אוףףף קרןןןןןןן!!!!!!!!!
מה עם המשך..???
המשך המשךך נעשה לך הפגנהההה... 😉
המשךך דחוףףף נוווו יבשת אותנו לפחות תביאי כוס מים משהו 😁 חחח
אוהבתתתתת=] שנינו'ש
כוס מים בדרך.. 😉
"לא לפני שאתה מספר לי את הסיפור שלך!" אמרתי וחייכתי חיוך רחב
הוא הביט בי והשיב לי את אותו חיוך.. ואז התקרב לאט לאט אל המדרגות.. והתיישב
לקח נשימה עמוקה ואז הוציא את האוויר כששאל "את בטוחה שאת רוצה לשמוע את כל הסיפור עכשיו?"
"תראה.. אני סיפרתי לך הכל.. שאלתי אם אתה רוצה לשמוע?" ואז צחקקתי
"חח לא.. אבל אני שאלתי שאלות ו.." "ששש" שמתי אצבע על שפתיו.. "אני ביקשתי שתספר אז תספר
בלי יותר מדי בלבולי ביצים..!" ואז הורדתי מהר את אצבעי משפתיו "חכה שנייה.." אמרתי ונכנסתי אל הדירה
הוצאתי מהר מהמזוודה חולצה אורכה ומכנס טריינינג אספתי את השיער בקוקו ויצאתי שוב החוצה
אבל לא התיישבתי על המדרגות עמדתי כשאני אוחזת בידית הדלת והדלת עדיין פתוחה
"אולי נשב אצלי..?" הצעתי "אני גם ככה גרה לבד.. אממ אולי אין כ"כ מה לאכול וחוץ ממים בברז
אין גם מה לשתות... אבל לפחות יש מיטה שנוח לשבת עלייה.." וחייכיתי חיוך מתנצל.. "גם.. פחות קר
בבית.." ואז הוא התרומם מהמדרגות.. התקרב אליי.. הביט בי... ממש הסתכל לי עמוק לתוך העיניים
חייך.. הוא היה גבוה בהרבה ממני.. וכדי להביט בי היה צריך להוריד מעט את הראש.. והשיער ה..
גלי והארוך בערך ככה שכשאר הוא הביט בי השיער הסתיר את עיניו למחצה וזה די הצחיק אותי
אבל משום מה לא יכלתי לצחוק.. ראיתי אותו הולך ישר לכיוון החדר.. הייתי במרחק "גדול" כי הבית לא
מאפשר לעמוד במרחק גדול כי הוא ממש קטן.. אבל במרחק שעמדתי ממנו יכלתי להבחין בעצמות
המרפקים שלו שבלטו מאוד.. הוא היה ממש רזה.. דרך חולצת הטי הרופפת שהייתה עליו יכלתי לראות
גם את עצמות גבו בולטות.. והמכנס שנפל ממנו..
מראה שעורר בי רחמים כלשהם.. לא שאני במצב טוב יותר.. אבל בכל זאת..
הוא נכנס אל החדר.. התיישב על המיטה והביט מסביב על התקרה המתקלפת על הקירות השחורים
על קורי העכביש והג'וקים ששורצים בכל פינה
"ואני חשבתי שהבית שלי בלתי נסבל.." הוא אמר ואז חייך והביט בי.. ואני רק השפלתי מבט
הרגשתי ממש רע עם זה.. אבל גם הרגשתי טוב עם זה שאני יודעת שהמצב שלו יותר טוב משלי
"אוקי תתחיל.." אישרתי.. והתיישבתי על המיטה מולו.. "אוקי.." הוא אמר.. לקח שוב את אותה נשימה
שלקח בחדר המדרגות..נשימה עמוקה כזאת שלוקחים לפני שהולכים לספר משהו ארוך..
בלע רוק השפיל לרגע מבט ואז הרים את ראשו לאט וזה נורא הפחיד אותי כאילו הוא הופך לערפד או משהו כזה
לקחתי קם אני נשימה אחת עמוקה.. מוכנה לשמוע "אז ככה... זה הולך להיות ארוך מוכנה?
ואל תגיבי באמצע בבקשה! אני רוצה לספר את זה פשוט ישר.. בלי רחמים.. בלי תגובות.. הכל תשמרי לסוף"
ועיניו ניצנצו פתאום.. והיה נראה כאילו הוא נעצב.. "תראה אתה לא חייב לספר לי אם זה קשה לך.."
אמרתי.. כי נזכרתי שאפילו לא דאלתי אם זה בסדר מצדו לשפוך ככה את הלב בפניי.. "חח לא זה בסדר..
פשוט.. תעשי מה שביקשתי והכל יהיה מושלם.." הוא חייך "אוקי.." הסכמתי
"אז ככה..לי יש עוד אח אחד.. קטן בשם יואב... הוא ממש קטן.. בן 5 והוא לא מכיר את אבא שלי
ז"א זה גם אבא שלו.. בכל אופן.. עד שהייתי בן 12 לא גרנו פה.. רק מגיל 12 אני גר פה.. מאז שאח שלי
נולד בעצם.. ועד גיל 12 גרנו בבית ממוצע דווקא די טוב.. כסף לא היה חסר בכלל.. אבל הייתה חסרה אהבה
אמא שלי לא עבדה.. היא רק הייתה עושה את העבודות בבית.. ואבא שלי הוא זה שעבד
והוא תמיד היה מתעצבן על אמא על זה שמילא היא לא עובדת אבל אפילו בבית היא לא מטפלת מספיק
והוא לא הבין שזה לא נכון! אני ראיתי איך אמא הייתה קורעת כל יום את התחת שלה כדי שהבית יבריק תמיד כשהייתי חוזר הביתה לא הייתי יודע ממה יש ריח יותר טוב.. מהתבשילים או מהניקיון..
יום אחד.. כשהייתי בכיתה.. ג'.. בן 9.. חזרתי הביתה מבית הספר ולא היה ריח של בישולים
גם של ניקיון היה בקושי ואת אמא שלי ראיתי שוכבת במיטה ובוכה ובוכה.. ולא יכלתי לראות את הפנים שלה
היא שכבה מקופלת כזאת.. בתנוחה עוברית.. והחולצה התרוממה לה בגב.. וראיתי מכה כחולה..
התקרבתי אלייה וליטפתי אותה והיא הסתובבה אליי.. היה לה דם בפה.. ופנס גדול ליד העין
ממש כמו הפנס שיש לך עכשיו.. אבל יותר כהה.. כנראה כי הוא היה יותר טרי... שאלתי אותה מה קרה
ממש ממש נלחצתי וכבר היו לי דמעות בעיניים אבל לא יודע למה היה לי אופי חזק כזה.. ולא בכיתי
והיא לא ענתה והבנתי שאבא הכה אותה.. אז רק ישבתי ליידה וליטפתי אותה עד שהיא נרדמה
ואני נרדמתי ליידה ומה שהעיר אותנו היה אבא שלי.. הוא בא בצעקות... 'מה הולך פה!??! למה את לא
במטבח??? למה את לא מנקה??? ולמה אתה לא עושה שיעורים???' ומרוב שכעסתי אמרתי לו
'מה אתה רוצה ממני!? למה הרבצת לאמא מטומטם!' והוא ממש ממש התעצבן ובעט בי ונתן לי אגרופים
ואמא בכתה ולא ידעה מה לעשות כי אם היא הייתה עוצרת אותו היא הייתה חוטפת יותר ואני רק בכיתי
וגם אני לא ידעתי מה לעשות.. וככה זה היה במשך כל השנים.. הוא היה מכה אותי ואותה..
עד שיום אחד אמא שלי...
יוו כל כך יפה..
כל כך עצוב..=[[
מחכה להמשך מהר הפעם!!!
יאוווו מסכןן....=[=[
קרן אל תייבשי הפעם אני ממש במתח!!
אוהבתת המוןןן
-יהדו'ש-
חחחחח.... מדהים....
קרן מוכשרת את ממש מוכשרת חחח
ותודה על המים
אוהבת... שנינו'ששש=]
יווווו......... 😢
מסכןןןןןןןןןןןןןןןן!!
אני ממש לא מבינה איך אנשים חיים במצב כזה?!?! 😢
חח נווווווווווווו....=[[[[[
יוווו איזה רעה את...=[
עוד מישהו מזמין משהו..? אפשר לא רק מים אני לא כמו בסיפור תודה לאל.. אצלי גם יש מים מהאסלה..
לא רק מהברז..
חחח סתם! חס וחלילה!
אמא שלי.. אמא שלי פשוט החליטה שאני והיא עוזבים, היא התחילה לארוז דברים מהר ואמרה לי גם
להכין כמה דברים אבל גם לא יותר מדיי כי היא לא יודעת עדיין איפה נשהה וכדי שלא ניסחב עם דברים
רבים וכבדים, ואני הסכמתי איתה.. אז הלכתי מהר אל החדר שלי פתחתי תיק והכנסתי לשם את כל הבגדים
שלי, הכנסתי לשם גם כמה חיילי צעצוע שהיו לי שממש ממש אהבתי אבל לא ידעתי אם מה שארזתי זה מספיק
ואם אני צריך לקחת את הציוד של בית הספר.. אז רצתי אל החדר של אמא כשאני עם הגב לכיוון הדלת ושאלתי
'אמא.. לקחתי את כל הבגדים גם של הקיץ וגם של החורף אבל תגידי לי לקחת גם את הציוד של בית הספר?'
אמא בדיוק הייתה עסוקה בלארוז והיא לא הסתכלה עליי.. אבל אז היא התרוממה והסתכלה עליי ונראתה מאוד
מבוהלת, ממש לא הבנתי מה קרה.. אז הבטתי אחורה כשפתאום ראיתי את אבא נשען על המשקוף במבט
כועס נורא.. לא הבנתי לרגע... ראיתי את אמא מפוחדת וגם אני ממש פחדתי.. 'אז מה..? לאן אנחנו נוסעים?'
הוא שאל בחיוך ערמומי.. ואמא רק גימגמה והתיישבה על המיטה כשדמעות מתחילות למלאות את עינייה
התקדמתי אלייה וליטפתי לה את השיער ואז היא השפילה מבט ושמה ידיים על הפנים והתחילה לבכות ואבא
אמר 'ילד צא רגע..' הוא אפילו לא קרא לי בשם שלי.. יצאתי מהחדר והוא סגר את הדלת.. עמדתי מחוץ לדלת
מולה.. וניסיתי לשמוע מה הולך שם.. פתאום שמעתי צרחה.. ואז בכי גדול.. ושמעתי מכות.. הרבה מכות!
ואמא רק צרחה מכאב.. כ"כ רציתי להיכנס לשם אבל לא יכלתי.. פחדתי ידעתי שזה הולך להימשך ככה עוד
דקות ארוכות אז בלי לחשוב יותר מדיי מהירתי להתקשר למשטרה.. אמרתי להם שלא יפעילו סירנה
כדי שהוא לא יברח ולא יעשה לי כלום.. אבל הם עוד לא הגיעו ופתאום אבא פתח את הדלת כשאני עומד מולה
הבטתי.. עליו בפחד.. "עכשיו גם אתה רוצה לחטוף..?" הוא שאל.. ומישהו דפק בדלת.. רצתי מהר לפתוח
כשנכנסו 3 שוטרים אחד רב פקד והשניים האחרים מלווים 'רב פקד גבריאלי...' הוא אמר והראה את הכרטיס
המזהה שלו.. חיוך עצוב עלה על פניי.. הרב פקד לקח את אבא שלי והלביש עליו אזיקים בזמן ששני השוטרים
האחרים נכנסו אל החדר של אמא שלי והזמינו אמבולנס כי היא הייתה במצב קשה אני אפילו פחדתי להיכנס
לחדר לראות.. ראיתי איך השוטר לוקח את אבא ואבא הביט בי.. פתאום הוא נראה עצוב וגם כועס
ואני רק הוצאתי לו לשון ורצתי אל אמא.. וראיתי אותה שם שוכבת על המיטה כשעל הרצפה יש דם
וגם אמא הייתה כולה פצועה.. כולה מלאת חתכים... ולמרות שזה לא היה הכי נעים אבל היא הייתה גם
ערומה אבל כמוסה בשמיכה.. כנראה השוטרים הרימו אותה למיטה כי כשהם יצאו מהחדר היה להם דם
בשרוולי המדים, האמבולנס לא איחר לבוא.. הרופאים לקחו את אמא באלונקה ואני הייתי יחד איתם
נכנסתי אל האמבולנס ואמא הביטה בי וחייכה אליי... וליטפה לי את הלחי... ואני אחזתי ביידה וחייכתי אלייה
גם.. כשהגענו אל בית החולים טיפלו באמא ואחרי יומיים כבר יכלנו לצאת משם... אמא ממש שמחה כל הזמן
שאני התקשרתי למשטרה והתחילה לחיות חיים טובים.. אבל הייתה רק בעיה אחת.. היא לא יכלה לממן
את הבית.. היא לא עבדה... וכל היום היא הייתה בבית משפט והייתה צריכה לשכור עורך דין טוב...
נתנו לי כמה פעמים להעיד.. אמרתי כל מה שראיתי וידעתי.. ובכל פעם כשהעדתי אמא לא יכלה להימנע
מלבכות.. ובדיונים היא לא רצתה שאני אהיה.. רק בימים שרצו שאני אעיד אז לא הייתה לה ברירה...
וגם אז אחרי העדות שלי ישר לקחו אותי משם.. הייתי אז רק בן 11..עוד יחסית קטן כדי להיות שותף ונוכח
לכל השיחות האלה ולכל מה שהלך שם בבית המשפט..
הזמן עבר.. כבר חצי שנה עברה מאז המקרה.. הייתי קרוב לגיל כבר לגיל 12.. ואמא קראה לי לחדר שלה
'נבו.. בוא רגע מותק.. אמא צריכה לדבר איתך'.. נכנסתי אל החדר.. התיישבתי ליידה.. היא חייכה חיוך
שהיה נראה מאולץ.. ואולי חיוך שמנסה לנחם אותי לפני ההודעה שהיא הולכת להודיע...
היא ליטפה לי את השיער.. תמיד היה לי שיער כזה מתולתל ופרוע כמו עכשיו... ואז היא אמרה.. 'תקשיב ילד..
אני קראתי עכשיו 4 פרקים ברצף ואני רוצה לומר לך שאני פשוט בכיתי..
מאמי זה ריגש אותי בטירוףף..
ואת יודעת מה הכי עצוב?
שיש באמת אנשים כאלה... זאת אומרת ילדים מוכים...
או ילדות שמגיל צעיר עובדות בחשפנות או בזנות..
וזה עצווב..😢
זה ממממממממממממממממדהים 😊
מאמי זה אחד ה-סיפורים היפים פה באתר..
אאאאאאאאהבתי רצח 😊
המשךך
דחוףףף 😊
שלך, סופוש 😊
מהמםםםםםםםםםם...
תמשיכייי..
אוהבתת=]
=-לולי-=
אתר האהבה הישראלי