נסו לנחש מה יקרה הלאה....
תאונת דרכים אנערף... או שחברה שלה תמות והיא תרגיש את זה חח כמו בסרטים!!
נסחפתיי חעחחעח
תמשיכייי קראיתי עכשיו מהתחלה נשמע יפהה
יאהה פרק מהמםםם תמשיכייייץ....
ומה קרה... אםםם גם אני חושבת תאונת דרכיםם
קראתי הכל עכשיו........מהממם..ממש....
תמשיכי=]
ממ...אין לי מושג מה יקרה...אבל בטוח יהיה משהו לא טוב=[...
המשך דחוף...
אוהבתותך מוצ'ו..
גלי=]
יוקא שילי.. 😊
התחלה מ=ד=ה=י=מ=ה=!
המשך ד*ח*ו*ף..
אוהבתותךךךךךךך
טלוששששששששששש בלוששששששששש
המשך דחוףף אהובתיי
התחלהה סוףףףףףףףףףף
פרק רביעי-בתרדמת
חזרתי להכרה בבית חולים.
אבל לא הצלחתי להזיז כלום..
אפילו לא את העפעפיים.
רק שמעתי קולות... את מי שהיה סביבי.
הרופא אמר לאמא שלי שאני בתרדמת.
או קומה איך שתקראו לזה.
שמעתי את ליאת מדברת.
היא כבר לא בסכנת חיים.
היא נתנה לי יד .. והחלה לדבר אליי:
"מורוש... אני לא מאמינה שקרה לך דבר כזה...
הייתי מעדיפה למות במקום שאת תיכנסי למצב כזה.
אני יודעת שאת לא יכולה לשמוע אותי..
אז אני אשאיר לך פתק בכיס הג'קט שלך ..
כדי שתקראי אותו שתקומי.. אם תקומי..."
רציתי לענות לה.. אבל גופי לא איפשר לי.
לא יכלתי אפילו לבכות.
דמעות לא יכלו ליזול מהעיניים שלי.
איזו מצוקה זאת ללא היכולת להביע את הצער שלך.
פשוט מתתי מבפנים.
מישהו נכנס לחדר.
שמעתי צעדים כבדים..
"מור....."
אמר קול ... קול שאני כל כך אוהבת..
"מור, זה אני.. ליאור...
שמעתי על מה שקרה לך ...
רציתי לומר לך בקצרה כי אני חנוק קצת..
שאני חושב שאני אוהב אותך.."
הוא נשק על שפתיי.
הייתי כל כך מאושרת..
אבל עם זאת כל כך עצובה.
ברגע שאהבת חיי נשק לי ואמר לי את שלוש המילים הנחשקות ביותר..
אני לא יכולה להביע אליו רגש חזרה.
מוזר לישון בתרדמת.
כשקמים כמו ישנים עדיין אבל שמים לב לקולות..
למדתי לזהות כל מיני סוגי קולות..
קול צוחק..
קול בוכה..
קול שמח..
קול עצוב..
קול כועס..
וכן הלאה..
בערך חודש אחרי כך שמעתי את הרופא מדבר
לאמי ואומר שהשתפרתי כמו שאף אחד לא השתפר..
הוא אמר שבסריקת מוח שעשו לי מסתבר שאני בהכרה לפעמים (כאילו דהההה)
ושאני יכולה לשמוע.
ולהרגיש.
אמא שלי כצפוי לא הפסיקה לברבר לי בשכל ...
זה שאני יכולה לשמוע לא אומר שאני גם הכי שמחה לשמוע תזיבולים של אמא =]
כשהייתי במיטה ניסיתי להזיז איברים..
ניסיתי לחייך...
והצלחתי לעשות רק דבר אחד..
לחכות בסבלנות.
----------->
ת=ג=ו=ב=ו=ת בבקשה... פרק בעל הרבה מחשבה..
פששששששש איזה מהירות ...
איך יצא? מאכזב? עלוב? יפה? חביב?
איךךךךךךךךךךךךךךךך?
מהמםםםםםםםםם
תמשיכיייייייייי
דחוףףףףףףףףףףףף😊
פרק רביעי-המשך
כבר עברו שלושה חודשים.
אני הייתי על סף טירוף..
התחלתי להבין את ליאת.
את ההרגשה שאין מוצא והדרך פיתרון היחידה היא למות.
הרגשתי אומללה.
אני בוכה מבפנים ..
אני מתה.
מה עוד יקרה לי ..?
בכמה שנים הקרובות אני יכולה לא להתעורר.
למה???
התחלתי להתפלל לאלוהים.. שבכלל התחלתי כבר להטיל ספק על קיומו.
"אלוהים אם תעזור לי לתקשר עם אנשים קרובים אליי בכל דרך שהיא...
אני אודה לך כל יום...
אני אחזור בתשובה או לא יודעת מה.!"
השתגעתי.
ונזכרתי במשפט...
"הכל תלוי בכמה שאת רוצה את מטרתך...את קובעת את הגורל שלך."
איזה שטויות.
עכשיו אני יכולה לקבוע את הגורל שלי?
לא.
רק אלוהים...
הכל ביד אלוהים.
"מורוש."
זאת הייתה ליאת.
"מורוש אני רציתי לספר לך קודם...
מצאו טיפול חדש...
ניתוח עצבי במוח...
אני יודעת שאת שומעת אותי מור...
זה יכול לגרום לך להתעורר...
אבל זה גם יכול להשאיר אותך צמח לשארית ימי חייך... או להרוג אותך...
אמא שלך החליטה לעשות את הניתוח עלייך..."
היא התחילה לבכות...ויצאה מהחדר.
שמחתי.
או שאני אמות או שאני אתעורר...
הגעגועים לחיים אוכלים אותי אני רוצה לחזור.
לא משנה אם לחיים או למוות.
נמאס לי מה"בין-לבין"
כבר 4 חודשים שאני בין לבין..
אני רוצה להחליט אחת ולתמיד...
חיים או מוות?
אתר האהבה הישראלי