•°•°•°•רק ידידים•°•°•°• - העונה השנייה התחילה!

מהמם תמשיכיייי

תמשיכי :]

מדהיייייים המשךךךךך

הממששךך
דחוףףף 😊

מקסים ,😊
המשך

המשךךךךךךךךך

😊

=פרק 151=


"נוע...נועה, מה את עושה...?" בן שאל כאשר שפתייה של נועה היו כמעט על שלו
נועה: "משהו שרציתי לעשות ממזמן".
יש אנשים שאומרים שאין כזה דבר באמת שכרות, שבנאדם יכול לשתות המון ובאמת לא לדעת כלום, אבל אז כשמגיע משהו רציני יותר הוא מייד מתעשת [?] על עצמו ומבין מה הוא עושה.
נועה: "למה זזת?", היא שאלה במבט פגוע כאשר בן קם ונשען על הקיר
בן: "אני לא יכול"
נועה: "מה...מה ז"א?"
בן: "אני חבר של מיטל דיי...נ...נועה אני לא יכול. ת...תודה לך באמת אני..." הוא גמגם, שתף את פניו והמשיך, "באמת תודה נועה אבל אני חבר שלה אני לא אבגוד בה. אני מאוד... מאוד מעריך את איך שככה דאגת לי והכל, אבל אני מצטער אני..."
נועה: "זה בסדר, אתה לא חייב לי שום הסברים" היא אמרה ופתחה את דלת השירותים
בן: "חכי רגע", הוא משך בידה
נועה: "מה?"
בן: "לא התכוונתי שזה יצא ככה, מקווה שלא נפגעת"
נועה: "לא נפגעתי..." היא השמיעה גיחוך קליל "אני באה ועוזרת לך, אבל כמו תמיד מיטל מעל הכל, נכון?"
בן: "אני אוהב אותה"
נועה: "נו אז יופי" היא אמרה בקול חנוק "שיהיה לכם בהצלחה, באמת"
בן הביט בה, מאז ומתמיד הוא ידע שנועה אחת הילדות הכי יפות שהוא ראה בחייו, לפעמים הוא היה אוהב סתם ככה להביט בה, להתבונן בה, לנסות לקרוא אותה, אבל יותר מימנה עניינה אותו מיטל.
נועה: "יאללה, ביי" היא אמרה בפנים קשוחות ויצאה.
-
"אוף, אני לא מוצאת אותו! מיקודם ראיתי אותו, לאן הוא נעלם?" שלי שאלה בעצבים את שירן.
שירן: "אולי הוא הלך הבייתה? את יודעת, מיטל הלכה הוא בטח הלך אחרייה"
שלי: "ניראה לך?!" היא אמרה במבט ציני ביותר, "הוא היה יותר מידיי שיכור, הוא אפילו לא זוכר את השם שלו בטח"
שירן: "לא יודעת, הנה תשאלי אותה" היא אמרה והצביעה על שובל
שלי: "שובל! בואי שנייה", היא קראה לה ושובל התקרבה אלייה ואל שירן
שלי: "ראית את בן אולי?"
שובל: "למה?"
שלי: "אני צריכה אותו שנייה, אני כבר שעה מחפשת אותו ולא מוצאת"
שובל: "הוא הלך הבייתה" היא שיקרה. היא חשבה לעצמה שבטח נועה ובן עכשיו קצת עסוקים, היא לא תיתן לאף אחד להפריע להם.
שלי: "מה, באמת?" היא הביטה בה במבט לא מאמין
שירן: "אמרתי לך..."
שלי: "שקט את רגע! מתי הוא הלך?" היא פנתה שוב אל שובל
שובל: "לא יודעת, לפני חצי שעה ככה... משהו כזה..."
שלי: "בטח?"
שובל: "כן"
-
בן נשאר כמה דקות בשירותים ולאחר מכן יצא מהבית, הוא התהלך לכיוון מכוניתו והבחין להפתעתו בנועה שנשענת עלייה.
בן: "נועה?"
נועה: "מה חשבת, שאני אתן לך לנסוע שאתה במצב הזה?" היא חייכה
בן: "נועה... אמרתי ל תודה על הכל אבל אני בסדר עכשיו"
נועה: "אין מבצ שאתה נוהג, לפני רבע שעה הקאת את הנשמה שלך"
בן: "עכשיו אני בסדר... נועה"
נועה הוציאה חייגה לתחנת המוניות והזמינה מונית
בן: "בשביל מה אבל?"
נועה: "ככה..."
הם עמדו ביחד כמה דקות בשתיקה עד שהמונית הגיעה, בן נכנס למונית, סינן "תודה" לעבר נועה ונסע.
בשנייה שהמונית נעלמה מזווית ראייתה נועה התיישבה על שפת המדרכה, מכופפת ופרצה בבכי.
-
ליאור עלה בשקט אל דירתה של אנה ופתח את הדלת עם המפתח שהיא הביאה לו. היה חשוך, הוא הבין שכולם ישנים, מן הסתם בשעה כזאת כולם ישנים. חוץ מאנה. הוא התקדם לחדרה, הקיש פעמיים ונכנס.
היא ישבה על כיסא הגלגלים שלה, לבושה במכנס טרנינג שחור וגופייה לבנה צמודה, מתבוננת בטלוויזיה.
"מה את רואה מאמי?" הוא שאל והדביק לה נשיקה ארוכה
אנה: "סתם... סרט" היא מלמלה
ליאור הביט אל הטלוויזיה, 4 בחורים ובחורה אחת רוקדים ברייקדאנס בקבוצה. הוא ראה את המבט העצוב של אנה.
ליאור: "בקרוב אנה, בקרוב, אני מבטיח לך"
אנה: "הלוואי" היא חייכה
ליאור: "אמרתי לך יפה שלי, את רק צריכה להאמין"
אנה: "איך היה היום?" היא מייד שינתה נושא. בכל פעם שליאור היה הולך למסיבה או משהו כזה היא מייד הייתה מדמיינת את הבנות היפות שהן יכולות ללכת, לרקוד, לנוע...
ליאור: "היה סבבה לגמריי" הוא ענה וסילק את מחשבותייה על הבנות היפות
אנה: "היה משהו... שטויות?"
ליאור: "לא, אני אוה רק אותך ואהיה רק איתך, את יודעת את זה"
אנה: "אני אוהבת אותך כל כך..."
ליאור: "גם אני יפה שלי..."
אנה: "זה בטח במאס, חברה נכה"
ליאור: "אולי תפסיקי עם זה כבר?" הוא הרים עמט את קולו "אם לא הייתי אוהב אותך ואם לא היית חשובה לי אז לא הייתי איתך. אם אני איתך זה אומר שאת צריכה כבר להפסיק לחשוב את כל הדברים הרעים האלו, דיי... מאמי דיי"
-
בן פקח את עיניו, השעה הייתה 1 וחצי בצהריים, לאחר ששתף את פניו ושתה נס הוא חייג אל נועה.
"הלו?", היא ענתה מייד
בן: "נועה, מה קורה? זה בן..."
נועה: "הכל סבבה, מה איתך, איך אתה מרגיש?"
בן: "טוב... תקשיבי רציתי להודות לך על אתמול"
נועה: "זה בסדר"
בן: "לא, באמת, אני לא יודע מה היה קורה אם לא היית שם"
נועה: "אבל העיקר איך שזחרת לעצמך קמת"
בן: "כי זה לא היה במקום, את באת לנשק אותי נועה, אני...אני אמרתי לך כבר, אני עם מיטל"
נועה: "בסדר"
בן: "נו, מה עוד פעם את עם הכל המבואס שלך"
נועה: "שום קול מבואס, אמרתי לך, שיהיה לכם בהצלחה"
בן: "ת...תודה"
נועה: "טוב אני הולכת..נדבר"
בן: "ב...ביי מאמי"
נועה: "ביי"
לאחר שהוא ניתק את השיחה הוא שם לב ל4 שיחות שלא נענו ממיטל והודעה אחת:
()תודה רבה לך על אתמול בן... אל שתכח לספר לי איך היה עם נועה()
הוא מייד חייג אלייה אבל היא לא ענתה.
הוא לבש ג'ינס רגיל וגופיית סבא לבנה ויצא לכיוון ביתה של דורין, שם האוטו שלו חנה. לאחר מכן הוא נסע לביתה של מיטל.
-
"אז אתה מבין? פשוט כל הקטע הזה עצבן אותי, הוא בכלל לא היה אכפת לו מה קרה. אחריי זה לירז אמרה לי שהוא הלך עם נועה לשירותים, או משהו..." אמרתי בפנים עצבניות
מאור: "נשמה, אני בטוח שהוא לא בגד בך, צאי מהסרט" הוא אמר בביטחון מלא ולגם עוד קצת מהקולה
אני: "אז מה הוא הולך איתה לשירותים? אני כל כך שונאת אותה, את הבת זונה הזאת, אני אומרת לך היא פשוט לא מבינה מה זה לא להתקרב אליו."
מאור: "תראי איך אתם נראים אוהבים" הוא אמר פתאום והצביע על התמונה שלי ושל בן שתלויה על הקיר בחדרי.
אני: "יופי... ממש אוהבים. בנאדם שאוהב לא מסתגר עם שרמוטה סוג ד' בשירותים"
מאור: "אני באמת חושב שאת מגזימה"
אני: "אתה יודע מה היא רשמה לו באיזה מכתב??"
מאור: "מה?"
אני: "תקשיב, אתה חייב לשמוע את זה..."
-
"מה נשמע דורון?", בן בירך לשלום את דורון ועלה לחדרה של מיטל, הוא שמע שהיא מדברת, כניראה עם עוד מישהו...הוא עמד על יד הדלת והאזין
מיטל: "אני מרגישה איך אני נשרפת מאהבה אליך, אני אוהבת אותך. בבקשה תחשוב על זה ותחזיר לי תשובה כי..."
בן עמד המום לראות את מיטל אומרת את הדברים האלו למאור... הוא מייד יצא מהחדר
מיטל: "בן! חכה שנייה בן זה לא מה שזה ניראה! בן!"

ללא !!!!
אסור שהם יפרדו ~
פרק מדהים !

לאאאאאאאאאאאאאא
המשךךךך

יאאאאאאאאאו
איזה בלאגן
הממממשך!!

😢 לאאאא....


המשך המשךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך!!


יום נעים :]

ללאאא 😮

אסור שהםם יפרדוו 😢..

מדהים ! @ #

המשךך 😛
# שבוע מושלם #

יוו איזה דפוקה הייא חחח..
אל תפרידי בינהםםם!!!!!!
המשךך

וואי חחחחחח 😁
המשך !

חחח טוווווווב. .המששךךך