יאואואואוואאאאאאאאאאאאאוווווווווווווווווווווו!!
שני איזהה שלמותתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתת!!!
תמשיכי דחוווופיייי
אחדדד היפיםםםםם!!
אוהבתותךךךךךך מווווווווווווווצ'וווווווווווווווווו
יפיתי צ'לךךך=]]]
יפית תודה מאמושששש
שמחה שאהבתתתת
לובבבבבבבבב יוו 2
מווווואההההההההההההההההההההה
יאאא?!? מה זה זההה?!?
רק תגובהה אחתתת?!?!?
אופיי ביאסתםםם =/
עצוב...אך סוף סוף קצת נהיה הכול טוב יותר...
המשך 😕
שניניושששש מאמי צ'לי חולה עלייךךךך
מאושפזת עלייךךך
יש לך כישרוןןןן מדהים ודימיון עוד יותררררר
אני דורשתתתת המשךךך ומידדדדד
ממש נכנסת לסיפור שלךךךךךךךך
מהמםם מ=א=מ=י המשךךךךךך
איזה חמוד מאורררר 😁
שבת שלום
לאה- תודה מותקק שמחה שאהבתת =]]
רותמייי שלייי.. חח יש קראתתתתתתתת
שמחהה שאהבתת מותקק
ואני תכףף שולחתת המשךךך
אוהבתת אותך =]]
מוואהההההההה
עדן מאמי תודהה=] שמחה שאהבת 😊
כפרוני עלייך תמשיכי
אוהבתותךךך א=נ=ה=י צ'לי!!!
חעחעח..
יפיתי=]]]]
רותם ברוכה הבאה והתמכרות נעימההההה 😂
הפרק הקודםםם:
התקשרתי לאמא, ולא אמרתי יותר מידי פשוט הודעתי לה שאור ואופק נרדמו
שנישן כבר אצל אבא,
בכל זאת לא רציתי לגרום לה ליותר מידי דאגה...
~התעוררתי בבוקר בגלל רעשים שהגיעו מהמטבח!~
~#קריאה מהנה~#
=פרק 39=
התעוררתי בבוקר בגלל רעשים שהגיעו מהמטבח..
פקחתי את עיניי לאט לאט, הייתי מכוסה ואור ואופק ישנו לידי
אבא כבר לא היה שם, היינו רק שלושתינו לבד,
תיארתי לעצמי שהרעשים שמגיעים מהבטח באים מאבא..
קמתי מהספה לאט לאט משתדלת לא להעיר את הקטנטנים
עברה צמרמורת קלה בגופי מהקור, הגשם והברקים שהיו גרמו לי להרגשה רעה
כאילו הם חדרו לתוך ליבי וגרמו למן פיצוץ כזה..
התקדמתי למטבח בצעדים קטנים, חששתי מעט ולר ידעתי ממה..
שמעתי את קולו של אבא, אבל הוא לא היה לבד,
נתקלתי במבטו ואז, במבטה של זאת שישבה איתו
הרגשתי שזאת היא, שזאת האשה שבגללה אבא עזב,
היא הייתה ניראת לא רע, אבל מבחינתי היא הייתה מכשפה
עמדתי שם בפתח המטבח ששניהם מביטים בי
ואני שותקת, המומה, הקור שעבר בגופי חדר לתוך ליבי והכעס הציף את כולי
הגשם שירד הפך לדמעות שבתוך עיניי, הרעמים והברקים היו חלשים לעומת הצעקה שצעקתי בתוכי..
רציתי לרוץ משם, אבל משהו עצר בעדי,
היא השפילה את מבטה, ואבא הפך בין שנייה לרציני
"האאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא" צעקתי, שברתי את השקט, הייתי חייבת לשחרר הכל,
צעקתי חזק ככל שיכולתי, הרגשתי שאני משתגעת, שאני נשברת,
שאני לאט לאטט כבר לא מסוגלת,
אור ואופק התעוררו מהצרחה, ועמדו לצידי
הביט בי, ואז חיבקו אותי חזק חזק,
לא עמדתי בזה,
לא הייתי מסוגלת עוד, השתחררתי מהחיבוק שלהם
והתקדמתי לכיוון האשה
"זאת את, הכל את, את את את ואתתתת הכל בגללךךךךךךךךךךך" צעקתי חזק, ועם הצעקה יצאו הדמעות
והכאב יצא החוצה, סוף סוף היא עמדה מולי סוף סוף יכולתי לשחרר את כל הכאב שבי
היא שתקה, הייתה המומה
אבא, שתק גם הוא, כנראה העדיף לשתוק, לא להגיד דבר,
ואור ואופק לא ממש הבינו את המתרחש, אבל בכו גם הם..
"מה את שותקת?! אהה?!? תסבירי לי למההה?! למה לקחת לי אותו?!!?!?!? למהההההההה?!!?
בגללך הכל נהיה מסובך, בגלללללללךך אבדתי את הקצון לחיות, רק בגלללךךךךךךךךך
אני שונאתת אותךך הבנננתת?! שונאתתת שונאתתתת שונאתתתתתתתתתתת!!!"
היא רצתה להגיד משהו וכנראה שהתחרטה,
היא קמה ויצאה מהמטבח, אבא התקרב אליי
ואני הרבצתי לו בכל כוחי, שיחררתי את כל הכעס שבי, וממכות זה הפך לחיבוק
חם ואוהב, כאילו עכשיו אני מוכנה להתמודד איתו, לדבר על הכל
ואולי אפילו לסלוח ...
הייתי מוכנה להקשיב לו, לשמוע מה יש לו לומר
אבל לא עכשיו, אולי מתישהו,
הוא חיבק אאותי חזק חזק,
ואור ואופק נותרו המומים, הם בחיים לא ראו אותי ככה,
כל כך כועסת כל כך עצובה, הם היו רגילים לראות אותי
כשאני חזקה..
"למה?! אבא!? למה הכל קשה?! למה הרסת אותי?!" שאלתי ושוב שברתי את השתיקה
אשר הייתה כבר מן מנגינה שכזאת, היא הייתה רגילה
פשוטה,
אבל כואבת, מעצבנת..
הרגתי מוגנת בין זרועתיו של אבא,
אבל עדיין כעסתי, כעסתי כל כך, פתאום כל הרצון שמקודם הזכרתי
נעלם, פתאום הרגשתי שאני לא מסוגלת לסלוח לו,
שאני פשוט לא יכולה,
"אני מצטער" השיב לי רק אחרי כמה שניות
"תתרחק ממני, תתרחקקקקק" שוב צעקתי
התשחררתי מחיבוקו
השתחרתי מהכח שלי, מאבא שלי,
בין שנייה הפכתי שוב לחלשה,
לחסרת אונים,
נפלתי על הריצפה, צועקת ובוכה,
הייתי יותר מידי חלשה,
הסתחררתי מעט, ומשם אני לא ממש זוכרת מה קרה,
אני קמתי בבית חולים, שיש סביבי אחיות ורופאים,
אשר עושים לי בדיקות שיגרתיות
בודקים כנראה למה התעלפתי
אבא היה לידי הביט בי מודאג,
ואור ואופק היו משניני צדדי
שעינהם אדומות, הם נראו חסרי אונים..
"אבדת את ההכרה" אמר לי אבא
הרגשתי חלשה, לא יכולתי אפילו לענות
"עברת יותר מידי ליום אחד" הוא הוסיף..
"תתקשר לגלעד, מהפלאפון שלי, הוא בכיס תודיע לו" אמרתי לאבא שאני בקושי מדברת
הייתי חלשה מידי בשביל להמשיך לצעוק, רציתי את גלעד, רציתי את דור
ואולי אפילו טיפה את אמא,
"את בסדר?!" שאל אופק
הננתי לו עם ראשי
וראיתי שאבא מחפש את הפלאפון
הוא חייג לגלעד,
ואת מה שהוא אמר לו כבר לא שמעתי,
הוא היה רחוק מידי ממני,
כנראה חשש להתקרב, פחד שאני שוב התפרץ
הייתי עייפה, חלשה, ואולי העדפתי פשוט לישון
לא רציתי שוב להתעורר לאותה מציאות,
עצמתי את עיניי, נתתי לחולשה להשתלט על גופי ,
לעייפות להיכנס לתוכי,
כשהתעוררתי אבא אופק ואור כבר לא היו
מצאתי לצידי את גלעד דור, ו........
אמא..
"לכי" ישר אמרתי
"לכיי מפההה" ניסיתי לצעוק אבל כל מה שיצא לי זה לחישה
כנראה שהקול אזל וכח כבר נגמר
אמא הביטה בי שבורה, מצטערת,
אבל ישר יצאה..
"אליאן תרגעי, בבקשה תרגעי" אמר גלעד
שתקתי לא ידעתי מה להגיד
"אני צריך אותך עכשיו יותר מתמיד" הוא הוסיף
חייכתי אליו, זה היה מן חיוך מזוייף אבל העיקר שהוא הירגע
"איפה הילדים?!" שאלתי
"אצל אבא שלך, העדפנו שהם הילכו לפני שאמא שלך תבוא" אמר דור
הננתי לחיוב, הפעם לא חייכתי,
הרגשתי מן רצון כזה, לשתוק
לא להגיד דבר
"אליאן?!" שאל דור
הסתכלתי עליו
לא אומרת דבר, נותנת לרצון לשתוק להשתלט עליי
"אני אוהב אותך" והתכפוף כדי לחבק אותי
גלעד נשכב ליידי במטה, הוא החליט שהוא נשאר לצידי
ודור אמר שהוא יילך כדי שאני ינוח
שוב עצמתי את עייני לא מעייפות אלא מחולשה,
הרגשתי את הנישמות של גלעד על הצוואר שלי
זה גרם לי לתחושה מוזרה,
הרגיע אותי העובדה שהוא לצידי......
לילה שלם נשארתי בבית חולים,
והרגשתי חולה, פגועה, שבורה ועעייפה..
כל היום היו סביב אחיות ורופאים ..
ואני?! אני הייתי שקטה,
לא אכלתי לא שתיתי פשוט ישנתי
נשרפתי בתוכי, צעקתי, נשברתי
הרגשתי אחרת, הרגשתי שונה
הרגשתי פתאום מיותרת
לא שייכת
הכעס השלט על כולי
הדמעות הציפו את עיניי
והרצון לצעוק שרף את קולי
לא הייתי אני
הייתי אליאן אחרת............
שיואוווווווווווווווווווווווווווווווווווו!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
איזה שלמותתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתת!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
שן תמשיכי דחוווווווווווווףףףףףףףףףףףףף!!
ואוווו כמה כישרוןןןן אני בהלםםםםם!! למרות שזה לא חדש לי יצא לך פרקקק לא מהעולםםם הזהההה!!!
אני דורשת המשךךך ודחוףףףף!!
אנשיםםםםם תריצווו תגובותתת ו=מ=ה=ר!!!
שהפרינססה צ'לי תמשיךךךךך אני כבר מכורההה לא יכולההה יותר להתאפקקקקקק!!!
אחד ה=יפיםםםםם פהההההההההה אחחחח כמה כישרוןןן ושלמותת בילדה אחת?!
טה קיירו מוווצ'ווו
יפיתי.... 😁
ווווואאאאאה ווואהההההההה יפייתתת יפיופה שליי
איזההההההה תגובההההההה מדהימהה
גרמת לי לחיוךך ענקיייי
=]]]
תודההההההה רבה רבה שמחה
שאהבתתת מושלמת שליי
וגם לך לא חסרר כישרוןןן
ויש לך את אחד הסיפורים הכי הכי יפים באתררררר
יאאאאאאאאאיי איזהה כיףף לייייי
איזהה תגובהההההההה מדהימההההההההה
תודה רבה רבה רבהההההההה
לווובבבבב יווו
מוואהההההההההההההההההההה
גמני אוהבתותךךך מוווצ'וווו
והתגובה נעשתה מכללללל הלבבבבבבבבבב אזז אין צורךך להודותתת!!!
טה אמווווווווו!!
יאללההה אנהי יפההה צ'לייי איי וואנטט המשךךך!!!!
יפיתי צ'לךךךך שמחכה להמשךךךך!!!!! 😂 😁 😛
יווווווווווווווווו מדהיםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםם
שניייייייייייייייי הסיפוררררררררררר שלךךךךךךךךךךךךךךךךךך ממש יפההההההההההה
אחד הסיפוריםםםםםםםםםםםםם היותרררררררררררררררר מושלמייייייייייםםםםםםםםםם
ממששששששששששששש יפהההההההההההההההה
קבלייייייייייייי אתתתתתתתתתתתת הפירגוןןןןןןןןןןןןןן הכי גדולללללללללל שאת יכולהההההההההההה
ממנייייייייייייייי
חולההה עלייךךךך
יש לך כישרוןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן מדהיםםםםםםםםםםםםםםם
אין אין מושלםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםם
רותם סחטייןןן על התגובונתתתת
ואני מסכימההה איתההה
אוהבתותכןןן יפיתי=]]
אתר האהבה הישראלי