QUOTE (שלך_תמיד @ 19/11/2006) מושלםםםם
תמשיכייי
מסכנה אנה=[
תודה נשמה:]
QUOTE (קורלוש_14 @ 19/11/2006) הההההפפ הפפפפפפ שתתרחק מבבבבבבבבבן~!!!D:
המשך פשוט מוששלם
תמשיכי בייבבבב
חחחח
למה שתתרחק? :]
=פרק 70=
הזעקות של אנה והבכי שלה לא הזיזו לסמי בכלל. הוא רק המשיך למשוך לה בשיער ולקלל אותה, הוא כינה אותה בשמות "מסריחה", "זונה" ,"זבל" "רוסייה מטומטמת", "שונא אותך"... רק אחרייש היא התחננה מספיק הוא נרגע והפסיק.. הוא אפילו לא אמר כלום. הוא המשיך לנסוע והוריד את אנה בביתה.
אנה פתחה את הדלת בצד שלה ובאה לצאת אך סמי עצר בעדה..
אנה: "מה?".. היא אמרה חוששת. היא רק רצתה לצאת מהאוטו להיכנס לחדרה ולפרוץ בבכי.
סמי: "מה יש לך?.. רק רציתי שתביני שנאי מקנא, זה הכל מאהבה"
אנה: "אה, להרביץ לי זה מאהבה?" היא אמרה בכעס
סמי: "ס'...לכייי.. לא מבין מה החזרתי אותך הביתה בכלל!" הוא עצק ודחף אותה החוצה מהאוטו ונסע. היא התיישבה על שפת המדרכה והחלה לבכות. גם אחריי שהדמעות נגמרו היא המשיכה לשבת שם, עד שהנפיחות תעבור מפנייה, היא לא רצתה שמשפחתה תראה אותה ככה.
---
נכנסנו לבפנים ולקנו 2 עגלות גדולות... התתחלנו להסתובב וזה היה מדיהם. לא יודעת למה אבל פתאום לקנות רהיטים וחפצים לבית כל כך עשה לי את זה. ראינו מלא מיטות, אורנות, כיסאות, ספות... היה מאוד קשה להחליט. אני בנתיים אספתי כל מיני חפצים, כמו דובים יפים, מדפים שרציתי שיהיו בחדר.. לקחתי גם מטר של פרווה סינטטית והחלטתי שאני אעשה עם זה משהו בחדר שלי, אני בטוח אמצא לזה שימוש כל שהו. אבא הלך למחלקת הצבעים ולקח כל מיני קופסאות ענקיות של צבע, מברשות צבע..
אני: "מה קרה, השנה צובעים לבד?"
אבא: "כן..במילא אנחנו הולכים להוציא פהה ואצה כספית שחבל על הזמן, לפחות בזה נחסוך"
אני: "תן לי לנחש, אמא שנאה את הרעיון"
אבא: "כן.." הוא אמר מבואס והמשיך להסתכל בעלונים של הצבעים כדי לבחור עוד ולהתאים את הצבעים.
---
דורית הסתובבה במחלקה של המטבחים, פינות אוכל ופריטים למטבח. היא בחנה את המחירים וכל פעם הופתעה לטובה כמה שהמחירים זולים וטובים יחסית לרשתות אחרות. 'לא פלא שהחנותה זאת היא המובילה בארץ' היא חשבה לעצמה, את הרהוריה קטע צלצול הפלאפון שלה היא הניחה את התיק בעגלה וענתה לפלאפון
אורית: "הלו?"
חיים: "אורית איפה את?"
אורית: "אמרתי לך לא להתקשר ככה סתם נכון?" היא אמרה והביטה סביב לראות שמיטל או דורון לא בסביבה.
חיים: "אבל יש לי רעיון..."
אורית: "מה עכשיו?" היא שאלה בחוסר סבלנות
חיים: "בואי נלך.. אני ואת..רק שנינו לבד לבית מלון, לסוף שבוע אחד של פינוקים.. אני מגתעגע אלייך!"
אורית: "כל הכבוד לדמיון המפותח שלך אבל זה לא הולך לקרות"
חיים: "אבל למה?"
אורית: "כי ככה חיים זה בלתי אפשרי! מה אני אגיד לבעלי?.."
חיים: "אני לא יודע, אני סומך עלייך, בטח תדעי להמציא לו משהו!"
אורית: "אני לא יודעת חיים אני לא יודעת.. אני לא יכולה להבטיח לך כלום"
חיים: "לפחותתבטיחי לי שתחשבי על זה?"
אורית: "כן כן..אל תדאג"
חיים: "אני אוהב אותך..אני מתגעגע אלייך"
אורית: "גם אני חיים, אני צריכה לנתק... להתראות" היא לא חיכתה לתשובה של חיים וניתקה.
דורון: "נו את מסתדרת פה?" הוא ליטף את אורית
אורית: "כן.. אני צריכה עוד קצת להסתובב, אני לא רוצה לקחת החלטה פזיזה שאצטער עלייה אחר כך".
---
בן שכב על מיטתו ככה סתם בלי שום מעשה, מתבונן בתקרה וחושב על הכל.. על כל מה שקרה לו בזמן האחרון.. הוא צלצל למיטל ואחרי כמה שניות היא ענתה
בן: "מאמי שלי מה נשמע?"
מיטל: "בדיוק חשבתי עליך..אני בסדר מה איתך?"
בן: "סתם..משתעמם..איפה את?"
מיטל: "בדרך הבייתה, קנינו מלא דבירם, כאילו אין לך מושג.. החשבון יצא כזה ענק היית צריך לראות איך ההורים שלי נבהלו חח"
בן: "אבל זה הכסף של מה שנשאר מהיבת הקודם לא?"
מיטל: "כן..זה הדבר היחיד שהרגיע אותם.. כאילו "בחינם" למרות שזה לא.."
בן: "מתי אתם מתחילים לצבוע והכל?"
מיטל: "היום. צובעים את הסלון וככה נמשיך..יו מאמי קניתי מלא דבירם לחדר.. איזה יפה הוא הולך להיות!!"
בן: "אני שמח בשבילך מאמי.. תגידי בא לך לבוא אליי היום בערב?"
מיטל: "אממ טוב.. ב9?"
בן: "סבבה..אז אני אדבר איתך..אני עף לישון קצת אני מת..קרעו אותי באימון"
מיטל: "חח יפה שלי... לילה טוב..אוהבת הכי בעולם"
בן: "גם אני מאמי.. מוואה.. ביי"
הוא סיים את השיחה והניח את הפלאפון על יד הכרית.. תוך כמה דקות הוא נרדם.
---
הגענו הביתה אחריי נסיעה ארוכה, באוטו שלנו היו הדבירם הקטנים, הרהיטים צריכים לבוא עוד 3 ימים. בנתיים אבא חיבר לי את המחשב בחדר העבודה, בשבילו לא קנינו כלום כי היה אתה ריהוט של הביתה קודם שהיה טוב. הוא היה די משעמם, הקירות לבנים, רצפה רגילה, בצד אחד של הקיר הייתה סיפרייה גדולה של ספרים ודברים שכבר אבא הספיק לסדר, בצד השני של הקיר היו תמונות.. על יד החלון הגדול היה שולחן עץ כבר וגדול.. ומאחוריו כיסא עור גדול מסתובב.. על השולחן היו כל מיני ניירות, עטים וכמובן המחשב. ישר התיישבתי והתחברתי לאייסיקיו מהמחשב של אבא.. כתבתי אוואי..
~*~*~
אחחח התגעגעתי למחשב:]
פה!!
~*~*~
תוך כמה שניות נשלחו הודעות
~*~*~
לירז - מאמיי? נו קניתם דברים?
אני - כןן את חייבת לראות איזה דברים מושלמים!
לירז - חחח ויתרת על הוורוד סגול?!
אני - כן, הספיק לי בימים האחרונים!
לירז - סתומה:] מה את עושה היום?
אני - כלום.. הולכת ב9 לבן!
לירז - יופי אז תבואי לנועה אני גפב אה אלייה עוד מעט..
אני - אמממ מתי לבוא?
לירז - תיהי אצלה עוד חצי שעה..
אני - טוב מאמי
לירז - יאללה עפתץי להתארגן ביי ביי
אני - ביו'ש:]
~*~*~
אלירן - פה זונה?
אני - זונה תקרא לאמא שלך, אני לא מבינה למה אני בכלל עונה לך!
אלירן - יאללה חלאס.. אני גם לא אדבר איתך יותר מידיי
בת זונה אניארק אגיד לך שאני איתך לא גמרתי! לא איתך
ולא עם החברות המעפנות שלך..ובמיוחד לא עם החבר הדפוק
הזה שלך! שחקן כדורגל בשקל!
אני - טובב חפרתתת עוד משהו?
אלירן - אני אהרוג אותך, אני נשבע לך שאני ארצח אותך
אני - לך תזדיין
~*~*~
הוא לא ענה יותר, ואני מודה שבאמת פחדתי. ידעתי שהוא מסוגל להכל.
התעצבנתי וקמתי מהמחשב.. התקשרתי לבן וסיפרתי לו. הוא מייד התחיל הלגיד שהוא הולך הלרוג אותו אבל כמו תמיד הרגעתי.. רציתי למנוע סתם דברים. הרי אלירן בנתיים עוד לא עשה כלום.. אז למה סתם לעשות בעיות?..החלפתי לחולצה צהובה ארוכה יפה ונשארתי עם אותו ג'ינס ונעליים. תיקנתי את האיפור ויצאתי לנועה..כעבור 55 דקות נסיעה במונית הגעתי ולירז כבר הייתה שם.. ישבונ שלושתינו על המיטה עם בקבוק ספרייט וטוסטים..אכלנו ופטפטנו. נועה סיפרה לי על המ שקרה עם אלירן והייתי מזועזעת. סיפרתי להם על השיחה שלי איתו היום. לירז אמרה שצריך ללכת למשטרה ונועה הסכימה איתו, רק אני לא. המשכנו לדבר ולדבר... ואז נועה השתיקה אותנו
נועה: "תקשיבו רגע.. אתן זוכרות את השבועה שלנו נכון?.."
לירז: "ברור!"
אני: "איך אפשר לשכוח?" חייכתי
נועה: "סתם יצא לי לחשוב על זה, אני יודעת שזו מחשבה לא טובה..אבל אם אחת מאיתנו תמות?"
אני: "למה שזה יקרה?" שאלתי לא מבינה
לירז: "נכון.."
נועה: "לא יודעת, סתם יצא לי לחשוב על זה. אני למשל יודעת שאם מישהו מההורים שלי ימות אני אתאבד.. וככה זה גם איתכן.."
אני ולירז מאוד הופתענו אבל לבסוף הוספנו את זה לשבועה.
שאם מישהי מאיתנו תמות, השתיים האחרות מתאבדות.
אני מקווה מאוד שאהבתם את הסיפור, מחר אני לומדת מ7 וחצי בבוקר עד 11 בלילה ככה שבטח לא יהיה לי זמן להמשיך, המשך יהיה ביום שלישי אני מקווה... אוהבת3>
או התכוונתי לבנים חח יצא לי בנות!
מהמם מאמי שלי תמשיכייייי
איזה שבועות יש ללההן,
שיהיו בריאאאות \:
הממממשךךךךךך
מושלםםם
יש לי גם בערך סיפור כזה.. לא אותו דבר אל תדאגי אבל באותו סדר...
שגם דמויות אחרות ניכנסות ולא רק הדמות המרכזית...
כמו שאת עושה
עדיין לא סיימתי אותו.. אני רוצה לסיים ואז לפרסם פה.. [=
יאאללה קיצר תנמשיכי זה מושלם!! [ כמו תמיד.. ] חח..
QUOTE (avril14 @ 19/11/2006) QUOTE (Guest @ 19/11/2006) המשך (:
למה את לא נרשמת מאמי?
נרשמתי .. ואני מצליחה להתחבר
אבל שאני נכנסת לסיפור זה מראה כאילו
אני לא מחוברת .. 😊
והמשך :]
QUOTE (avril14 @ 20/11/2006) QUOTE (oshri_Ok @ 19/11/2006) לא הבנתי רק לאן הוא משך אותה..
יעני דפפק לה את הראש בלוח שעונים הזה או שתמצוץ לו? :S
חוץץ מזה.. פפרק מ-ד-ה-י-ם!
אהבתי כ"כ..
ברוכה הבאה,אננה! חחחחחחחחחחחחחחחח
מאמי,רואים אותך השבוע?!
חחחחחחחחחחחח איזה מטומטם אתה:]
הוא כאילו תפס אותה מהשערות והריד לה אתה ראש כזה למטה, זתם למטה לרצפה של האוטוכ זה, כדי להכאיב לה..
והשבוע לא אני חולה.. וגם חברה באה אליי לסופ"ש.. אבל אני מקווה ששבוע הבא..
חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח ננו,ממהה?!!? 😁
הבנתתי,אבל לא הייתי כ"כ בטוח!
וסבבה,תרגישי טווב!😊
ד"א,פפרק יפפיייפפהההההההההההה!!@#
מדהיםיםםי=]]
אהבתי לאאלהה זה פשוט מושלם
חעחעח אבל מאיפה השבועהההה הזאתת LOL
המששך
סיפור ממש יפה!#
ממ זה די ברור שמישהו הולך למות.. השאלה מי חח