•°•°•°•רק ידידים•°•°•°• - העונה השנייה התחילה!

יאפה.. =]
המשך..

מדהייייייייייייים;]
המשך

יאוו הלוואי שתפרדי ממנווו!

ותיהיה עם בן:]]

ורגע כל הסיפור לא אמיתי?! 😊

QUOTE (תווותי @ 17/01/2007) יאוו הלוואי שתפרדי ממנווו!

ותיהיה עם בן:]]

ורגע כל הסיפור לא אמיתי?! 😊
מי יפרד ממי?
ומי יהיה עם בן? חח לא ממש הבנתי אותך.. 😁

דייי נראללללי הספינה תשקעע.. או שיקרה משהוו..
פליזז אל תעשי את זה..
פרקקק מ=ד=ה=י=ם כמו כולם :]
המשךךךך בדחיפוותת!!....

QUOTE (שירן147 @ 17/01/2007) QUOTE (תווותי @ 17/01/2007) יאוו הלוואי שתפרדי ממנווו!

ותיהיה עם בן:]]

ורגע כל הסיפור לא אמיתי?! 😊
מי יפרד ממי?
ומי יהיה עם בן? חח לא ממש הבנתי אותך.. 😁
הילדה שקראה את זה היא רק בהתחלה של הסיפור.. חחח..
היא מדברת על זה שמיטל תיפרד מאלירן..

פרק יפה :]]
תמשיכייייייי

QUOTE (שקדייי @ 17/01/2007) QUOTE (שירן147 @ 17/01/2007) QUOTE (תווותי @ 17/01/2007) יאוו הלוואי שתפרדי ממנווו!

ותיהיה עם בן:]]

ורגע כל הסיפור לא אמיתי?! 😊
מי יפרד ממי?
ומי יהיה עם בן? חח לא ממש הבנתי אותך.. 😁
הילדה שקראה את זה היא רק בהתחלה של הסיפור.. חחח..
היא מדברת על זה שמיטל תיפרד מאלירן..
אה חח הבנתי =]

מושלםםם
תמשיכייי

נו אברילוש.. שימי המשך....

=]

=פרק 110=

"מימני? אהא.. בהריון אמרת, כן? בסדר" דורון אמר בקול ציני והלך להלדיק את הקומקום
אורית: "פשש.. לתגובה כזאת לא ציפיתי" היא הלכה אחריו
דורון: "כי אני יודע שאת סתם אומרת, מה אני לא מכיר אותך?"
אורית: "מתי שהו שיקרתי לך בקשר להריון?" היא אמרה וגרמה לו להסס קצת
דורון: "ל..לא.. אבל דיי אורית, מה הקטע? שנינו יודעים שאת לא יכולה להיכנס להריון"
אורית: "תמיד יש ניסים.. אתה יודע"
דורון: "זאת אומרת שהספקת לשכב עם עוד.. יפה לך.."
אורית: "מה הקשר? לא שכבתי עם אף אחד ח.."
דורון: "אז מה, את הבתולה מריה? אולי?"
אורית: "חוץ מימך"
-
"וואו, זה פשוט מדהים" לפטתי בהתלהבות ברגע שנכנסנו לחדר שלנו.
הוא היה ענקי. על הרצפה היה שטיח ענקי בצבע בורדו, באמצע החדר הייתה מיטה זוגית ענקית מעץ עתיק, המצעים היו ממש יפים ועל המיטה היו מלא כריות. מול המיטה הייתה טלוויזיה גדולה, שולן.. בצד הייתה ספה מאותו סט של המיטה ולידה שולחן חמוד כזה. בצד החדר היה ארון גדול וליידו מראה גדולה ומתחתייה שולחן קטן מעץ. הייתה עוד דלת בחדר של השירותים והאמבטיה, הכל היה כל כך מלכותי, כל כך מהודר.
"נכון? איך רואים שהשקיעו פה.." הוא אמר והניח את המזוודות על הרצפה
אני: "תראה איזה ארון ענקי!" צעקתי כשפתחתי את הארון
התחלנו לסדר אתה בגדים בארון ואת שאר הדברים, זה היה ניראה ממש כמו הבית שלנו:]
"בובי את רוצה לאכול משהו?" בן שאל אותי וחיבק אותי מאחורה
אני: "אממ כן, יש כאן חדר אוכל והכל נכון?"
בן: "חח בטח, אז מה חשבת?"
אני: "חח לא יודעת.. יו זה כזה מדיהם.. תודה יפה שלי" אמרתי ונישקתי אותו נשיקה ארוכה.
בן: "מתוקה שלי.. את יודעת שאני אעשה הכל בשבילך נכון?"
אני: "יאפ.." חייכתי והוא צחק "תגיד, אתה תבוא בליל הסדר אלינו?"
בן: "מה זאת אומרת?"
אני: "אולי תעשה את החג איתנו? אתה יודע, איך שאנחנו חוזרים אז למחורת זה הערב חג.. אנחנו עושים אצל סבתא שלי"
בן: "אה.. אמממ לא יודע, אני הייתי רוצה אבל אני רוצה גם לעשות עם המשפחה שלי, לא נעים לא לבוא"
אני: "אפשר לעשות אצל שניהם!"
בן: "מה זאת אומרת אצל שניהם?" הוא חייך "איך בדיוק?"
אני: "כבר נגמר לך המלווה, אפשר לעשות חצי חג אצלי וחצי אצלך"
בן: "יה.. נכון.. סבבה אז.."
אני: "יש" חייכתי וחיבקתי אותו
בן: "את רוצה ללכת לאכול עכשיו?"
אני: "אממ האמת שאני מתה מעייפות.. אולי נישן קצת?"
בן: "סבבה מאמי שלי.."
אני: "יאללה בוא.." הורדתי על ידו את הבגדים, אני כבר ממזמן לא מתביישת מימנו בכלום. "מה אתה מסתכל?" שאלתי כשראיתי שהוא לא מפסיק לבהות בי.
בן: "אם תגידי שלא בא לך לאכול ובא לך לעשות סקס כל ה4 ימים האלו אני לא אתנגד"
אני: "ממ מה?" צחקתי
בן: "לא, רק..רק רציתי שתדעי, את יודעת.. תחשבי על זה" הוא קרץ
אני: "חחח חרמן!" דחפתי אותו ושנינו נפלנו ביחד על המיטה
בן: "אחחח.. יש לך מושג אפילו כמה אני אוהב אותך?"
אני: "לא.."
בן: "נכון, אין לך. את גם אף פעם לא תוכלי לדעת.. הלוואי והיית נכנסת לדקה אחת לגוף שלי והיית מרגישה את מה שאני מרגיש" הוא ליטף את פניי
אני: "תאמין לי שגם ככה אני מרגישה את מה שאתה מרגיש.." חייכתי והתנשקנו.
-
"זה פשוט לא יכול להיות" דורון המשיך להתעקש והתיישב על הספה עם כוס הקפה שלו
אורית: "מה לא יכול להיות, מה? יש ניסים בעולם, קורים דברים כאלה. אתה אמור לשמוח. אנחנו כבר יותר מ15 שנה מנסים להביא ילד לעולם ועד שאנחנו מצליחים אתה מגיב בצורה כזאת?"
דורון: "אני הייתי שמח, תאמיני לי.. רק אם אל היינו במצב שבו אנחנו נמצאים עכשיו"
אורית: "מה, אני לא מבינה, באיזה מצב אנחנו נמצאים עכשיו?"
דורון: "אני צריך באמת להסביר לך? את בגד בי, כבר נמאס לי לחזור שוב ושוב על אותו סיפור.. אני מתחיל קשר עם מישהי, אנחנו...אנחנו כבר לא ביחד. אנחנו נשואים על מסמך, לא בלב, לא בנשמה"
אורית: "אבל ילד זאת הזדמנות מצויינת לשקם את היחסים שלנו דורון"
דורון: "אין כבר מה לשקם אורית! הכל הרוס הכל! תפסיקי להיות כזאת רגועה ולחשוב שהכל יסתדר ויחזור להיות כמו פעם"
אורית: "אתה אפילו לא רוצה לשקם"
דורון: "אני לא יכול לשקם, אי אפשר לשקם"
אורית: "אין דבר כזה אי אפשר, אין דבר כזה לא יכול, יש דבר כזה לא רוצה"
דורון: "גם"
אורית: "יופי שאתה מודה"
דורון: "ומה את מתכוונת לעשות?"
אורית: "עם מה?"
דורון: "עם ה...ההריון?"
אורית: "מה אני כבר יכולה לעשות איתו?"
דורון: "מתי את מתכוונת לעשות הפלה?"
אורית: "סליחה? הפלה? אני ממש לא הולכת לעשות הפלה"
דורון: "את לא רצינית איתי אורית"
אורית: "אני מאוד אבל מאוד רצינית איתך.. אני לא מתכוונת להפיל את הילד הזה אחריי שנכנסתי להריון סוף סוף, חיכיתי לזה כל החיים שלי, אני לא אהרוס את זה עכשיו"
-
"יורדות לה דמעות, תראה" האחות צעקה לעבר הרופא שהיה עסוק בלבדוק את הבדיקותה אחרונות של נועה
הרופא: "כן.. אני רואה. היא מתה לדבר, היא מתה להגיד משהו אבל לא יכולה. אין מה לדאוג, הפעם אני כבר בטוח שבימים הקרובים היא תתעורר"
קייט: "ורגע, היא תוכל לשוב הביתה?"
הרופא: "היא תישאר ליום אחד ביקורת מהרגע שהיא תתעורר ואז כן, היא תוכל לשוב הבייתה. כמובן שפעמיים בשבוע תצטרכו לנסוע לקליניקה שלי בחולון לבדיקות, שנוכל לעקוב אחרייה. אבל החלק הקשה כבר מאחורינו"
קייט: "אני כל כך שמחה, אין לך מושג כמה. אני מתגעגעת כבר לשמוע את הקול שלה"
הרופא: "אני מבין אותך, אני יודע כמה מרגש זה. רק שתדעי שהנה, מהבדקיה שעשינו לה אתמול בבוקר רואים שכמעט כבר כל הזיכרון חזר אלייה, רואה?" הא הצביע על 2 תצלומים
קייט: "מה זה אומר?"
הרופא: "הנה, כאן זה המוח שלה לפני שבועיים, וכאן זה המוח שלה מאתמול. את רואה את מה שבירוק?"
קייט: "כן"
הרופא: "זה הידע והזיכרון, תראה איך המצב השתנה, זה מדהים"
-
ליאור ואנה שכבנו על המיטה שלה, הוא לא הפסיק לשנייה ללטף אותה.
ליאור: "אולי בכל זאת תלכי?"
אנה: "תלכי, חה, אני לא יכולה ללכת, שכחת?" היא צחקה אבל בתוכה הייתה עצובה
ליאור: "לא נו, התכוונתי אולי בכל זאת תלכי לטיפול הזה היום, אין לך מה להפסיד"
אנה: "אני מרגישה כזאת לוזרית גאד.."
ליאור: "לוזרית? למה את מרגישה ככה מאמי, דיי.. תפסיקי לחשוב ככה"
אנה: "אני לא יכולה ליאורי אני פשוט לא יכולה! ומה זה הטיפול הזה בכלל?! מה יעזור לי ללכת לאיזו רופאה מטומטמת שיכולה להחזיר לי את ההליכה.. הרי שנינו יודעים שזה בלתי אפשרי, זה סתם טיפולים מפגרים כאלה שגונבים כסף מכולם"
ליאור: "אבל תנסי, רק תנסי. זה אמור לחזק אותך, לעזור לך"
אנה: "אני כזאת מסכנה.. כזאת מפסידנית..כזאת חלשה!" דמעה זלגה מעינה
ליאור: "את כל כך לא אנה.. דיי.. את הילדה הכי מדהימה וחזקה שאני מכיר" הוא ליטף את פנייה "נו, אני רוצה לראות חיוך.."
אנה: "דיי.." היא לחשה
ליאור: "נו.. חיוך קטן" הוא ליטף את שפתייה והיא חייכה, גם הוא חייך. "תלכי לטיפול הזה, בשבילי, בבקשה, אני אבוא איתך"
אנה: "אבל אני לא רוצה.. דיי.. באמת"
ליאור: "בשבילי..."
-
פקחתי את עיניי מהרעש של זרם המיים. קמתי בעייפות מן המיטה ופתחת את דלת המקלחת, ראיתי את בן מתקלח. חייכתי.
בן: "בואי תצטרפי אליי..." הוא חייך
אני: "מה פתאום" צחקתי "תתקלח תתקלח" צחקתי ויצאתי. לא היה לי כח להתקלח, היה די קר.
הבטתי בשעון וראית שהשעה 7 בערב, ישנו המון. עוד מעט 8 בערב ויש ארוחת ערב, הייתי מתה מרעב באותו רגע. פתחתח את הארון והוצאתי ג'ינס בהיר, גופייה לבנה, סריג גולף שחור מחמם ואת נעלי האדידס הלבנות שלי. התחלתי להתלבש ואז התאפרתי קצת. פתחתי את המחשב הנייד שבן הביא איתו מהבית והתחברתי לאייסיקיו שלי אחרי כמה ימים שלא נגעתי במחשב.
כתבתי אוואי מהיר 'פה עם אהובי:]'..
~*~*~
לירז - פה מהממת שלי??
אני - כן יפההה מה קורה?
לירז - סבבה.. איך שם??
אני - מדהים! לירז אין לך מושג איזה מדהימה הספינה הזאת
לירז - יאו איזה כייף לך.. אני כל כך מקנאה בך אוף😢
אני - אל תדאגי, גם אני ואת נפליג פעם ביחד:]
לירז - יש😊
אני - מה עם עמית? דיברת איתו?
לירז - אין לי על מה לדבר איתו, כבר נמאס לי להיות זאת
שתמיד הולכת אליו ומדברת איתו. אם הוא רוצה אותי שיבוא לבד
אני - אוי, לשניכם יש אגו כזה מנופח.. וגם הוא, אני לא מבינה אותו בכלל
לירז - עזבי, ניראה לי גם שמההתחלה הוא בכלל לא אהב אותי
ורק חיכה לרגע הנכון להיפרד מימני
אני - מההה את מדברת שטויות עכשיו לירז באלוהים שאין
לך מושג מכלום. הוא אהב אותך והיה מטורף עלייך ואני בטוחה שגם עכשיו.
את צריכה ללכת ולברר איתו מה קרה וזהו, לפחות שתדעי מה הסיבה
שבגללה הוא נפרד מימך
לירז - אני מפחדת לדעת.. ואם הוא הכיר מישהי? או בגד בי?
אני - אבל הרי הוא אמר לך שהוא לא.. דיי אין סיבה שהוא ישקר
~*~*~
אבלין - היי מה קורה?
אני - היי מאמי:] אצלי סבבה מה איתך?
אבלין - חולה קצת, אבל יעבור
אני - תרגישי טוב
אבלין - תודה:] מה איתך חוץ מיזה מה חדש?
הרבה זמן לא דיברנו
אני - כן אני יודעת, אני בקושי מתחברת. אני עכשיו בדיוק בהפלגה
עם בן.. כל כך כייף פה
אבלין - יהה.. תהנו😊 !!
אני - תודה.. איפה את עושה את החג?
אבלין - לא מאמינה בחגים היהודיים וכל השטויות האלה, את יודעת..
אני - מה, אבל המשפחה שלך לא חוגגת?
אבלין - הם כן.. אצל דודה שלי
אני - אז תלכי.. אפילו סתם כדי להיות עם המשפחה
אבלין - כן, אולי ניראה
~*~*~
אני - עמית?!
עמית - אה?
אני - מה קורה?
עמית - סבבבה מה איתך??
אני - הכל טוב.. עמית אני יכולה רגע לשאול משהו?
עמית - תשאלי
אני - מה הסיבה שבגללה נפרדת מלירז?
עמית - אההה היא שלחה אותך עכשיו כדי לחקור אותי??!
אני - מה הקשר?! אני פשוט רוצה לדעת
עמית - אז זה לא עניינך
אני - למה אתה מדבר אליי ככה מגעיל?
עמית - ככה.. כי זה מעצבן אותי, אלתדברי איתי עלייה
אני - שנייה.. אתה אוהב אותה עדיין?
עמית - מה ניראה לך?!
אני - לא יודעת
עמית - אז כן, אני אוהב אותה
אני - אז אני לא מבינה למה נפרדת מימנה!
עמית - אולי תפסיקי לשגע אותי?
אני - יווו מה יש לך?! אפשר לחשוב מה כבר שאלתי!
בוא תהרוג אותי וזהווווו
עמית - יודעת מה מיטל? עזבי, כשתרצי לדבר איתי ולא על לירז
דברי איתי.. ביייייי
~*~*~
לא היה לי כח אפילו לענות לו, הוא כל כך עיצבן אותי.
"סוף סוף יצאת" אמרתי אל בן
בן: "חחח מה כייף להתקלח פה, אני רואה שכבר התארגנת"
אני: "כן.. יאללה תתלבש יש עוד 20 דקות לארוחה"
בן: "טוב יפה שלי, רק בתנאי אחד"
אני: "מה?"
בן: "שתביאי לי נשיקה" הוא חייך וקמתי אליו, הדבקתי לו נשיקה ענקית בפה שהפכה לנשיקה צרפתית ארוכה..
אני: "עכשיו עוף להתארגן" קרצתי
בן: "כן המפקדת" הוא הצדיע ואני המשכתי לצחוק
הוא הוציא מהארון ג'ינס, קפוצ'ון לבן ונעלי נייק לבנות, התלבש ואז עשה קצת קוצים. שנינו שמנו בושם ויצאנו. הגענו לאולם האוכל שהיה יותר גדול מהבית שלי כפול לא יודעת כמה.. היו שם מלא שולחנות עגולים, מרובעים שמתאימים לזוג, יש כאלה ל4 אנשים ויש כאלה מלבנים ארוכים שמתאימים גם ל10 ויותר. הרוב היו נראים שם ממש עשירים וטחונים כאלה, היו שם מלא נשים שלבשו כל מיני שמלות שבטח עולות כמו כל הארון שלי. אני ובן התיישבנו בשולחן לזוג וכעבור כמה זמן ניגש אלינו המלצר. הזמנו שנינו פסטה ברוטב בולונז, קציצה גדולה כזאת, סלט, 2 כוסות קולה ובקבוק יין. הכל חינם כמובן, כי הכל שולם מראש.
-
"נו את רואה שזה לא היה נורא?" ליאור חגר את חגורת הבטיחות והתניע
אנה: "אז מה, לא אהבתי את המקום הזה. תראה כמה אנשים מגעילים יש שם, לכל אחד יש מום יותר גרוע מהשני" אנה אמרה בעצבים ואז חשבה לעצמה שהיא לא יותר טובה מהם. היא נכה. חלקם עוד לפחות יכולים ללכת.
ליאור: "דיי, תפסיקי לדבר ככה מאמי שלי. זאת שטיפלה בך דווקא נורא נחמדה, רואים שהיא רוצה לעזור לך"
אנה: "יש הבדל ענק מיזה שהיא רוצה ולמה שהיא יכולה, אתה יודע.."
ליאור: "אולי תפסיקי להיות כזאת שלילית? אני לא מכיר אותך ככה.. דיי"
אנה: "אם היית במצב שלי לא היית מתנהג אחרת, תאמין לי"
-
"יו זה כזה טעים" אמרתי ולקחת עוד קצת מהפסטה. האוכל היה פשוט טעים, הכל היה מושלם שם.
אני חושבת שאם הייתי הולכת לשם לבד לא הייתי נהנת כמו שאני עם בן. הוא כזה מדהים, אני לא יכולה אפילו להסביר את האהבה שאני מרגישה כלפיו.
סיימנו לאכול אחריי בערך חצי שעה ואז יצאנו לעשות סיבוב בספינה. הייתה שם בריכה, 2 מועדוני ריקודים קטנים כאלו, אולם קולנוע קטן, חדר מופעים, היו איזה 4 בארים בספינה. היה כבר חשוך וראינט את הים, הוא היה כל כך מפחיד. אני כל כך אוהבת את הים אבל הפעם זה באמת היה מפחיד. המים היו כאילו שחורים, הבטתי סביבי ורק עכשיו קלטתי שאני פאקינג באמצע איזה אוקיינוס, ראיתי רק את השמיים ואת הים. אך עם כמה שזה היה מפחיד זה היה גם מדהים. אני ובן חזרו לחדר שלנו ואני נכנסנתי להתקלח. כשיצאתי ראיתי שהוא משחק סתם איזהשהו משחק במחשב..
אני: "בובי מה בא לך לעשות?"
בן: "לא יודע, רק 10 בלילה בואי נלך לאנשהו"
אני: "חח לאן?"
בן: "תתלבשי .. נלך לאחד הבארים פה או למועדון. את יודעת יש אחד למבוגרים ואחד לנוער, יהיה נחמד"
אני: "סבבה" חייכתי. לבשתי במהירות מגף שפיץ שחור, חצאית מיני ג'ינס, גופייה שחורה יפה ומעל ג'קט ג'ינס ארוך בצבע של החצאית.
הוא החליף רק לחולצה לבנה אחרת מכופתרת יפה כזאת. התאפרתי יפה ויצאנו שוב מהחדר. עשינו עוד סיבוב בספינה ואז הלכנו אל הבר, הכיסאות היו ממש גבוהים וברקע היה איזה טראנס חמוד. היו שם כל מיני אנשים בכל מיני גילאים, מהגיל שלנו בערך עד לאיזה גיל 60 או יותר.
אני ובן הזמנו כל אחד 2 כוסות של וודקה רדבול ושתינו אותם.
בן: "יאללה בואי למועדון הזה?"
אני: "בוא.." הלכנו מחובקים עד למועדון, זה היה בהרבההה יותר קטן ממועדון אמיתי, היו שם מלא בני נוער עד גיל 20 בערך.. הכי קטנים היו בגיל שלנו. האורות היו מדליקים והמוזיקה עוד יותר, אני ובן רקדנו והשתוללנו עד 3 לפנות בוקר. אחרי זה יצאנו מישם והלכנו קצת מסטולים אל החדר שלנו, חשוב לציין שכל שעה הלכנו שוב לבר ושתינו איזה שתי כוסות כל אחד.
נכנסנו לחדר וישר נשכבנו על המיטה, הורדנו אחד לשני את הבגדים והחלפנו לבגדי שינה. אני לבשתי סתם מכנס טרנינג לבן וחולצה ארוכה וורודה והוא רק בוקסר, כרגיל.
בן: "את נהנת כאן יפה שלי?"
אני: "כן" חייכתי ונישקתי אותו "אני כל כך אוהבת אותך.."
בן: "גם אני אוהב אותך נסיכה שלי..לילה טוב" הוא הביא לי נשיקה קטנה בפה
אני: "לילה טוב בובי..הלוואי שהחופשה הזאת לא תיגמר לעולם"
אם רק הייתי יודעת מה אני אומרת..

מהמם ((:

תמשיכי 😛

ייאיאיאא הסופ מפחידד =/ דעיי

והפרק פשוט יאאפההההה :]
תמשיכי

שבת שלוםםם

יואוו מעניין מה יהיה =[
אני יבוא יום ראשון ליבדוק עם יש המשךך.. [= כי אני רואה שימי שישי ושבת את לא ממשיכה.. את שומרת שבת כנראה... אני מקווה שיהיה יום ראשון.. אל תבאסיי..
והפרק היה ארוךךך 😛
כמו שמגיע לנוו.. ביגלל שהרבה זמן לא המשכתת

יאלללה זה מושלםם מדהיםם מעלףףף .. תמשיכי הכי מהר שאת יכולה !