•°•°•°•רק ידידים•°•°•°• - העונה השנייה התחילה!

מושלםםםם
תמשיכיייי

QUOTE (פשוט_מרינושש @ 14/01/2007) פרק מהמם!!
איזה חמודים ליאור ואנהה ^-^
למה המתח הזה??????? תמשיכי מהררררר
(:


מחכה להמששךך !

QUOTE (שלך_תמיד @ 14/01/2007) מושלםםםם
תמשיכיייי
ומהר!
😊

מהמםםםםםם אוףף איזה חמודים הםםםם
חסרים כאלה בנים איפה הם מתחבאיםםם?

המששששששששששששששששששך;]

המשךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך


-יסמיני:]-

נוווו ?

המשך? :\

((:
יפפה .. !

יואאאאא סיפור מדהים..
ישבתי שלושה ימים וקראתי בינתיים את כל הפרקיםםםם

פשוט מדהיםםםם !!!

תמשיכייייייייייי (:

יאיאיאי
מעניין :]]]

המשששששששששששך:]

מתי תשימי המשך??? 😢

=פרק 109=

לירז: "נו.."
עמית: "אני לא יודע איך להגיד לך את זה אבל.."
לירז: "בגדת בי?" היא שאלה פתאום
עמית: "מה פתאום..יפה שלי..אני...לפני הכל אני רוצה שתדעי שאני באמת אוהב אותך מאוד, את חשובה לי כל כך, אני חושב עלייך המון..אבל..אבל אני לא חושב שמתאים לי כרגע כל החברות הזאת, כל הקשר הזה"
לירז: "מ..ה? למה?" היא שאלה בהלם, היא קיוותה בתוך תוכה שהוא עובד עלייה אבל היא הכירה אותו, היא ידעה שהוא רציני.
עמית: "אני לא רוצה לפגוע בך ולכן אני מעדיף..נו..לגמור את זה עכשיו מאשר למשוך את סתם"
לירז: "אבל אם אתה אוהב אותי..ו..וכל הדברים שאמרת אז אני לא מבינה איך אתה יכול..ל..לרצות להיפרד.." היא גמגמה. היא הרגישה מחנק ענקי בגרון אבל החזיקה את עצמה.
עמית: "נו..אני מבולבל, לירז.. תביני אותי"
לירז: "אני מנסה, אבל אני לא יכולה" היא השפילה את מבטה
עמית: "מה, את רוצה שאני אשאר איתך סתם?"
לירז: "אה, כל זה היה בשבילך סתם?"
עמית: "ממש לא..אבל..נו תנסי להבין אותי, לירז בבקשה"
לירז: "טוב..מה אני אגיד לך. אני לא יכולה להכריח אותך להיות איתי" היא אמרה בקול חנוק, קמה מישם והלכה אל השירותים. היא נכנסה אל אחד התאים ונעלה, התיישבה על האסלה ובכתה. זה היה הדבר האחרון שהיא ציפתה שיגיע, היא לא העלתה על דעתה שזה מה שהוא הולך להגיד לה. היא הרגישה איך הדמעות זולגות בלי הפסקה, הלב כאב לה, הכל כאב לה.
-
כעבור כמה ימים
-
"מאמי, אני מבטיחה לך שיהיה בסדר, דיי, הנה עברו כמה ימים.. תדברי איתו, הוא בטוח מתגעגע אלייך!"
לירז: "מאיפה את יודעת?" היא אמרה בעצב ונשכבה לאחור על המיטה שלי
אני: "אני יודעת לירז, אני יודעת, אני רואה את זה.. אני רואה את כל המבטים שלו בשיעור, בהפסקה. כואב לו, הוא לא מצליח להסתיר את זה עם כמה שהוא מנסה"
לירז: "את חושבת?"
אני: "אני בטוחה. דיי, כואב לי לראות אותך ככה."
לירז: "אז מה את רוצה שאני אעשה?"
אני: "שתחכי קצת ואז תלכי לדבר איתו.. דיי נו, אתם אוהבים אחד את השנייה, תתני לו קצת זמן. אולי הוא באמת לא היה כל כך מוכן לקשר הזה"
לירז: "את חושבת שהוא היה עם מישהי אחרת בזמן הזה?"
אני: "כשהייתם חברים?" שאלתי בהלם
לירז: "לא..אחרי שנפרדנו"
אני: "לא ניראה לי, אבל תראי, רציני עכשיו, אני זה לא הוא.. תשאלי אותו"
לירז: "אני לא מסוגלת. אוף מיטל אני אוהבת אותו כל כך, זה כזה לא פייר.."
אני: "בחיים יש הרבה דברים לא הוגנים, אבל תנסי להתמודד איתם"
לירז: "זה קשה"
אני: "אני יודעת שזה קשה. אבל את והוא תעברו את זה, ואני אהיה איתך כל הזמן הזה אל תדאגי יפה שלי, רק תעשי לי טובה ותפסיקי להיות כל הזמן מצוברחת, אני לא יכולה לראות אותך ככה, באמת"
לירז: "אני אוהבת אותך, אין אף ילדה בעולם שמשתווה אלייך, אין, את החברה הכי טובה שיש" היא חייכה וחיבקה אותי.
אני: "גם אני אוהבת אותך מתוקה שלי.. בא לך לעזור לי עם המזוודות?"
לירז: "בואי"
הכנסו מלא דברים ל2 מזוודות כאלו, ג'ינסים, בגד ים, חולצות ארוכות, פיג'מה, מעיל, נעליים, מלא איפור, כל מיני דברים כמו שמפו, מרכך, מברשת+משחת שיניים, גרביים, תחתונים וכל מיני דברים שנצטרך בהפלגה. הכנסתי גם את המצלמה, ידעתי שאנחנו הולכים לצלם שם מלא תמונות. היא עזרה לי לסגור את שתי המזוודות ואז אני והיא ישבנו עוד קצת ודיברנו וב10 בלילה היא הלכה, הייתי מתה מעייפות. שלחתי לבן הודעה ()מאמי אני אוהבת אותך, לילה טוב.. אני לא יכולה כבר לחכות למחר().
-
"אני אוהב אותך, את מדהימה" ליאור לחש באוזנה של אנה וכיסה אותה.
אנה: "גם אני אוהבת אותך"
ליאור: "לילה טוב מאמי" הוא נישק אותה בפה "אני אדבר איתך מחר"
אנה: "טוב ליאורי.. תודה על הכל" היא חייכה והוא הלך לכיוון הדלת.
"אל תלך" היא לחשה פתאום, הוא הסתובב
ליאור: "מה?"
אנה: "אל תלך, בבקשה, תישאר פה"
ליאור: "לישון אצלך?"
אנה: "אם אתה רוצה.." היא חייכה
ליאור: "בטח שאני רוצה" הוא חלץ את נעליו והוריד את הגרביים
אנה: "לא יהיה נוח אם תישאר רק עם תחתונים?" היא צחקה
ליאור: "זה לא מפריע לך?"
אנה: "לא.."
ליאור: "אוקיי.." הוא חייך והתפשט ונשאר רק עם הבוקסר הכחול שלו. הוא נכנס ביחד איתה מיתחת למיטה, הם לא הפסיקו להביט אחד בשניה בחושך.
אנה: "אתה כזה מדהים"
ליאור: "את יותר.. אני כל כך אוהב אותך" הוא נישק אותה נשיקות קטנות בצוואר וליטף אותה בעדינות, אותם ליטופים גרמו לה לצמרמורות בכל הגוף.
-
השעון המעורר צלצל והשעה הייתה 5 וחצי בבוקר, קמתי בלי חשק וישר הלכתי לשירותים, ירדתי למטה והכנתי לי תה. כשעליתי ראיתי שיש לי הודעה חדשה מבן, ()לילה טוב גם לך יפה שלי, ממחר אנחנו 4 ימים לבד.. גרר:](). ההודעה גרמה לי לחייך.. התחלתי להתלבש במהירות, שמתי עליי ג'ינס כהה, סווצ'ר ארוך לבן, התאפרתי קצת והכנסתי עוד כמה דברים למזוודות. התקשרתי לבן והוא כבר יצא אליי, הערתי את ההורים שלי ואמרתי להם שאני יוצאת, אמא שלי לא ממש קמה ורק אבא שלי קם ואמר לי לשמור על עצמי, לא לעשות שטויות, להיזהר, להתקשר מתי שאני יכולה ועוד כמה דברים כאלה. לאחר מיכן הוא התעקש להסיע אותי ואת בן למרות שאמרתי לו שניקח מונית. הוא קם והלך לחדר להתלבש, בנתיים בן נכנס, התחבקנו והבאנו נשיקת בוקר טוב:]
אבא: "יאללה, יצאנו?"
אני: "כן, שנייה טוב?"
אבא: "טוב, בן בוא בנתיים לאוטו"
הם יצאו מהבית ואני הלכתי לחדר של ההורים, אמא שלי שכבה שם עם עיניים עצומות, לפי הנשיקות שלה הבנתי שהיא ישנה שינה עמוקה. התקרבתי אלייה לאט והבאתי לה נשיקה בלחי, "ביי אמא אני אתגעגע" לחשתי בעצב ויצאתי. הייתה לי הרגשה רעה פתאום, לא יודעת למה הרגשתי הרגשה מוזרה בבטן.
"הנה אני" חייכתי ונכנסתי למכונית "איפה המזוודות שלך?" שאלתי את בן
בן: "בבגאז' יפה שלי"
אני: "אהה אוקיי.. וואי כבר 6 וחצי, יאללה אבא, תיסע מהר" חייכתי
אבא: "תראי איזה ערפל יש"
אני: "אבל אנחנו באפריל כבר"
אבא: "אז מה" הוא התניע והתחיל לנסוע.
כעבור כמעט חצי שעה הגענו, אבא עזר לנו עם המזוודות ונפרד מאיתנו לשלום.
הלכנו לאיפה שכל האנשים, הם עמדו בתור ענקי.
אני: "וואי, בטח נעלה רק עוד איזה 5 שעות"
בן: "לא אל תדאגי מאמי, זה יעבור מהר"
אני: "כן..וואי ממש קר"
בן: "בואי אלי.." הוא חיבק אותי
לאט לאט התקדמנו, בדקו לכולנו את המזוודות, לקחו כרטיסים והביאו לנו כל מיני עלונים עם הסברים כאלה, ואז נכנסנו לספינה. היא הייתה ענקית. משהו מדהים. היא הייתה בצבע לבן כולה והחצי התחתון שלה בצבע שחור, היא הייתה ע-נ-ק-י-ת. כל כך אבל כל כך יפה, מהממת כזאת, יוקרתית. כל הרצפה הייתה פרקט וחלק מימנה בשטיח אדום ענקי ומהודר. היו שם מלא מלא מלא מלא אנשים וכולם תהפעלו מהיופי של ספינה.
-
"הגעתי.."
דורון נכנס הבייתה והניח את המפתחות על השולחן במטבח.
אורית: "יופי, אני כבר מאחרת לעבודה"
דורון: "כן, גם אני, הסעתי את מיטל ובן.."
אורית: "אה, היא יצאה כבר?"
דורון: "כן.."
אורית: "דורון, לפני שאתה הולך אני רוצה להגיד לך משהו, לספר לך משהו"
דורון: "מה קרה?"
אורית:" "אני לא יודעת איך זה יכול להיות.. מה קרה.. אבל..היה לי איחור רציני במחזור. אני..אני לא יודעת למה עשיתי את זה אבל קניתי בדיקת הריון"
דורון: "בשביל מה? את הרי ידעת מראש מה תהיה התשובה"
אורית: "אז זהו ש..הבדיקה יצאה חיובית"
דורון: "מה? אני לא מבין אותך"
אורית: "מה יש פה להבין דורון? אני בהריון. מימך."

יאאאאאאאאאאאא קטלני...
יש לי הרגשה שיקרה משו בספינה .. יאבא חח

תמשיכי לכתוב נאנא

ביושי

יאאא מדהיםםםםםםם!!
איזה חמודיםםם בן ומיטלללל!!!
כלבה האורית הזאת!!

המשךךךךךךך!!!
לווב יוו..