לירנושששששששששש
זה מהמםםםםםם
פשוטטטטט
נדירררררררררררררר
אהבתיי מאודדדדדדדדדדדד
גררר.. איזה סיפור איזהה אחחח
תצמשיכי לשרום תמידדדדדדד
מור'צי 😊
פרק קודם-
"פרח נתתי לאופיר.." עידן צץ מאחוריי עם ורד אדום ועם חיוך של ילד מטומטם..
"חחח..קשור" אמרתי לו ולקחתי את הפרח..
"אל תכעסי עליי, פליז!?" התחנן, והתעלם לחלוטין מנוכחותו של עידן..
"יש לי סיבה למה לכעוס, לא עידן?"
"כן יש לך..אבל עדיין, הבאתי פרח וזה.. חחח נו כפרה עלייך נשמה"
"טוב..נו" חייכתי אליו, והוא כרך את ידיו סביב מותניי..
"אז מה? את עסוקה?" שאל, והסתכל על איתי..
"לא, בדיוק זזה..."
"סבבה..אפשר להצטרף לתזוזה?"
"חחח.. חמור.. כן אפשר" צחקתי..
"אז ביי" אמרתי לאיתי והתקדמתי לכיוון הבית..
"ביי..." איתי ענה בשקט, עדיין מנסה לעכל את העובדה שיש לי מישהו,
ואני לא בוכה ומתחרטת בלי סוף עליו..
פרק חדש- מוקדש לרותמיק אהובתי, שמי ייתן ויהיה לה רק טוב [:
"תשמע.." אמרתי לעידן, כשהגענו ליד הבניין שלי..
"אה?"
"אני קצת עייפה, נראה לי אני אלך לישון.
נדחה את זה לפעם אחרת?"
"לאא...את רצינית?! כל הדרך עד לכאן ובסוף את אומרת לי ביי!?"
"מזה מצטערת עידני.. העייפות גוברת.."
"טוב נו, תשני כפרה ותדברי איתי שתקומי, טוב?"
"סבבה. אין בעיה" אמרתי לו, נשקתי לו על הלחי, ועליתי הביתה..
"מה שלומך?" שאלה אותי אמא, שישבה בסלון וסרגה צעיף כחול לבנצ'וק..
"בסדר..ושלומך?" שאלתי, וזרקתי את התיק על הרצפה.
"שלומי מצוין, והתיק לחדר" ציוותה מיד,
ולאחר מספר שניות שלחה חיוך ענקי..
"מה את סורגת עכשיו? קשור באמצע הקיץ"
"תאמיני לי זה יהיה מוכן בחורף עם הקצב שלי" אמא אמרה והתחלנו לצחוק.
"מה איתך? איך הייתה הבגרות?"
"הלכה בסדר גמור" חייכתי.
"יופי, מעולה. מחר סוף סוף את מסיימת ללמוד.. מאושרת?"
שאלה אותי ולגמה מכוס המים שהייתה מונחת על השולחן..
"בערך..וקצת עצובה.. לא יודעת, מוזר כזה..
קשה לי לעכל שסיימתי ביצפר..
זה היה נראה לי כל כך רחוק,
ופתאום אני מוצאת את עצמי לפני הצבא"
"כן, החיים עוברים מהר מתוקה שלי.."
"כה, שמתי לב" אמרתי .. "..הלכתי לנוח קצת" הוספתי..
אמא הנהנה בראשה ונכנסתי לחדר..
חלצתי את נעליי, ושכבתי על המיטה..
הוצאתי את ספר התהילים מתחת לכר,
והתחלתי לקרוא בו את הכתוב על היום הנוכחי..
..
"אופיר!! וואי אופיר י'חרשת! תקומי כבר!" צעקה עליי רוני,
ומשכה ממני את השמיכה..
"מה?" לחשתי, מביטה בה..
"נתחיל מזה שספר התהילים שלך היה זרוק על הרצפה כשנכנסתי.
ודבר שני, את ישנה כבר שלוש שעות לפחות! קומי כבר..
את לא תשני בלילה" היא הרצתה לי, וחיטטה במגירות שלי..
"מה את מחפשת?" שאלתי, מתרוממת מעלה..
"סתם, את העגילים שלך.. הירוקים.."
"אה, הם אצל ספיר"
"וואי.. רציני!?"
"כן..למה?"
"אני חייבת אותם להיום"
"ממ...? למה?"
"יש אצל נעמה מסיבת סיום כיתה..פאק..
תכננתי על הפאקינג עגילים האלה"
"טוב, תירגעי.. אני אדבר איתה.. ואחזיר לך" אמרתי לה,
ונשקתי לה על הלחי..
"וואי באמת?"
"כה.. עכשיו עופי מפה.. תתני לי להתעורר בשקט" ציוויתי עליה,
היא צחקה ויצאה מהחדר..
החלפתי בגדים, ולבשתי גופיה שחורה קצרה עם מכנס 'דפוק-אותי' לבן..
התבוננתי בפלאפון שלי שהיה על מצב שקט,
3 שיחות שלא נענו נרשמו על הצג,
וכשבדקתי מי היו השיחות היה כתוב- שחר, עידן ואיתי..
איתי!? נדהמתי לחלוטין.. למה שהוא יצלצל אליי?!..
..
"ספירי?"
"אה מאמי?"
"מה קורה מותק?"
"טוב כפרה, מה שלומך?"
"הכל בסדר.."
"בא לך לצאת היום מאמי?" שאלה.
"לא מותק, איזה.. מזה לא בא בטוב"
"אוף י'מבאסת..מזה בא לייי.."
"סורי מותק, פעם אחרת"
"טוף.. מה ככה?"
"רגיל.. שומעת אני צריכה את העגילים הירוקים שהשאלתי לך"
"אה בטח, בטח.."
"יש מצב את מביאה לי אותם בשעה הקרובה?"
"כן, אין בעיה.. עוד רבע שעה אני יקפיץ לך אותם טוב?"
"סבבה מותק, תודה"
"חח.. תודה לך" היא השיבה, וניתקנו את השיחה..
"כפרה, עוד מעט ספיר מביאה לך את העגילים"
"וואי יופי אופירי.. תודה"
"אין על מה פשוש" אמרתי, והתכופפתי לרצפה..
"בני..." לחשתי, והתבוננתי בו מרכיב את הלגו אחד לשני..
"כפרה על הילד הזה" הוספתי, ונשקתי לו בלחי..
"פירי אני משחק" הוא הסביר לי, וצחקתי..
"טוב, טוב.. לא מפריעה" אמרתי לו,
ונכנסתי לשירותים לצחצח שיניים ולהשתין..
..
"קבל, משהו מצלצל.." צלצל לי הפלא, הצלצול של ספיר..
"אה מותק? את למטה?" שאלתי..
"כה כפרה, תרדי.."
"סבבה.. שנייה שם" השבתי, ומיהרתי לצאת מהבית..
"שנייה למטה" צעקתי לאמא, וירדתי במהירות במדרגות..
..
"היי.." אמרתי עם חיוך כשהבחנתי בספיר מולי..
"הייוש.." היא השיבה..
"מה קווורה?"
"הכל בסדר, מה נשמע מותק? הנה העגילים,
שוב פעם תודה.. הם מדהימים!"
"חח..בקטנה מותק"
"בטוח שלא בא לך לצאת בערב?"
"בפעם אחרת מאמי.. אין לי חשק היום"
"קרה משהו?" היא שאלה בדאגה..
"סתם מבולבלת.." השבתי..
"מבולבלת..? למה?" הוסיפה לשאול, וגררה אותי לספסל שבגינת הבניין..
"סתם..עזבי"
"נו תספרי לי..! בשביל מה יש חברות?"
"זוכרת את עידן?"
"הבן הכוסון של פנחס!?"
"כה..הוא.."
"מה איתו?"
"אני והוא בקשר כזה.."
"וואלה? איך לא סיפרת לי י'קקה!?"
"לא רציתי לספר על זה לאנשים.."
"נו ו? איך הולך?"
"בסדר, אני יודעת.. תקוע כזה"
"למה תקוע..?"
"כי אני מרגישה שהלב שלי נמצא במקום אחר"
"נו תסבירי לי"
"אני מבולבלת לגמרי.. אני מתחרפנת כבר"
"למה מותק?"
"נכון איתי?"
"איתי..איתי?!?"
"כן..איתי..מהכיתה"
"מה איתו?"
"לא יודעת.."
"הייתם ביחד לא?"
"כן היינו.. וחתכנו את זה מהר"
"למה?"
"כי לא התאים לי"
"אה..עכשיו אני מבינה הכל"
"מבינה מה?"
"עכשיו את בטח מתחרטת על זה שויתרת על הקשר איתו"
"אוף..לא יודעת מותק..באמת" השבתי,
מביטה לצדדים כי שמעתי רעש מבין השיחים..
"שמעת את זה?!" שאלתי את ספיר..
"את מה מאמי?"
"את הרעש.. נו... מהשיחים?"
"לא כפרה, את מדמיינת.."
"יכול להיות" אמרתי, והתמתחתי לאחור..
"..אז איפה היינו?" המשכתי..
יצא ארררוך, נכון !?
מזה השקעתי וואי..
חצי שעה אני על זהה..
לירנייייייייייי
זה מהמםםםםםםםםם
פשוט מדהיםםםםםםםםםם
גררררררררררררר...
המשךךךךךךךךךךךךךךךך
וזה בטח איתייי
אמממ.... בשיחיםם?!? חח
המשךך מידידדדדדדדדדדדדדדד
לפ יוווווווווווווווו
מור'צי 😊
יוווואאאאאאאאאאאאאווווווו
לירייי שלילילייליליל
מושלמתת איזה פרק מהמממםםם
והוא מוקדדשששש ליי
תודה רבה רבה רבה רבה רבההה לךךךךךךךךך
את לא יודעת כמה אני מעריכה אותךךך
באמממתתת המוןן תודהה
ואני מחכההה להמשךךךך
מוואאהה
אוהבת אותך המווונייייייםםםםםם
את לא מבינה כמהההההההה
רותמיק שלך =]]
שמחחחה שאהבבתן !! [:
רותמיק, מוקדש אך ורק לך אהובתי..
כמה שאני אוהבת אותך..
יאאאאאאאאאאאאאאאאא אימאא חח איזה מתח
תמשכיכיכיכי בבקשה אוף אני מתה חחחח
כפרהעליך סיפור מושלם
באסה שהוא הולך היגמר 😊
ייאאאלללה איתתתיי!@$
ייאאלללה אאיתתי!@#
וואאי איזה פרק מתווקקי :]
מחכה להמשששך..
אוההבבת =]
חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח
מה איתי בשיחים????????????????.
חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח
תמשיכי מהררררררררררררררר
אני מחכההההההההההההה
אוהבתתת
טלושש
QUOTE רותמיק, מוקדש אך ורק לך אהובתי..
כמה שאני אוהבת אותך..
ממש ממש תודה לךךךך נשמתיייי
אני
מאוהבת
בךךךך
אתר האהבה הישראלי