יאאאא
איזה המשכים נדירים..
אני רוצה המשך..
בבקשה...
לאה....
תודה על התגובות 😊
חח לאה אלו לא בדיוק המשכים נדירים פשוט אין לי כ"כ זמן..ואני מחפשת לעצמי זמן בשביל זה
לפעמים גם אין לי השראה ולא יוצא הכי משהו
אני: "עכשיו שנינו נדבר..מה קרה לך?"
דור: "קודם כל..אני רוצה שתדעי שאני מצטער על מה שקרה"
אני: "אל תדאג זה בסדר.." חייכתי אליו "אז..מה קרה?"
לא יכולתי לתאר לעצמי שזה מה שקרה...
דור: "מה מצחיק כאן? שלא ידעתי מזה בכלל..במקרה היום שמעתי שני ילדים מדברים על זה אחרת לא הייתי
יודע..מה איתך?"
אני: "מה מה איתי? למה הכוונה?"
דור: "את ידעת מזה?"
אני: "תקשיב אני ידעתי מזה אבל לא שיערתי שאתה לא יודע מזה ובכלל היום בבוקר נודע לי שכל השכבה
יודעת ושמערבים עם מי אני אצא ורק אתמול גיליתי מה שגיליתי על יובל.."
דור: "אה..אני מבין.."
לא הבנתי את זה..הייתי בטוחה שהוא יכעס עליי על זה..למרות שלא ידעתי בכלל..
אני: "שמע אני לא רוצה לשקר לך אבל..עד לפני זמן קצר הייתי...הייתי דלוקה על יובל.."
דור: "אז..מה קרה?"
אני: "לא יודעת..אני ממש מבולבלת.."
דור: "יש לי רעיון...עד שתחליטי כמובן.."
אני: "נשמע אותך.."
דור: "אני מציע שנלך לבלות לנו..אבל בתור ידידים"
אני: "חח בכיף למה לא?"
דור: "יופי..קבעי שעה.."
אני: "ויום....?"
דור: "לא תצליחי להתחמק..היום.." אמר לי בחיוך מתוק
אני: "חח טוב אז מה דעתך ב...17:00 ככה?"
דור: "למה דווקא ב- 17:00?"
אני: "כי אני ממש ממש רוצה לראות את השקיעה.."
דור: "סבבה..אז ניקח אותך.."
אני: "יש! תודה" נתתי לו נשיקה על הלחי "אז נדבר..ביי" אמרתי לו והלכתי
דור: "ביי.."
הגעתי הביתה..כצפוי אף אחד לא היה..הכנתי לעצמי שניצל עם כוס קולה והלכתי לחדר..לא כ"כ רציתי
להיות על המחשב אז רשמתי אוואי במקום:
"אני לא כל כך כאן..
אני דיי עסוקה ויש מה לעשות
מי שמתגעגע יודע איפה למצוא אותי"
אכלתי, הכנתי שיעורים (שהמורים לא יתנפלו עליי על תחילת השנה). השעה היתה 16:00. הלכתי להתקלח
ובחרתי לי בגדים. מכנס ג'ינס קצר לבן וגופיה כתומה. ואז דור בא.
דור: "נו..את מוכנה?"
אני: "אכן כן.." חיקיתי את המורה להיסטוריה
אני+דור: "חחחחחחח"
הלכנו וקנינו ארטיקים..דיברנו וחיכינו שהשמש תשקע. ראינו את השקיעה והיא היתה מדהימה.
דור: "תגידי..על מי את חושבת כשאת רואה את השמש נעלמת ככה בתוך הים?"
אני: "אני יודעת שזה נשמע מוזר אבל אני לא חושבת על מישהו ספציפי. אני רואה בתוך השקיעה עיניים
ובראשי מתנגן השיר "זכיתי לאהוב" (של עברי לידר) בדיוק בבית שמוזכרות שם עיניים חומות"
דור הסתכל עליי וחייך חיוך של מלאך..
דור: "כשאני מסתכל בשקיעה אני נזכר שיש דבר יותר יפה והוא את.."
השפלתי את ראשי חייכתי והסמקתי..
האם זה ייתכן? האם התאהבתי בדור?
לדעתי זה כן המשכים נדירים אז שבי בשקט חחחח
מחכה להמשך הבא...
לאה =]
מאוד אהבתי!
אני חושבת שאני כבר מתאהבת בדור חיחיחי
תמשיכי מהר
לאב יא 😍
את כותבת מהמם
אבלל יאלללה תמשיכי! [=
אני רואה עדייין אין המשך...
=/
חח תודה על התגובות 😊
דור הסתכל עליי וחייך חיוך של מלאך..
דור: "כשאני מסתכל בשקיעה אני נזכר שיש דבר יותר יפה והוא את.."
השפלתי את ראשי חייכתי והסמקתי..
האם זה ייתכן? האם התאהבתי בדור?
חלמתי בהקיץ וחייכתי חיוך חולמני..
דור: "נוגה?"
אני: "כן..מה?"
דור: "אני...אני.."
אני: "אתה מה?" הסתכלתי עליו בפרצוף לא מבין
ואז הוא התקרב אליי ונישק אותי
לא יכולתי להנגד לזה
אחרי הנשיקה באה השתיקה..כצפוי..
דור: "אז...נוגה..את..רוצה להיות..חברה שלי?"
לא ידעתי מה לענות לו כי מצד אחד לא יזיק לי ונראה לי שאני מתחילה להתאהב בו
אבל..מצד שני אני אוהבת את יובל ואני לא רוצה סתם להשלות את דור..
אני: "אני..אני צריכה זמן..כדי לחשוב על זה.."
דור: "אני מבין..בואי..הולכים.."
הלכנו..כל אחד לבית שלו...הוא ליווה אותי
דור: "לילה טוב"
אני: "דור.."
אבל הוא הלך ולא ענה לי..נכנסתי הביתה התעלמתי מהכל ועליתי לחדר..
ואז היה לי טלפון..אה זאת עדי..אולי היא תשפר את מצב הרוח שלי
אני: "הלו"
עדי: "נוגה אני חייבת לדבר איתך על משהו"
אני: "על מה?"
עדי: "זה לא נושא לטלפון"
אני: "אממ..טוב אז..בואי אליי"
עדי: "טוב אני אגיע עוד 10 דקות"
אני: "יופי"
ניתקתי והלכתי לשתות משהו
ואז מישהו דפק בדלת..הייתי בטוחה שזאת עדי..
"וואו היא הגיעה מהר.." חשבתי לעצמי
פתחתי את הדלת ואף אחד לא היה שם
על פתח הדלת היה מכתב והוא מיועד לי
מעניין..הוא מיובל..מעניין מה כתוב שם..
רציתי לפתוח את המכתב אבל עדי באה
"טוב..אחר כך אני אקרא את זה" חשבתי
אני: "היי עדי"
עדי: "היי.."
אני: "קרה משהו?"
עדי: "כן..זוכרת שסיפרתי לך ש..אני ושי יוצאים?"
אני: "כן..יו נכון..תגידי מה איתכם?"
עדי: "אנחנו לא ביחד"
אני: "מה? נפרדתם?"
עדי: "לא..העניין הוא..שמעולם לא היינו חברים"
אני: "מה? אז למה אמרת לי? ו..הייתי כל כך בטוחה בזה.."
עדי: "זה היה כדי למנוע שסוד שכבר גילית יתגלה"
אני: "את מדברת על...?"
עדי: "כן..על התאומים.."
הייתי בשוק..היא ידעה מזה ולא סיפרה לי? איזו מן חברה היא?
עדי: "טוב אני אלך..אתן לך להתאושש מזה.."
אני: "כן..כדאי" אמרתי בנימה עצובה קצת מעוצבנת
עדי: "ביי"
חשבתי על מה שעדי אמרהץץ"אולי המכתב יעודד אותי קצת" אמרתי לעצמי
פתחתי אותו ולא הבנתי מה היה פשר המילים ההן..
פשוט מושלם!
אהבתי מאוד
תמשיכי 😛
מוזר קצת..
אבל בכל אופן מחכה להמשךךךךך
עכשיו קראתי את כל הממשכים😛
סיפור ייפה(: אבל..תעשיה ממשכים יותר ארווכים..ו.קצת יותר מובנים
מחכה לההמשך😊
תודה על התגובות 🙄
לקחתי לי כמה ימי חופש..חח
חשבתי על מה שעדי אמרה.."אולי המכתב יעודד אותי קצת" אמרתי לעצמי
פתחתי אותו ולא הבנתי מה היה פשר המילים ההן..
"נוגה
אני יודע מה את חושבת אבל את טועה..אנחנו לא יכולים להיות ביחד.
זאת סתם אשליה אני רוצה שתביני את זה. אני לא אגרום יותר סבל
אני רוצה שתהיי עם דור בכל מחיר.
אני יודע שברגע את השורות האלה חשבת אולי שאני לא אוהב אותך.
אבל אני כן. את לא יודעת עד כמה...
כשאני רואה אותך מתקרבת אני מרגיש מטופש..אני מפחד שאגיד משהו לא במקום..
אמרו לי אינספור פעמים שאני מסמיק..
כשאת מדברת אליי הלב שלי מחסיר פעימה ..זה כאילו ש..קשה לי לנשום.
כשאת מחבקת אותי..יש לי פרפרים בבטן..
אני אוהב אותך מכל דבר בעולם..
אבל אנחנו לא יכולים להיות ביחד..
אני אפגע בך ובדור..אני לא יכול להרשות דבר כזה
בבקשה תעשי את זה למענך..
אני לא רוצה שתסבלי..
אם את שואלת למה זה במכתב ולא בדיבור..יש לי תשובה..
אני יודע שאם אגיד לך את זה פנים מול פנים לא תקשיבי
ואני יודע שאם אני אדבר איתך פנים מול פנים שנינו לא נשלוט בעצמנו
לכן זה במכתב..
לא אוכל אוכל לדבר איתך יותר..אני מפחד שאצא משליטה..
ובגלל כל זה..
להתראות נוגה..לתמיד..."
לא האמנתי לזה..זהו? נגמר? למה הוא מוותר? אני אוהבת אותו..
"זה לא נכון.." מלמלתי ואז דמעה אחר דמעה נפלו להן..הסתכלתי על המכתב..
3 דמעות נפלו עליו..היה נדמה כאילו אחת מהן רחוקה מהשתיים שהיו אחת ליד השנייה
"זה סימן?" חשבתי..
בכיתי בשקט..למה? למה אנחנו לא יכולים להיות ביחד? למה אהבה זה גם כאב? מתי זה ייפסק?
הייתי לבד בבית..היה לי טלפון אך לא טרחתי לענות..זה לא הדאיג אותי
שקעתי בתוך הדמעות ולאט לאט נרדמתי
עם שחר התעוררתי וכתבתי שיר (שאגב..זה שיר אמיתי שלי מלפני שנה)
"למה?
החיוך טובע בדמעות
עכשיו עדיין קשה להנות
הכל טוב ויפה
אבל בגללך דרוש רופא
למה אתה עושה לי את זה?
למה אתה שותק כמו שדה קוצים?
אתה אתה כ"כ רך כמו שדה וורדים?
ועכשיו האופטימיות נעלמה
הסתכלת עליי ולא אמרת לי מאומה
השתיקה עדיין נשמעת
אני רוצה לדבר איתך מעט"
לא רציתי ללכת לבצפר אך לא היתה לי ברירה..
בשעה 7:00 התחלתי להתכונן..שתיתי אכלתי..ויצאתי החוצה..
התחלתי ללכת הייתי בלי מצב רוח..
הרגשתי שאני לבד..לגמרי בעולם..פתאום היה לי רע..
לא יכולתי יותר..לא רציתי להיות פה יותר..אני סובלת..
את מחשבותיי קטעה לירי..
לירי: "נוגה! ממצב?"
אני: "עזבי אני..אני..סתם אין לי מצב רוח.."
לירי: "למה? ובלי תירוצים אני מכירה אותך"
אני: "מטריד אותי שיובל וויתר על האהבה שיש בינינו כ"כ מהר..הוא ביקש ממני להיות עם דור.."
לירי: "לא..הילד הגזים לגמרי..הוא השתגע..אני כבר אסדר לו את הראש.."
אני: "לא לירי..זה בסדר..באמת.."
לירי: "בסדר? תגידי את זה לסבתא שלך..מותק לא נולדתי אתמול.."
השפלתי את ראשי..
לירי: "אבל אם זה מה שאת רוצה.."
ואז הרגשתי שמישהו נוגע לי בכתף..זאת לא היתה לירי כי היא היתה מלפנים..
הסתובבתי וזה היה...
המשם מושלם כמו תמיד
מאוד אהבתי.
מסכן יובל.....
תמשיכי מהר
מחכה להמשך הבא שלך
לאב יא 😍
אתר האהבה הישראלי