ליאנני, תודה מאמי [:
ובאמת חבל שהוא עוד מעט יגמר :/
מהפרק הקודם-
מה איתך? עדיין בקשר עם סהר?"
"כן עדיין" אמרתי.
"חחח החמור הזה"
"תרגיע נתי" אמרתי וסידרתי את חזיית הבקיני שלי..
"את יכולה גם להוריד אותה, זה לא שלא ראיתי" הוא שלח עקיצה..
"תקשיב נתי! אם לא תעיף את התחת שלך מפה,
עכשיו אני הולכת להתלונן עלייך! אל תנסה אותי אפילו,
אני לא אותה ילדה קטנה וטיפשה שהכרת פעם!
עכשיו לך תחפש מי ינענע אותך
י'ערס מצוי ולא רצוי שכמוך!" צרחתי עליו..
"פששש.. תפסה תחת הילדה..
יאללה שובי שובי לים.." הוא אמר, צחק והלך מהמקום..
"אדיוט כזה" אמרתי לספיר, שבאה מאחור..
"אל תתייחסי אליו.. כמו שאמרת לי- שייך לעבר" היא אמרה,
נשקה לי על הלחי והתיישבה לצידי..
ולפרק החדש והשני שאני מפרסמת היום:
"וואו אמא את לא יודעת איזה כיף היה! כל כך נהניתי.." אמרתי לאמא,
בזמן שפרקתי את התיק..
"אני כל כך שמחה שנהנית בונבונה.." השיבה אמא עם חיוך על פניה,
בזמן שהיא בוחשת את התבשיל שבגז..
"אני מורעבת! מזה תודה שהכנת לי משהו טעים לאכול"
"בשבילך הכל מתוקה, עכשיו לכי להתקלח. את מלאה בכלור"
"חח כן, הנה אני הולכת עכשיו" אמרתי לאמא.
...
הורדתי את עדשות המגע, הנחתי אותן בתמיסה..
פשטתי את בגד הים מעליי,
והרטבתי אותו במעט מים כדי שהכלור לא ייספג בו..
נכנסתי לתוך המקלחת, ופתחתי את ברז המים..
הרטבתי את שערי וגופי, חפפתי את שערי, סיבנתי את גופי ויצאתי מהמקלחת..
ניגבתי את פניי במגבת הפנים, הכנסתי את העדשות בשנית אל תוך עיניי,
והתנגבתי במגבת הרחצה שלי, עטפתי את עצמי בה ויצאתי לעבר החדר..
"יש לך אורח" צעקה לי אמא, בזמן שפתחתי את דלת החדר..
"סהר! מה אתה עושה כאן?" נדהמתי,
והידקתי את המגבת יותר חזק על גופי, חלילה שתיפתח..
"באתי לבקר" השיב עם חיוך, וחלץ את נעליו..
"איזו הפתעה, אבל פעם הבאה תצלצל. בפוקס אני בבית..
הייתי בלונה-גל כל היום, לא מזמן חזרתי"
"העיקר את כאן עכשיו, ואני כאן.. זה מה שחשוב"
"טוב חכה רגע, אני רק אלך להתלבש" אמרתי לו,
והוצאתי לבנים, חולצת טי-שירט לבנה ומכנס קצר ירקרק..
"מחכה" השיב עם חיוך..
ואני הלכתי בזריזות לחדר של רוני להחליף בגדים..
...
"מה את עושה ?!" שאלתי את רוני,
כשראיתי אותה משליכה אוכל מחלון חדרה..
"א...מ... מה את עושה פה?" היא שאלה בחשש..
"רוני למה זרקת את האוכל החוצה?" נבהלתי..
"זה לא מה שאת חושבת" היא ניסתה להתחמק,
אבל היא ידעה בדיוק שמה שעבר לי בראש זה האמת לאמיתה..
"אני אגיד לאמא" אמרתי לה, וקראתי לאמא מהר לחדר..
"וואי י'שטינקרית.. בשביל מה?!" רוני התעצבנה,
ומיהרה לסגור את החלון..
"מה קרה?" אמא נכנסה לחדר עם מגבת בידה..
"אמא, תפסתי את רוני משליכה אוכל מהחלון"
"מה? רוני למה עשית את זה?" אמא שאלה מודאגת..
"טוב אין לי זמן להתעכב פה, אני חוזרת לחדר עם סהר" אמרתי להן..
"..רק אני אתלבש" אמרתי תוך כדי לבישת בגדיי..
"אמא תטפלי בה! זה מסוכן!" ציוויתי על אמא,
ויצאתי מהחדר, בעוד שרוני ואמא ניהלו שיחה.
...
"התגעגעתי אלייך" סהר אמר לי וליטף את שיערות ראשי..
"גם אני אלייך.. אפילו שעצבנת אותי" אמרתי לו עם חיוך..
"..באמת סתם אמרת את הקטע על דקלה?" שאלתי אותו..
"כן מאמי. כבר אמרתי לך שהיא תפוסה. כולה רציתי לבחון אותך"
"יכולת להמציא לך בת זוג אחרת אתה יודע.. דווקא דקלה ?"
"זה היה כל הקטע, אוי נו דיי אופירי.. מה איתך?"
"בסדר, אני מותשת מעייפות.."
"נהנית?"
"וואי, אתה לא יודע כמה"
"בטח מלא התחילו איתך"
"האמת לא כל כך.. אבל אתה יודע מי היה בין אלו שדווקא כן התחילו?"
"מי?" שאל בסקרנות..
"נתי.."
"נתי!? נתי אסולין!?"
"כן.. נתי אסולין.." השבתי בלחש..
"עלאק.. בן זונה מאנייק!"
"תירגע!! העפתי אותו ממני.."
"יופי..שמח לשמוע"
"גדל לך השיער.." אמרתי לו עם חיוך..
"כה, יפה !?" שאל כמו ילד קטן..
"הכל יפה לך" צחקקתי..
"לך הכל יפה.." הוא אמר והתקרב אל פניי..
"מיותר סהר" אמרתי עוד לפני שקרה משהו..
"למה את פוסלת עוד לפני שאת מנסה?"
"כזאת אני.. אחרת סתם נתחרט"
"אני מת עלייך אופיר.. תני לזה צ'אנס" סהר אמר, ועיניו האירו,
בניצוץ שהיה מיועד אך ורק לי..
ידעתי שהוא אוהב אותי,
ידעתי שהוא מרגיש אליי משהו אל יותר מסתם ידידת נעורים..
ידעתי שזאת אהבה.. אבל פחדתי להתמודד איתה..
פחדתי להיפגע ממנו עוד הפעם.. כמו שאז נפגעתי..
"אופיר?" אמר פתאום.. "..על מה את חושבת?"
"סתם.." אמרתי לו, והוא חיבק אותי קרוב אליו..
לצידו הרגשתי כל כך מוגנת, הרגשתי חסרת כל פחדים וחששות למיניהם..
פשוט הרגשתי שוב פעם אותה אופיר, אופיר הקטנה והמאוהבת..
"את סומכת עליי?" סהר שאל אותי, ומגופו נדף ריח בושם כל כך מענג..
"כן" אמרתי חד משמעית, עם חצי חיוך..
הוא התבונן לי בתוך העיניים, ליטף לי את הלחיים.. והתקרב..
הרגשתי את נשימותיו על פניי, ליבי פעם בחוזקה..
ידעתי שהנשיקה קרבה, הנשיקה שכל כך התגעגעתי אליה,
הטעם בפה שכל כך רציתי שיחזור..
"שש.." לחש לי בשקט, עוד לפני שאוציא מילה מהפה..
התקרב יותר.. ונישק אותי..
המשך יבווואאא.. !@#$
ראיתן איך אני אוהבת אתכן ?! שני פרקים ביום אחד,
ועוד בהפרשים כאלה קצריםםם..
מקווה שתאהההבו ...
אוייייי זה כזה מרגששששששששששששששש
היא בדיוק כמונייייייייי
אני אוהבת אותך לירנוש שיליייייייייייייייייייייייייי
מאוד מאודדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדד
מהמם לירני !
אני כבר מתה לדעת אם זה יהיה סהר או איתי..
אוהבת המוןןן
ליאני 😊
ווואו. אני אשכרה ישבתי פה שעתיים וקראתי את כל הסיפור.
לירן,את כותבת מדההההההההים :]
באסה שאת צריכה להפסיק אותו 😢
אבל שיהיה לך גיוס קל והכי חשוב שתהני בצבא.. [עד כמה שאפשר להנות כן? 😊 ]
לאב יו.
לירנייייייייייייייי
יאווווווווווווווווווווווו איזה פ-ר-קקקקקקקקקקק
אבל אני רוצה את איתייי הוא הכי חמודיייי!!
תחזירי אותווווווווווווווווווווו
איזה ריב קטן עם דקל חעחעחעחחעח
פשוט תמשיכי מהרוששששששששששששש
ודבריתי היוםםםם!!
לפ יוווווווווווווווווווווווווו
מור'צי 😊
טל, ליאן, דין ומור - תודה על התגובות המקסימות שלכן..
אוהבת בלי סווף .. [:
ווואאאאאאאאווו
אין לי כבר יותר מילים להגיד לך כמה שאני אוהבת איך שאת כותבתתתתת
את לא מבינה..
אני פה בשיא העצבים על משו שעובר עלייו אני קוראת את הסיפור שלך..
ומסתבר שזה הדבר היחיד שהרגיע אותי..
חח
מוזר לא?!
מין בריחה מהמציאות..
אוהבת אותך המוןןן רותמיק שלך =]]
ומחכה להמשךךךך
2 פרקים מדהימים =]
מחכה להמשך!
לילוש
וואי לירנייי
אהבתי את הכיוון של הסיפוווור (:
אבל איתיו'ש.... מה איתו?!
בסדר אני סומכת עלייך את תעשי לסיפור הזה סוף מושלם אני בטוחחחה#@
חבל שהוא נגמר אוףףף
אווהבת מללא בווובי 😊
תתוש לילוש ורותמיק תודה נשמותיי [[:
רותתם מאמי מה קרה !? :/
אם בא לך talk to me..
ושמחה שהסיפור שלי מרגיע אווותך..
בוקר נפלא לכוווווולן !
ששששששששמממממנה😛
מדהים אחותת שליייי
אתר האהבה הישראלי