-----הסיפור שלי-----

^^ עםם אושרי!
מה שאת כותבת לא יכול להיות מגעילל תקלטי!!!


מאממימימימימי אני מקווה שתרגישי יותר טוב =]

המששך שתוכלי =]

מדהההההים !

אין לי מושג למה אבל כשאני קוראת ת'קטעים שאת בבת ים אז יש אווירה מוזרה כזאת .
כאילו כל האווירה משתנה פתאום .

אגב , שכחתי מי זאת שני .

המשך 😊

-בר -

???

בובית , המשך?

?

תודה על כל התגובות😊
המשך יהיה היום.

QUOTE (-שחרווניי- @ 23/11/2006) מדהההההים !

אין לי מושג למה אבל כשאני קוראת ת'קטעים שאת בבת ים אז יש אווירה מוזרה כזאת .
כאילו כל האווירה משתנה פתאום .

אגב , שכחתי מי זאת שני .
תודה😊
ותנסי להסביר, איזו אווירה?

ושני היא אחתה בנות בקבוצה שהיינו, זוכרת?
היו את אורטל, מעיין, נטע, ירדן... והייתה את שני,
שהיא גם הייתה במקרה..

=84=

"נו אב' בואי כבר" אלינה צעקה לי מהסלון
אני: "שנייה דקה אני באה" אמרתי והתלבשתי במהירות. לבשתי ג'ינס רגיל היחיד שהיה לי אני חושבת, גופייה לבנה צמודה וכפכפים רגילות וורודות. שמתי 2 שפריצים של בושם ויצאנו.
לאלינה יש אבא שגר בחולון [ההורים שלה גרושים], והוא גר ממש על יד הביצפר הקודם שלמדתי בו בחולון. המרחק בי הבית של אלינה לשם זה בערך חצי שעה של הליכה[כי חולון ובת-ים קרובות אחת לשניה]. היה כל כך חם וזה היה ממש מעייף כל הדרך הזאת. עברנו את גבול חולון בת-ים אוז הזכרונות התחילו לעלות. נזכרתי איך שבכיתה ו' עברתי לביצפר אחר בגלל שלא הסתדרתי בביצפר הקודם בבת-ים, הייתה שם משמעמת חזקה מאוד עם מנהלת מכשפה שכל בוקר הייתה עושה לכל הביצפר מסדר כזה. כשהגעתי לביצפר ממש אהבתי אותו. זה לא היה ביצפר רגיל, זה היה ביצפר בלי חוקים. מותר לצאת באמצע שיעורים, מותר לעשות הכל. היה שם חדר משחקים שאם משעמם באמצע השיעור אפשר לצאת לשחק שם, הוא היה ממש יפה ומושקע. שם בעצם הכרתי את אלינה ואת שאר החברות שעכשיו אנחנו כבר לא בקשר. שם גם הכרתי את הבן הראשון שאהבתי, שם היה לי את החבר הראשון [לא זה שאהבתי] ואיתו הנשיקה הראשונה. אני ואלינה עברנו דרך "קיוסק 24 שעות". זה היה בדרך לביצפר נזכרתי איך בסוף כיתה ז' היו פעמים שהיינו קונות שם בירה אחרי ביצפר וחשות מגניבות, יושבות שותות בירה טובורג [שעד היום אני לא אומרת את זה נכון] וסיגריה אל אמ לייט קצר. עברנו דרך בית הספר ואני הייתי חייבת לעמוד מולו שנייה.
אלינה: "נו מה יש לך בואי"
אני: "שנייה"
אלינה: "את מתגעגעת נכון?"
אני: "בטח.."
אלינה: "אבל הכל שונה פה, לא כמו פעם. הרבה ילדים במיוחד מהחבורה שלנוע ברו לתיכון אחר, לחטיבה אחרת"
אני: "בן עדיין לומד פה נכון?" [זה שאהבתי]
אלינה: "כן..."
נזכרתי כמה אהבתי איתו.. נזכרתי בנשיקות שלנו, למרות שלא היינו חברים.. ולמרות שזה דפוק להגיד "אהבתי" בגיל 12-13.
אלינה: "חבל שעזבת"
אני: "נכון..טוב דיי בואי" אמרתי בעצב והתקדמנו לבית של אבא שלה. עלינו אליו הוא גר בקומה השלישית, הוא פתח לנו את הדלת והיה שם עוד מישהו שכניראה היה חבר שלו. אבא של אלינה היה בעל שיער שטני בהיר קצר, עיניים כחולות-ירוקות כמו שלה, הוא היה די גבוה ובע עורו היה שזוף. הם היו ממש דומים. אמרתי לו שלום וגם היא, ישבנו קצת ואז הוא הביא לנו דיסק. הוא הסביר לה ברוסית איך להפעיל ואני והיא חזרנו הביתה. בדרך שעברנו בקיוסק 24 שעות נעצרנו, חייכנו אחת אל השנייה וכאילו קוראות את המחשבות זו של זו רצנו פנימה, קנינו את הבירה הקבועה שלנו ויצאנו החוצה... התקדמנו לעבר הבית.. תמיד פעם בימים החמים כשהיינו חוזרות מביצפר היינו עוצרות ב2 הגינות [בשכונה..] יושבות על אחד הספסלים או במדרכה, זורקות את התיק על הכביש/מדרכה שותות מעשנות וצוחקות, ככה עשינו גם באותו יום. העלנו זכרונות המעבר, צחקנו.. והיה כל כך כייף. כל כך התגעגעתי לאווירה הזאת, להרגשה הזאת. אחריי שסיימנו את הבירה קמנו ועלינו לבית שלה. שתינו הזענו כמו 2 פרות, נכנסנו להתקלח וכשיצאנו השעה הייתה כבר 5 אחר הצהריים. אכלנו כל אחת 2 פרוסות לחם עם גבינה ושתינו דיאט קולה לימון. אחריי זה הלכנו לחדר ושמנו את הדיסק. זה היה מהיר ועצבני 2, הוא עוד לא יצא לקולנוע אז אבל אבא של אלינה היה מבין במחשבים והוריד אותו מייד וצרב לנו. התחלנו לראות וכל הסרט רק נהננו. זה היה סרט כל כך יפה! שתינו אהבנו פעולה ומכוניות, שתינו אהבנו גם את פול ווקר:] הסרט נגמר אחרי שעה וחצי בערך, אולי קצת יותר. אני הלכתי לסבתא שלי. עליתי אלייה וישבתי איתה לראות טלוויזיה.. אחריי כמה דקות אמא שלי התקשרה
אני: "הלו?"
אמא: "מה קורה?"
אני: "בסדר..מה איתך?"
אמא: "בסדר. אני הלכתי למשטרה ואי אפשר להגיש תלונה בלעדייך"
אני: "אמרתי לך. אני גם לא מתכוונת להגיש שום תלונה"
אמא: "את כן!"
דיברנו ולבסוף היא שכנעה אותי. קבענו למחר שאחותי תאסוף אותי בצהריים חזרה לגדרה.. אני אהיה שם יומיים ונלך להגיש תלונה והכל. חזרתי לאלינה ואמרתי לה שאני נוסעת ליומיים, היא הייהת קצת עצובה אבל ידעהש זה יעבור מהר. כל כך התגעגענו אחת לשנייה שהיה לי קשה לעזוב גם ליומיים.
------------
"נו איפה את?" אחותי צעקה לי מהצב השני של הקו
"הנה אני ירדת" השבתי.
לקחתי את התיק הלבן שלי שהיה מלא בקצת בגדים ודברים שאני אצטרך ליומיים הקרובים, נעלתי במהירות את נעלי הספורט הלבנות שלי וירדתי למטה. אחותי כבר הייתה בחניה.. נכנסתי לאוטו והיא כרגיל צעקה כמה זמן לוקח לי לרדת ולמה היא צריכה לחכות לי. הדרך לבת-ים הייתה רגילה, אני הייתי עם האוזניותכ ל הדרך שמעתי לינקין פארק, אמינם, כרגיל. כשהגענו עברה בי חלחלה כל שהי.. הרגשתי סלידה מהמקום הנוראי הזה. נכנסנו לבית שלי ואמא ישר התנפלה עליי בשאלות למה לא סיפרתי לה, למה הסתרתי ומה לעזאזל חשבתי לעצמי שאני עושה. הרגעתי אותה והתקשרתי לשני.. אמרתי לה שהיא צריכה להיותע דה והיא הסכימה לבוא איתי בערב. כשסיימנו את השיחה הייתי קצת על המחשב, התחברתי לאייסיקיו וכתבתי אוואי..
----
פה.. לקצת זמן!
אלינה.. LOVE U
----
ישר נשלחו כמה הודעות אז התכתבי קצת
~*~*~
יאנה - מאמייי?
אני - מה המצב נשמה?
יאנה - הכלל טוב אצלךך?
אני - סבבה
יאנה - יופי..את באה היום לשכונה קצת נכון?
מלא זמן לא ישבת איתנו
אני - לא אני לא בבת-ים
יאנה - מה? איפה את?
אני - גדרה.. =/
יאנה - חזרת?
אני - רק ליומיים.. להגיש תלונה והכל
יאנה - אז בסוף החלטת להגגיש תלונה?
אני - כן..אמא שלי שכנעה אותי
יאנה - טוב..אני מקווה שלפחות יעשו להן משהו לבנות זונות
אני - הלוואי
יאנה - אז אני אדבר איתך מחר אני הולכת קצת לקניון...
אני - תהני😊
יאנה - תודהה אהבה שלי:] מוואההה
אני - מוואה.. ביי מאמי..
~*~*~
אלי - אב'?
אני - מה קורה מאמי?
אלי - סבבה..מה נשמע?
אני - הכל טוב
אלי - בטוחה?
אני - כן למה?
אלי - בגלל המקרה והכל..
אני - לא מזיז לי..*שיקרתי..*
אלי - טוב..איפה את?
אני - בגדרה, רק ליומיים אבל..
אלי - רואים אותך?
אני - אולי, לא יודעת אם יהיה לי זמן
אלי - טוב..
~*~*~
לא רציתי בכלל לצאת מהבית, לא רציתי לראות אותן.
הגיע הערב ושני באה אלי, התחבקנו ודיברנו..
אמא שלי הזמינה מונית ונסענו לתחנת המשטרה ברחובות... כעבור 20 דקות הגענו ואני בכלל לא רציתי לצאת מהמונית.. לבסוף יצאתי ונכנסנו פנימה. ישבנו בהמתנה וחיכינו שיגיע תורנו.. היה מן תא כזה שבו מגישים את התלונה ורק אחריי זה עוברים לחדר חקירות והכל. על הקירות היו תלויים כל מיני כתבות מעיתונים ותמונות של נעדרים.
"אב'?.." יצא מהתא בחור שנראה בערך בגיל 30, הוא לבש מדים של שוטר.. וחיפש את מיש אמורה כרגע להגיש תלונה . שתקתי.
"אב'? מי זאת אב' *****?" הוא חזר על דבריו
"אני" אמרתי
הוא: "אוקיי, בואי תכנסני, מי אלה?" הוא הצביע על אמא שלי ושני
אני: "אממ אמא שלי וחברה שלי.. היא...היא עדה" אמרתי בקול קצת רועד
הוא: "טוב בואו תיכנסו"
קמנו ואמא שלי ושני נכנסנו.. אני לקחתי נשימה ארוכה ונכנסתי אחריהן..

יצא די מגעיל לדעתי. אוף😢 סיפור משעמם

זה כזה לא מגעיייל !
זה מדההים.
את חייבת להמששיך !

זה סיפור מהמםםם!!!!

פליז תעשי מחר המשךךךך!!!!!

אין אני כ"כ אוהבת את הכתיבה שלך...

תמשיכי!!!!

מואה!

א-ע-ל-ק סיפור משעמם!
את בכווח רוצה ממני מכות,אה?!
חיירפפנת אותי כברר!!!

חחחח

ססיפור מדהים,לא פחות ממכול האחרים שלך...


תמשיכי מהר!!!!!!!! P:

מה מגעיל מההה?
מאמי בגלל שזה החיים שלך זה הכי מעניין בעולם...
זה לא יכול להיות אף פעם מגעיל!

סיפור מדהים המשך..

אף פרק לא מגעיל מאמי
[:
תמשייכי