1 תחזרו לחנות!
בטח גם המוכר ערפד..
סבבה קדימה 1....
"לדעתי אנחנו צריכים לחזור למר רוי (זגוגי)," אתה אומר לגיל. "אולי הוא יודע מה היה בשקית ה --"
"אל תגיד את זה," קוטע גיל את דבריך. "בוא פשוט נזוז."
אתה מהנהן ותוחב את התחפושת חזרה למכל הקרטון דמוי קופסת השימורים.
אתם הולכים אל דלת המטבח. גיל פותח אותה לרווחה. קרן שמש חודרת לתוך הבית.
"חכה!" אתה צועק.
אתה מתכווץ ומסוכך על עינייך מפני האור. אתה מתפתל מכאבים.
תוך שניות ספורות תהיה פריך כמו צ'יפס!
"תסגור ת'דלת-מהר!" אתה צועק לעבר גיל. "האור הורג אותי."
גיל טורק את הדלת וממהר אליך בריצה.
אתה מנופף בידיך מול פניו. אתה מרגיש כאילו חטפת כווייה חמורה.
לבסוף, הכאב מתפוגג.
"מה קרה?" שואל גיל.
"האור," אתה עונה. "לא ראית אף פעם סרטי דרקולה? ערפדים לא יכולים לצאת החוצה באור יום."
"אפילו לא עם קרם בעל מקדם הגנה גבוה?" מתלוצץ גיל.
"היי חוכמולוג, רוצה להיות המשקה שלי בארוחת הצהריים?" אתה יורה לעברו.
"סליחה," ממלמל גיל. "מה עושים עכשיו?"
"מחכים," אתה עונה בקדרות.
למזלכם עכשיו אוקטובר, כך שמחשיך מוקדם. אתה וגיל נוסעים ל-"איזה פחד!" החנות של מר רוי.
במרחק כמה בתים מהחנות, גיל אוחז בזרועך. "תראה!" הוא צועק.
"זה מר זגוגי. הוא נועל את הדלת!"
אתם חוצים בריצה מתנשפת את כמה מאות המטרים המפרידים בינכם ובין החנות "איזה פחד!" אתם מגיעים לשם בדיוק כשמר רוי עומד לעזוב. ראשו המקריח מתנוצץ באור הירח.
"סליחה, מר זגו-כלומר, מר רוי," אתה קורא.
הוא מסתובב ומסתכל עלייך. "כן?" הוא נוהם.
"אמממ, קני-קניתי אצלך תחפושת," אתה מגמגם ומראה לו את תחפושת הערפד שלך. "ו... אמממ, בטעות פתחתי את השקית בפנים. ו...אמממ, ושתיתי את מה מה שהיה שם."
מר רוי מצביע על התווית המצומדת על דופן התיבה. "אתה רואה את זה?" הוא אומר. "יש כאן טלפון למקרי חירום. ועכשיו אני מוכרח ללכת. לילה טוב- בהצלחה," הוא מוסיף בצחקוק מסתורי.
כשמר רוי מסתלק, אתה וגיל נעמדים תחת פנס הרחוב וקוראים את הכיתוב על התוית.
"במקרה חירום, נא לטלפן למספר 13-13-13-13 שיחות מתקבלות לאחר רדת החשיכה בלבד!"
תגובותתתתתתתתתתתתתתתתתתת=]
איזה מגניבבב....
המשךךךךךךךךךךך .. דחווףף..
נראה לי אני מספיק עם הסיפור...כי ישנה הרגשה שזה לא מעניין אז בשביל מה... 😊
מה מפסיק???
תמשיך!!!!!!!!
וואי מעניין של מה הטלפוןןןןןןןן
רועי מאמי תמשיךךךך
ואתה לא מפסיק אותווווו
מוואה ענקיתתתתתתתתתת
טוב טוב טוב..אני עכישיו בפנימיה אני לא יכול להמשיך נראה שאני אהיה בבית ביום שישי=]
קראתי עכשיו הכללללל יאאאאאא איזה סיפוררר יאפההההההההההה
רועיקיייייי תמשיייייךךךךךךך!!!!!
טוב אני אמשיך קצת ונראה איך זה עובד...אם משתפים פעוולהה..
גיל שורק. "שיחות מתקבלות לאחר רדת החשיכה בלבד. מוזר. אתה מתכוון לטלפן?"
אתה מתבונן בצווארו של גיל, ומגלה כי הצימאון הנורא שב ותוקף אותך. צימאון ל...
אתה חושב, אל תחשוב על דם!
מאוחר מידי! כרגע חשבת על זה!
"יש לי ברירה?" אתה גונח וממהר לעבר הטלפון הציבורי שבפינת הרחוב.
אתה מרים את השפורפרת ולוחץ על המקשים.
הוא מצלצל של0עשרה פעמים לפני שקול של גבר עונה לך.
"תודה שהתקשרת ל'ערפד בקופסת שימורים'," אומר הקול. "במה אני יכול לעזור?"
אתה מסביר במהירות את הבעיה שלך.
"כככככן," אומר הגבר בקול חלקלק. "אתה מוכרח להגיע לרחוב אדמוני 999. נהיה כן עד חצות."
ואז הוא מנתק.
"רחוב אדמוני?" קורא גיל כשאתה אומר לו את הכתובת. "אל תתקרב לשם. תשמע לי, אל תלך!"
זהו זה.. אם אתם רוצים המשך אני רוצה לראות תגובות..
אם אתם רוצים שהוא ישמע לגיל תלחצו-😊
אם אתם רוצים שהוא לא ישמע לגיל תלחצו- 😠
אוהפפפת'כםםם
אתר האהבה הישראלי