חח שחר יא פוסטמה את לא קולטת שזה בצחוקוקוק או מה ? PP:
לכוו שתייכןן!!!!
עומר ש-ל-י בכללל...
אתמול דיברתי איתוו בטלפוןן ומה הוא אמר?
שהוא אוהב אותי ורק אותי
ושלא חן ולא שיר מענינוות אותו חהההההההההההההההההההה😊😊😊
סתםם כפרותת
אני מתהה עלייככן!!!
אאאאאאאאאאאוההההההההההההבת
QUOTE (-החיים-בזבל- @ 25/02/2006) חח שחר יא פוסטמה את לא קולטת שזה בצחוקוקוק או מה ? PP:
חחח ברור שכןן..
מפגרות 😛
אהובתיי?? להמ את לא ממשיכה?
חחחחחחחנוש ?!
תדעי לך שקראתי עכשיו את הכל וזה מושלם
וכן כן זאת אני אישתך מיכל זיס 😛
אישתי ?! מזה מאיפה כל הכישרון הזה אני כולי מתח .. !
ומזה פה ?! 😯
עומר שייך לי ורק לי 😂 המושלם הזה חמודי
הדניאל הזה יקבל כאפה 😁
זיין קטן 😊
בקיצור אני מממש התגעגעתי אלייך 😁 ואני אוהבת אותך מ-מ-ש !
ואת החיים שלי ....
יאאאאאא תודה על התגוובות בנווווווווווות :]
וסורי שלא כתבתייייייי המשך מלא זמן /:
חחחחחחח אור התחרפנה ניראאאלי..לפי כל התגובות שלה (:
טובבבבבבבבבב אז..
הנה הממממממממממממממששששששך [:
ישבתי מעוצבנת על המיטה..
למה דווקא עכשיו הוא היה צריך ללכת ?
גם כןןןן..
לפתע ראיתי את דלת החדר שלי נפתחת,ודניאל נעמד בפתח.
"מה ? מה אתה עושה כאןןן?" שאלתי מבוהלת...
---
"אני רואה שאת שמחה לראות אותי" דניאל אמר.
"נו..מה דניאל? אני עסוקה" אמרתי.
"כן..רואים" הוא אמר והפנה את מבטו למחשב,שעל הצג הופיעה השיחה שלי ושל עומר.
מיהרתי לכיוון המחשב וסגרתי את השיחה.
"שלחתי לך הודעה לפלאפון..קודם" הוא אמר והתיישב.
"אני..יודעת..ראיתי" עניתי.
"ירדן..לכל אחד מגיע שיסלחו לו..לכל בנאדם מגיעה עוד הזדמנות" הוא אמר.
"סלחתי לך מזמן דניאל.." אמרתי.
"אני תמיד סולחת" הוספתי.
"ומה בקשר להזדמנות?" הוא המשיך.
"אולי מכל מה שקרה הבנתי שאני פשוט לא אוהבת אותך..לא כמו שחשבתי לפחות" אמרתי והורדתי את ראשי.
"ואולי את טועה?" הוא שאל.
"אולי.." עניתי ברוגע.
"את מרגישה משהו לעומר נכון?" הוא הביט בי בהבעת כעס.
"מאיפה זה בא עכשיו?" שאלתי ושידרתי הבעת כעס בחזרה.
"זה לא משנה מאיפה את זה..פשוט תעני" הוא אמר.
שמעתי את צליל קבלת הודעה בפלאפון שלי.
"אני במגרש מול הבית שלך..אני עולה עוד מעט שתגידי לי מה שרצית" עומר כתב לי.
ללללללא! זה מה שחסר לי..להתקל בעוד סיטואציה מביכה כמו הקודמת.
עומר תמיד ניזכר בזמן הלא נכון..דווקא שהחבר הכי טוב שלו-לשעבר-אצלי!
"לא לא עכשיוווו..אני בכלל אצל שירה" כתבתי והתכוונתי ללחוץ במהירות על "שלח" אבל דניאל חטף ממני את הפלאפון והניח אותו על השולחן.
"עזבי את הפלאפון כבר..אני מדבר איתך..תעני ליי" הוא אמר ביאוש.
"אה..אהה..אממ.." ניסיתי לומר שהו,אבל נשמעה דפיקה על הדלת.
"כ..כ..כן" אמרתי.
הדלת נפתחה,ולמרבה המזל זה לא היה עומר.
"שלום" ראשה של שירה הציץ מבעד לדעת.
נשמתי לרוווחה,תודה לאל.
"אני מפריעה?" היא שאלה.
"לא..בדיוק התכוונתי ללכת..ירדן,דברי איתי" דניאל אמר,קם,והלך..
"את תמיד יודעת מתי לבוא" חיבקתי אותה.
"מה הוא רצה?" היא שאלה.
"אנערף..את יודעת..שיכנועים,סליחות,הזדמנויות.." הבטתי בה.
"לא נורא,הוא יתגבר" היא חייכה.
"מה זה?" הסתכלתי לכיוון השקית שהיתה בידה.
"זה..בשבילך מאמיי" היא השיבה.
"וואלה? יש לי יומהולדת ולא ידעתי?"אמרתי ושתינו צחקנו.
"לא טיפשההה..זה משהו אחר..אני מרשה לך לפתוח רק אחרי שאני אלך" היא אמרה.
"חחח למהההה?" שאלתי מסוקרנת.
"ככה בא לייייי" היא ציחקקה והוציאה לי לשון.
"קופה" זרקתי עליה כרית .
"אפרופו קופה..מה עם הקוף שלך-גיל?" שאלתי וחייכתי.
"לא יודעת..זה נעשה סתם כזה" היא אמרה.
"דיי את מזכירה לי את עומר" חייכתי.
"את עומר? למה?" היא הביטה בי מוזר.
"כי זה מה שהוא אמר לי כשהוא נפרד מחברה שלו.." עניתי.
הפלאפון של שירה הפריע לשיחה.
"הלו?" היא ענתה. הבטתי בה.
"כן אבא..אני מגיעה" היא ענתה וסיימה את השיחה.
"מאמי ההורים שלי יוצאים אז אני עפה לשמור על הקרציות" היא אמרה וקמה לכיוון הדלת.
"טוב אהובתי..נדבר" אמרתי.
שירה שלחה לי נשיקה וקמה לכיוון הדלת
"שניהה" צעקתי.
"אה?" היא הסתובבה.
הצבעתי על השקית שהיתה תלוייה על היד שלה.
"חח,שכחתי.." היא צחקה וזרקה לעברי את השקית.
פתחתי את השקית,בתוכה היה יומן מהמם שעליו היו מצויירים מלאא מלאכים.
פתחתי אותו,ובדף הראשון שירה כתבה לי:
"ירדן..
אני יודעת עד כמה התקופה הזו מסובכת ומבלבלת עבורך,
ואני יודעת עד כמה קשה לך לעכל דברים מסויימים,שלפעמים פשוט קשה לדבר עליהם.
לכן קניתי לך את היומן הזה..
תמיד חשבתי שכתיבה היא דבר טוב,דבר שמטהר את הגוף מכל מה שטמון בו,לטוב או לרע.
תמיד תוכלי לכתוב כאן הכל ולהרגיש הרבה יותר טוב.
אוהבת אותך המון,ותמיד כאן בשבילך-
שירה"
היתי רצה אליה הביתה עכשיו רק כדי לתת לה ת'חיבוק הכי גדול בעולם ולהגיד לה עד כמה אני אוהבת אותה.
רציתי להתחיל לכתוב ביומן,אבל לפני כן,משהו הטריד אותי-למה עומר לא הגיע?
"הלו?" שמעתי קול של אדם מבוגר.
"שלום,אפשר לדבר עם עומר בבקשה?" שאלתי בנימוס.
"רק שניה חמודה" אמר אביו.
"הלו?" שמעתי את עומר בטון עצבני. חמוד שליי.
"למה לא באת?" שאלתי מאוכזבת.
"בדיוק שהתכוונתי לעלות פגשתי את דניאל יורד..לא היה לי כל כך נעים שהוא יראה אותי.
מה הוא עשה אצלךך בכלל?" הוא שאל.
"בא בהפתעה וביקש ממני לסלוח לו" עניתי.
"ו..?" עומר המשיך לחקור.
"סלחתי" עניתי.
"חזרתם ?!?!??!?!"
עומר שאל בקול מודאג.
"סלחתי לו ,אבל לא חזרתי אליו." הרגעתי אותו.
"למה?" הוא המשיך.
"למה סלחתי לו? כי כמו שהוא אמר-לכל אחד מגיעה הזדמנות נוספת" עניתי.
"לא למה סלחת לו! התכוונתי למה לא חזרת אליו?" הוא שאל.
"כי..אני..ניראלי שאני אוהבת את החבר הכי טוב שלו" עניתי בקול הכי חמוד שלי.
"לשעבר.." הוא הוסיף ושנינו צחקנו.
אאני ועומר המשכנו לדבר ככה עוד שעה בערך ואז סיימנו את השיחה.
פתחתי את היומן והתחלתי לכתוב..
"אני תמיד מוצאת נחמה בכתיבה..היא מרגיעה,משחררת,היא תרפיה מעולה בשבילי.
אני מתחילה לכתוב ומנסה לראות איך זה יתפתח..
כל כך הרבה דברים שמורים לי בלב,אולי זה המקום להוציא אותם.
לפעמים,דווקא האנשים היקרים לנו,שאנחנו ממש לא מצפים שהם יאכזבו אותנו,
מאכזבים ובגדול.
וזה כל כך כואב,שהלב לא מסוגל להתרפא ולקבל..
הפעם,התאכזבתי מחברה,חברה שהיתה לי לאחות.
והחחברה הזו פגעה ופגעה,אולי גם בלי לשים לב..
הכאב,עבר..אבל האכזבה נישארת.
מן אכזבה בכזו,שהצפיה שלי שבני אדם יתנהגו כמוני לא תמיד מתממשת.."
כך ישבתי ופשוט רוקנתי ושפכתי את הלב.
זה עזר לי,הרגשתי הרבה יותר טוב.
למחרת,התעוררתי בסביבות 12 בבוקר..אחח..ימי החופשה הטובים.
על צג הפלאפון שלי הופיעה שיחה שלא נענתה מעומר..
והתקבלה הודעת אס אמ אס ממנו-"בואי אלי..משעמם לי" הוא כתב.
וואלה יופי...משעמם לו אז אני תעסוקה? חשבתי.
אבל בכל זאת-לא יכולתי לסרב.
"עוד מעט באה" שלחתי לו לפלאפון.
צחצחתי שיינים,אכלתי קרונפלקס,ונכנסתי למקלחת.
לבשתי חצאית גינס קצרה,גופיה חומה צהובה,וכפכפים חומות תואמות.
מסע האיפור היה קצרצר ומהיר-מעט סומק,צללית חומה עדינה, ליפס ומסטיק.
האיפור היה מאוד עדין,בכל זאת-לא רציתי שהוא יחשוב שהשקעתי יותר מידי בשבילו.
"היי" עומר פתח לי את הדלת בחיוך כשהגעתי.
היי" חייכתי אליו.
"כנסי" הוא אמר ופתח את הדלת לרווחה.
"מה חשבת? שאני ישאר בחוץ?" אמרתי והצחקתי אותו.
מהחדר יצא דן אחיו הגדול,שהיה בן 16 בערך.
הוא היה בלי חולצה ואני הופנטתי מהבטן השרירית שלו.
"גם לי יש כזאת" עומר לחש לי והבנתי שהוא קלט מיד על מה הסתכלתי.
חייכתי אליו חיוך מבויש והלכנו לכיוון החדר שלו.
"קולה?" הוא הציע.
"למה לא?" שאלתי וחייכתי.
"בתנאי.." הוא אמר.
"איזה?" שאלתי במתח.
עומר הצביע על שפתיו.
נאנחתי בכוונה ,קמתי אליו והדבקתי לו נשיקה חלקה ומהירה על השפתיים.
כשניסיתי להשתחרר ממנו,הוא לא נתן לי (וגם לא רציתי) ונסחפנו לנשיקה ארוכה..צרפתית.
הינו ככה 5 דקות בערך ואז התנתקתי ממנו במהירות והתיישבתי על המיטה מנסה לעכל.
"מה קרה?" הוא הביט בי והתיישב לידי.
"עזוב..אני והשגעונות שלי" עניתי ובחנתי אותו.
"חח ,זה בסדר..אני רק רוצה שתרגישי בנוח איתי.." הוא אמר וגרם לי לחייך ולחבק אותו בחוזקה.
"אני אוהבת אותך " אמרתי.
"גם אני אותך..מאוד" הוא אמר.
ישבנו כך מחובקים כמה דקות עד שדן,אחיו,הפג את השלווה.
"לא לימדו אותך לדפוק בדלת אחי הגדולללל?" עומר אמר.
"אהא..ככן..נוו..אין לי זמן..האקסית שלך על הקו" הוא אמר.
"מה?" עומר שאל והביט בי.
"דנה..נו ..זאתי..נוווו לך כבר אין לי עצבים" דן אמר בעצבנות ויצא מהחדר.
"שניה אני בא" עומר אמר ויצא..
זהו להיוםםםםםםם בנות
ואי וואי
אייזה הממשך הבאאתת לנו!!!
א-ה-ב--ת--י-ייייייייייייייייייייייייי
שימי המשךךךךךך אהוובתתתי!!
חחלמתי עלייך!!
דבריי איתיי 😢 אני מתגעעגת 😢😢😢😢
מהמםםםםם יפהה שליי
תמשיכי
המשךךךךךךךךךךךךךךך
דחווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווף 😊
יאאאאאאא יפההההההה
תמשיכי..
אהובתי!1
מצטערת שאני לא מדברת הרבה פשוט ניסיתי לעלות שיר
מאמי
שימי המשךך אהובתי!!!
אוהבת אותךה כיי הרבה!!
אלל תשכחי
אתר האהבה הישראלי