ווווווואאאאאוווווווו כל כךךך חיכיתי לפרקק הזההה
מדהיםםםםםםםםםםםםםם
שיווווו חיים שלי כמה זמן אני חיכית להמשך אמלהההה
אני עדיין לא מאמינה שיש המשך
יווו איזה מדהים (כמוך)
חולה עלייך ועל הסיפור שלך
מחכה להמשך=]]
שנינו'ש
פרק 28:
"חגורה"..הכרזתי..
רון הבין אותי וצחק...
גם אני חגרתי חגורה, ושלומי ניכנס לכיסא הנהג..
נהגנו כולנו עד הבית. .
הדרך עברה בשקט, אבל במבטים מפתים. . .
חייכתי כאשר זכרתי, את הבטחת האוהבים. . . . .
"אני עובדת היום, שכחתי להגיד לך"..אמרתי לשלומי בשעה שרון כבר היה מחוץ לאוטו.
"באמת? חזרת?..".הוא שאל בפליאה.
"כן, אני יראה אותך היום בלילה"..אמרתי והבטתי לאחור לראות אם רון מסתכל.
"נלך ביחד.. אני ידבר איתך בסביבות 10 וחצי שאני יצא מהבית"..הוא אמר ונשך את שפתיו.
"מאמי רון מסתכל, לא עכשיו"..אמרתי..
"אבל אני חייב, לפחות נשיקה"..הוא אמר.
"לא אוצר, אני יפצה אותך כשנלך לעבודה, מבטיחה!!"..אמרתי ונשכתי גם אני את שפתיי.
"נהניתי היום, כמו משוגע"..הוא אמר..
"גם אני, אודות לך."
"לא, אודות לך, את יזמת את השיחה שלך עם שירן, ששינתה הכל"..הוא אמר.
"בסדר, אני ייקח את הקרדיט עלי"..אמרתי וצחקתי..
הוא צחק גם..
"ביי"..אמרתי ונתתי לו נשיקה רכה בלחי..
"ביי אהבה"..הוא אמר..
חייכתי ויצאתי מהאוטו לכיוון הפגאז'.. הוצאתי את הדברים שלי ושל רון. . ושלומי נסע.
הבטתי עליו.. הוא חייך מהמראה.. חיוך שהשאיר לי סמיילי ענק למשך כל היום. .
התקדמתי לעבר רון שנישען הדלת, תשוש ועייף. .
התקרבתי לעברו עם החיוך ששלומי השאיר אצלי אחרי היום המיוחד הזה.
"אמא אני עייף"..רון אמר לאחר שכבר הייתי מספיק קרובה אליו....
"עכשיו אתה תלך להתקלח ולישון.."..אמרתי..
"טוב"..הוא אמר בעיניים כמעט עצומות. .
פתחתי את דלת הבית, ולמראה עייני הבית היה מסודר, אך כמעט שכחתי שהיום יום שני ואני צריכה לעשות אותו יסודי. .
לא היה בי כוח בכלל לחשוב על זה, ורק המחשבה שאני הולכת לעבוד היום עד השעות הקטנות של הלילה התישה אותי. .
הכנסתי את הדברים הביתה, ורון ישר נשכב על הספה. .
"מאמי תכנס להתקלח, היה שמש היום והמים בטח רותחים"..אמרתי..
"שנייה"..הוא אמר והמשיך לשכב בעייפות על הספה.
אני בינתיים התחלתי לסדר את כל הדברים במקומם. .
את הכלים בכיור, הדחתי..
את כל הבגדים והמגבות המלוכלכות באוגר שמתי. .
הייתי עייפה ותשושה כמו רון, וכמוהו רציתי מקלחת ואז לישון.
"רון"..צעקתי..
אך הוא לא ענה. .
התקדמתי לעברו והוא נירדם כמו מלאך. .
חייכתי למראה התינוק המתוק שלי, והתחלתי להעיר אותו בנשיקות. .
"רוני, רון רון, רונל'ה. . קום כבר"..אמרתי בחיוך והתחלתי לדגדג אותו..
הוא זז מצד לצד והחל לצחוק. .
"למקלחת, במהירות"..אמרתי בחיוך והוא חייך אלי..
הוא קם לאט לאט והלך בצעדים איטיים לעבר המקלחת..
"אני יביא לך בגדים"..אמרתי לאחר שדלת המקלחת נטרקה מאחוריו.
הלכתי לחדרו והוצאתי לו טרנינג,תחתון,וגרביים. . . .
בימים האלה התחיל להיות קר. . כנראה שזה סימנים לבוא הסתיו.
נכנסתי לחדר האמבטיה שלו, והנחתי את הדברים שלו...
"אל תשכח לצחצח שיניים"..הזהרתי ויצאתי מהמקלחת. .
הלכתי לחדרי גמורה מעייפות, וצנחתי באנחה של אושר על הכורסה האדומה שבחדרי.
חשבתי על כמה טוב היה לי היום, ועד כמה ששלומי היה מדהים אליי..
חיוך של אושר ניפרס על פניי, ברגעים אלו ממש, הייתי בטוחה ששלומי חושב עליי ומעלה גם הוא חיוך של אושר וניצחון על פניו.
הייתי מאושרת, בשבילי, בשבילו- בשביל שנינו.
נזכרתי במקום ההבטחה שלנו, ובהבטחה של שלומי. . 'אני מבטיח לעולם לא לומר לך שלום'.. מילותיו וקולו עלו בראשי וגרמו לפעימות ליבי להתחזק. . ואף לעלות בראשי מחשבות על מה שקרה שם באי.
אך שהפעם כל זה היה מאהבה, אהבה אמיתית שרק עכשיו נולדה..
באותו רגע לא חשבתי על איך שרון יקבל את זה, על איך שיקבלו את זה בעבודתי..
על איך שעל כולם זה ישפיע. .
כרגע.. הקשר שלנו היה במובן הסודי.. רק שנינו, הרחק מהעיניים של כולם. .
מהמבטים.. מהדיבורים. . אין יותר טוב מזה. .
אבל מתישהו זה יצטרך לצאת לעולם. . מתי? זאת השאלה..
הורדתי את בגדיי, ונשארתי ערומה כביום הוולדתי.
הבטתי על עצמי במראה, והרגשתי נפלא עם עצמי.. אני ניראת טוב, הגוף שלי חטוב. .
רזה. . חלום של כל אישה.. המציאות שלי. .
נכנסתי למקלחת שהייתה בחדרי, ופתחתי את המים.. סגרתי את האמבטיה עם פקק ונתתי למים לאגור את עצמם.. מילאתי את האמבטיה ובזמן הזה עשיתי את צרכיי. .
צחצחתי שיניים, והוצאתי סבונים תוצרת ים המלח ושפכתי בתוך המים..
המים התמלאו, ואני נשכבתי בתוכם. . מתענגת על עצמי. . על המחשבות, על שלומי. .
ולבסוף על זה שבמחשבותיי ולחיי נכנסתי לתקופה טובה, לאחר תקופה רעה של 6 שנים. . .
אנחה של התאוששות יצאה מפי ואני עצמתי את עיניי. .
נתתי ליצרים שבי לצאת, וכל הפחדים ששלטו בגופי בכל הזמן הזה. .
כל הזמנים של התסכול ששלט בחיי. . .
כל הזמן של הבכי והדמעות. .
על כל הזמן הזה שהיה משהו. . ולא היה בכלל...
ידעתי הכל. . ידעתי שעכשיו התחילה תקופה טובה. . .
תקופה ללא דמעות..
תקופה ללא אכזבות..
תקופה של חיוכים, חיבוקים ונשיקות...
תקופה של ביחד..
תקופה של נחת..
תקופה של אושר...
תקופה שלי ושל שלומי....
^^^^^^^^
יצאתי מן המקלחת לאחר שהות של שעה אם לא יותר. .
למיטתי... מרחתי עליי את התכשירים האהובים עליי.. ספיד סטיק,התלבשתי.. ונכנסתי מתחת לשמיכה החמה... למיטתי הרכה..
להפתעתי הענקית, רון שכב שמה, עייף, ישן.. מסתבר שהוא חיכה רק לי. .
חייכתי ונשכבתי לידו, מחבקת אותו, ומנסה להירדם תחת כל המחשבות שהצטברו בראשי..
כך שכבנו שנינו, ונרדמנו כפיות.
^^^^^^^^
קמתי מן המיטה בשקט בשקט, רון עוד ישן כמו מלאך. .
הלכתי לכיוון הסלון, ופתחתי את הטלוויזיה, היה אודטה.
הלכתי למטבח והרתחתי את המים.. הכנתי לי כוס נס, כמו תמיד. .
השעה האהובה עליי.
צפיתי בטלוויזיה עם כוס הנס החם שלי. .
פתאום צלצול הפלאפון שלי נישמע, ואני אחזתי אותו בידי, זו היה חלי. . עניתי.
"שלום"..אמרתי..
"שלום גם לך"..היא אמרה..
"כבר ישנת?"..שאלתי..
"הספקתי להתעורר"..היא אמרה..
"מה איתך?"..היא שאלה.
"בדיוק כמוך"..השבתי.
"יופי"..היא אמרה. .
"חח אז מה הסיבה שטרחת להתקשר אליי?"..שאלתי וידעתי בדיוק מהי הסיבה.
"קודם כל זאת לא טרחה, דבר שני.. אני רוצה פרטים ברגע זה.. לאן נעלמתם, מה עשיתם וכו'. . "..היא אמרה..
התחלתי לצחוק וידעתי שממנה היא אפשר להסתיר דבר...
"את חושבת שזאת שיחה לטלפון?"..שאלתי.
"יש לך מזל שדודו בבית היום, אני באה אלייך"..היא אמרה..
צחקתי שוב ואמרתי: "אני מחכה לך."
"בסדר, ביי"..היא אמרה וניתקתי.
ישבתי לי בספה, וחייכתי לאחר שנזכרתי שוב במעלליו שלי ושל שלומי היום..
נהניתי כל כך. .
לקחתי את הפלאפון שוב בידי, ושלחתי לו הודעה. .
~ידעתי שלאחר כל תקופה רעה- מגיעה תקופה טובה. .
תודה לך!~
--
~ההבדל היחיד פה, שהתקופה הטובה הזאת תישאר כל עוד ליבי פועם בי~
--
~ליבי פועם בתוכי, למענך.. אני אוהבת אותך~
--
~ליבי פועם בתוכי למענך.. אני אוהב אותך~
--
החיוך לא ירד מפניי, הנחתי את הפלאפון בצד, והמשכתי להביט בתוכנית, בוהה, אך לא רואה.
בלי דפיקות, בלי לדבר, חלי נכנסה ועמדה לידי. .
"הרתחת כבר מים?"..היא שאלה.
ואני צחקתי.
"כן, תכיני לך.. אני בחוץ.. להדליק לך סיגריה?"..שאלתי ויצאתי לגינה האחורית.
"לא, אני לא מעשנת בגלל ההיריון"..היא אמרה..
"פשש, תאמיני לי לפחות יש בהריונות משהו מועיל"..אמרתי..
"כן אה?"..היא אמרה והתיישבה לידי עם כוס ביד.
"חח את כבר לא עומדת במתח אה?!"..שאלתי בצחוק..
"וואלה נכון, שוטי בייבי"..היא אמרה.
התחלתי לספר לה הכל. . כל התקופה הזאת שהתחיל הקשר הזה ביננו. . ועד היום שהוא סוף סוף מתממש..
"לא מבזבזת זמן, אה?!"..היא אמרה..
"אני כל כך אוהבת אותו"..אמרתי..
"הוא אחלה בנאדם, מגיע לך לאחר כל הזמן הזה"..היא אמרה..
"כן, גם אני חושבת. . 6 שנים, את קולטת?"..שאלתי..
"6 שנים. .הזמן טס"...היא אמרה באנחה..
"מחר כבר יהיו לי נכדים"..אמרתי בחיוך..
"חח בואי לא נגזים"..היא אמרה..
"טוב, אז מחר אני יהיה איתך בלידה"..אמרתי בחיוך. .
"זה נישמע הגיוני"..היא אמרה וצחקה..
צחקתי אחריה. .
"אני חושבת שאני אלך"..היא אמרה..
"אוקי, אני אדבר איתך מחר, אני עוד מעט צריכה להתארגן לעבודה,ולהכין לרון ארוחת ערב"..אמרתי..
"ו.. מאמי תמיד תזכרי שאם קורה משהו לטובה או לרעה, אני פה!"..היא אמרה וחיבקה אותי..
"אני יודעת."
"ביי"..היא אמרה ולגמה לגימה אחרונה מהנס שלה..
"ביי"..אמרתי והלכתי איתה עד למטבח.
היא יצאה מהדלת עם חיוך ואני חייכתי לעצמי. .
הכנתי לרון לאכול. . וכך גם לי.. לאחר שהאוכל היה מוכן, הלכתי לחדרי והערתי אותו..
"מאמי, קום. . ארוחת הערב מוכנה"..אמרתי והוא התמתח. . התעקש להישאר במיטה.
"מה השעה?"..הוא שאל.
"עוד כמה דקות,8 בערב"..אמרתי...
"אוףף"..הוא אמר. .
"עכשיו אתה לא תישן לי בלילה"..אמרתי..
"אין מצב.. אני עייף!.. אני אוכל וחוזר לישון"..הוא אמר.
"אני מקווה מאמי, עכשיו קום"..אמרתי.
"אני קם"..הוא אמר ולאט ובזהירות קם מן המיטה. . ניכנס למקלחת שלי צחצח שיניים ושטף פנים..
הלכנו שנינו למטבח, ישבנו בשולחן הערוך. . והתחלנו לאכול ולשתות..
לדבר? לא דיברנו הרבה.. רק פה ושם..
אחרי שסיימנו לאכול, פיניתי את השולחן. . ורון, הוא הדיח כלים. .הוא ילד חרוץ!
אני בינתיים הזמנתי לו סרט ב-HOT MOVIES ואחרי שהוא סיים הוא התיישב והחל לראות. .
אני הלכתי לחדרי, והתארגנתי לעבודה. . .
התאפרתי בכבדות, אבל יפה.. לא כיערתי את עצמי,למרות ששנאתי את האיפור הכבד הזה עם כל הנצנצים ושטויות האלו..
התלבשתי חפיף, ולקחתי איתי תיק קטן, עם כל הדברים הקטנים שמסביב..
"רון, אני הולכת לעבודה היום"..אמרתי..
"איזה מוזרה את היום"..הוא אמר..
"אני? למה?"..שאלתי..
"הפנים שלך מכוערות לא יודע"..הוא אמר..
"איי.. באמת?"..שאלתי..
"כן"..הוא אמר שקוע בסרט..
"טוב אני לא יפריע לך, אתה מבטיח לי שאתה מסיים עם הסרט והולך לישון?"..שאלתי כדאי להיות בטוחה למרות שסמכתי על רון בעיניים עצומות.
"כן מבטיח"..הוא אמר.
"יופי נשמתי"..אמרתי ונשקתי לו על כל פניו בהמון אהבה.
"אני משוגעת על האף הקטן הזה"..אמרתי..
"נו אמא אני רוצה לראות לכי כבר"..הוא אמר ואני צחקתי..
"אני כבר הולכת יא רע"..אמרתי והוא צחק.
לקחתי את הפלאפון שלי והתקשרתי לשלומי. .
הוא אמר שהוא לא יכול לבוא לקחת אותי כי קראו לו למשמרת מוקדמת יותר ולא היה לו זמן לדבר איתי. . .
אז נשקתי לרון שוב באהבה ויצאתי לאוטובוס שצריך להגיע בעוד כמה דקות. .
הוא הגיע ואני עליתי..
הגעתי למועדון. . נכנסתי אליו וקיבלתי קבלת פנים מאוד נעימה..
אנה קפצה עליי.. סופה.. מור.. שרון בא בכבודו ואמר לי שלום יפה.. והביט בי עם חיוך על פניו..
"ברוכה הבאה"..כולם אמרו ואני ניגשתי לעבר שלומי בחיוך. . .
לאחר שראיתי אותו... חיוכי השתנה.....לא האמנתי....
יאאא מעניין מה קרה??
המשךך דחוף!!
מההההההההההההההההה מה קהר??
המשך דחוףףףף
כנראה שהחששות שלי צודקות!
נישארו לי בדיוק 3 קוראות..
אז, תודה לכל מי שקראה וקרא את הסיפור עד עכשיו...
נהנתי לכתוב אותו.. התבאסתי לפרסם אותו!!
לא חשוב, לומדים לפעמים הבאות..
סליחה אם זה יבאס אותכם, אבל אני מבואסת כבר זמן רב..
אין לי כוח ורצון להמשיך סיפור שלא זז לשום מקום..
כבר הרבה זמן שאני מרגישה רק חרא בגללכם!
שיהיה לכם לילה טוב..
ושוב תודה!!
הסיפור ניגמר!!
סתיו את כל מה שיש לי להגיד לך אני יגיד לך בפרטי
כנסי אליי
289478790
סתיו..
אני חושב שאת עושה טעותת ע-נ-ק-י-ת!
זה אחד הסיפורים הכי יפים באתר,הכי שונים מכל הבולשיט על אהבה של מתבגרים
וכאלוו וזהה סיפור פשוט מדההיםם....
אני חושב שלמרות שאולי אנשים לא מגיבים את צריכה להמשיך..
לא בשביל אחרים,אלא בשבילךך!
אנ'לא בא להתחננף או מ'שו,באמתת..אני באמת חושב ככה
ואם טיפהה תפסיקי לשים יותר מידי על תגובותת ותביני שנכון,כיף לקבל הערכה על
דברים שכותבים וזהה אבל תגובות זה לא הכול בחיים..
ש-ו-ב...תכתביי רק בשבילךך,למעננך!
(וגם בשבילי..חחח.)
תמשייככיי הככיי דחוף שבעעולםם!!
אני יודע שאני,אישית,לא הייתי בסדרר כי איזה שבוע בכלל לא העפתי מבט על הסיפור שלך
כי אני פשוט לחוץ בזמן על המחשבב וזהה אבבלל אני כול הזמן חשבתי מעניין איך המשיך,
ואם המשככת.......
תמשיכי בבקשהה!
אושרי אני מודה לך שאתה חושב ככה..
באמת, שימחת אותי..
אבל אני לא יכולה להמשיך במצב הזה.. בסדר אני יודעת שאני רושמת קודם בשביל עצמי.. אבל אם אני רוצה להמשיך לכתוב את הסיפור באמת, אני יכולה להמשיך לכתוב אותו במחשב ולא לפרסם. . לעצמי נכון?!
אבל זה לא ככה.. אני עושה הכל כדי שתקבלו המשך, מאמצים של 100%!!
ואני לא מקבלת משהו בתמורה, מילה טובה, עידוד, תודה על המאמצים..
אני מקבלת את ההפך..
3-4 תגובות וגם זה בק-ו-ש-י!
אבל התגובות חשובות לי..
ואני לא רואה עיניין להמשיך.. אפילו כשאמרתי שאני מפסיקה את הסיפור רק אתה והדר היתעניינתם. .
פגע בי מאוד!
אתה לא היית ממשיך במצב כזה, ואני חותמת לך!!!..
אתר האהבה הישראלי