😊
יאא רועי... אתה במסנ'? הוא לא מתחבר לי המניאוק הקטן.. בעע..
המשששךךךך
QUOTE (רועיקוששש @ 11/09/2005) חחחחחחחחחחחחחחחחחח...יש מצב..חחחחחחח..
כול הכבוד
חחח עכשיו גמני לא יהיה שבוע נהההההה
יאלה תמשיך כבר!!!
😊
רועיקיייייייי התגעגעתייייי..
תמשיך =)
אחרי שנים ארוכות, המשך..=]
על סף אובדן שליטה, אתה מרים כסא ומטיל אותו לעבר דלת הזכוכית שעליה כתוב אין כניסה. אתה מוזיט את ידך דרך הזגוגית השבורה ופותח את הדלת מבפנים.
אתה מוכרח למצו את גיל. לא משנה כמה זה מסוכן, אתה מוכרח למצוא את החבר שלך- ומהר!
אתה ממהר לאורך המסדרון הארוך. שברי הזכוכית מתפצחים תחת רגליך. על אף החשיכה אתה מרגיש מהו הכיוון הנכון. היכן הדלת שקרמיין פתח קדם. היכן החדר שבו נמצאים ארונות המתים.
ערפדים ישנים בארונות מתים, אתה חושב, כשאתה מתקרב לדלת.
אט-אט, אתה מסובב את הידית.
אַיייייי! אוי, לא! האם הצירים של הדלת חלודים? לעע, זה רק עכבר..
הדלת נפתחת ללא קול.
אתה מרים את רגלך וחוצה את המפתן. אבל ברגע שאתה מניח את הרגל על הרצפה, פוערת רצפת העץ את לועה.
ואתה צונח!
דלת-מלכודת! "לאאאאאאאא!":O אתה צועק.
אתה נופל.
במשך כמה רגעים אתה ממשיך לצנוח באוויר הלח והמעופש. ואז- טראח! אתה נוחת על אדמה רכה ולחה.
חשיכה מוחלטת שוררת סביבך. אתה מגשש את דרכך. החדר קטן.
הקירות עשויים ככל הנראה מאבנים מוסתתות גס. אין שום חלונות.
לבסוף מוצאות אצבעותך דלת עץ. אתה מנסה לסובב את הידית.
כן! היא זזה!
כשהדלת נפתחת, אתה שומע קולות. צחוק.
רגליך רועדות מפחד, אבל אתה מכריח את עצמך להתקדם. אתה חוצה את מפתן הדלת- ונשמיתך נעתקת בבת-אחת.
לפניך אולם עצום.
מלא בערפדים!
כל הראשים בחדר פונים לעברך.
"ברוך הבא," קוראת אחת הנשים. היא לובשת שמלת ערב ארוכה בצבע ארגמן. "חכינו לך."
כולם מחייכים אליך. הניבים שלהם בוהקים.
אתה לא יכול לדבר. אתה לא יכול לרוץ. אתה לא יכול לעשות דבר חוץ מאשר לבהות במחזה המחריד.
האולם עמוס בארונות מתים, נרות וערפדים. כמה מהם שרועים בארונות המתים שלהם, קוראים כתבי-עת ועיתונים. אחרים תלויים במהופך מהקורות המוצלבות, כמו עטלפים.
"כל-כך נחמד מצדך שבאת," אומרת האשה במתק שפתיים. "אני הרוזנת איבון. אנא, תואיל בטובך להכנס. תשתה משהו?"
היא מחווה בידה לעבר שולחן אבן עצום-ממדים. על השולחן ניצבים גבעי כסף, מלאים עד שפתם בנוזל אדום.
"לא תודה," אתה אומר. "איפה גיל? מה עשיתם לו?"
אני מבטיחה לך שנענה על כל שאלה," עונה הרוזנת איבון. "אך ראשיתף אני עומדת על כך שתשתה משהו."
האם לשתות? או לא לשתותתת? תגובותתתתתת
חחחח חזרתה יחד איתי חחח
אממ לא יודעת אם לשתות או לא... 😯
אבל תמשיייייייך
חחחח...=] אוקה אבל צריך כיוון חח..
QUOTE (רועיקוששש @ 18/09/2005) חחחח...=] אוקה אבל צריך כיוון חח..
אני סומכת עלך שתימצא חחח
אני מצאתי את עצמי מסיימת שבוע בגדנע
אחרי ששבוע שלם ניסיתי לעזוב..
אז אני חושבת שגם אתה
יכול לימצא את עצמך כותב המשך חחח
😊
טוב אני לא ממש קשורה אבל רציני תמשיך...
על החיים ועל המוות.. שישתה ..
חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח...הרגת אותייייייי איזוו חמודה לא קשורה..חח!!
פשש גדנ"א? זה לפני הצבאא הייתייי גם שםם..פצצותת
QUOTE (רועיקוששש @ 18/09/2005) חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח...הרגת אותייייייי איזוו חמודה לא קשורה..חח!!
פשש גדנ"א? זה לפני הצבאא הייתייי גם שםם..פצצותת
חחח כן אני לא קשורה אני יודעת...
חח
מתי הספקתה בדיוק להיות רק התחילה השנה...
הייתי אם יבלת ברגל...
והיה לי כוב ומעצבן ושלטו לי על מתי לעשות את הצרחים שלי...
וזה היה לי לא נעים 😢
אבל בסוף הצלחתי לסיים את השבוע כשכולם ליקקו לי תרגליים כדי שאני לא יעזוב...
רועיקושש..קולולולו (זה הגנים ממך.. אתה המרוקאי מבינינו)
100 תגובות (101 ליתר דיוק).!!!!!
מחכה שתחזור ....
לשתות מאחד הגביעים המלאים בנוזל האדום?
אתה חושב. כלל מספר אחת! לעולם אל תיקח סוכרייה שמציע לך אדם זר. כלל מספר שתיים! לעולם אל תשתה דם שמציע לך ערפד זר.
אבל יש לך תחושה שהנוזל שבגביעים ירווה סוף-סוף את הצימאון הנורא שלך!
"בסדר," אתה מסכים וניגש לשולחן.
אתה נושא את הגביע הכסף אל שפתיך. אתה גומע את תכולתו בלגימה אחת. אבל הטעם איום.
"איכס!" אתה קורא. "זה לא דם, נכון?!"
"תרופה ערפדית," עונה הרוזמנת. "כדי לשמור על בריאותך בזמן השינה. שינה שתימשך מאה שנה!".
היא רוכנת לעברך. "נומה-נום," היא ממלמלת, "נומה-נום."
אתה מתבונן בעיניה. הוווו! אתה מרגיש כל-כך כבד. כל-כך מנומנם...
הרוזנת מהפנטת אותךךך.. 😮
רגליך קורסות ואתה צונח על הקרקע. אחד הערפדים נושא אותך לארון מתים שחור. הוא משכיב אותך בתוך הארון.
"נומה-נום, ידידי," הוא ממלמל ומושיט את ידו לעבר מכסה הארון.
"חכה," קוראת הרוזנת. פניה גוהרים מהל ארון המתים. "הבטחתי לענות על כל שאלותיך."
אף-על-פי שאתה ממש מנומנם, אתה מצליח לשאול, "למה?"
"הרעיון הזה של 'ערפד בקופסת שימורים' היה טעות," מסבירה הרוזנת. "אתה מבין, חשבנו שלא יזיק לנו קצת 'דם טרי'. אבל אתם נערים-ערפדים, טובים מדי במציאת קורבנות. תוך זמן קצר יהיהו יותר ערפדים מבני-אדם. לכן החלטנו להקפיא את הצעירים. אבל אל תדאג, גם תורכם יגיע- ביום מן הימים."
"גייל?" אתה ממלמל, כאילו מתוך חלום.
"אה, בקשר לגיל," מסבירה הרוזנת. "שתינו את דמו. הוא שוכב בארון המתים שלצדך. ועכשיו, נומה-נום, ילדי הקט." אתה שומע את צחוק הפעמונים שלה. "חלומות פז."
הסוף
אם אתם רוצים אפשר לעבור מהתחלה..ולבחור באפשרות שלא בחרתם ואני אמציא כייוון סיפור אחר...=]
וואי גדדדדדדדדדדדדדדדדדדד
טוב שלא......
חחחחח
הכותרת של הפורום זה שירי וסיפורי אהבה...
😢
אז למה סתם ???
חחחחח
אחלה סיפור
וואוו.. מגנייבבב..
אגב.. נגה.. שם הפורום זה סיפורים ושירי אהבה.. ככה שה"אהבה" מתייחס רק לשירים..
אז אפשר סיפורים שלא קשורים לאהבה..
אתר האהבה הישראלי