מהפרק הקודם
נכנסנו לשם, אני זוכרת את הדלת נפתחת ונסגרת, אני זוכרת אורות נדלקים ונכבים, זוכרת את מתן שוכב על המיטה בבגדיו ונשמע ישן ואני זוכרת גם את ניר.
"משי... רוצה אני אכין לך קפה?" שאל ואני זוכרת את עיניו התכולות ישנוניות כאילו התעורר עתה מהשינה.
"לא, אני רוצה אותך" חייכתי ונישקתי את החזה החשוף שלו.
"משי... אני..." אבל השתקתי את פיו בכף ידי וחייכתי.
המשך
"משי.. משי! די.. אני לא יכול"
"אני מאוהבת בך" לחשתי ונישקתי את פניו בעדינות ובאיטיות
"אני... משי חלאס.. את לא.. את שיכורה" אמר והדף אותי בידיו
"אתה לא מאמין לי?" שאלתי
"לא, תישני עכשיו.. את עייפה" אמר
"אני... אני אוהבת אותך אבל אני לא יכולה לישון בבגדים האלה" אמרתי והסתכלתי על עצמי משועשעת
הרגשתי את ניר קם מהמיטה ופתוח ארון קרוב
"הנה בגדים" אמר והניח על המיטה לידי
"תלביש אותי" לחשתי והרמתי ידיים למעלה כילדה קטנה עוצמת עיניים
"אה..." ניר עמד מטר ממני אובד עצות "למה את צריכה שאני אלביש אותך?" שאל
"אני.. שיכורה.. ו... אני.. עייפה? חחחחח" ציחקקתי בשקט ובעיניים עצומות
החדר היה שקט זמן מה חוץ מנשימותיו של ניר ואז הרגשתי את החולצה מתרוממת למעלה, צחקתי.
פקחתי עיניי בחיוך, ניר ניצב מולי. עיניו מביטות בשלי.
יד נעימה נגעה בגבי ופתחה בעדינות את סוגר החזיה, לא זזתי. רק המשכתי להביט בעיניו של ניר שלא זזו מעיניי. הן לא נעו מטה אל החזה או נעצמו מפחד אלא המשיכו להביט בעיניי.
"המממ" צחקתי, זמן רב ישבנו זה מול זה מביטים בברק העיניים.
שמעתי את ניר נושם עמוק ולוקח חולצת כפתורים גדולה של גבר מהבגדים שהניח על המיטה.
חזר להביט בעיניי, הרמתי את שתי ידיי שוב אל האוויר מעל ראשי כילדה קטנה.
החולצה ליטפה את גופי עד שסופה נגע במותניי וצווארה נגע בכתפיי.
שתקנו, ידיי החלו נוגעות בעדינות בפניו.
רציתי אותו, את כולו. רציתי שידע.
ליטפתי כל חלק בפניו, עיניו לא פסקו מלהיישיר אליי מבט.
ליטפתי את שפתיו, בפעם הראשונה. ניר לא התנגד, רק שתק.
חיבקתי אותו, חיבקתי אותו אליי אל החזה שלי. שהלב ירגיש אותו קרוב.
עצמתי עיניי, כאשר פתחתי אותן מולי התגלתה מראה.
במראה ראיתי שתי דמויות, נער ונערה.
כוכב לבן ומנצנץ הופיע בעינייה של הנערה, הוא ליטף בעדינות לחייה ונפל בפתאומיות על הנער
"משי?" שאל ניר מתרומם להביט בי "את בוכה?"
"לא" לחשתי מנגבת את השביל הלח שסימנה הדמעה, עיניי החלו להעיצם ונשענתי אחרונית על המיטה
"תחבק אותי" לחשתי אל ניר.
המיטה נעה וכך גם ניר, הוא קרב, שכב סמוך אליי וידיו עוטפות אותי בחום.
"ניר, אני מאוהבת בך" לחשתי.
"סעעע סעעע עוווד, אחרוההה עוד, עוד קצת... עוד" נשמעו צעקות
עיני נפקחו והסתנוורו מהאור הפתאומי
מצאתי עצמי במיטה זרה עם כאב הראש המוכר.
הבטתי בחלון שמחוצה לו הכל מסנוור וזוהר, שני אנשים מכוונים משאית זבל
"בעיר" לחשתי לעצמי מביטה במיטה
לבשתי חולצה גדולה ממני בחמש מידות, חולצת כפתורים של גברים.
הבטתי סביבי, הדירה של מתן. איפה מתן?
קמתי מהמיטה נעזרת בקירות כדי לא ליפול.
הצצתי בשירותים הקרובים, אין אף אחד, נבהלתי מתנועה פתאומית וגיליתי שזו השתקפות שלי במראה
"אוי" אמרתי וסידרתי במהירות את שיערי והמשכתי בחיפוש אחר מתן
"מתן?" שאלתי בכל חדר פתוח ולפתע צלילים משונים נשמעו מכיוון סוף המסדרון
הגעתי אל הסלון ואל מפגש הספות עם הנרגילות והטלוויזיה הדלוקה.
התקרבתי על הספה שבה שכבה דמות.
הדמות ישנה.
התיישבתי לצידה והרמתי את השמיכה מעל פנייה.
הדמות התעוררה וחשפה עיניים תכולות.
"ניר?" שאלתי מופתעת "מה אתה עושה פה?"
ניר הזדקף פורע את שיערו
"אני..." התחיל לומר אבל השתתק
"אתה..?" שאלתי לא מבינה
"בוקר טוב" אמר
"בוקר אור מותק" חייכתי "אתה יודע איפה מתן מאמי?" שאלתי
"הלך לצבא"
"באמת?" שאלתי מאוכזבת, הייתה לי הרגשה טובה בקשר למתן ולאתמול.
ניר הינהן ומתח את שתי ידיו מאחוריי ראשו
"מהמם אחד" חייכתי מהופנטת ממנו "למה אתה לא בביצפר?"
"אני... ישנתי" אמר "איך את? ישנת טוב?" שאל
"צריכה כדור" אמרתי
"דקה אני אביא לך קטנה" אמר וקם מהספה
"היה לי כיף אתמול" אמרתי בזמן שניר ניגש למטבח
"באמת?" שאל ניר מופתע
"כן.. שתינו.. צחקנו... היו קטעים" חייכתי
"אה..." אמר ניר חוזר ובידיו כוס וכדור.
"תודה" חייכתי אליו ובלעתי את הכדור "אכפת לך אם אני אעשן?" שאלתי
"לא" אמר והמשיך לצפות בטלווזיה
"תגיד," אמרתי מנסה להדליק את הסיגריה בפה "למה אתה נמצא פה? ולא בבית?"
"החברים של מתן עזבו תארץ לשלושה ימים אז הציע לי להתלבש על הדירה ולעזוב טיפה את אבא" אמר מעביר ערוץ
"וואלה" אמרתי נושפת את העשן אל האוויר
"יפה לך החולצה" אמר מבלי להביט בי, עיניו התבוננו כמהופנטות במרקע הטלוויזיה.
"תודה מאמי" אמרתי מחייכת "תגיד... מה היה הסיפור אתמול?" שאלתי
"איזה סיפור?" שאל וכעת הביט בי
"בשירותים כפרה בשירותים" הזכרתי לו שמא שכח.
"אההה אני.."
"לא רצית לראות אותנו? למה התחבאת שם?" שאלתי
"לא יודע" אמר
"מה? אבל באמת עשינו 'אוו אהה חזק.. עוד תמשיך'? " שאלתי מחקה את ניר על אתמול
"בקטנה, כן" חייך והביט בי
"עלאק" חייכתי
"שבע לך"
"מתי מתן חוזר?" שאלתי וניר חזר להביט בטלוויזיה
"שלוש ארבע ככה"
הבטתי בשעון והשעה הייתה 10
"מה עושים בנתיים?" שאלתי
"יש לך על תיכנון?"
"לא"
"רוצה ים?" שאל
"בא לי על... לונה פארק" חייכתי
"5 שעות?" שאל
"זה מספיק.. אני לא נשארת שם יותר משעה"
"תתארגני" אמר מחייך ויצא מהספה
"לא תציץ לי?" שאלתי נכנסת אל המסדרון המוביל לחדרים
"לא אציץ לך" אמר
"נו אל תהיה מבאס" אמרתי בצחוק ונכנסתי אל החדר בו ביליתי את הלילה.
אוווווווהבת 😉
איזה יפפפפהה..
חחחחחח.. איייי.. המשך דחוף!
ממהמהםםם שושהשהשהה
שימי המשךך
מאוהבת בךךךךך
מ ו ש ל ם..
תתתתמשיכייי בובה שלילילי
מוווואהה ענקיתתת
תמרצ'וקקק בובעעע!
השלמתיייי הכלללל אני ל=ע=ו=ל=ם לא נוטשתתת!!!
זה מדהיםם כמו תמידדד!!@$$#
וואי א ה ב ת י ת'סיפורר שלה עם נירררר הוא מוי מעניין
ושתזרוק כבר ת'מתןן המעפןן הזההה!!
מאוהבתתת בךךך כפרוניי
יפיתי שילךך=]]
וואה וואה לא קראתי מעמוד 12..
מ ו ש ל ם!!
המשך בובהה
תמרושששששששששששש
איזה יפההה!!
אני דורשת המשך מיידידידידידי
אהבתייייייייייי
המשךךךךךךךךךךךךך
מור'צי 😊
תמרו'שששש...איזה מושלםםםםםםםםםם....
המשך דחופיייי...
אוהבתת=]
=-לולי-=
גררררררר
מדהיםם!!!!
המשך!!
אתר האהבה הישראלי