•°•°•°•רק ידידים•°•°•°• - העונה השנייה התחילה!

מתי את ממשיכהה? /=

וואווווו..איזה פרק מושלם!!!=]
איזה מעפן ואיזה בטיח!!..
תמשיכי הכי דחוף בעולם!!
=]
3>

תמשכי מאמי..

=פרק 159=



"מיטל, להתקשר ברגע שאתם מגיעים, ברור?!", אבא לא הפסיק לנאום לי בדרכי לאוטו של בן
אני: "בסדר אבא אל תדאג, זה בסך הכל אילת!"
אבא: "טוב, בואי תביאי נשיקה", הוא משך אותי אליו וחיבק אותי.
לבסוף הוא שחרר אותי ונכנסתי לאוטו. כל הבגאז' היה עמוס בתיקים דברים כאלו, התיישבתי מקדימה.
"נוסעים עכשיו לאסוף את לירז נכון?"
בן: "כן יפה שלי... מה זה כמה דברים הבאת?"
אני: "נו מה אתה רוצה, 4 ימים"
בן: "טוב" הוא חייך
-
היא יצאה מהמקלחת עטופה בחלוק וורוד ארוך, פסעה באיטיות והתיישבה על המחשב.
היא הדליקה את האייסיקיו וכתבה אוואי
-
פה...
חופש משעמם ביותר.
-
מייד התחילו להישלח הודעות
~*~*~
שובל - נועה?
נועה - אה?
שובל - את לא יודעת איזה כייף!
אתמול יצאתי עם מאור היה הכי כייף בעולם
נועה - אני שמחה בשבילכם...
שובל - את לא נשמעת ככה
נועה - מה נשמעת, אנחנו מדברות באייסיקיו
שובל - מה יש לך?
נועה - כלום, החופש הזה משעמם יותר מידיי
שובל - בטוח שזה רק זה?
נועה - לא
שובל - אז?
נועה - בן ומיטל. 4 ימים הם ביחד באילת, קולטת?
ממש יופי. אני לא רוצה אפילו לחשוב מה הם עושים שם.
שובל - מה את רוצה, הם זוג...
נועה - תודה על התמיכה:|
~*~*~
-
"דורון, תירגע, זה סך הכל אילת", מאיה ניסתה להרגיע את דורון
דורון: "היא בחיים לא נסעה לבד ככה... עוד עם בן הוא נהג חדש והכל ואני..."
מאיה: "אין לך מה לדאוג" היא חייכה ונישקה אותו על שפתיו
דורון: "טוב, אני חייב להתחיל לעבוד, מאיר יהרוג אותי בסוף"
מאיה השתתקה ונהייתה חיוורת רק משלמוע את שמו של מאיר.
דורון: "קרה משהו?"
מאיה: "לא..." היא אמרה בקול שקט.
-
'...Ur eyes bright blue as the sky
Deeper than the sea
Warm as the sun
And peaceful as a light breeze
Ur eyes capture me in an instant
And leave me hyponotized
And i get lost everytime
In ur eyes...'
באוטו התנגן לו השיר האהוב על כולנו, Luz Divina - In Your Eyes.
"נו, עוד כמה זמן מגיעים?", לירז שאלה את אותה השאלה בפעם השמינית
בן: "כמה כבר את יכולה לשאול את אותה שאלה?" הוא שאל בעצבים
אני: "תירגע מה יש לך..."
בן: "כי ככה... עוד שעתיים, יותר"
לירז: "אז בואו נעשה עצירה"
בן: "מה עצירה, לפני חצי שעה עצרנו"
לירז: "יש לי פיפי"
בן לא דיבר ופשוט עצר בצד, לירז הסתכלה עליי במבט לא מבין
בן: "מה?! נו, רדי, רצית להשתין לא?"
לירז ירדה מאוטו והלכה מאחוריי השיחים
אני: "אתה מוכן להסביר לי מה עובר עליך?"
בן: "לא עובר עליי שום דבר"
חלצתי את נעליי ושמתי אותם על המושב
בן: "זה פשוט מחרפן אותי, במילא היא יודעת שזאת...נו שזאת נסיעה ארוכה, זאת פעם ראשונה שאני נוסע כל כך רחוק ו... היא מחרפנת אותי מוציאה אותי מריכוז! כל שנייה "מתי מגיעים, איפה אנחנו, מתי עוצרים, אני צמאה, אני רוצה סיגרייה" כוסאמק, כמה אפשר?!"
אני: "טוב ניראה לי שהיא הבינה את המסר" אמרתי בקול שקט
-
"נו אבל אמא אני לא רוצה לבוא איתכם!", קיילן צעקה
קייט: "אין לך ברירה, מה את רוצה, שנשאיר אותך פה לבד עד הלילה?"
קיילן: "אבל נועה לא באה איתכם"
קייט: "היא באה, מה זאת אומרת"
קיילן: "אבל תשקיבי שנייה..."
נועה: "אמא, מתי יוצאים?" היא שאלה בעודה יורדת במדרגות אל הקומה הראשונה
קייט: "עוד חצי שעה, את מוכנה?"
נועה: "כמעט, תקישיב רגע רציתי לדבר איתך על משהו אני..."
קיילן: "נועה אני מדברת איתה אל תידחפי!"
נועה: "תסתמי את רגע... אמא"
הפלאפון של קייט צלצל והיא ענתה
קייט: "הלו? כן... לא, אנחנו עוד חצי שעה יוצאים. איפה אתה? אריה, נו באמת? עכשיו אתה מודיע שאתה מאחר אני..."
נועה: "אמא! תגידי לו רגע! זה חשוב אני..."
קייט: "שנייה נועה, אריה אנחנו מוכנות כבר, כמה זמן?שעה? איך שעה? מהפתאום אני..."
נועה: "נו אמא!"
קיילן: "אני דיברתי איתה קודם עופי מיפה רגע"
נועה: "אל תעצבני אותי! אמא, תקשיבי רגע נו..."
קייט: "רגע נועה, מה אריה?"
קיילן: "נו אמא!!"
נועה הכניסה לקיילן סתירה וכולן השתתקו
קיילן: "אל דברי איתי..." היא אמרה בקול חנוק ועלתה לחדר
קייט: "ביי אריה" היא הניחה את הפלאפון על השולחן "בשביל מה עשית את זה? השתגעת, תגידי לי?"
נועה: "כי היא לא סותמת את הפה. טוב, תקשיבי שנייה..."
קייט: "ניראה לך שאני אקשיב לך עכשיו? לכי תבקשי מימנה סליחה, מהר"
נועה: "אני לא מבקשת מימנה סליחה, את ראית איך היא דיברה אליי בכלל?"
קייט: "ומיאת חושבת שאת?!" היא פתאום הרימה את קולה "את אמא שלה? לא, נכון? מי את שתתני לה סתירה, מה, את מנסה לחנך לי אותה פה? תתביישי לך!" היא צרחה והלכה.
-
בנתיים גם ליאור, עמית, אסף ודורין היו באוטו השני.
דורון: "ליאור תנמיך קצת אני לא מצליחה לדבר" היא רטנה
ליאור: "את שמה לב שכל הנסיעה את בפלאפון שלך? רוצים לשמוע קצת מוזיקה"
דורון: "מאמי, אני אדבר איתך כבר שנגיע טוב? ביי"
עמית: "סוף סוף" הוא סינן והגביר את המוזיקה
אסף: "מה, אנה החליטה להישאר בבית?"
עמית: "נו במילא מה היא הייתה עושה איתנו?"
ליאור: "עמית תסתום"
עמית: "מה אתה רוצה?"
אסף: "טוב דיי לריב נו..."
עמית: "תגידו, באיזה שעה ניראה לכם נגיע למלון כבר?"
ליאור: "עכשיו 11 בבוקר, בטח ב1 כבר נהיה במלון והכל"
עמית: "פיי... אני מת כבר להתקלח, איזה חום"
דורין: "כן גם אני, איכס. רגע, ואיך החלוקה לחדרים תזכירו לי"
ליאור: "בן, אני, עמית ואסף חדר את לירז ומיטל חדר"
דורין: "אני לא מסתדרת איתן אבל"
ליאור: "אז תלמדי להסתדר..."
עמית: "חוץ מיזה אנחנו בקושי נהיה בחדרים, רוב הזמן ים, בריכה, ספורט ימי, מסיבות וזה..."
אסף: "הולך להיות בן זונה אה?"
עמית: "כן, ים כוסיות"
-
נועה עמדה מול חדרה של קיילן, "תפתחי שנייה נו"
קיילן: "לא פותחת לך!"
נועה: "טוב אני רק רוצה לדבר איתך, אבא עוד 10 דקות פה צריך להיות מוכנים
קיילן: "אני לא באה"
נועה: "את לא נשארת פה לבד"
קיילן: "נועה אני לא מדברת איתך בכלל!" היא צעקה
נועה: "יודעת מה? לכי תזדייני!" היא צעקה בחזרה והלכה לחדר שלה.
היא שנאה לנסוע לשמפחה עד הלילה. היא כבר הייתה לבושה בסקיני בהיר, גופייה ווודה כהה ונעלי בובה בצבע קרם. היא שמה בתיק קטן קצת איפור, פלאפון, כסף ועוד כמה שטויות וירדה חזרה למטה.
"אמא, היא לא רוצה לדבר איתי"
קייט: "בצדק"
נועה: "טוב מה את רוצה, התפלק לי"
קייט: "את מגזימה עם זה. בזמן האחרון את משתלטת עלייה, נותנת לה פה ושם צ'אפחות, תראי מה עשית מימנה. נועה, זאת אחותך, את אמורה לשמור עלייה לא להוריד לה את הביטחון כל הזמן"
נועה: "טוב אני מצטערת"
קייט: "את זה תגידי לה, לא לי"
נועה: "אבל היא לא רוצה לדבר איתי, מה אני אעשה"
-
"אני לא מבינה איך את חיה ככה בדיר חזירים", אמה של אנה אמרה ברוסית בגועל תוך כדי שהסתכלה על הבלאגן שבחדרה.
חוץ מיזה שהחדר היה מוזנח, הקירות ישנים, החלון קצת שבור, מרצפות קטנות מלוכלכות... כל הבגדים היו על הרצפה, צלחות על השולחן ו2 בקבוקי שתייה זרוקים בפינת החדר.
אנה: "אם היו לי רגליים הייתי קמה ומנקה!" היא צרחה בעברית
אמא: "אבל איך את יכולה לחיות ככה, תראי איזה סירחון" היא ענתה בפנים עקומות ופתחה את החלון "שייכנס קצת אוויר"
אנה: "אני לא יכולה לנקות, אני לא יכולה לזוז מהפאקינג כיסא המסריח הזה!", היא דפקה באגרופייה על כיסא הגלגלים
אמא: "כאילו שהלכת היית עושה משהו..." היא מלמלה ויצאה מהחדר.
אנה פרצה בבכי. בזמן האחרון כל דבר גרם לה לפרוץ בבכי. היא חייגה מייד לליאור
"אה יפה שלי?", הוא ענה בחיוך
אנה: "מה קורה חמוד?", היא ניגבה את דמעותייה
ליאור: "אני בדיוק בנסיעה, אני אתקשר אלייך שנגיע טוב?"
אנה: "טוב מאמי... אוהבת אותך"
ליאור: "גם אני אוהב אותך"
-
"סוף סוף!", צעקתי ופתחתי את הדלת.
קרן שמש ענקית חדרה לתוך עיניי ומייד שמתי את משקפי השמש הכהות שלי
לירז: "אוי, חם פה כל כך"
בן: "למה ציפית? שיירד שלג?"
אני: "תפסיק כבר עם הציניות הזאת, מה יש לך..." מלמלתי
בן: "כן... תראי איזה מלון יפה" הוא מייד שינה את הנושא.
הוצאתי את כל התיקים והלכנו לכיוון המלון. הוא היה כל כך יפה, גם מבחוץ וגם מבפנים.
הלכנו לקבלה כועבור 10 דקות בערך קיבלנו את הצמידים שלנו, הם היו בצבע כחול. עלינו לחדרים והופתענו לראות שליאור, עמית, דורין ואסף כבר שם.
החדרים היו צמודים אחד לשני והם היו אותו הדבר. אני, לירז ודורין הלכנו לחדר שלנו. היה שטיח כהה מקיר לקיר, באמצע הייתה מיטה זוגית ובצד מיטת יחיד. היה מזנון קטן, עליו טלוויזיה, קומקום ומתחת מקרר קטן.
בפינה השנייה היה שולחן עם 2 כיסאות ועליו שוקולדים, לירז מייד הלכה לזלול אותם בקריאות "אוי, זה יותר טעים מהקודם!".
מייד הוצאתי מכנס קצר וגופייה מהתיק ונכנסתי להתקלח. כשיצאתי הלכתי עם המגבת אל המרפסת ועישנתי סיגרייה, הייתי זקוקה קצת למנוחה.
-
"אמא אמרתי לך שיהיה פה משעמם" נועה התלוננה בלחש
אמא: "עכשיו רק צהריים, אנחנו עד 10 בלילה פה"
נועה: "משעמם לי אבל"
אמא: "לכי תעשי סיבוב עם שקד, לא ראית אותה מלא זמן" היא אמרה והצביעה על בת דודתה שבגילה שעמדה בפינת הסלון ודיברה עם אחת הדודות.
נועה: "כן. כאילו שאני אצא עם דבר כזה לרחוב"
קייט: "את סתם מגזימה"
נועה: "איפה קיילן?"
קייט: "לא יודעת... פה איפהשהו. היא לא סלחה לך?"
נועה: "היא סתם עושה פוזות, כאילו לא יודעת.. הבאתי לה בסך הכל סטירה קטנה"
-
הפלאפון של דורון צלצל והוא מיהר לענות
"מיטל?!"
מיטל: "כן אבא הגענו כבר לפני שעה"
אבא: "נו, איך המלון? איך החדר? איך את מרגישה?"
מיטל: "הכל בסדר" היא צחקה
אבא: "אל תצאי מהמלון בלי קרם הגנה, את לבנה יצאת לי ולאמא שלך ואת תישרפי מהר!"
מיטל: "טוב אבא אל תדאג..."
אבא: "לשתות הרבה מיים"
מיטל: "בסדר... אמממ תקשיב שכחתי לקחת מטען אז אם אני לא זמינה מחר או משהו תתקשר לבן"
אבא: "טוב למה את חסרת אחריות? את רוצה אני אשלח לך את המטען?"
מיטל: "נו באמת אבא... תפסיק להיות כזה. מאיה איתך?"
אבא: "כן"
מיטל: "תמסור לה ד"ש"
אבא: "טוב..."
מיטל: "יאללה, אנחנו הולכים לנוח ואז בלילה נצא בטח, אני אדבר איתך"
אבא: "טוב מתוקה... ביי"
מיטל: "ביי"
היא אמרה והוא ניתק.
מאיה: "תפסיק להיות כזה חופר" היא צחקה
דורון: "שש... איפה היינו?" הוא חייך וישק אותה.
לאט לאט בגדיהם ירדו ונזרקו בפינת החדר
דורון: "אין לך מושג כמה התגעגעתי אלייך..."
מאיה: "דורון... דיי" היא חייכה והורידה את ידיו ממותנייה
דורון: "מה קרה?"
מאיה: "פשוט אני... עייפה קצת" היא שיקרה. היא פשוט לא יכלה שינגעו בה. כל דבר הזכיר לה את אותו לילה מקולל עם מאיר.
דורון: "אני מכיר אותך... קרה משהו"
מאיה: "אתה מבטיח לי שזה לא יפגע ביחסים שלנו?"
דורון: "מאיה..." הוא לחש והתרחק מימנה "את מליחה אותי, דברי..."
מאיה: "פיי... אני... אני לא יודעת מאיפה להתחיל"
דורון: "מההתחלה"
מאיה: "דורון, הייתי עם גבר אחר".

מדהים ;]

ווא,
מדהים,
המשך.

מדהיייייים ! !
יואו אני במתח O:
המשך ! ! !

מדהייים !!!!!
איזה מתחחחח.. המשך[=

ואו פרק מושלם!!
תמשכי אני במתח.!

מדהיייים המשךךךךך

אווצ' ;|
פרק מדהים 😛

המשך,
אוהבת (:

QUOTE (אני_פשוט_אני @ 05/07/2007) מדהיייים המשךךךךך
😉

😮

פרקק יפההה מאמי . . .
תמשיכי הכי מהר שאת יכולה . . .
א ו ה ב ת נטיי : ]

מדהיםםםם
המשךךך