חחחחח בנות
קודם כל תודה על ככככככל התגובות ((:
ממ..אני ממשיכה ממש מהר עכשיו כי אני חייבת לעוף לשחרר
שלא תהרוג אותי שאני מאחרתתתתת חחחחח אצלה זה כמו בצפר
אז הנה קופות שליייייייייייייייייי..
שמעתי קול בכי שהפריע לי להמשיך לחשוב.
"אני מכירה את הקול הזה" סיננתי לעצמי ועצרתי.
חיפשתי בכל הגן עד שהגעתי למקור הבכי.
"מההה?@! מה קרההההההה??" צעקתי
---
"איילללללללל" צעקתי ורצתי לעבר אייל שישב על הספסל.
"מה קרה??" התיישבתי לצידו.
"בתת זונהההה" הוא סינן והתחיל להירגע.
"מהה? מי?" ניסיתי לברר.
"באתי אליה עכשיו בהפתעה..את יודעעת..מחר אנחנו ביחד שנה..אז באתי אליה" הוא התחיל להסביר לי.
"נוו" המשכתי.
"ואיזה הפתעה קיבלתי ממנה?" הוא הביט בי.
"איזוו?" שאלתי.
"אני רואה אותה מתמזמזת עם איזה ערס שנה מעלינו" הוא אמר והתחיל לדפוק את הראש בעץ.
"דיי כבררר" משכתי אותו בחזרה לספסל.
"לא! אני דפוק שיכולתי בכלל לסמוך על הכלבה הזאת.." הוא ניסה להמשיך אך עצרתי אותו.
"דייי די די..זאת לא אשמתךךך..מי מי זה היה האהבל שהיה איתה?" המשכתי לחקור.
"נוו..אור הזה הערס מכיתה י' " הוא ענה בעצבים.
"ארררררר" התמלאתי עצבים.
"היא בכלל לא שווה את זה שתהיה ככה בגללה..למה מי היא בכלל? מטומטמת" סיננתי.
ריחמתי עליו,כי ידעתי איך הוא מרגיש.
אבל הכי הכי,כאב לי עליו. הוא אחד הידידים הכי טובים שלי,ואני יודעת עד כמה הוא אוהב אותה..
והוא באמת אוהב אותה...כאב לי עליו.
איך היא מרשה לעצמה לשחק בו בכלל? שוב התמלאתי עצבים.
"אני כבר באה" אמרתי לו והתרחקתי טיפה.
"הלו" שמעתי את מור מהקו השני.
"מקשיב שניהה?" התחלתי.
"נוו.." הוא ענה.
"בוא לגן מאיר כמה שיותר מהר" עניתי והסתובבתי אל אייל,לבדוק מה איתו.
"מה קרההה?" מור נשמע לחוץ.
"אייל.." עניתי לו והמשכתי להביט באייל.
"מהה איתו???" מור שאל.
"הוא..היא..ההיא בגדה בוא..נו בוא כבר לפה" אמרתי בכעס.
"אני יוצא ביי" הוא אמר וניתק.
"מי זה היה?" אייל שאל כשהתקרבתי בחזרה אליו.
"א..אמא שלי. רק הודעתי לה שאני יאחר טיפה" שיקרתי.
"תודה ירדן" הוא אמר.
"על מה מאמי?" חייכתי חיוך חמוד.
"על הכל!" הוא ענה.
"שש..אתה לא צריך להודות לי על כלום..תיזכר כמה אתה עשית בשבילי שהיתי בדיכאון בגלל דניאל.." עניתי לו.
"בכל זאת,תודה" הוא המשיך.
"בוא בוא לפהה" אמרתי ומשכתי אותו לחיבוק.
מור הגיע ולקח את אייל איתו.
שמחתי שלפחות אייל לא ישאר לבד..ואני בטוחה שמור יצליח להעלות לו את המצב רוח.
מור זה אחד הילדים הכי קרועים בארץ..אי אפשר שלא לצחוק ממנו..הוא מסתלבט על כל דבר שזז.
ניזכרתי שאני חייבת לההתקשר למורן..אבל לפני זה,יש לי איזה עניין לסגור עם איזו מטומטמת.
התחלתי ללכת לכיוון הבית של לירון..
סורי שזה קצררררררררר יפות שלילילי..
לא נורא אני יפצה אתכן בפרקקקק חבל על הזמן פעם הבאהP:





