איזה סיפוררררררר מושלםםםםםםםםםםםםםם!!!!,
תמשיכיייייייייייי מתוקההההההההה,
אהבתי מאודדדדדד ת'סיפוררררררר
יוווווו איזה חמודות....
לא יבש מדי?
ת'אמת?????????????????
לאף יאאאאאאאאאאאא מואהההההה
את כותבת כ"כ יפההההההה
המשךךך =)
ההפך הגמור מיבש!!!,
סיפור מאוד יפהההההה ומעניין
יופי...
=]]]]
המשך היום או מחר??
פרק חמישי-גם אני
באותו יום מחשבות לא פסקו..
זה ניתוח גורלי.
הוא שיקבע אם אני אחיה ... או אמות.
הוא שיקבע את שארית ימי חיי...
אני כל כך מפחדת...
שאני אמות...
ולא אספיק להיפרד מכל אהוביי.
אני מפחדת..
שמה שליאור אמר לי יתבזבז.
נתנו לי זריקה ונרדמתי.
חלמתי חלום מתוק שבו אני רצה עם ליאור בשדה של חרציות...
(הפרח שאני אלרגית אליו ד"א)
ואז אנחנו מתגלגלים בשדה והוא נשכב מעליי ומחבק ומנשק אותי.
לא סתם זה היה חלום.
ואז נפסק החלום.
פקחתי את עיני..
אבל לא יכולתי לדבר..
או לעשות כל כך הרבה..
רק שכבתי מצמצתי בעיניים ושלטתי ביד שמאל...היד החלשה שלי.
בכיתי מאושר.
אמא שלי נכנסה לחדר.
"הו, סוף סוף!" ניתרה עליי ונתנה לי חיבוק חם.
חייכתי.בקושי.
אמא בכתה.
לא ראיתי אותה כבר 4 חודשים בעיניי שלי.
לא ראיתי כלום כבר 4 חודשים.
לכן ראיתי מטושטש.
"את יכולה לדבר?"
שאלה אמא..
הנעתי את האצבע שלי לשלילה.
"הרופא אמר שיהייו לך קשיים לדבר ולשלוט על רוב האיברים שלך
כי לא השתמשת בהם 4 חודשים."
היא הסבירה.
"אל תדאגי... את תוכלי לשוב להיות כמו פעם. כבר 19 שעות אני מחכה שתגיבי...
הניתוח היה מסובך מאוד ואני כל כך שמחה ששרדת."
לא היה אכפת לי כלום.
אני חיה.
זה מה שחשוב לי.
לקחתי דף שהיה מונח ליד יד שמאל שלי.
רשמתי עליו "תזמינו את ליאור וליאת"
אמא שלי מיד התקשרה והזמינה אותם.
ליאת הגיעה קודם.
"מור!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!"
היא באה וחיבקה אותי.
חייכתי.
"הו! מור! כבר התחלתי לפחד! כל כך התגעגעתי לחיוך הזה.
כל כך התגעגעתי אלייך!"
"גם אני" לחשתי בקושי
"ל....." התחלתי להגיד
"מה?" ליאת שאלה.
"ליאור"
רציתי לקרוא לו.
ליאת קראה לליאור.
הוא נכנס לחדר.
וליאת יצאה
הוא לא ידע מה להגיד לי מכיוון שהוא לא היה בטוח אם שמעתי מה שאמר לי
כשהייתי בתרדמת.
"שמעתי" לחשתי לו
"שמעת מה?" שאל בתקווה שזה לא מה שהוא חושב.
"גם אני"
אמרתי.
הוא הבין.
הוא חייך אליי חיוך מאוזן לאוזן.
מעולם לא ראיתי אותו מחייך ככה.
התגעגעתי כל כך.
זלגה לי דמעה מתוקה מזוית העין.
דמעה של אושר.
הרופא נכנס.
"מור. ראיתי שהתאוששת.
אם תהית.. את צריכה להישאר באישפוז עם מעקב במשך שבוע.
אין לך רשות לצאת מהחדר.
אלא אם כן צוין אחרת.
קאפיש?"
הנהנתי.
שלטתי בעצמי יותר ויותר מרגע לרגע.
ליאת נכנסה.. ליאור יצא אחרי שנשק לי על המצח.
היא חיבקה אותי חזק...עם פנים ארוכות ואבלות.
ואז היא אמרה לי...
---------------------------------->
תגובות.... פרק חם מהמדףףףף
יאאא תמשיכייי 😊
זה סיפור אמיתי?
לא יפה שלי... הבסיס אמיתי..
חלק גדול בדיתי בעצמי.
נו נחשו ........ מה ליאת מספרת לה?
אהה..יפה ((:
אממ...אולי שיש לה מישהו?
בטח משהו טובב...
פרק מעלףף..
אין על הכתיבה שלך!!!
מחכה להמשךךך
כפרה עליכןןןן רק התגובות נותנות לי חשק להמשיךך =]
אם תגיבו ככה כל הזמן יהייה משו כמו 3 פרקים ביום לפחות!
לאף יא 3>
-טלוש-
ד"א אני מתחילה פרק שישי עכשיו
אתר האהבה הישראלי