אוקיי, פרק חדש יהיה רק ביום שבת בלילה... אני מצטערת שלא הגבתי לתגובות , אין לי זמן לנשום. אבל החלטתי לפנק אותכם בבונוס קטן, אלו קטעים שיקרו בעתיד, בגלל שהסיפור מתקרב אל סופו [פחות מ50 פרקים] יהיו עוד כמה אירועים משמעותיים שישנו הכל. אז הנה לכם, זה לא יהיה בפרק הבא, אלא בפרקים היותר מתקרבים לסוף כניראה.
*
לירז: "לא מעניין אותי טוב?! אתה...אתה יכולת להגיד לי. למה אני אמורה לגלות את זה לבד?" היא צרחה בין כל הדמעות "אתה...אתה הרסת לי את החיים עמית אתה הרסת לי את החיים!"
עמית: "אני לא הייתי מסוגל, תקשיבי דקה"
לירז: "עוף מימני!" היא צרחה. עמית חסם את דרכה לדלת
עמית: "את לא הולכת לשום מקום עכשיו, מה את משוגעת? השעה 2 בלילה!"
לירז: "עמית, תעוף לי מהפרצוף. את הרסת לי את החיים, מה אתה עוד רוצה להרוס? אה? מה? לא נשאר לי כבר כלום, הכל בגללך!"
*
הוא התעורר בבוקר, כשגופה הערום שלה צמוד אליו. הוא לא האמין. הוא בגד בה. הוא בגד בה הוא בגד בה הוא בגד בה. הוא בגד בה. הוא פאקינג בגד בה. הוא קם בבהלה, הבין שזו המציאות. הוא התיישב על המיטה, מנסה לקלוט מה קרה אתמול, אך הם הגיעו למצב הזה. הוא הלך לכיוון המראה, הוא ראה מפלצת. איך הוא יכל לבגוד בילדה שהוא אוהב יותר מהכל? הוא הביט בהשתקפותו, בעיניו הכחולות, הוא רצה לעקור אותן. אסור שהיא תידע, היא לא תדבר איתו בחיים.
*
אני לא ראיתי כלום באותו רגע, הרגשתי את העולם רועד. לא האמנתי שזה קורה. רציתי לחשוב שזה חלום. הכל נפל עליי בבום אחד גדול. התיישבתי על הרצפה, בעודי "מנגבת, את דלת תא השירותים המסריח. בכיתי. בכיתי כמו שלא בכיתי בחיים. אני חושבת שבכיתי יותר מהמוות של אימי, מכל הפרידות מבן, מכל הדברים שקרו לי אי פעם. הרגשתי שנמלים קטנות אוכלים אותי, אוכלים את כל כולי. קירבתי את האולר הקטן אל ידי, העברתי אותה בחוזקה, ראיתי דם, הרבה דם, גאד, זה כל כך כאב. רציתי להיות למעלה, לא רציתי לחיות.
*
האוטובוס יוצא עכשיו ילדה, כדאי שתסיימי את הסיגרייה ותעלי", נהג האוטובוס אמר בקול עצבני ביותר. כיביתי את הסיגריה ועליתי לאוטובוס. מלא צעירים, כולם מדברים על הטיול שהולך להיות להם. ואני? אני הולכת למות. מה איתכם? תהנו לכם בעיר החטאים, עלק. הפלאפון שלי לא הפסיק לצלצל, הבנתי שזה הוא, לא עניתי. פתאום הוא נזכר להתקשר?
אחרי כל מה שהוא עשה הוא נזכר בי? שילך להזדיין. הוצאתי את תעודת הזהות המזוייפת מהתיק, בחרתי שם כל כך מכוער, לא יכולתי לבחור שם יפה יותר?
*
הוא נכנס לחדר, הוא ידע שמשהו לא בסדר. חדר קטן במלון, לא משהו רציני. הוא קרא בשמה, היא לא ענתה, הוא התחיל להילחץ. הוא דפק על דלת חדר האמבטיה, לא עונים. הוא פתח אותו וכמעט התעלף. הצרחה שו הרעידה את כל העיר, הוא רץ לעברה, היא לא נושמת.
*
"למה. למה עשית את זה? למה..." הוא צרח, נפל על קברה, חיבק אותו, כאילו זאת היא. אין שום דבר מתחת לאדמה. לא יודעים מה איתה, כולם יודעים שהיא מתה. לפי כלה סימנים שהיא השאירה. היא מתה. הוא לא קולט את זה. ,מצבה לזכרה", כאילו שזה עוזר בכלל.
*
"למה לא אמרתם לי כלום?!" היא צרחה "16 שנה שחייתי בשקר!"
*
היא נעלה את נעלי הסקייט שלה ועמדה על ריצפת הפרקט מול המראה הענקית. היא חייכה, חיוך ענקי, חיוך מוצף מאושר. היא ידעה שכולם צדקו, צריך להאמין, צריך לקוות, שום דבר לא עומד בפני הרצון.
ווואוווו מדהיםםםםםםםם!!!!
מחכה כל כך להמשכים האלה!!!
תשימי המשך כשתוכלייי! את מדהימהההה
אוהבתתתתת
ליזו'ש 😊
~ואת מוזמנת גם לסיפור שלי =]
וואיייי,
מצמררר :S
ההממששךך !! 😊
יאאאאאאאאאאאאאו איזה מדהים =]
למה נראה לי שבן יבגוד במיטל? :[
הממממממממממממשך
אממממאאאאאאאאאאא :|||
דייייייי !!! מיא להההה .!!
את מפחידה אותיייייי 😢( די די דייי אני מתה פה
אין לי מיליםם!!!!!!!
פשוט מ=ד=ה=י=ם
תמשיכיי בדחוףףףףףףף
אוהבתת=]
דיי נו.. בן בטח יבגוד במיטללל 😢
אבל בכל זאת, הסיפור הכי מדהים שקראתי בחיים.. (:
תמשיכייי !!!
מהה?? לאאא!!.. את לא יכולה לעשות את זה!! בבקשה תגידי שאת לא עושה את זה!!!!!...
הפרק האחרון מושלם!!.. הקטעים מהפרק הבא לךא מושלמים בכלל! מה ת רוצה מכות?
חח..סתם..כל מה שתכתבי יהיה מושלם..אני רק מקווה שלא תגרמי לנו לבכות יותר מידי..
3>
אמאאאאאא זה הולך להיות כלכך מדהים !
וווווווווואייייייייי
ווווווווווווווואייייייייי
נשמעע נ ד י ר ר !#:]
דחופ המששך
ואוווו..אין לי מילים לתאר כמה מתח עוררת בנו עכשיו חח בי..
מתה להמשכים..
וווווווואי אייזה מתח חח
ובטוח אנה תחזור לעמוווד יאיי D:
😮 מחכה להמשךךךךךךךךךךךךךךךךךךך
