אוי לא !!!
שלא יעשו משו ביחד!!!
אני יהרוג אותה אם היא תפתה אותו....
פרק מדהים אהבתי!
המשך בקשה:]
דורין המעפנהההההההההההההההההההההה
המשך דחוףףף !!
=פרק 161=
בן: "אממ... סתם לא מצליח לישון טוב"
דורין: "אני לא מפריעה לך נכון?" היא שאלה בחיוך
בן: "לא מה פתאום" הוא ענה ושם לב שהוא בוחן את גופה של דורין.
היא התיישבה על ידו וביקשה קולה.
דורין: "בטוח משהו קרה, אתה ניראה מוזר"
בן: "סתם... חלמתי חלום ש..." הוא עצר וחייך "מה אני מספר לך בכלל"
דורין: "מה, אתה מתבייש?"
בן: "לא זה פשוט... אישי כזה"
דורין: "אוי, אז מה. ספר"
בן: "אמממ אז ככה, חלמתי ש...בקיצור חלמתי שמיטל עוזבת אותי ובוגדת בי עם איזה מישהו" הוא אמר בנשימה אחת.
דורין: "אהה הבנתי" היא חייכה" מה, ובגלל זה אתה לא מצליח לחזור לישון?"
בן: "משהו כזה"
דורין: "אני בטוחה שזה סתם חלום... ומן הסתם אתה מפחד לאבד את מיטל וזה בתת מודע שלך והכל אבל תראה, אני לא רואה שום סיבה שתאבד אותה. אתם מאוד אוהבים אחד את שניה ואני רואה עד כמה היא גם מפחדת לאבד אותך... בקיצור אין לך מימה לדאוג. אבל זה לא אומר שצריך לזלזל בקשר שלכם והכל, פשוט תמשיכו ככה, באמת כל הכבוד לכם"
בן: "תגידי, חשבת פעם על להיות פסיכולוגית?" הוא שאל בחיוך
דורין: "לא, למה?"
בן: "כי את מדברת כמו אחת"
דורין: "אהה... ברגיל אצלי" היא אמרה בקול מצחיק ושניהם צחקו.
בן: "תגידי, מה, מה איתך, אין לך אף אחד?"
דורין: "כרגע לא, אני גם לא מחפשת אתה יודע... שזה יבוא אז זה יבוא"
בן: "מה עם אסף?"
דורין: "מה איתו?"
בן: "כאילו, הסיבה העיקרית שבאת זה בגלל אסף והכל..."
דורין: "כן, אבל זה לא אומר שאנחנו ביחד, אנחנו פשוט ידידים טובים" היא ענתה ולגמה עוד מהקולה הקרה.
בן: "טוב, ניראה לי אני אעלה חזרה לישון, את נשארת פה?"
דורין: "כן, שקט פה. זה מרגיע"
בן: "אמממ טוב" הוא אמר בגלגול עיניים "היה נעים לדבר... לילה טוב מותק"
דורין: "לילה טוב" היא חייכה וחזרה לשתות.
-
שובל התעוררה ברבע ל7 בבוקר. היא מייד נכנסה להתקלח וירדה לשתות נס קפה עם אמה.
אמא: "עד מתי את עובדת היום?"
שובל: "עד 4, ב4 וחצי אני בבית"
אמא: "יום שישי היום, יש לך אוטובוס או שאת צריכה שאני אחזיר אותך?"
שובל: "לא יודעת, אולי מאור יחזיר אותי"
אמא: "מה עם מאור באמת, זאת אומרת, אתם ביחד עכשיו, או מה?"
שובל: "אמממ משהו כזה, לא כל כך מוגדר"
אמא: "שלא תיפגעי מזה בסוף"
שובל: "למה?"
אמא: "את יודעת, שזוגות לא מגדירים את עצמם אחד יכול לחשוב משהו והשני יכול לחשוב משהו אחר, ואז לא מבינים אחד את השני ו... זה מתכון להפגעות"
שובל: "טוב... אמממ, ניראה כבר" היא חייכה. היא לא רצתה לחשוב על זה יותר מידיי, המצב עם מאור התאים לה ברגע זה, גם היא לא חיפשה משהו עם יותר מידיי מחוייבות.
"אני עולה להתלבש, בסוף אני אאחר"
היא חזרה לחדרה ולבשה סקיני כהה ארוך, נעלי בובה חומות וגופייה דקה בצבע שחור. היא התאפרה מעט ויצאה לאוטובוס שאמור להוריד אותה בדיוק בעזריאלי.
-
"וואי אני מרגישה כל כך דובה!", לירז לא הפסיק להתלונן תוך כדי שהתהלכה בחדר
אני: "שום דובה ושום נעליים מה יש לך?"
לירז: "מחזור" היא ירתה
אני: "אהה... הבנתי" חייכתי "אני לא מבינה מה יש לך"
דורין: "נכון" היא התערבה "הבגד ים הזה יושב עלייך פיצוץ" היא אמרה בחיוך והמשיכה לשתות את השוקו מהשקית
לירז: "את... את חושבת?" היא שאלה את דורין במבט מוזר. יכולתי לראות עד כמה היא מופתעת מיחסה הנחמד של דורין.
לירז: "טוב לא יודעת... זה כאילו פתאום נהיו לי שניצלים"
אני: "זה לא שניצלים, זה טליה. מה את מעדיפה גוף אנורקסי כמו של נועה?"
לירז: "הייתי מעדיפה גוף כמו שלה מאשר גוף משומן כמו שלי"
אני: "משומן" חזרתי אחרייה וצחקתי "מה את, מנוע?"
לירז: "נו, את יודעת למה התכוונתי" היא אמרה בלחץ
אני: "טוב דיי עם השטויות, הבנים מחכים בואו נזוז"
דורין: "בחיים לא עשיתי אבובים אני מתה מפחד"
אני: "אוי, זה אחד הדברים!" אמרתי בהתלהבות "את תראי שאת תהני!"
-
הפלאפון של נועה צלצל בלי הפסקה, לבסוף היא ענתה.
נועה: "שובל, מה את מעירה אותי בשעה כזאת?" היא שאלה בקול צרוד שהיה נשמע קצת כועס
שובל: "מה, 12 בצהריים! יש לי הפסקה אז רציתי לשאול אותך משהו"
נועה: "מה?"
שובל: "היום אני ומאור יוצאים, לא יודעים עדיין לאן, קיצר הוא מביא חבר, רוצה לבוא?"
נועה: "איך החבר ניראה?"
שובל: "לא יודעת, אבל מאור אמר שהוא חמוד"
נועה: "חמוד זה לא מספיק"
שובל: "אז איזה בחור את רוצה?"
נועה: "כמו בן" היא השיבה בייאוש
שובל: "עוד פעם בן, לא ירדת מימנו?"
נועה: "את יודעת שלא"
שובל: "טוב, הקיצר רוצה לבוא?"
נועה: "כן, ניראה לי שכן"
-
נהנו מאוד באבובים, לאחר מכן הלכנו ליום והיינו שם עד 6 בערב.
כולם התלוננו שהם עייפים ורוצים לנוח לפני המסיבה אז החלטנו לחזו למלון.
הבנים הלכו לחדר שלהם ואנחנו הלכנו לחדר שלנו. לא יודעת למה אבל פתאום הרגשתי
כאילו אני ובן זרים זה לזה. כל היום הזה הוא לא ממש התייחס אליי, לא הראה אפילו טיפה של אהבה.
הוא היה יותר עם החברים שלו וזה סתם עצבן אותי.
נחנו עד שעה 9 ואז קמנו. בחדר שלנו היה לחץ הסטרי, כל אחת רצתה את הפן, רצתה את המקלחת,
החדר היה ניראה כאילו עברה עליו מלחמה.
"איך זה?", דורין שאלה כבידה חולצה דקה בצבע אדום עם גב חשוף
אני: "מהממת... שימי אותה"
דורין: "כן, לא יודעת עם מה אבל"
אני: "מיני? ג'ינס? לא יודעת..."
שמענו דפיקות בדלת ואני הלכתי לפתוח.
אני: "מה, אתם כבר מוכנים?" שאלתי מופתעת
בן: "כן... מה אתן עוד לא?"
אני: "עוד רבע שעה, נשאר לי להתלבש, להתאפר"
בן: "עוד שעה בקיצור..."
אני: "כן... מה קרה?"
בן: "תקשיבי דקה... אמממ מבטיחה לא לכעוס?"
אני: "דבר"
בן: "הבנים...ז"א... כן, הבנים החליטו, רוצים יותר נכון ש... יענו שנצא אנחנו לבד ואתן לבד"
אני: "מה... למה?"
בן: "לא יודע... כי לעמית לא יהיה נעים מלירז כל הערב, אסף רוצה להנות ו..."
אני: "מה, כאילו איתנו אתם לא תהנו? אני לא מבינה"
בן: "לא יודע, זה מה שהם רוצים ו..."
אני: "ומה אתה רוצה?"
בן: "ברור שהייתי רוצה להיות איתך אבל..."
אני: "אבל אתה בכל זאת יוצא איתם"
בן: "נו, מה את רוצה אני אעשה?"
אני: "כלום. תהנו" אמרתי בקרירות וטרקתי לו את הדלת בפרצוף. הבנות היו עסוקות בשלהן ואני הרגשתי איך אני עוד שנייה הולכת לפרוץ בבכי, הלכתי לשירותים, סגרתי את הדלת והתיישבתי על האסלה הסגורה. הדמעות החלו לזלוג.
לירז: "מיטל!" היא עצקה ודפקה על הדלת "תפתחי לי שנייה"
אני: "נו רגע"
לירז: "נו דחוף אני צריכה את המברשת של הפן"
קמתי, פתחתי לה את הדלת וחזרתי להתיישב על האסלה.
לירז: "אוף איזה עצבים, אני לא מוצאת את הצללית השחורה, אני לא יודעת עם הבאתי אותה ו... מיטל? מה קרה?"
אני: "כלום..."
לירז: "נו, למה את בוכה?" היא התקרבה והתיישבה מולי על הרצפה
אני: "כלום. אני שונאת אותו"
דורין: "מה קרה?" היא נכנסה גם היא לחדר השירותים
אני: "הבנים החכמים האלו החליטו שהם רוצים לצאת לבד ושאנחנו נצא לבד"
לירז: "מה, למה אבל?"
אני: "אני לא יודעת, סתם מפגרים" עניתי וניגבתי את הדמעות עם המגבת שהייתה על ידי
דורין: "אבל למה את בוכה?"
אני: "מה זה למה אני בוכה... כי הוא... כי לא יודעת, אילת וזה, והם הולכים לשתות כמובן והוא בטח יהיה עם מישהי אחרת"
דורין: "אל תדברי שטויות, את יודעת שהוא לא. אין לך מושג כמה הוא אוהב אותך"
אני: "כן? מאיפה לך לדעת?"
דורין: "אני יודעת... רואים"
אני: "רואים זה לא מספיק ו..."
לירז: "אני יודעת למה" היא קטעה את דורין "הכל בגלל עמית, הוא הכניס להם את זה לראש. בן זונה קטן. הוא רוצה להכיר בנות אחרות ובטח לא נעים לו לעשות את זה מול הפרצוף שלי"
אני: "כן... בטוח גם בן ככה. חבורה של מפגרים חרמנים"
דורין: "הלווו!" היא עצקה "מה נהיה ממכן? יותר טוב! שיצאו לבד, למה מה, אנחנו צריכות אותם בשביל להנות? לא ניראה לי!"
אני: "מה... מה זאת אומרת?"
דורין: "אנחנו נצא, בלעדיהם, לא חסירם בנים, חוץ מימך מיטל כי את תפוסה" היא חייכה "אבל דיי, צאו מהבאסה"
-
נועה יצאה מביתה לבושה כרגיל כמו מישהי ששלפו אותה מאיזה קטלוג אופנה יוקרתי. היא חיכתה מיחוץ לביתה שמאור, שובל והחבר יבואו לאסוף אותה. כעבור כמה דקות הגיעה מכוניתו של מאור, היא התקרב למכונית וישבה מאחורה.
שובל ומאור ישבו מקדימה.
"היי מה קורה?", היא שאלה בחיוך
שובל: "נועה תכירי זה אורן"
נועה: "נעים מאוד..." היא חייכה
אורן: "נעים מאוד"
אורן באמת היה הטיפוס ל נועה.
הם נסעו ועצרו בעזריאלי
מאור: "הולכים לראות סרט, סבבה?"
נועה: "כן... למה לא"
-
"פיייי תראו! ים כוסיות!" אסף צעק ברגע שהבנים נכנסו למועדון
בן: "נו תראו, הוא שיכור אחרי 3 כוסות"
אסף: "4!" הוא תיקן אותו וחייך
בן: "כמו ילד קטן" הוא צחקק
ליאור: "וואי, זה מקום בן זונה"
הם התקדמו לרחבה האמצעית והתחילו לרקוד, אסף מצא לו מישהי ורקד איתה בצד.
-
"יו אני מתה על השיר הזה!" דורין צעקה בתהלהבות והתחילה לרקוד ביותר חשק
כמות האלכוהול שזרמה בדם שלנו הייתה לא קטנה בכלל, היה די מצחיק.
לא הפסקנו לרקוד לרגע, עד שבאו 2 בנים. הם היו נראים בערך בני 19-20, היו נראים טוב.
אחד מהם מייד שאל אם הוא יכול לדבר עם לירז בצד, היא הלכה איתו.
השני רקד איתי ועם דורין.
-
"מצטער שהוצאתי אותך החוצה" הוא חייך
לירז: "לא זה בסדר... מאיפה אתה, מיפה?"
...: "לא... מרעננה, בחופשה כמוך" הוא חייך שוב
לירז: "איך קוראים לך?"
...: "מתן, ולך?"
לירז: "לירז"
מתן: "בת כמה את? לא, רגע תני לי לנחש. 16?"
לירז: "קלעת בול. ואתה?"
מתן: "19 וחצי"
לירז: "סבבה..."
מתן: "את פה עם מישהו? לא, נכון?"
לירז: "אמממ לא..."
מתן: "טוב האמת שחברים שלי רצו לחתוך פשוט ראיתי אותך כבר איזה שעה רוקדת, אני חייב את מס' הטלפון שלך"
לירז: "אולי תביא לי את שלך?"
מתן: "אוקיי... תרשמי"
-
"נו, מה את אומרת עליו?", שובל שאלה בתהלהבות שכנועה והיא כבר היו בחדרה של נועה, אחריי הערב הנחמד.
נועה: "הוא נחמד... חמוד כזה, סבבה"
שובל: "אל תגידי שהוא לא הטעם שלך!"
נועה: "הוא כן... אבל לא יודעת, הוא שחצן כזה, קשה לי להסביר"
שובל: "את לא יכולה קלבוע אחרי הפעם הראשונה"
נועה: "רושם ראשוני קובע" היא ענתה בקרירות והחליפה לפיג'מה "אני סחוטה מעייפות"
שובל: "כן גם אני... רגע, אז מה הוא אמר לך שהייתם בצד, בהפסקה של הסרט?"
נועה: "שסתם, שאני נראית ממש נחמדה ושהוא היה רוצה להכיר אותי יותר"
שובל: "נו ו...?"
נועה: "הוא רוצה לצאת איתי מחר"
שובל: "נו, אז תצאי איתו!"
נועה: "כן, ניראה לי שאני אצא איתו באמת. הוא חמוד כזה"
-
כשלירז חזרה היא ספרה לי הכל על הבחור שהכירה, ראינו את דורין רוקדת עם מישהו אחר עד שבאו עוד 2 בנים והתחילו לרקוד איתי ועם לירז. לירז פרשה עם השני לצד והשאירה אותי עם מישהו גבוה מימני די בהרבה.
"את פה לבד?" הוא שאל בחיוך
אני: "עם חברות..."
הוא התחיל לחבק אותי ואני זזתי מימנו, "יש לי חבר" אמרתי
...: "חבר זה לא קיר את יודעת", הוא אמר את אחד המשפטים היותר מעצבנים שאני מכירה
אני: "ותן לי לנחש, אם הוא קיר אז... אז אתה פטיש אוויר?"
שאלתי בחיוך ציני ביותר
...: "בדיוק!" הוא חייך "איך ידעת?"
-
במשך כל הערב בן לא יכל להפסיק לחשוב על מיטל. שוב החלום מליל אמש עלה בראשו והוא פשוט הרגיש שהוא חייב לראות אותה, חייב להיות איתה.
"חבר'ה, אני חותך" הוא אמר בטון מתנצל
אסף: "מה, לאן אחי, כולה 2 וחצי!"
בן: "כן... לא, אני עייף"
ליאור: "בטוח? בוא תישאר איתנו קצת"
בן: "לא.. אני עף למלון לא נורא באמת"
עמית: "טוב איך שבא לך... ביי גבש"
הוא אמר להם להתראות ויצא מהמועדון. הוא ידע בדיוק איפה הבנות נמצאות, 10 דקות הליכה ברגל שמלוות בהרבה מחשבות, עם מי מיטל נמצאת עכשיו? מה היא עושה? היא שתתה? היא לבד?
כשהוא הגיע למועדון שבו הבנות בילוו הוא הופתע לגלות שהכניסה בחינם.
היו שם מלא אנשים, הוא ניסה לאתר את מיטל אבל לא ממש הצליח.
-
"טוב, באמת, תקשיב מותק, יש לי חבר", אמרתי בעצבים. הבחור הזה לא עזב אותי לשנייה אחת
...: "תני לי לילה אחד ואני מוכיח לך שטני פי אלף יותר טוב מימנו"
אני: "טוב... לא רוצה"
...: "את הבחורה הראשונה שמסרבת לי, שתדעי לך" הוא שם עליי את היד, כאילו בא לחבק אותי
אני: "וואלה? לא ניראה לי..." אמרתי ביובש. הבטתי סביבי ופתאום נתקלתי במבטו של בן. המבטים שלנו הצטלבו, הוא הביט בי כמה שניות ויצא החוצה.
אני: "תעיףף את הידיים שלך מימני!" צעקתי ויצאתי החוצה, ראיתי את בן הולך, רצתיטיפה והשגתי אותו
"חכה רגע!" צעקתי
בן: "לא, למה לחכות? אני לא מפריע לך עם הבחור ההוא במקרה?" הוא שאל בטון נעלב והמשיך ללכת
אני: "הוא סתם איזה קרציה שלא עזב אותי בשקט, מה יש לך?"
בן: "כלום"
אני: "לאן אתה הולך?"
בן: "חזרה למלון"
אני: "גם אני הולכת חזרה למלון"
בן: "יופי לך"
אני: "יופי לך"
כעבור הליכה של 20 דקות הגענו למלון, עלינו ביחד במעלית ושתקנו. הוא לא הפסיק לכעוס עליי ולעשות פרצופי אשמה כאלו.
הגענו לחדרים שלנו, שהיו צמודים זה לזה.
אני: "נו תפסיק כבר"
בן: "מה להפסיק? רקדת עם מישהו היום?"
אני: "בקטנה כזה, לא לבד ו..."
בן: "אני מפחד לאבד אותך את לא מבינה?!" הוא הרים את קולו
שתקתי. נשענתי על דלת חדרי והוא התקרב אליי, שפתינו התקרבו והתחלנו להתנשק, בהתחלה בעדינות ואז יותר ויותר בפראות.
הוצאתי את הכרטיס מהכיס שלי והעברתי על הדלת, תוך שנייה כבר היינו על המיטה שהבגדים שלנו זרוקים על השטיח.
בן: "אני כל כך אוהב אותך" הוא אמר וטיפות הזיעה נפלו ממצחו
חיבקתי אותו כל כך חזק, הוא חדר לתוכי בכזו מהירות, עשינו את זה כמו משוגעים.
-
"וואי, זה היה לילה משגע" דורין צחקה
הן נכנסנו לחדר וראו את מיטל ובן שוכבים על המיטה והשמיכה עליהם
לירז: "אמרתי לך שהם חזרו למלון"
דורין: "נעיר אותם?"
לירז: "אמממ לא, עזבי, בואי נישן במיטה השנייה"
הן החליפו בגדים לשינה והצטמצמו במיטת היחיד שהייתה בצד.
לירז: "איזה מוזר זה. כל השנה רבנו ועכשיו אנחנו ישנות ביחד"
דורין: "ראית מה זה?" היא צחקה
-
"לא רוצה, פשוט לא רוצה טוב!", היא צרחה והביטה בעינייה של אימה
אמא: "אין מה לעשות עכשיו, מה את רוצה?"
...: "למה עברנו לפה, למה?! אני שונאת העיר הזאת, מה יש לנו לחפש פה בת"א?"
אמא: "אמרתי לך, כאן העבודה החדשה שלי, מה היית מעדיפה, שנישאר שם ביישוב הקטן המסריח הזה בלי כסף ובלי כלום?!"
...: "לפחות שם היו לי חברים!" היא צרחה והדמעות זלגו מעינייה הכחולות
אמא: "טוב דיי... אל תבכי" היא התקרבה אלייה, ניסתה לפייס אותה
...: "עזבי אותי" היא אמרה בכעס והלכה לחדרה
אמא: "נטלי! נו, אל תבכי עכשיו".
נטלי טרקה את דלת חדרה והביטה סביבה.
היא שנאה את העולם. פתאום לעבור מקוטג', 2 קומות עם ג'קוזי לדירה קטנה בעלת 3 חדרים, מוזנחת, למקום שהיא לא מכירה בו אף אחד. היא לא רצתה להיות פה.
מדהים!!
כרגיל (:
תמשיכיי ..
נטלי זאת דמות חדשה כאילו ?
בטח עוד אחת שתנסה להרווס :|
הממשך
פרק מדהים,
אבל אמא שלה אומרת שלא היה להם כלום בישוב,
אני לא חושבת שקוטג' עם ג'קוזי זה כלום :S
אבל חפיף ;|
פרק ממש יפה 😛
המשך,
אוהבת 😁
מעניין מי זאאת נטללי ..
מדההים .
אתר האהבה הישראלי