תודה על התגובות 🙄
הגענו לבית שלי החלפנו בגדים, צחצחנו שיניים והלכנו לישון..
אבל אז..עדי שאלה אותי שאלה מפתיעה..
עדי: "את אוהבת את יובל נכון?
אני: "אני לא יודעת...אני..."
עדי: "מבולבלת נכון?" התפרצה לי למילים
עדי חיכתה לתשובה ממני. אך כל מה שעשיתי היה לשתוק ולהרכין ראש.
עדי: "אני יודעת שקשה לך עכשיו. את צריכה להתגבר על זה"
אני: "אני...לא יודעת..באמת שלא"
עדי: "דיי מאמי עכשיו צריך ללכת לישון" אמרה עדי בהחלטיות
אני: "כן..נכון" הסכמתי איתה
והלכנו לישון. מחשבות התרוצצו בראשי ולא יכלתי להירדם.
חשבתי על מה שהיה במסיבה. הסתכלתי על עדי. היא כבר נרדמה.
נזכרתי במה שיובל אמר לי. נזכרתי במה שדור עשה.
ופשוט התחלתי לבכות אל תוך הלילה.
בכיתי בשקט. הוצאתי את כל הכאב שהיה לי אז. בכיתי עד שנרדמתי
בבוקר קמתי ואף אחד לא היה בבית. גם עדי לא.
"מוזר" חשבתי לעצמי. קמתי, צחצחתי שיניים והלכתי למטבח.
שתיתי שוקו. ואז הטלפון צלצל. זה היה שי.
"מה הוא רוצה על הבוקר" אמרתי לעצמי.
אני: "הלו"
-------------
אני: "בוקר טוב גם לך"
-------------
אני: "מה אני כבר יכולה לעשות על הבוקר?"
-------------
אני: "בשביל מה?"
-------------
אני: "נו באמת אני יודעת שזה לא סתם"
-------------
אני: "לא..אין לי כוח"
-------------
אני: "שי! מי נמצא שם?!"
-------------
אני: "אה הם..בצדק רצית שאבוא 😠 "
-------------
אני: "לא..טוב אם תסלח לי אני הולכת לאכול"
וניתקתי. אוף למה הוא רוצה שאבוא בכלל?
נמאס לי. אני צריכה לצאת להתאוורר קצת.
אחרי שעתיים בערך התארגנתי ויצאתי החוצה. באוואי כתבתי:
"לא פה. יצאתי להתאוורר קצת
לירי נשמה דברי איתי
שי בשביל מה רצית שאבוא?
תשאירו הודעות"
לקחתי מפתחות ופלאפון ויצאתי.
"סופסוף קצת שקט" חשבתי
הסתכלתי לעננים "כ"כ מרגיע" חשבתי
ואז שמעתי "נוגה! נוגה!"
אלו היו דור ויובל.
קמתי מהדשא "אוף רציתי להיות לבד" חשבתי
הם באו אליי
דור+יובל: "סליחה נוגה! לא התכוונו!"
אני: "על מה אתם מדברים?"
דור: "על המסיבה"
יובל: "התנהגנו כמו סתומים אנחנו מצטערים"
אני: "אני...אני חייבת ללכת"
רצתי ולא שמתי לב..
מחר (יום שבת) אני לא אהיה בבית כל היום
ויום ראשון אני אכתוב המשכים..
אבל ממש סיבת אותי לא הבנתי כלום כלום כלום...
לפני רגע היא לא הכירה את יובל, ואז פתאום במסיבה היא מכירה אותו כבר?
והיו שיכורים? ומה היא כועסת עליהם? ואוףףף לא הבנתייי כלום.. חחחח
אבל סיפור יפה 😊 אני רוצה המשך עם הסבר 😉
QUOTE (LooVee @ 27/08/2005) אבל ממש סיבת אותי לא הבנתי כלום כלום כלום...
לפני רגע היא לא הכירה את יובל, ואז פתאום במסיבה היא מכירה אותו כבר?
והיו שיכורים? ומה היא כועסת עליהם? ואוףףף לא הבנתייי כלום.. חחחח
אבל סיפור יפה 😊 אני רוצה המשך עם הסבר 😉
!!!!!!!!
מואהההה
לילושש=]
QUOTE (חייה_בבאסה @ 27/08/2005) QUOTE (LooVee @ 27/08/2005) אבל ממש סיבת אותי לא הבנתי כלום כלום כלום...
לפני רגע היא לא הכירה את יובל, ואז פתאום במסיבה היא מכירה אותו כבר?
והיו שיכורים? ומה היא כועסת עליהם? ואוףףף לא הבנתייי כלום.. חחחח
אבל סיפור יפה 😊 אני רוצה המשך עם הסבר 😉
!!!!!!!!
מואהההה
לילושש=]
!!!!!!!!!!!!!!!!1
בדיוקקק
גמני קצת התבלבלתי בכמה קטעים..אם את יכולה להסביר קצת ? [=
אבל אהבתי !!
אוהבת המוןן **~גלוש~**
תודה על התגובות 😊
הסבר מיוחד בשבילכן:
יובל יחד עם נוגה בכיתה היא מכירה אותו.
היא לא הכירה את אחיו התאום.
הם היו שיכורים כי סתם היא לא שמה עליהם בשיט.
והיא לא כועסת עליהם היא דיי מנסה להתחמק מהם.
מקווה שהבנתם 😊
הבנו הבנו
איפה ההמשך??😢
חח
תמשיכיייי
אני מקווה שהבנתן לפי ההסבר הקצר שנתתי 🙄
דור+יובל: "סליחה נוגה! לא התכוונו!"
אני: "על מה אתם מדברים?"
דור: "על המסיבה"
יובל: "התנהגנו כמו סתומים אנחנו מצטערים"
אני: "אני...אני חייבת ללכת"
רצתי ולא שמתי לב..
קמתי. הייתי בבית שלי ולידי היו שי, עדי, דור ויובל.
יובל: "נוגה את בסדר?"
אני: "מה..מה קרה לי?"
דור: "רצת ופתאום התעלפת"
אני: "ראיתי מכונית.."
הם הסתכלו אחד על השני.
עדי: "לא היה שם כלום"
שי: "תגידי אכלת בכלל?..אל תשקרי לי אני מכיר אותך כמו את עצמי"
אני: "לא..לא אכלתי..לא הייתי רעבה.."
שי: "את משוגעת? את חייבת לאכול ועוד במצבך.."
דור, עדי ויובל הסתכלו עליי במבט שואל ושי הסתכל עליי במבט כועס
מבט שדיי הפחיד אותי. לא ידעתי מה להגיד או לעשות.
הכריחו אותי לאכול הכל כמו ילדה קטנה. חשו הורים פתאום.
אחרי 4 שעות של דיבורים הם החליטו ללכת.
באתי למחשב ודיברתי עם לירי
אני: "פה?"
לירי: "חיה ונושמת"
אני: "ממצב?"
לירי: "הכל טוב מה איתך?"
אני: "אל תשאלי..בלאגנים..אין לי כוח להסביר"
לירי: "טוב...מחר בצפר.."
אני: "מסתבר שכן..נגמר החופש"
לירי: "שמעי..אני חייבת ללכת נדבר בבצפר כבר"
אני: "טוב ביי"
לירי: "ביי"
הלכתי לישון. חשבתי על מה שהיה היום..ושדאגו לי..לא שמחתי כי זה קרה..
שמחתי כי גיליתי שדואגים לי...שהחברים שלי דואגים לי..
היו לי חלומות מתוקים. תהיו בטוחים 😊 .
קמתי לקול הצלצול של השעון המעורר שלי.
"יאללה בצפר" חשבתי. קמתי צחצחתי שיניים והתלבשתי.
ג'ינס שחור יפה וחלצה כחולה.
כל הדרך לבצפר מחשבות התרוצצו בראשי..והתעופפתי בעולם שלי.
אחרי שהגעתי לבצפר ראיתי את לירי ודיברתי איתה.
אבל אז נתקלתי במישהו ונפלתי.
"סליחה. אני אעזור לך" אמר הקול
"זה בסדר" אמרתי. הרמתי את ראשי. "לא ייתכן! 😮 " חשבתי.
אמאאא מי זה 😯
יאללה המשך!
אוי מאי גאד.
סיפור סוףףףףףףףףףףףףףףף
תמשיכייייייייייייי 😁
אתר האהבה הישראלי