קצב החיים:]]]

תודה על כל התגובותתת:]]]
מחר המשךך.. 😊

עדנו'שש

בנוות יקרותת!!
המכוערת לא כתבה המשך כי היא הייתה חולה 😯
אזזזז
היום אני מבטיחה לכןן המשךך
ממנה כן?!= ]
יופי((:

אוהבתתתתתתתתתתתת,
לינורצ'וו:]]

כמו שלינור אמרה הייתי כל השבוע חולההה
😢
ובגלל זה לא המשכתי...
ולמרות שאני עדיין לא מרגישה טוב
כתבתי לכןןן הממממשךךךךךך
תהנווו ותגיבווו 😊
עדנו'ששש


לפתע - צלצול הפלאפון שלי............
ושוב, כמו תמיד, אבי.
"כןן מאמוש?!" עניתי
"איפה אתם?!", הוא שאל
"במרכז אתה בא?!" התפללתי לאלוהים שהוא פתאום יודיע לי שהוא לא מגיע...
ולא בגלל שאני מגעילה או משהו כזה, פשוט אין לי כל כך מה להגיד לו.
בכל זאת, אחרי אתמול לא נראה לי שיש לנו על מה לדבר, הרי הבהרתי שאני לא מרגישה
אליו כלום...וששום דבר לא יקרה בינינו...
אני רק מקווה שהוא יבין את זה.
"ליאנו'שש!!", איתי התקרב להגיד שלום.
"זזים?!" שאלתי
"עדיין מחכים לאבי...", הוא אמר.
בדרך כלל אבי הוא התמיד הראשון שמגיע.
לא משנה מה, הוא תמיד יהיה זה שמגיע לפני כולם ומחכה.
אבל משום מה היום זה היה אחרת ונאלצנו לחכות לו למעלה מחצי שעה.

11:40 הוא נזכר להגיע.
"איפה היית אחי, כבר חצי שעה אנחנו מחכים לך!?" הבנים החלו להתעצבן
"סורי חבר'ה היה לי משהו דחופ...בואו נזוז".
כל הדרך לים, אף אחד לא שאל מה היה אותו 'דבר דחופ' שבגללו אבי איחר.
האמת, זה עניין אותי, אבל העדפתי לשתוק...
אחרי הכל, לא כדאי לי להתחיל לפתח איתו 'שיחות נפש' שיגררו למצב שנתחיל
לדבר על מה שיש בינינו.
כשהגענו אני והבנות ישבנו על הכיסאות.
הבנים, כהרגלם, ישר נכנסו אל הים וכמובן, יצאו עם דלי גדול מלא במים
בכדי לשפוך אותו עלינו.
וכרגיל, היחידה שלו הצליחה להתחמק מהם הייתה לירון.
אז אחרי שעה שלמה של התחמקות מהם החלטנו לחזור ולנוח קצת.
אני ומורן שכבנו על המיטות שיזוף מנסות לקבל קצת צבע כמו שאומרים.
"אז מה עם הכוכבת!?" היא שאלה
"מתקדמים לאט לאט...עוד כמה זמן ייצא השיר הראשון שלי"
"וואי אין לך מושג כמה אני שמחה בשבילך"
"תודה מאמי...כבר כמה זמן שאני מחכה לרגע הזה"
"כן אני יודעת...סופ סופ זה הגיע..."
"ליאןןןן" אבי היה חייב לקטוע את השיחה הכל כך מרגשת שלנו.
"כן..", גלגלתי עיניים למורן והסתובבתי לכיוון שלו, היא בתגובה התחילה לצחוק.
"את באה קצת למים?!" הוא שאל
"אממ...כן למה לא.."
מורן שעדיין ציחקקה להנהתה, החליטה להתנהג כמו חברה טובה ולבוא איתנו.
נכנסנו למים ושחינו לכיוון של כולם.
אחר כך, אני ואבי קצת התרחקנו מהם והתחלנו לדבר.
"שלא תחשבי שאני לוחץ עלייך או משהו כזה", איך הבנאדם הזה תמיד יודע
איך להוציא לי את המילים מהפה?!
אולי משהו במבט שלי גרם לו להבין שהוא קצת לוחץ..
אחרי הכל, כמישהו מתקרב אלייך כשאת "מרחק הידידים" הוא עובר במטרים,
ומנסה לנשק אותך אחרי שהבהרת לו שאת ממש לא בקטע,
הוא פשוט בנאדם לוחץ!
"לא חשבתי", עניתי לו בדיוק את ההפך ממה שאני חושבת,
כנראה מחשש שהוא ייפגע או משהו כזה.
"רק תגידי לי עם יש מישהו אחר!?", הוא שאל ואני, לא כל כך ידעתי מה לענות.
הרי יש מישהו אחר שאני דלוקה עליו...זאת אומרת מישהו אחר שבאיזשהו
מובן מעניין אותי יותר מאחרים.
לא ידעתי עדיין מה קורה ביני לבין תום אז החלטתי פשוט לענות את התשובה
הישנה והטובה.
"אין אף אחד.." אמרתי
"באמת?!" הוא שאל 'לא בצחוק' חשבתי לעצמי
"באמת...", עניתי, שוב ההפך ממה שחשבתי.
הרי לא תמיד צריך להגיד את מה שחושבים. אז נכון, תמיד טוב להיות
כנים וישרים אבל אתם יודעים, ישרים מדי כמו סרגל נשברים מתישהו לא?!

כששיר באה אלינו ושאלה מי בא לקנות משהו לאכול
כולם יצאו במהירות החוצה - שמנים 😛
רק אני ולירון נשארנו במים.
"אז לא הספקת בסוף לספר לי על התום הזה...", היא לפתע אמרה
ואז נזכרתי בשיחה שהיתה לנו יום לפנייי.......
-------------------------------------------------------------------------
"נראה לי שזה סוף סוף זה", אמרתי
"ומה שמו של המאושר?!" היא שאלה
"תום...", עניתי בתמימות
"איך הכרתם?!"
"באייסי"
"ומה את יודעת על הנסיך!?"
"שהוא מת"א, מנגן על גיטרה והוא בן 17"
"זהו?!"
"לא מספיק?!"
"איך הוא נראה?!"
"אממממממ.........."
"תמונה!?"
"לא"
"אוייי'שש כמה שאת מכוערת"
"דיי נו זה לא כזה נורא"
"זה כן נורא בפעם הבאה שאת מדברת איתו....תגידי לו ש........"
בדיוק שלירון התכוונה לסיים את המשפט, אח שלה עלה על הקו
ואמר לה שהוא צריך את הטלפון דחוף.
וככה, השיחה הפתוחה נשארה על הפרק.
-------------------------------------------------------------------------
"סיפרתי לך כל מה שאני יודעת" אמרתי לה
"איך!? תסבירי לי איך את לא יודעת אפילו איך הוא נראה?!"
"לא יודעת...נו בפעם הבאה שנדבר אני יישאל אותו"
"תהיי בטוחה", היא אמרה ומשכה אותי לצאת מן המים.
כשיצאנו כולם כבר אכלו..
הוצאנו את הכסף מהתיק והלכנו לקנות כם איזה משהו.
התהלכנו על החוף, מדברות כהרגלנו.
לפתע מישהו מאחוריי התקרב ואמר לי..................................................

מדהיםםםםם
מקווה תרגישי טוב יותר ותוכלי להמשיך עוד כמה פרקים מושלמים כאלה 😊
אוהבת מלא
-יהדו'ש-

יהדו'שש מתה עלייך מאמי תודהה:]]
תגיבווו 😊
ושבת שלוםם לכולםם

מדהים..

קיפיי שלייי תודהה:]]]
תגיבווווו 😊

אין אין פשוט פרק סוףף!!
רק תמשיכי מהרר חח!!!

אוהבת אותך(:

אני ימשיךךך מחר... 😉
איך היה ל"ג בעומרר?!
אצלנוו אחדד הכייייפפייייםםם:]]
טוב מחר המשךךך
תגיבוווו

עדנו'שש

שמחה שנהניתת=]
גם אצלנו היה כיףףף

תמשיכייי

יפהה המצשךך

"סיפרתי לך כל מה שאני יודעת" אמרתי לה
"איך!? תסבירי לי איך את לא יודעת אפילו איך הוא נראה?!"
"לא יודעת...נו בפעם הבאה שנדבר אני יישאל אותו"
"תהיי בטוחה", היא אמרה ומשכה אותי לצאת מן המים.
כשיצאנו כולם כבר אכלו..
הוצאנו את הכסף מהתיק והלכנו לקנות גם איזה משהו.
התהלכנו על החוף, מדברות כהרגלנו.
לפתע מישהו מאחורי התקרב ואמר לי..................................................

"עם כל הבנות בעולם היו יפות כמוך...", הסתובבתי
מולי עמד אחד גבוה עם שער בלונדיני ומשקפיים.
הוא חייך, גם אני.
"לא מגיעה לי נשיקה?!", הוא שאל
"על מה בדיוק?!", עניתי
"על זה שאת כל כך יפה...", הוא אמר והתקרב אליי.
"אולי תוריד את המשקפיים שנראה אותך יותר טוב..", ואכן הוא הוריד אותם.
לפתע עמדו מולי זוג עיניים כל כך יפות שקשה לתאר אותן.
"ניר", הוא אמר ונתן לי נשיקה בלחי.
"ליאן" השבתי בחזרה. לרגע שחכתי את לירון שעמדה לידי ולא בדיוק השתעממה,
עם אתם מבינים למה אני מתכוונת, ממש פלרטטנים הבנים של תל אביב.
אחד החברים של החמוד עם העיניים היפות העונה לשם ניר התחיל עם לירון,
ואפשר להגיד שהיא מממש נהנת.
התחלנו ללכת שתינו לבד, איכשהו לירון והחבר הלא מזוהה נעלמו מן המקום.
"אז מאיפה את?!" הוא שאל
"תל אביב..אתה?!"
"נחשון...קיבוץ נחשון", כן חשבתי בדיוק מה שאתם חושבים..
מה הוא עושה פה?!
"אני אצל בן דוד שליי...הוא גר בתל אביב.."
"אהה...", חייכתי
ישששששש לוו בן דוד שגר פה?! מעניין עם הוא כזה מושלם כמוהו...
הרי גנים עוברים במשפחה לא?! 'מהר צריך לדעת מיזה בן דוד שלו..'
"מיזה בן דוד שלך?!"
"תום..תום ביטון מכירה?!"
"לא..."
המשכנו ללכת לכיוון הקיוסק.
"בת כמה את!?"
"15 וחציי..."
"מה!?? את הכי לא נראת.."
"אז בת כמה אני נראת?!" אמרתי והתקרבתי אליו...
"17...משהו כזה"
טוב מי לא הייתה שמחה בגיל 15 להיראות כמו אחת בת 17...!?
חמוד הניר הזה...נראה לי שאני מתחילה לספט אותו באיזשהו מובן..
"וואלה..."
"וואלה" - שונאת שחוזרים על מה שאני אומרת...כאילו אין לצד השני מה להגיד יותר...והוא מסתפק
בלחזור על מה שאתה אומר...
עזבו, ככה זה שאמא שלך היא פסיכולוגית.
"בן כמה אתה?!"
"16 וחצי..."
"תגידי אולי תבואי עם כמה חברות שלך למסיבת חוף היום?! אני יביא כמה חברים ואת בן דוד שלי..."
"אממ...סבבה"
"אפשר את הטלפון של היפיופה או שזה מספר חסוי?!", ידעתי שאסור לתת את הטלפון שלך למישהו
שאת לא מכירה, או למישהו שאת מכירה בקושי 40 דקות, אבל משהו בלב שלי אמר לי שכדי...
שאני לא יתחרט.
החלפנו טלפונים ובדיוק באותו הרגע הטלפון שלו צלצל.
"אהה אחי מה קורה!?", הוא החל לצעוק, אני בנתיים התקדמתי לעברה של לירון שישבה
עם ה'חבר' בקיוסק.
"אז אתה בא!? יופי סבבה", ניר לפתע הגיעה משום מקום.
"בן דוד שלי בא", הוא הכריז.
"לאן בא?!", לירון התערבה בשיחה.
"להיום בערב..יש מסיבת חוף רוצה ללכת?!" שאלתי
"סבבה נגיד גם למורן ולבנות.."
וככה נשארנו שם שעתיים שלמות עד שאבי היה חייב לבוא ולהפריע.
"איפה אתן כבר התייבשנו...", אמר כשהוא עושה את דרכו אלינו.
"מיזה הדפוק הזה?!", ניר לחש לי באוזן.
לא הפסקתי לענות לו וכבר אבי התיישב לידי, עושה לי בעצבנות סימן של 'מיזה השניים האלה?!'
"אבי תכיר ניר ו........"
"רותם", וסוף סוף הכרנו את שמו של החבר הבלתי מזוהה.
"אה אחיי..מה קורה?!", ניר שיחק את החברותי.
"זורם...", אבי ענה בעצבנות.
"תגיד לי אבי הילדה הזו לא מושלמת", ניר אמר והצביע עליי.
הרגשתי את עיניו של אבי נעוצות בי.
בחיים לא ראיתי אותו כל כך עצבני...משהו בעיניים שלו הראה גם כעס וגם עצב
בו זמנית...לניר הזה יש פה יותר מדי גדול.
למרות שבתכלס, המילים שיוצאות מהפה הזה הם כל כך יפות שקשה לכעוס עליו,
וחוץ מזה מה אני בכלל מתרגשת הרי ביני לבין אבי לא קורה כלום.
"מושלמת..בטח מושלמת", אבי אמר וחייך אליי..ולא בדיוק חיוך ידידותי.
"תבוא גם היום בערב", ניר הציע.
"יבוא לאן?!"
"למסיבת חוף.."
"סבבה בכיפ..." אבי הסכים, טוב זה היה ברור שאחרי הכל הוא גם יבוא.
המשכנו לשבת ולדבר...
יותר מאוחר, היינו כבר עייפים והחלטנו לחזור הביתה.
נפרדנו מניר ורותם ועלינו על מונית חזרה הביתה.
כשהגעתי היו לנו אורחים...מה שממש לא היה במקום באותו הרגע.
הייתי כל כך עייפה שלא יכולתי לזוז...רק רציתי להתקלח וכבר לזרוק את עצמי על המיטה ולישון.
אמרתי שלום לחברים של אמא ועליתי למקלחת.
הורדתי את הבגד ים ונכנסתי.
יכולתי להישבע שהייתי במקלחת הכל כך טובה הזאת איזה שעה לפחות.
אבל אז נזכרתי שאני צריכה עוד לישון קצת לפני שהולכים בערב.
נכנסתי לחדר...מבט אחרון לאייסי לראות את ההודעות ואז סוף סוף לישון.
אז היו כמה הודעות לא כל כך מעניינות מכמה ילדים שלא היה לי כל כך חשק לדבר איתם עכשיו,
ובכלל לא היה חשק לדבר עם אף אחד.
ואז ראיתי הודעה מתום.
"את הולכת למסיבת חוף היום בערב?!", הוא שאל
"כן" עניתי "אתה בא?!"
"ברור...סוף סוף נראה אותך", הוא אמר
ואני כל כך שמחתי.
סוף סוף באמת נראה את התום הזה שכל כך נדלקתי עליו.
אמרתי לו שאני ממש עייפה ושנדבר בערב..ונכנסתי למיטה.

השעה הייתה בדיוק 8 כשהתעוררתי.
הטלפון צלצל, וכרגיל אני זו שצריכה לענות.
"כןן..?!" עניתי חצי ישנה
"שמנה מה את לובשת?!" הצלחתי רק להבין שזו לירון,
אחרי הכל היא היחידה שמתקשרת תמיד לשאול מה לובשים.
"מה השעה?!"
"8.."
"וואיייי אני כל כך עייפה", אמרתי מתמתחת.
"בעשר יוצאים.."
"סבבה"
"טוב נו מה את לובשת!?"
"לא יודעת עדיין אני מתה מעיפות עזבי אותי עם זה עכשיו"
"תקשרי אלי כשתתעוררי"
"חחח ביוש"
אמרתי וניתקתי.
ירדתי למטה...אמא ישבה בסלון וראתה טלוויזיה.
"אני יוצאת בעשר למסיבת חוף טוב?!"
"אז ככה זה עכשיו!? אין כבר את 'אמא את מרשה לי' את כבר מחליטה בעצמך עם מותר לך או לא?!"
ושוב, היא היחידה שתמיד מתחילה עם השיחות האלה.
הרי בסופו של דבר אני יילך אז למה תמיד צריכה להיות השיחה הזאת!?
"מי הולך?!"
"אני, לירון, מורן וכולם נו..."
"קחי פלאפון ומפתח..."
"טוב..." אמרתי ונתתי לה נשיקה
עשיתי לי נס קפה להתעוררות מהירה, לקחתי עוגיה ועליתי למעלה.
פתחתי על ערוץ ויוה והתחלתי לשתות.
'שהחופש הזה לא ייגמר לעולם' חשבתי לעצמי...
בסביבות רבע לתשע פתחתי את הארון לראות מה אני לובשת היום בערב.
"לא לא לא...", אמרתי בעודי מעיפה את החצאית הכתומה על המיטה...מצטרפת לכל ערמת הבגדים האחרים.
ואז - צלצול הטלפון
ומי זה היה?! לא אחר מאשר ניר....................................

סורי על הייבושש מביטחה שלא ייקרה שובב
אוהבתתתת
עדנו'ששש 😊

אבל זה קרהה.. אז תביאי אותה בעוש איזה המשך היום 😊
חחחח
יצא מדהיםםםםםםם=]
המשךך!

אני מבקשת בכל לשון של בקשהה
לקרוא את ההודעה הזאת שדרך פאקצית ביותר[דמיינו אחת עם מסטיק,,לועסת כמו פרהה..
זו פאקצה וגם עדןן(;]]



כאילו מה?! 😯
היא דפוקה?!יענו כמווך?!
בונאאה מה עובר עלייה?!
יענוו מה לא נופל האסימון?!
כאילו כזהה?!!
הללללללללוו!!
תום ביטון-
זה כאילו לא ההוא מהאיסייי!?
כאילוו הלללו- ליאן -
רדי לכדור הארץץ אנו קוראים לךך
פפפפשיי!
פפוו
אהה

המשך כאילו כזהה?!
תודה(:


אוהבת,
לינורצ'וווווווווווו:]]

ממהמם..
הממשך = ]