תמרושששששששששששששש
איזה יפהההההההההה
אהבתיי!!
כישרוןן מהלךךךךךךךךךך
תמשיכייי אני במתחחחחחחחחחחחח
חעחעחעח
לפ יוו
מור'צי 😊
ואיייי סיפור יפה....עכשיו קראתי הכל חח..
המשךךך
תממרייקק.
כ"כ מדההייםםם!!
שני פרקיםם ביוםם,זה שיייאא!!
(זה היה ביום,לא? לא מחובר לקרקע..=\\ פייףף...)
חחחח
ההממששךך!!
לווולי מוקדש לך אהובה 😉
מהפרק הקודם
"אני אוהב אותך" לחש ונישק את שפתיי במין ליטוף עדין.
שתקתי והבטתי בעינים שבהן כלוא תכלת השמיים, העיניים הזהות לעיניים של ניר ועוד זיכרון ישן תקף אותי.
זיכרון שלי ושל ניר גילי לא עולה על גיל 7 וגילו לא עולה על גיל 5, שוכבים בצורה הזו, בחדר הזה, בחושך הזה ולוחשים אחד לשני מה נהיה כשנגדל.
המשך
"מתי את חוזרת?" שאלה אמא מהמטבח
"מאוחר" צעקתי מהכניסה ויצאתי החוצה.
אחר צהריים רגיל ושקט במושב, השמש משתקפת בחלונות הבתים ברוך ונותנת הרגשה של סוף היום.
הלכתי לכיוון בית שהכרתי טוב. בית בצבע קרם לקראת סוף השכונה ולו גינה גדולה ובריכה.
בבית גרה משפחת קרבלו והבן הבכור ששמו ניצן היה גם הוא אחד מהאקסים, בניגוד לאחרים, איתו שמרתי על קשר טוב.
"משי?" שאלה האמא בעלת הפנים העגולות והשמחות
"מניינים מירי?" שאלתי נכנסת אל הבית
"כפרה! שנים לא ראיתי אותך! איפה נעלמת לנו אה?"
"פה בשכונה, את יודעת הבית שלנו פתוח לכולם" חייכתי
"מה יפית! כמה גדלת! ממש אישה!" צרחה באושר "מה משי? אני מפריעה? באת לניצן שלי?"
"כה" חייכתי
"תעלי מאמי שלי הוא בחדר" אמרה
"תודה"
"רגע נשמה, בואי בואי תאכלי עוגייה כפרה, אני עשיתי"
"אני דיאטה"
"גפרור כמוך צריכה דיאטה? תהיי לי בריאה!" אמרה מנשקת את שתי לחיי בחוזקה וטומנת שלוש עוגיות בידי
צחקתי ועליתי למעלה.
"אמא שלי עושה לך בעיות?" שאל ניצן שיצא מהשירותים מאחוריי עם מגבת
"כן" צחקתי
"מה קרה? באת טרמפ לעיר?" שאל מחייך, נשק לי בלחי ונכנסנו לחדר שלו
"אם אתה על הדרך"
"בשבילך תמיד מאמי" אמר והביט בי במבט נוקב עם חיוך.
"מה?" שאלתי לא מבינה
"את יפה" אמר וחצה את החדר לכיוון הארון
"תודה" אמרתי
"מה? יש לך מישהו חדש בעיר?" שאל מוריד את המגבת ומתלבש בגדים יבשים
"כה" עניתי והבטתי בתמונות על שולחנו
"זאת אני?" שאלתי על אחת התמונות
ניצן הסתובב והביט במה אני מצביעה, "כן" חייך
"למה אתה שומר אותה?" שאלתי
"תמונה יפה" חייך אליי ונעל כפכפים
"אתה הולך היום למסיבה בעיר?" שאלתי מביטה בהזמנה צבעונית ועלייה שם המועדון
"כן, גם את מאמי?" שאל ונעמד בדלת
"אני מפתיעה אותו, לא יודעת אם הוא יוכל" אמרתי והצטרפתי אליו לרדת למטה אל הבייסמנד
"מי לא יזיז תתוכניות למלאכית כמוך?" שאל
"חנפן" צחקתי ונכנסנו לאוטו
"עדיין לא קנו לך מכונית?" שאל מתניע
"עדיין לא עברתי טסט"
"רציני?" שאל מופתע
"רציני... מה רציני?! אני נראית לך כמו אחת שעוברת טסטים?"
"ואאלה לא" אמר עושה רוורס ונכנסנו אל הכביש המהיר בדרך אל העיר.
"תוריד פה" אמרתי והצבעתי על פינה בכביש מתחת לבניין בעל שתי קומות
"תהני נשמה" אמר
"תודה יפיופי" נישקתי אותו נשיקה ארוכה בלחי ויצאתי החוצה.
לפתע נשמע צחוק מוכר וחייכתי
"ניר" לחשתי, אבל שום ניר לא נראה באופק.
הצחוק בקע מהבניין הקטן, הבחנתי בחלון ובו שתי דמויות, התקרבתי בשקט לשם.
"אתה רציני?" נשמע קולו של מתן צוחק
"באמא, אתה צריך לראות אותה ילדה בת 12 אני זוכר אותה חונקת חתולים, אבל לא כוונה רעה אחי.. יענו חיבקה אותם חזק מידי" הסביר ניר ושמעתי את החיוך בקולו
חייכתי, איך הוא זכר...
"היא אוהבת חתולים?" שאל מתן
"כן"
"אם אני אקנה לה חתול?"
"וואלה לא יודע, אמרתי לך.. אנחנו כבר לא הכי בקשר" אמר
"אתמול עשינו את זה" מתן אמר ביציאה
"וואלה" ענה ניר
לא הבנתי מה יש למתן לומר את זה לניר, הרי באמת אין לו מה לומר בנושא מאשר 'וואלה'
פניי שחייכו מהתקרית עם החתולים הרצינו והפכו מודאגות.
"היא כזאת כוסית" שוב אמר מתן ביציאה
"כן..." אמר ניר בשיעמום
"ויודע מה?" שאל מתן
"מה?" שאל ניר
"הרגשתי כאילו היא לא אוהבת אותי שם.. אתמול... כאילו היא בכלל אל רצתה אותי אבל באותו זמן כן רצתה.. ויעני תבין גבר, היא זאת שהתקשרה ואמרה כזה 'מתן אני צריכה אותך' מבין מה אני אומר?"
"כן..." אמר ניר באותה נימה ונשמע מהרהר
"חושב היא ירדה ממני?" שאל
"אם היא הייתה יורדת ממך היית יודע ממזמן" אמר ניר
נשכתי את שפתיי
"אני משתגע!" צעק מתן
ניר א אמר דבר, כנראה שלח לו מבט שואל
"אני מת כבר להיות איתה שוב שם"
"מה זה שם?" שאל ניר
"במיטה אחי במיטה"
"אל תבנה על קשר כזה, משי לא בובת זיונים כמו שרואים אותה, אם אתה אוהב אותה פשוט תיגע בה ואל תזיין"
"איי איי מדבר קזנובה המבין בנשים.. יודע בכלל איך נפגשנו?" שאל מתן
"סיפרה.." אמר ניר
"חוטיני יש לה.. נעלאבא"
נשמע רטט.
"שניני" נשמע ניר מחייך עונה לטלפון.
שום מתחמק, מתרץ, בורח, מסנן כמו שקוראל אמרה.. הן באמת עבדו עליי ואפילו עונה לה בלי לחכות.
"אה מאמי? בטח אני אבוא" אמר מתרחק ובאותה שנייה מתן קיבל טלפון
"מיטלי" ענה מחייך
מיטלי(?!)
"נשמתי! כמה אני מתגעגע! בטח אני אבוא! מתי את רוצה? 11? לאסוף אותך? גם אני מאמי.. תזהרי אבל, אני חיה כשאני רוצה, בטח יפה שלי.. אין בעיה מושלמת! בי.. בי מאמי בי"
כל-כך שונה מהחייל שהכרתי בהתחלה, אבל ככה כולם. תחילה עובדים על רושם ואז מגלים אותם.
בנתיים ניר עוד דיבר עם שני, לא הבנתי דבר ממה שדיבר כיוון שהיה בחדר אחר.
חושך כבר ירד על העיר והאוויר הפך קר בלי שמש שתחמם.
"טוב מותק, אני אבוא.. ביי בובה" אמר קולו של ניר נכנס אל החדר עם חיוך.
"תגיד, מה איתך ועם שני?" שאל מתן
"מה איתי ואיתה?" שאל ניר עוד שמח מהשיחה
"עוזב אותך עם להזדיין, כבר התנשקתם?" שאל ושמעתי לגלוג
"לא" אמר ניר מתעלם
"מה יהיה איתך טירון שלי?" שאל מתן
"וואלה יהיה טוב" אמר ניר
"מהע אתם בכלל עושים ביחד?" שאל מתן
"צחוקים"
"לא בא לך על לנשק אותה?"
"לא"
בנתיים כשהשיחה שלהם מתנהלת, תיכננתי משהו בשביל מתן. משהו שהאמת הפך להרגל אצלי.
ובלי ששמתי לב חנית עברה מולי
"מש.." חנית באה לצעוק אבל חטפתי אותה בחוזקה
"מה לקחת???" שאלה חנית המומה
"ניר ומתן למעלה" אמרתי לה בתנועות שפתיים
"עלאק" החזירה לי באותן תנועות
"תישארי פה" לחשתי לה
נכנסתי אל הבניין וצילצלתי בפעמון של הדלת בקומה הראשונה
"רגע" נשמע קול מבפנים ומפתח הסתובב בדלת
מטווווווורפפת עליכם. 😉
וואא..
רקק ביקשתתיי המששךך וכבר קיבללתתיי..
חחחחחחחחחחחחחח
אאיךך יפפהה!!
זזוננהה המתןן הזזהה!!
ג'יגולוו! פיי זבבלל!!
חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח
ייאאלהה מכות,יאאללהה!!! חחחחחחחחחחחחח
ההממששךך!!
תמרוששששששששששששש
מידידיידידיד המשךךךךךךךךךךךךךךך
איזה כישרוןן איי איי איי
מידייייייייי
המשךךךךךךךךךך
אניי במתחחחח!!
מור'צי 😊
תמרו'ששששששששששששש.....תודה על ההקדשה יפה שיליי..
פרק מושלמייייייייייי...
מחכה להמשך..
אוהבת המונים המוניםם
=-לולי-=
וואי 😊 היום קראתי את הכול חח
ממש ממש ממש ממש יפה!!!
ממהההמממםםםם
רק שלא יבגוד בההה =[...
המששךךך
פרק יפה את כותבת מדהיםם!!
המשךך
האאא מושלםםםם איזו כתיבההה..
רקקק שלא יבגוד בההההה אמאא...הם זוג יאפה!
חחח..פורים שמיייחחחחחח לכולםםם =]
אוהפתתתת ביוש
אתר האהבה הישראלי