*^*=הכלב האמתני=*^*

אוקע חברים..החלטתי להביא לכם אותה בסיפור מפחיד עכשיו אני אכתוב את זה בגנון כאילו אתם נמצאים שם..וזה בלשון זכר..אבל זה מופנה לכולם..תהנו..

"אני נראה כמו חנון, נכון? כמו חנון מארץ החנונים" אתה גונח לעבר חברך גיל. אתה מסתכל על התחפושות שלך במראה ונרתע. "נשארו רק עוד כמה ימים עד ליל כל הקדושים. ואןי לי עדיין תחפושת נורמלית. אכלתי אותה בגדול!"
אתה וגיל חברים הכי טובים כבר שנתיים. לגיל יש שיער חום ארוך, משקפיים במסגרת מתכת - ודרך לתת עצות שמצליחה לפעמים לעלות לך על העצבים.
"אתה באמת נראה די מטופש," מודה גיל. "איפה בכלל מצאת את התחפושות הזאת?"
קוראים לה ערפד בקופסאת שימורים," אתה מסביר ומרים לעברו מכל קרטון שנראה כמו קופסת שימורים. "קניתי אותה במחנות של מר רוי, זאת שקוראים לה 'איזה פחד!'"
"אני לא מאמין!" קורא גיל וטופח על מצחו. "קנית תחפושת ממר זגוגי? לא פחדת שהוא יוציא את עין הזכוכית שלו - בדיוק שהיית בחנות - ויראה לך אותה?"
"הוא אף פעם לא מוציא את עין הזכוכית שלו," אתה עונה.
"בסדר, בסדר," אומר גיל. "אבל התחפושת שלך בכל-זאת מגוחכת. יש פה בסך הכל מערכת של ניבים מפלסטיק, גלימה קטנה וזולה בצבע שחור ומדבקות טאטו לצוואר שאמורות להיראות כמו סימני נשיכה. אין עוד משהו בקופסה?"
אתה מרים את קופסת הקרטון ומציץ פנימיה. "היי, תראה!" אתה קורא.
"מה?" שואל גיל בסקרנות.
"יש פה עוד משהו, " אתה עונה. אתה מושיט את ידך ושולף מהקופסה שקית פלסטיק זעירה שהיתה דבוקה לדו]ן הפנימיה שלה. היא נראית כמו שקית קטשופ.
"מה זה?" גיל מתקרב.
"אני חושב שזה דם מלאכותי," אתה אומר.
"באמת? מגניב," אומר גיל. הוא מרים את קופסת הקרטון שבה הייתה מונחת התחפושת וקורא את הכיתוב. "מוזר. לא מוזכר פה שום דם מלאכותי."
ואז אתה מבחין בכיתוב על השקית.
באותיות אדומות כדם כתוב סכנה- נא לא לגעת.
אתה מושיט את השקית לגיל. הוא קורא את הכיתוב ועיניו נפערות לרווחה. "אתה מתכוון לפתוח את זה?" הוא שואל.
אתה בולע את הגוש שחונק את גרונך. האותיות על השקית נראות די מבהילות.
אבל אתה מת לדעת מה יש בפנים.
נו? אתה פותח או לא?!

עכשיו פה ניתנת לכם בחירה..אני רוצה לשטף אותכם בזה=]
אם אתם רוצים לפתוח את השקית נא ללחוץ- 😊
אם אתם לא פותחים אותה נא ללחוץ- 😯

תגובות מאוד יעזרו..=]