וואי איזה המשך! ממש אהבתי.
מכל המשך להמשך אני אוהבת את יובל יותר!
מחכה להמשך הבא.
לאב יא 😍
גם אני אוהבת את יובל יותר חיחיחי
אני רוצה המשך............
יאלללה אנחנו מחכים להמשך! 😁
טוב אל תהרגו אותי בגלל שלא עידכנתי היתה לי בעיה במחשב ולקח זמן עד שתיקנו לי אותו
תודה על התגובות שלכן 😉
שמעתי את הקטע הזה ואז אמא שלי צעקה לי שיש לי אורחים.
לא שמעתי אותה והחזרתי את השיר להתחלה.
לפתע..
נפתחה הדלת וזה היה..שי.
"שי!! אל תעשה את זה שוב!" אמרתי לו תוך כדי כדי התנשפות
שי: "מה?"
אני: "לא חשוב.."
שי: "נוגה תראי..באתי לבקש סליחה.."
אני: "לבקש סליחה?" תהיתי על מה הוא מדבר
שי: "כן..אני מבקש סליחה על זה שלא הייתי מספיק חבר ו..לא גיליתי לך..בקשר לתאומים.."
אני: "אבל היית צריך לספר לי..."
שי: "אני יודע ואני מבקש סליחה נוגה"
אני: "שי..אני יודעת שזאת לא אשמתך..זאת אני..זה פשוט ש.." ואז..אז התחלתי לבכות..
שי חיבק אותי ובכיתי..פשוט נשברתי..לא יכולתי יותר..זה כאב לי..
שי: "נוגה..אל תבכי הכל יהיה בסדר..בבקשה אל תבכי 😢 "
אבל לא הקשבתי לו..הוצאתי את הכאב שלי..בכיתי עד שנרדמתי..נרדמתי עליו..
שי היה אצלי עד שנרדמתי..עכשיו אני מבינה שבאותו יום הייתי צריכה אותו כ"כ..
יום אחרי הגעתי לבצפר..לא התחשק לי לדבר עם אף אחד..
פשוט ישבתי בספסל עם עיניים מושפלות והרגשתי שאני צריכה להוציא..
להוציא את כל מה שיושב לי על הלב..
ואז עדי ולירי באו..הן היו מאושרות לראות אותי..אבל שינו את פרצופן לאחר שראו את פניי העצובות..
עדי: "נוגה מה קרה?"
לירי: "את בסדר.."
אני: "לא..אני לא..אני לא בסדר..אני מרגישה מושפלת..הסתירו ממני כ"כ הרבה זמן מידע..על התאומים..
פתאום נודע לי ששניהם דלוקים עליי ו..אוך...לא יודעת..."
לירי: "את רוצה להגיד לי שדווקא את לא ידעת מזה?"
אני: "אממ כן..למה?"
לירי: "מה למה? תתעוררי כבר! כל השיכבה יודעת את זה וכולם כבר מתערבים עם מי מהם תהיי"
אני: "מה? לא יכול להיות.. 😮 "
עדי: "נוגה? את בסדר? אני כבר חוזרת..לירי תשמרי עליה.."
לירי: "היי! לאן את הולכת?"
עדי: "למצוא את שי"
לירי: "רעיון טוב.."
הייתי בשוק מזה..איך תמיד קורה שאני האחרונה לשמוע את זה. ושתבינו זה פאקינג עליי.
ואף אחד..אבל אף אחד לא אמר לי כלום. ויש את אלה שמתערבים ביניהם. אני נראית להם כמו קלף שצריך
לשחק ולזכות בי ככה? אווווווף!. המחשבות עברו בראשי..המילים החוזרות על עצמן..הפנים המזוייפות של
האנשים. השקרים..ואז פשוט קמתי. לקחתי את התיק שלי ורצתי. ברחתי. ניסיתי לברוח מהמציאות.
לברוח מהשקרים. לברוח..פשוט..לברוח..ואז נתקלתי בשי..
שי: "נוגה לאן את הולכת?" הוא תפס אותי חזק ולא נתן לי ללכת..
אני: "שי תעזוב אותי!" צעקתי ובכיתי..
שי: "אני לא אתן לך ללכת ככה אני לא רוצה שתפגעי בעצמך"
ואז כמו שקה אצלי בבית..הוא חיבק אותי..עלו לי מחשבות על זה שהוא היחיד שמבין אותי.
בשבילי הוא האח הכי טוב שלי..מישהו שיכול לעזור..יכול להיות..שהוא..יוכל לעזור לי..
ואז היה לשי טלפון:
שי: "הלו"
-----------
שי: "בבצפר..ליד השער..למה?"
-----------
שי: "לא..לא נכון.."
-----------
שי: "לא! אל תבוא.."
-----------
שי: "כן.."
-----------
שי: "פה נו.."
-----------
שי: "זה מצב עדין..אתה לא מבין?"
-----------
שי: "לא יודע!..אוף..תן לי קצת זמן.."
-----------
שי: "טוב..ביי"
הסתכלתי על שי והוא היה מודאג כאילו שקרה משהו..
אני: "שי מה קרה?"
שי: "לא כלום..אל תדאגי"
ואז..אז ידעתי שקרה משהו..ולכן לא ויתרתי לו..
אני: "שי! תגיד לי מה קרה"
שי: "טוב גם ככה היית יודעת במוקדם או במאוחר..תכף תדעי.."
ואז הלכנו לכיוון הקפיטריה. ראיתי שיש שם אנשים שרבים..לא ראיתי מי כי כולם שם הסתירו.
אני: "מעניין מי הולך מכות שם.."
שי: "נוגה שמעי..כנסי לשם..תעצרי אותם לפני שיהיה מאוחר!"
מוזר..למה שי אמר לי לעצור את המכות? אני לא יודעת אם אני מסוגלת..מי נמצא שם שהוא אמר את זה?
מה אני קשורה בכלל? עברתי בין כולם שם ואז ראיתי את..
יאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא הנה הנה זה ההמשך שחיכיתי לו!!!
מאוד מאוד אהבתי.
איזו מסכנה נוגה......
מחכה להמשך הבא!
לאב יא 😍
תודה על התגובות 🙄
הלכנו לכיוון הקפיטריה. ראיתי שיש שם אנשים שרבים..לא ראיתי מי כי כולם שם הסתירו.
אני: "מעניין מי הולך מכות שם.."
שי: "נוגה שמעי..כנסי לשם..תעצרי אותם לפני שיהיה מאוחר!"
מוזר..למה שי אמר לי לעצור את המכות? אני לא יודעת אם אני מסוגלת..מי נמצא שם שהוא אמר את זה?
מה אני קשורה בכלל? עברתי בין כולם שם ואז ראיתי את..
דור ויובל! אני לא מאמינה שהם אלה שרבים מכות! אבל למה הם רבים? הם אחים לא?
כשראיתי אותם יובל היה על הרצפה ודור התכונן לתקוף במלוא העוצמה.
ואז נכנסתי לשם. לא יכולתי לסבול את זה!
"מספיק!!" צעקתי, "מה אתם חושבים שאתם עושים?"
אבל הם לא שמו לב שהייתי שם. כששמו לב לזה היה כבר מאוחר מדי. קיבלתי בוקס ותאמינו לי זה היה ממש
כואב.
"דרך כואבת לענות לי.." אמרתי להם, חייכתי אליהם והתעלפתי.
כשקמתי ראיתי את שי ואת עדי והייתי בחדר האחות.
שי: "התעוררת נסיכה?"
אני: "שי..עדי..מה..מה קרה?"
עדי: "במקומך..לא הייתי שואלת.."
אני: "אבל אני רוצה לדעת..אני רק זוכרת שראיתי את יובל ואת דור.."
שי: "כן..הם רבו ועמדת ביניהם ו..קיבלת בוקס.."
אני: "באסה" אמרתי בנימת צחוק
שי: "זה לא מצחיק" וחייך כשאמר את זה.
עדי: "לצערך או לשמחתך מה תחליטי דור ויובל לא כאן.."
אני: "איפה הם?"
עדי: "הם אצל המנהל"
אני: "מה? לא! הכל באשמתי אני חייבת ללכת לשם" ובאתי לקום.
שי: "לא!"
עדי: "שלא תעזי לקום ילדה"
אני: "תנו לי לקום! אני מתחפפת מכאן" צעקתי והשתחררתי
רצתי לחדר המנהל. דפקתי בדלת.
המנהל: "כן."
נכנסתי לשם. הם הסתכלו עליי המומים לגמרי {כל הנוכחים בחדר}
המנהל: "נוגה בדיוק דיברנו עלייך..הקורבן"
אני: "עם כל הכבוד אדוני המנהל אני לא קורבן"
המנהל: "סליחה! את נפגעת כאן! ושני העבריינים הקטנים אחראים למעשה"
אני: "לא! הם לא אשמים..בבקשה תחשחרר אותם..הם לא עשו כלום"
המנהל: "טוב בסדר הפעם אני מתחשב בדעתך אבל אני דורש שזה לא יקרה שנית
אני: "כמובן המנהל"
המנהל: "אם כך..אתם מורשים ללכת ונקיים מכל אשמה"
אוי סופסוף..מה הייתי צריכה לעשות בשבילם..להתחנף אליו..חח לא נורא..העיקר הצלחתי..
כשיצאנו מהחדר דור התחיל להשתולל
דור: "זה הכל באשמתו" וכיוון את אגרופו ליובל
ואז עמדתי ביניהם.
אני: "רגע דור מה קרה לך?"
דור: "את רוצה שאספר לך מה קרה? אני אגיד לך מה המנייאק עשה לי"
אני: "דיי דור בבקשה תירגע..יובל..תשאיר אותנו לבד.." אמרתי ליובל מבלי להסתכל עליו.
יובל הלך מושפל..כאב לי שהוא ככה..
אני: "עכשיו שנינו נדבר..מה קרה לך?"
דור: "קודם כל..אני רוצה שתדעי שאני מצטער על מה שקרה"
אני: "אל תדאג זה בסדר.." חייכתי אליו "אז..מה קרה?"
לא יכולתי לתאר לעצמי שזה מה שקרה...
המשך ממש יפה..
אבל תמשיכי יותר ארוכים חח
וואי איזה המשך יפה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
עכשיו אני אוהבת גם את דור וגם את יובל, אני בדילמה חחחחח
אהבתי מאוד
מחכה להמשך הבא
לאב יא 😍 😍 😍 😍 😍
המשך?
פליזי אני מבקשת יפה 😁
לאב יא 😍
אתר האהבה הישראלי