_(*)_השמיים בין גן העדן לגיהנום_(*)_

חח היא הייתה באשכול ולא רשמה חח
נוו העם רוצה המשך ..

נכון..די קרן נו אל תייבשי אותנווו..
תביאי איזה המשך עסיסי חחחח

נווו קררןןןן תביאי לנו בהמשך אנחנו קצת במתחח יאאללההה...=[


אוהבת שנינו'ששש

נ.ב
עכשיו התחלתי להיות צמאה שוב 😊

נווו למה את לא ממשיכהה?!

אוףףףףףףףףףף

נוו קרן..
יש לך סיפור..
ואת צריכה להמשיך!
את לא יכולה סתם להשאיר אותנו במתח..
אני חושבת שמי שעש לו סיפור צריך לדאוג לו..😢
אל תבאסי..!

???

חחח חלאס להטריד אותההה יא מטרידניםם
כשהיא תרצה היא תמשיך
ובנתיים- אנחנו מחכיםם

תקשיב ילד.. אני לא הכי יודעת איך להגיד לך.. טוב... בקיצור... באותו יום שאבא הכה אותי.. הוא לא רק..
הוא לא רק הכה אותי... הוא גם.. אנס אותי.. חח מצחיק להגיד אנס כי הדרך שבה אתה נולדת זה..
אבל אז זה באמת היה בחוסר רצון ובאלימות.. וואי אני לא מאמינה שאני מספרת לך אתה עדיין קטן אתה בטח
לא מבין מה אני רוצה אבל אני מרגישה שאתה מספיק בוגר.. בקיצור.. מרוב שביזבזתי כסף על עורך דין
ועצם העובדה שאני לא עובדת זה מאוד מקשה.. והתינוק שבדרך אז...' ואז אמא התחילה לבכות
אז אמרתי לה שלרגע תהיה בשקט.. והיא הסתכלתי עלייה ואמרתי לה שזה בסדר שאנחנו עוברים דירה..
והיא חייכה ואמרה 'איזה ילד חכם יש..' וחיבקה אותי.. אז באמת בהתחלה עברנו דירה למקום טוב..
אבא שלי.. לא שמעתי ממנו או עליו מאז.. אין לי מושג מה איתו והאמת אני גם לא רוצה לדעת..
בכל אופן עברנו דירה.. אולי קצת יותר קטנה אבל עדיין היה אחלה.. גרנו בבלוק פה באיזור... אבל לאמא..
עדיין לא היה כסף.. היא לא שלמה לוועד הבית.. והיינו צריכים לעבור.. אז עברנו לכאן.. כל השנים יואבי גדל
בלי אבא.. הוא אפילו לא יודע איך קוראים לאבא שלו.. ואמא שלי.. לא הכירה אף אחד אחר.. היא מאז לבד
כבר 7 שנים.. כמו שאומרים.. 7 שנים מזל רע.. רק שאני לא זוכר מתי היא שברה מראה.. חחח
אגב.. אני לא לומד בבצפר.. מאז המקרה הפסקתי.. לא היה לי מצב רוח לכלום.. אמא שלי יש לה מצבי רוח
משתנים.. אני לא מאשים אותה.. אבל בכל פעם כשהיא עצבנית אני נכנס לחדר.. לוקח את הגיטרה
החשמלית שלי.. ומתחיל לנגן ולנגן ולנגן ופורק הכל על הגיטרה עד שעובר לי.."
הייתי בשוק מכל הסיפור שלו.. כ"כ הרבה פעמים היה לי מה להגיד לו אבל בגלל שהוא ביקש כיבדתי אותו
שתקתי במשך כל הסיפור הזה... "אממ אני יכולה לשאול משהו..?" שאלתי.. "חח כן עכשיו את יכולה.." הוא
אישר.. "טוב.. מאיפה היה לך כסף לגיטרה..?" הייתי חייבת לדעת "חח לא היה כסף.. גנבתי אותה.."
הוא אמר בחיוך מתבייש "וואו..." הייתי בשוק כמה דברים הוא עבר! ואני חשבתי שמה שאני עברתי קשה
אני כנראה לא יודעת מה זה קושי.. "אני לא מאמינה איזה סיפור זה! אני כ"כ גאה בך שאתה עדיין מתקיים ככה
ותגיד.. אמא שלך..מצאה עבודה או משהו מאז...?" הסיפור שלו כ"כ עניין אותי אבל הרגשתי שהיו פרטים
שהוא פשוט הוא החסיר ממני.. "אמא שלי.. לא מצאה שום עבודה.. כאילו.. היא מנקה.. אבל זאת לא עבודה
זה סתם..העיקר שיהיה קצת אוכל בבית.. קצת מים להתקלח.. שיהיה לנו ממה להתקיים.. אבל אחי הקטן
אני לא מקנא בו.. שום בצפר ושום חוכמה לא תהיה לו.. אמא תמיד בוכה בגלל זה..היא תמיד מבקשת מאיתנו
סליחה על זה שהיא לא יכולה לדאוג לנו ולעזור לנו כמו שהיא הייתה רוצה.. אני לא מאשים אותה.. אני תמיד
אומר לזה שזה בסדר ויואבי.. חח הוא עדיין לא מבין.."
הבטתי בו.. נדהמת עדיין.. מנסה לעכל את כל הסיפור.. "סיפור מדהים יש לך! אין פשוט... חח ואני חשבתי
שהחיים שלי קשים..." ואז הוא הביט בי.. חייך כאילו אומר תודה על המחמאה.. למרות שזאת לא הייתה
מחמאה בכלל.. להפך.. היה עדיף אם הוא לא היה צריך לספר לי את הסיפור הזה, היה עדיף אם כל זה לא היה
קורה בכלל.. "מתוקה הסיפור שלך לא יותר טוב.. ובכלל לא מוצא חן בעיניי שאת ישנה לבד ככה בלילה.."
הוא באמת נראה דואג.. "זה מצחיק.. חח אני לא ישנה בלילה.. אני ישנה רק ביום אז זה בסדר..." ואז הוא
הביט דרך החלון.. "אין לך שעון אני מבין.." והוא סרק את החדר מחפש אולי יש והוא טעה "חח לא אין לי.."
"אז תקשיבי.. יום עכשיו.. ואת אמרת שאת ישנה ביום.. אז אני באמת אעוף עכשיו ואני מקווה שאחרי
שסיפרתי לך את הסיפור שלי נוכל להיפגש גם בערב.. נהפוך לך את החיים לקצת יותר מעניינים.." והוא
חייך חיוך ממזרי כזה.. האמת בשלב הזה כבר הפסקתי לחשוב.. לא היה אכפת לי כבר מה הוא רוצה להראות
לי.. כי באמת סבלתי מהכל.. אם אני אצטרך לסבול היום... שיהיה.. הייתי כ"כ עייפה שאפילו לחשוב לא היה
לי כוח.. "אוקי.. אל תדאג בערב אני אבוא.. בעיקר אחרי שסיפרת לי הכל.. אבל.. תבוא לקרוא לי אוקי?"
"חח אין בעייה.." הוא אמר.. "ללוות אותך לדלת..?" שאלתי אותו למרות שלא היה לי כוח בכלל לזוז
"לא לא חח תודה.. זה בסדר.. את יכולה ללכת לישון.." נתן לי נשיקה בלחי ליטף לי את השיער
"לילה טוב.." הוא אמר בלחש ויצא.. ואני כשכבר כמעט נרדמתי שמעתי פתאום צעקות מאחד הבתים
ואחרי הצעקות פתאום נגינות פסנתר חזקות.. לאט לאט נגינות הפסנתר גברו על הצעקות והמוזיקה משכה
אותי מאוד, אבל הייתי כ"כ כ"כ עייפה שפשוט נרדמתי לנגינות הפסנתר הנעימות והמלטפות..
פתאום התעוררתי בבהלה.. מישהו ניער אותי בחוזקה "נווו קומיייי" הוא אמר כשביד אחת הוא מנער אותי
וביד השניה הוא אוחז בזרועי כאילו בודק לי את הדופק פקחתי את עיניי מביטה מסביבי.. עדיין עייפה עדיין
בקושי רואה משהו בעיניים "אוי את בסדר!?! אני דופק בדלת ואת לא פותחת!! אני נורא נבהלתי!"
הוא היה נראה דואג ואז ראיתי..

מה היא ראתהה?
המשךך ..

ייייאאאאא איזה חיים קשים לשניהם.... 😢
מסכניםםם!!!!

וואוו שני פרקים מושלמים השלמתי עכשיו (או בעצם שלוש?!)

שימי המשךך דחוף!!

ואאאייי כל כך יפה..
כל כך עצוב..😢

אופי..=\

מחכה להמשך מהר ומעניין...

מדהיםם המשךך דחוףף

וואייייי אין אני כל פעם שאני קוראת פרק שלך אני נדהמת יותר ויותר כמה כישרון יש לך
הכתיבה שלך כל כך מושכת אותי!!
בקיצור פרק מדהים!
תמשיכי בדחיפות..
אני מקווה שלא תייבשי
אוהבת
-יהדו'ש-

^^^

עם כל מילה של הודיה!