•°•°•°•רק ידידים•°•°•°• - העונה השנייה התחילה!

חיחי אני חדשה פה(:
ונמנ.. יש לך סיפור מקסים.. ממש ממש אהבתי אותו..
אני קוראות אותו מהתחלה.. נרשמתי רק היום P:

סיפור מקסים יפה מאמי!

תודנ לכולכםםם=]
אני כבר שמה פרק חדש
מקווה שתאהבו!!!

=פרק 72=

"ואלירן מזרחי, בן 19 מת"א, אנחנו נעדכן בהמשך"
עמדתי המומה מול הטלוויזיה. לא, זה לא יכול להיות, אני מדמיינת, זה לא אמיתי. פאק. הלכתי לשבת מול הטלוויזיה זפזפתי בערוצים 10,11,22... רשימת הפצועים נעה למטה ואמרו את שמות ההורים. הייתי מזועזעת. הפלאפון שלי צלצל והלכתי לענות תוך כדי שאני לא מזיזה את מבטי מהטלוויזיה.
אני: "ה...הלו?"
...: "זה עבד, רואה?"
אני: "אבלין? אני לא התכוונתי שזה יהיה..כ..ככה"
אבלין: "בסדר אי אפשר לדעת איך זה ייצא.. את לפחות מרוצה?"
אני: "מרוצה? מרוצה? בא לי למות. אני אשמה את קולטת? אני פאקינג אשמה בפיגוע! הוא לא היה אמור לקרות ו..."
אבלין: "מיטל!"
אני: "מ..ה..?"
אבלין: "לפיגוע הזה אין שום קשר אלייך...תעזבי ותשכחי מהמחשבה המטומטמת הזאת! הפיגוע במילא היה קורה... פשוט דאגת שאלירן יהיה שם"
אני: "אוהו... אני ממש לא דאגתי שהוא יהיה שם. הוא כל יום שם. הוא עובד בפיצה. הפיגוע קרה באשמתי"
אבלין: "תפסיקי לחשוב ככה! זה ממש לא נכון!"
אני: "זה כן..."
אבלין: "אני אומרת לך שזה לא.. אל תכניסי לך שטויות לראש. את לא אשמה בכלום!"
אני: "טוב...ד..דיי אבלין, אני רוצה להיות לבד..נדבר.. טוב?"
אבלין: "טוב.. ותזכרי מה שאמרתי!"
אני: "טוב...ביי"
אבלין: "ביי"
זרקתי אתהפלאפון על הספה וחזרתי להקשיב לחדשות.
---
"נועה.....נועה" קייט צעקה לנועה מהסלון. נועה ירדה במדרגות בעייפות ונעצרה כאשר ראתה את הבעת הפנים של אימה.
נועה: "אמא קרה משהו? את חיוורת..." היא התקרבה אלייה
קייט: "א...אני...היה פיגוע"
נועה: "איפה? מתי?"
קייט: "לא מזמן, בעזריאלי"
נועה: "מהה? איפה שמעת?"
קייט: "היה בחדשות"
נועה: "אז למה את ככה? מישהו מת מה קרה?!"
קייט: "נ..נועה! אלירן פצוע קשה מאוד"
נועה: "א..מה?" נועה לא האמינה למה ששמעה
קייט: "כן...את רוצה ללכת לבקר אותו? אפילו שנפרדתם אני אסיע אותך בואי"
נועה: "לא.."
קייט: "מה למה?"
נועה: "לא. אני לא רוצה לראות את המגעיל הזה יותר בחיים שלי" היא אמרה בכעס ועלתה למעלה.
קייט נשארה למטה לא מבינה מה פתאום נועה לא רוצה לראות את אלירן.
---
הגיעה השעה 9 בערב. אני ובן דיברנו בטלפון, סיפרתי לו הכל, על הוודו על הפיגוע. הוא אמר שאני מההתחלה לא הייתי צריכה להתקרב לאבלין הזאת, שהיא ילדה מוזרה והיא תמיד הייתה כזאת. התחלנו להתווכח אבל בסוף הפסקנו.. הוא גם אמר שאני לא אשמה בזה ושאני צריכה להיות רגועה ולא לחשוב על זה.. שאני צריכה להתייחס לאלירן כמישהו מהעבר. הרי הוא עשה לי כל כךה רבה קטעים מסריחים שלא מגיע לו אפילו שאני אדאג בגללו. החדר שלי כבר היה צבוע, התקינו לי את המיטה החדשה ואת שאר הרהיטים, נשאר רק לסדר את כל הבגדים והדברים שלי. החדר יצא מהמם, כל כך יפה. אולי הוא קצת ילדותי אבל הצבעים יותר בוגרים. הכנתי מערכת במהירות ונכנסתי למיטה.
---
"את לא יכולה להגיד שהמקום הזה לא מדהים" חיים לחש לאורית באוזן תוך כדי שהוא מחבק אותה מאחור. הם עמדו במרפסת החדר שלהם במלוןוהתבוננו החוצה, על הכוכבים, על הירח. הוא הוביל אותה למיטה והם החלו להתנשק באיטיות. ראשה של אורית היה במקום אחר, היא לא הפסיקה לחשוב מה עם דורון, אם הכל עובד כמו שצריך. לאט לאט הבגדים ירדשו להם ואורית ודורון עשו אהבה.
---
למחורת בבוקר אבא העיר אותי ב7 ואמר שהוא ממהר לעבודה. קמתי באיטיות ועשיתי מקלחת קצרה, היה נורא קר בחוץ.. ירד גשם והייתה רוח נוראית. כשיצאתי מהמקלחת ישר הדלקתי מזגן על חום ונכנסתי מתחת לשמיכה. ככה איזה 10 דקות עד שהתייבשתי והתחממתי. קמתי ולבשתי ג'ינס בהיר נמוך וצמוד, גופיה לבנה, עלייה סריג לבן ומעל אתהמעיל הוורוד שלי. התאפרתי קצת ויצאתי אל תחנת האוטובוס, רק שם נזכרתי ששכחתי לקחת מטריה.
---
נועה כננסה לכיתה וכל הבטים הופנו אלייה. היא הייתה נראית נורא. היא לבשה נעלי ספורט, ג'ינס בהיר וסווצ'ר לבן ענקי.. השיער שלה היה נפוח, היא לא התאפרה כלל ועינייה היו נפוחות ואדומות. היא התיישבה במקומה והניחה את הראש על השולחן.
"נועה את בסדר?" לירז התיישבה על ידה. נועה הרימה את ראשה "כן..מצויין"
לירז: "אני שמעתי על הפיגוע"
נועה: "מגיע לו"
לירז: "אז למה את ככה?"
נועה: "כי הכל.. הכל חרא.. הכל לא הולך טוב, שום דבר לא מסתדר..אלירן, שהוא ניסה לאנוס אותי.. שגיא.. שלוקח סמים אפילו שהוא הבטיח להפסיק.. אני כל הזמן חושבת מה הייתי פעם.. אני לא יודעת, אני כולי מבולבלת.."
לירז חיבקה אותה ושתקה. לא היה לה מה להגיד.
---
נכנסתי לכיתה והבחנתי בנועה שהייתה נראית נורא, ניגשתי אלייה והיא אמרה שהכל בסדר, ושזה סתם הדברים שקורים לאחרונה משפיעים עלייה. חזרתי לשבת במקומי והמורה לספרות נכנסה. היא דיברה ואז אמרה שיש עבודה להגשה בספרות לשבוע הבא..
המורה: "אני חילקתי אותכם לזוגות, אני מקווה שתליחו ותגישו אתה עבודה במועד ולא תאחרו כי אז זה ייחשב ל0. אוקיי הנה הזוגות: טל וירין, מורן ועומרי, מיטל וחנן, לינה ואושרי, מור ועדי, שובל ולירז, ליהי ולימור, עמית ודורין..." וככה היא המשיכה. יכולתי לראותעל פרצופה של לירז כמה היא מעוצבנת.
"המורה אני לא עושה את העבודה עם שובל" לירז אמרה פתאום
המורה: "אין כזה דבר, אני חילקתי ככה את הזוגות ואלו הזוגות ואי אפשר להחליף"
לירז: "אבל אני לא רוצה לעשות איתה, שימי אותי עם נועה בבקשה"
שובל: "גם אני לא רוצה לעשות איתה.."
לירז: "רואה?"
שובל: "כאילו שמישהו ירצה לעשות איתה בכלל..." היא מלמלה
לירז: "שתקי!" היא אמרה לשובל "המורה בבקשה"
המורה: "טוב, תעשי עם נועה! אין יותר החלפות!"
נגמר השיעור ויצאנ כולנו להפסקה, ירדנו לקפיטריה וישבנו אני, נועה, לירז, עמית, אורן ובן. כולנו קנינו לשתות והנבים קנו לעצמם טוסט. אני בכלל לא הייתי רעבה ושמתי לב שגם נועה ולירז לא.. בעצם לירז כל שנייה לקחה לעמית ביסים מהטוסט..
לירז: "ואתה עושה עם דורין, ממש נחמד. אני רואה שזה בכלל לא מפריע לך"
עמית: "מה את רוצה, זו כולה עבודה! לא אניק בעתי את הזוגות נכון?"
אני: "לירז תאמיני לי שאם הוא היה יכול לבחור ברור שהוא היה בוחר בך"
לירז: "אבל כמו שאני יכולתי להחליף את שובל גם אתה יכולת להגיד משהו.. אבל אתה ישבת ושתקת"
עמית: "טוב מה את עושה מיזה עניין עכשיו? כולה עבודה, זה לא שאני הולך לצאת איתה או משהו!"
לירז: "אהה... היא סתם תבוא אליך או אתה אלייה ותהיו לבד"
בן: "לירז הוא צודק, זאת רק עבודה"
עמית: "כן, מה את עושה מיזה ביג דיל? אני לא מבין!"
לירז: "ברור שלא תבין..!" היא אמרה וקמה בכעס.
היום עבר מהר מאוד ואני וחנן קבענו להיפגש אצלו ב4. לי לא הייתה בעיה לעשות עם חנן, אפילו שהוא חנון ומעצבן אבל בסופו של דבר הוא גם עזר לי עם הסרטון של נועה ואלירן. חוץ מיזה, אני שמחה שלא יצא לי לעשות עם נועה או עם לירז, כי אז לא היינו לומדות סתם היינו מדברות וצוחקות.
-
הגעתי הבייתה בסביבות 3 בצהריים, סידרתי קצת את הבגדים בארון ואת שאר הדברים, ברבע ל4 יצאתי לחנן. הוא היה גר כמה בתים מימני, כשהגעתי אמא שלו פתחה לי. היא הייתה אישה בת 40 בערך והיא הייתה מאוד נחמדה. הלכתי לחדר שלו והוא כמובן ישב עם המשקפיים הענקיות שלו והראש בתוך המחברת.
אני: "תגיד, אתה יוצא אי פעם מהמחברות והספרים?" אמרתי והוא הרים את ראשו
חנן: "שלום לך. אני מעדיף את זה מאשר לשבת כל היום כמו פרזיט מול הטלוויזיה או באייסיקיו"
אני: "מה שתגיד.." אמרתי והתיישבתי על הכיסא שמול השולחן.
חנן: "לפחות מימני ייצא משהו. את תראי! וכל אלו שצוחקים עליי? בסוף עוד יעבדו אצלי"
אני: "טוב בסדר חנן הבנתי, באתי לשמוע את התכנונים שלך לעתיד או לעשות את העבודה?"
הוא לא ענה וקם, הוא הוציא את הספר ודפדפת פוליו וככה התחלנו לעשות.
---
דורין דפקה בדלתו של עמית והוא פתח לה, היא מייד נכנסה וישבה על המיטה. היא הייתה לבושה בג'ינס צמוד מאוד מאוד ונמוך בצבע כהה שהיה מוכנה לתוך מגף שפיץ לבן.. היא לבשה חולצה לבנה דקיקה ומעלייה עליונית לבנה. היא הייתה מאופרת ונדף מימנה ריח נעים של בושם מתקתק.
עמית: "א..אז שנתחיל?" הוא אמר וניסה להראות לה שהיא לא מזיזה לו. למרותש הנוכחות שלה בילבלה אותו מאוד. הם שכבו ביחד על הבטן על המיטה ועשו את העבודה שלפתע היא סגרה את הספר.
עמית: "מה את עושה? אנחנו עוד עמט מסיימים!"
דורין: "דיי כבר נשבר לי מהספרות הזאת"
עמית: "טוב מה לעשות יש עבודה וצריך לסיים אותה"
דורין: "טוב מה נהייתה לי חנון עכשיו?! לא היית כזה היום בבוקר"
עמית: "מה, למה את מתכוונת?"
דורין: "אתה יודע למה אני מתכוונת. לא הסרת את העיניים מימני"
עמית: "את מדמיינת.. חוץ מיזה דורין יש לי חברה"
דורין: "חברה זה לא קיר אתה יודע.."
עמית: "בשבילי כן!"
דורין: "טוב דיי תשתחרר כבר מה אתה כזה לחוץ. אנחנו יושבים וחורשים כבר שעה וחצי ברצף, מגיע לנו להנות קצת לא?" היא התקרבה אליו וליטפה את פניו.. הוא לא יכל לעמוד בפנייה. הוא רצה לעצור את עצמו ולקום אבל הוא פשוט לא היה מסוגל. הריח שלה בלבל אותו, הסקס שנטף מימנה.. הנשימות שלה.. הליטופים שלה.. הוא מצא את עצמו מתנשק איתה נשיקה צרפתית לוהטת, אחריי 3 דקות של נשיקה וליטופים הוא קם מימנה.
עמית: "אני לא מאמין שגרמת לי לעשות את זה!" הוא אמר בעצבים
דורין: "סליחה? כאילו שהכרחתי אותך או משהו.. אתה רצית את זה בדיוק כמוני!" היא הטיחה בו
עמית: "את בלבלת אותי.. לא לא אני לא מאמין שעשיתי את זה ללריז, אני לא מאמין שבגדתי בה.. היא לא תסלח לי על זה בחיים"
דורין: "יאלללה, עשית מימנה איזו מלכה.. כולה איזה פוצה קטנה סתומה"
עמית: "דורין על תדברי עלייה ככה תשתקי!"
דורין: "מה קרה אתה פתאום מגן עלייה?"
עמית: "מה מה קרה? היא חברה שלי ברור שאני אגן עלייה!"
דורין: "היא עדיין תישאר חברה שלך אחריי שהיא תגלה שהתנשקת איתי?"
עמית: "שלא תעיזי לספר! אני לא יודע מה אניא עשה לך! אל תספרי!"
דורין: "טוב טוב.. אבל אל תאשים אותי, כי אתה שיתפת פעולה.."
עמית: "טוב.. דורין לכי מיפה, אני אמשיך את העבודה לבד, תודה על העזרה להתראות"
דורין: "מה אתה כזה לחוץ? מה יש לך?"
עמית: "דורין בבקשה לכי" הוא אמר ולא יכל להביט לה בעיניים.
דורין: "טוב טוב הנה.. אני הולכת.." היא אמרה תוך כדי שארזה לתוך התיק הקטן את המחברת, דף ההסברים והקלמר.
עמית: "ביי"
דורין: "להתראות.. רק שתידע שאתה מנשק ממש מעולה" היא צחקה ויצאה מהחדר שלו.
עמית העיף את כלה דבירם המיטה ושכב עלייה, הוא טמן את ראשו בתוך ידיו והדמעות החלו לזלוג מעיניו.
---
אורן ובן היו באמצע האימון, הקבוצה התחלקה ל2 והם שיחקו אחד מול השני. אורן לא הפסיק לפשל והמאמן שתק עד שאורן ביצע עבירה בפעם השלישית באימון.
נשמעה קולה של המשרוקית "אורן בוא בוא לפה" המאמן צעק ואורן התקרב אליו חושש.
אורן: "מה המ קרה?"
המאמן: "תגיד לי איפה אתה חושב שאתה נמצא?"
אורן: "מה, מה זאת אומרת? למה אתה מתכוון?"
המאמן: "אתה יודע למה אני מתכוון, אתה פה באימון! וכולך חולם ועובר על כל החוקים האפשריים! אתה הקפטן אלוהים ככה לא מתנהג קפטן!"
אורן: "לא אני מצטער.. אני...באמת אני לא יודע מה יש לי היום זה לא יקרה שוב"
המאמן: "לא לא אורן! זה לא רק היום! זה גם אתמול ושלשום ובכל האימונים השבוע! אתה עושה עבירות, לא מקשיב לחוקים... א..אני.. תביא לי את סרט הקפטן!"
הוא אמר ואורן היה המום
אורן: "לא בבקשה.. תן לי להוכיח את עצמי אני.."
המאמן: "הוכחת את עצמך מספיק. קדימה אורן, אתהסרט" הוא אמר בקול קשוח. אורן השפיל מבטו והוריד את הסרט מידו ונתן אותו למאמן. המאמן סרק אתה קבוצה ולבסוף אמר "בן! בוא" בן התקרב והו הלביש לו את סרט הקפטן.
המאמן: "אתה הקפטן הזמני, עד שא-ו-ר-ן יחילט להתאפס על עצמו"
בן: "מה פתאום אני לא יכול אני.."
המאמן: "אין לא יכול, דיי להיות קבוצה של כוסיות!" הוא צעק והמשיך "זה לא יכול, זה מצטער, זה לא רוצה.. חלאס! מתי תבינו שאתם פה קבוצה כדורגל, פאקינג הפועל ת"א! תקלטו ותכניסו את זה למוח הקטן שלכם!" הוא צרח והקבוצה השתתקה והנהנה בראשה לאות הסכמה. הבנים המשיכו לשחק, כעבור חצי שעה נגמר האימון והם הלכו למלתחות. אורן לא החליף עם בן מילה.. כשכולם יצאו אורן הלך ולא אמר שלום לבן.. בן הלך אחריו
בן: "אורן! אורן נו!" הוא השיג אותו ותפס אותו בידו וסובב אותו אליו.
אורן: "מה אתה רוצה?"
בן: "מה קרה לך? בוא אני אסיע אותך הבייתה"
אורן: "לא צריך את הטובות שלך"
בן: "מה קרה אורן מה יש..מה, זה בגלל הסרט של הקפטן?"
אורן: "לא זה בגלל הירח! מה נראה לך!?" הוא עצק
בן: "אבל שמעת את המאמן, זה זמני. אני לא באתי ורציתי את זה!"
אורן: "אבל לא התנגדת!"
בן: "אורן דיי נו..."
אורן: "אתה תמיד רצית להיות הקפטן! תמיד חשבת שאני לא טוב מספיק! אז הנה קיבלת מה שרצית עכשיו עזוב אותי בשקט!" אורן אמר בכעס והלך מישם.
---
יצאתי מביתו של חנן הבייתה, אלוהים כמה שהילד הזה חרשן. 3 שעות עישנו אתהעבודה המזורגגת הזאת בלי הפסקה אחת! נכנסתי לבית ועליתי לחדרי, כעבור כמה שניותה דלת נפתחה ואבא עמד שם.
אני: "מה אבא?"
אבא: "תגידי מיטל.. את שמעת מאמא היום?"
אני: "לא למה?"
אבא: "כי היא לא זמינה מאתמול, היא רק שלחה הודעה שהיא הגיעה והכל בסדר.."
אני: "לא יודעת.."
אבא: "טוב.." הוא בא לצאת מהחדר, לא יכולתי לשלוט בעצמי
אני: "אבא!" הוא הסתובב
אבא: "מה?"
אני: "א..אני צריכה לספר לך משהו...אני לא יודעת אם לספר או לא..אבל.."
אבא: "מה קרה?" הוא נכנס והתיישב על ידי.
אני: "א..לפני חודש וחצי או יותר..א..אני הייתי בסלון והפלאפון של אמא היה ליידי ו.. והיא קיבלה הודעה.. אני יודעת שאני לא רציכה לחטט וזה לא היה בסדר אבל סתם פתחתי וראיתי הודעה מ.."
אבא: "נו מה?"
אני: "ממישהו.. הוא כתב שהוא מתגעגע אלייה או משהו כזה..א..רק רציתי שתידע.."
הוא לא אמר כלום. הוא רק קם ויצא מהחדר. רציתי להרוג את עצמי על זה שאני לא יכולה לשלוט בפה המטומטם שלי. אני לא אסלח לעצמי בחיים אם הם יריבו עכשיו או ייפרדו.
---
בן נכנס הבייתה בעצבים
ליסה: "מה קרה חמוד?" היא אמרה והביטה בו
בן: "סתם..רבתי עם אורן.. באימון ..סתם עזבי זה לא... אמא, מה יש לך?" הוא שם לב שליסה חיוורת מאוד, היא נאחזה במשקוף
ליסה: "ל..לא אני פשוט לא מרגישה..ט..טוב..אנ..אני..." היא לא הצליחה לסיים את המשפט והתמוטטה לבן בידיים.

מדהים [:
תמשיכי ..

ואווו..
איזה סיפור שוולטט..
אחד היפים..!!

מושלםםםםםםםםםםםםםםםםםם
תמשיכיי

undefined [COLOR=red]
יש לך את אחד הסיפור היאפפייםם..
אני קוראת ממזמן פשוט עכשיו רק הצלחתי להגיבב..
פשוט סיפור מושלם..

תמשיכיי.. 😊

מושלםםם
תמשיכייי

תאאאמשיכי יאפפה שללי :]
זה הסיפפפפפור ה-כ-י בעווללללם !#@

שני הפרקים האחרונים מדהימיייםם !
אגב , הקטע עם הוודו [ או שלא אומרים ]
יענו עם הבובה
חח זה מהשיר שללנו .
גם שמה שירי ואלינור עשו את זה .
אבל שמה הצייגו את זה טיפה אחרת

אגב , בהתחלה הקבוצה של בן לא הייתה של כדורסל ?!

הממממשך 😊


- בר -

מאמי יצצצא מעללללללללללללף 😊

ואאאאי אייזהההה אלווווווווווופפפ
מחכה להמשך מדהימה שלי

מאואאאההה

שני פרקיםםם מדהימיייים!!!!

המשך דחוף!