היא לא חשבה על כלום, רק חיכתה שיגיע.
"יפה שלי..." הוא אמר בקול העמוק שלו והתיישב ליידה, היא מייד חיבקה אותו חיבוק חזק וארוך.
דורין: "אוף גבי... עכשיו כל אחד חוזר לבית שלו ו..."
גבי: "ואנחנו נמשיך לשמור על קשר!" הוא קטע אותה
דורין: "מבטיח?"
גבי: "כן" הוא חייך ונישק אותה, הם התנשקנו כל כך הרבה, נשיקות קטנות, גדולות, ארוכות, קצרות.
צלצול הפלאפון שלו קטע את מחשבותים
הוא הביט בצג והחזיר את הפלאפון חזרה לכיס
דורין: "למה אתה לא עונה...?" היא שאלה בחיוך וליטפה את פניו
גבי: "זה... זאת... סתם, אין לי כח אלייה"
דורין: "מה, למי?"
גבי: "ח... חברה שלי" הוא אמר והיא התרחקה מימנו באיטיות
דורין: "מה... מה זאת אומרת חברה שלך, אתה... אתה לא אמרת שיש, שיש ... שיש לך חברה"
גבי: "אני יודע ואני מצטער אני, תקשיבי שנייה מאמי... זה... אני לא אוהב אותה"
דורין: "מאיפה היא?"
גבי: "מיפה, מהכיתה שלי..."
דורין: "היא פה ואתה יושב איתי?!"
גבי: "כן כי את הצלחת ממש להדליק אותי, את משהו אחר, אני לא הרגשתי ככה הרבה זמן ו..."
דורין: "לא, אני פשוט לא מאמינה... תקשיב גבי, אני... אני מצטערת אבל אני בחיים לא אהיה
עם מישהו שיש לו חברה"
גבי: "אני אפרד מימנה עכשיו!"
דורין: "ואני גם בחיים לא אפריד בין זוג!"
גבי: "חכי שנייה" הוא אמר כשהיא קמה והתחילה ללכת לכיוון האכסניות
דורין: "דיי גבי! אין סיכוי פשוט... אני מצטערת, באמת אבל... כל הקטע הזה לא בשבילי" היא
אמרה בכעס והמשיכה ללכת.
---
"דיי אני לא יכולה יותר!" אמרתי בעצבים ונשכבתי על המיטה. היינו רק נטלי ואני בחדר.
נטלי: "היא סתם פוסטמה, מה את בכלל שמה עלייה?!" היא אמרה בכעס והוציאה את הארנק מהתיק,
מתוכו היא הוציאה ג'וינט והדליקה אותו, היא עישנה באיטיות, היה ריח חזק בחדר.
אני "יש לך... עוד אחד?" שאלתי פתאום
היא הוציאה מייד עוד ג'וינט והגישה לי. הדלקתי טיפה בהיסוס, פחדתי, לא רציתי, אבל זה משכיח,
אני יודעת שזה עוזר. לקחתי שאכטות די גדולות ואחרי כל שאכטה ליקקתי את שפתיי למרות הטעם המר
שזה משאיר.
"אז את שומעת?" היא התחילה להגיד אבל בדיוק דלת החדר נפתחה, דימה, רכז השכבה עמד שם
והביט בנו במבט המום.

פרק מושלםםם
המשךך

😮 😮 הלך עליהן..!!
יפה שלי, יצא פרק נורא יפה..!! תמשיכי בקרוב. 😊
אוהבת המון..
מואהה

לאלאלאלאלאאלא
המשךךך

יפפפההה! כמו תמיד מאמי
תמשיכי

אאאאאאאאאאמאאאא איזה פרק מדהייים !!!
חייב המשששששך !!

ואואואוווו :S
מדהיייייים# : ]

המשךךךךךךךך דחוףףףףףףףףףףףףףף

:OOOOOOOOOOOOOOOOOOO
איזה מ ת ח !


פשוט מדהיייייייים

מדהיםםםםםםם
אב' מוכשרת קטנההההה,המשך

QUOTE (י-ע-ל @ 25/09/2007) יפפפההה! כמו תמיד מאמי
תמשיכי
😉

משהיים =)
תמשיכי

מדהיםםם !

המשך [: