ללכת עם גיללללל
תמשיךךךךךךךךךךךךךךך 😊
אוהבת אותךךךךךךך מואאאאאאאאאאה
וואי תמשיך.... 😂 שיהפוך לאדם רגיל כבר...
מואחחחההההההה!!! בוווו!!! בו בו בו!!!
טה דם דם דם דם דם (שיר של תיקים האפלה, מה הקשר?!)
טוב קיצר, שימצוץ איזה דם טיפה, תן לו להנות מסכןןן...תו לו לחדד תשיניים...
שיניים ישרות ובריאות זה חשוב מאוד!!!
קיצר, סתמי, שים המשך!
ניקול איזה רעה.. חחח..
ויאלה רועי מחכים להמשך..
רועיקיי מתי תמשיךךךך!?!?!
חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח
רועי ימושפעע מסרי צמרמורת חחחחחחחחחחחחח
שים המשך דווקא מענייןןן חחח
אההההה ושילך אחרי גיל 😊
אוקעע=] יום שישי הגיעעע ואיתו ההמשך..סורי שחיכיתם הרבה..ועכשיו כפיצוי פרק ארוךךךך...
"אני מת מצמא," אתה מתלונן בזמן שאתם עושים את דרככם לחזית הבניין.
"תפסיק לדבר על מוות," מצווה גיל.
ליד הדלת המשרד יש פעמון. גיל לוחץ עליו.
דלת המשרד נפתחת מיד. אור מגיע מתוך פנים המבנה.
אתה מציץ פנימה ורואה חדר קבלה קטן. בירכתי חדר הקבלה, אתה רואה דלת נוספת. על השלט של הדלת השניה כתוב, אין כניסה.
אבל אין אף אחד במשרד.
"מי פתח לנו את הדלת?" אתה תוהה.
"םא זה היה סרט," לוחש גיל. "הייתי צועק, אל תיכנסו, סתומים!"
אבל כנראה שאתם באמת סתומים כי אתם נכנסים.
קליק! קליק! קליק!..
"מה עושה את הרעש הזה?" 😕 אתה שואל בלחש. 😕
"הברכיים שלי..נוקשות," מסביר גיל. "המקום הזה עושה לי צמרמורת. בוא נעוף הביתה ונספר להורים שלך מה קרה. בוא ניתן להם לטפל בזה."
"תשכח מזה!" 😠 אתה מצהיר. "אני נשאר כאן עד שאני אשיג את שלי."
בזמן שאתם מתווכחים, נפתחת הדלת האחורית. איש קטן ושמנמן נכנס למשרד.
"יפה, יפה," הוא אומר חיוך אבהי. הוא לא נראה מפחיד בכלל.
"אתה בטח הילד שהתקשר קודם בנוגע ל'ערפד בקופסת שימורים', נכון?"
אתה מהנהן ורוצה לענות, אבל הוא ממשיך לדבר.
"יפה מאוד. אני שמח שמצאתם את המקום בקלות. שמי הרמן קרמיין. בוא איתי," הוא אומר ומחווה בראשו לעבר הדלת שעליה יש שלט "אין כניסה" "נפתור לך את הבעיה בקלי-קלות."
גיל פוסע צעד אחד קדימה.
"לא אתה!" קורא לעברו האיש. "אתה תשאר כאן."
"אל תלך," לוחש גיל בקול. "זאת מלכודת!"
קרמיין מצמם עיניים ובוחן אותך. "תשמע," 😊 הוא יורה. "אתה באת אלי וביקשת עזרה. אתה רוצה להכנס או לא?"
"כן, כן," אתה עונה. אבל לגיל אתה לוחש, "אם אני לא חוזר תוך עשר דקות, תיכנס לחפש אותי."
"השתגעת?" 😯 לוחש גיל בחזרה. "אם אתה לא חוזר תוך חמש דקות, אני מתקשר למשטרה!"
אתה מהנהן והלך בעקבות קרמיין.
אתם חוצים את המפתן ומגיעים למסדרון ארוך, חשוך ומפותל.
"לאן אתה הולך?" אתה שואל בחשדנות.
"אתה תדע כשאני ארצה שתדע," אומר קרמיין וצוחק צחוק קר. 😁 😛
אוי ואבוי. זה לא נשמע טוב.
קרמיין פותח את הדלת המובילה לחלל עצום. המחסן. האור היחיד מגיע מנורות אדומות בודדות שמשתלשלות מהתקרה.
בקצה האולם אתה רואה שורה של ארונות מתים!
"מכאן," אומר הרמן קרמיין ומסמן לך להיכנס.
"אני נראה עד כדי כך סתום?" אתה מטיח בו ואז מסתובב ומתחיל לרוץ. אתה רץ לאורך המסדרון המתפתל, חזרה לעבר המשרד שבו השארת את גיל.
הבעיה היא... 😮 שגיל לא שם...
איפה הוא? האם הוא נבהל וברח?
לא. הוא לעולם לא היה עוזב בלעדיך. הוא חבר נאמן. בדרך-כלל. האם הוא נכנס לחפש אותך?
אבל עוד לא עברו 5 דקות.
ללא אזהרה, נטרקת הדלת עם השלט ה-אין כניסה מאחוריך. ואז אתה שומע צעקה. היית מזהה את הקול הזה בכל מקום....גיל! 😮
אוי לא! גיל לא עזב. הוא נחטף! 😯 😮
גיל צדק. נכנסת ישר לתוך מלכודת. הבאת לערפדים האלה קצת דם טרי!
"מה אני עושה עכשיו?!" אתה מיבב חרש. 😢 😕 😯
אם לחפש את גיל ברחבי הבניין===!> 😊
אם אתה הולך ישר הביתה כדי להזעיק עזרה===!> 😢
תגובותתתתתתתתתתתת=]
😊 אתה בפנימיה נכון??
המשךךךךךך
כהה..חח אבל אנ'לא רואה את הקשר בין הדברים חח..
QUOTE (רועיקוששש @ 10/09/2005) כהה..חח אבל אנ'לא רואה את הקשר בין הדברים חח..
כי אתה לא כותב במשך השבוע!!!
זה הקשר....
הבנתה??
חחחחחחחחחחחחחחחחחח...יש מצב..חחחחחחח..
אתר האהבה הישראלי