השלמתי עכשיו מלאא פרקיםם
מושלםםם
תמשיכיי מאמי
ודברי איתי דחוף דחוףף
מתה עלייךךךךך
מוואהההההההה
יאאא איזה מסכנה היא!!!!!
אבל היא נפגעת מכל דבר זאתי..חחחח...
טוב נו..
המשךךךך!!
המשך?........................
מצטערת שלא המשכתי
פשוטט אני עמוסהה במבחניםםםםםםם
אני אוהבת אוהבת אוהבתתתת אותכםם =]]]]]
חחחחחחחחחחח עזבוו!!!
מקווה שתואהבווו!!
=פרק 36=
ועל זה אני לא מסוגלת לסלוח לך,
ועוד שהמשכת עם השקרים, ולא סיפרת לגלעד את האמת
את יודעת כמה כואב לו עכשיו!?
הוא שבור,
ולי כואב, כואב לי, שאת
הפעם זאת ששוברת אותי,
ואת זאת שלא מסוגלת לגרום לנו לחזור להיות משפחה
את דופקת הכל!
אני לא מבינה אמא!? כל כך קשה לך להגיד את האמת"
אמרתי לבסוף, בכיתי צעקתי,
פשוט נשברתי
אמא הביטה בי המומה,
והיא רק שתקה
"די, די אני כבר לא יכול"
נשמע קול מלמעלה, מיד זיהיתי את הקול,
זה היה אופק, הרמתי את ראשי למעלה, וראיתי אותו ואת אור עם דמעות בעיניים
"לאן נעלמה המשפחה שהיינו פעם?!
לאן נעלמת את אליאן!!?
את לא אותה אחת, יש בך כאב,
את תמיד בוכה,
די אמא, די לגרום לה לבכות,
תפסיקו עם זה"
אמר אופק שבור,
כל כך כאב לי
"אופק, מאמי תיכנס לחדר, אתה לא צריך להקשיב למה
שאנחנו מדברים, אנחנו סתם צוחקות" שיקרתי
"אני כבר לא ילד קטן! די לשקר לי אני עוד מעט בן 11 ואני מבין
טוב מאוד מה קורה כאן"
כל כך כאב לי, לא רציתי שאופק יסבול,
אבל אני יודעת, שזה קשה גם לו,
פשוט חיבקתי אותו, חיבוק חם
ואופק החזיק בי חזק חזק
ואמא?! היא רק הביטה בנו ולא אמרה דבר,
"אמא?" אמר פתאום אופק
"מה ילד שלי?!"
"נכון, שאליאן לא תעזוב שוב?" שאל
אמא הביטה בי חסרת אונים, מחכה שאני יענה במקומה
"לא אופק אני לא יעזוב שוב" אמרתי אחרי שתיקה ארוכה,
אופק חייך אליי, והלך לחדרו
ירדתי לסלון והתיישבתי ליד אמא
"את יודעת, ששיקרת לי בפעם הראשונה, כאב לי והמון, אבל הנה הצלחתי לסלוח לך
ועכשיו אמא?! אני לא מסוגלת לסלוח לא עוד, תאמיני לי שעם היית מספרת לי שסלחת לפסיכולוג הזה על זה שהוא נטש אותך וחזרתם להיות יחד, הייתי שמחה בשבילך, אבל לא היית חייבת לשתוק , ולשקר שוב, ואת יודעת!? מה עזבי אותי
תראי מה עשית לגלעד!?!? נוו באמתת אמא! אני לא מבינה מה קורה לך
ואני מקווה שגלעד יצליח לסלוח לך
כי אני כבר מקרה אבוד בשבילך"
אמא הביטה בי בוכה,
"אני לא מסוגל לסלוח" אמר גלעד שירד במדרגות
"לא לך ולא לאיש הזה שקורה לעצמו אבא" המשיך,
גלעד התיישב לידי
וחיבק אותי חזק,
ואמא הלכה משם
אני לא ידעתי מה להגיד מה לעשות,
רק ידעתי שאני מבינה אותו
ושהוא זקוק לי..
אחחח התקופה הטובה אמרתיי?!?
כמה שהדרך ארוכה..
הייתי אומרת שזאת רק ההתחלהה…
הימים עברו, וגלעד, היה כאילו בעולמו שלו, היחידה שהוא היה מוכן
לדבר איתה זאת אני…
אני עם אמא לא דיברתי כי דיי נמאס לי
מהממםם מאמייייייי!!!
אמא איזה פרק מרגש...
רגע זה אמיתי לא? 😊
המשךךךך!
שבוע טוב
ואיייי מדהים!!!!
ועכשיו לבקשה שלי : הההמממשששךךךךךךך! חח
😊
יאללה תגיבו ככה שיהיה יותר מהר המשך.. 😛
ואווויי איזה משפחה מסכנהה...
אף פעם אין טוב=[[
תמשיכי בוביתתת
כרגיל זה מושלםםם!!
אוהבתותךך יפיתי צ'לךך=]
איזה יפה...
ועצוב...
מחכה להמשך
איזה פרק עצופפפפפפפפפפפ!!
דיי שניני איזה שלמותתתתתתתתתתת
אהבתי מאוד !
תמשיכי ומהררררררררר חיחיחי אני במתחח
ומממ...כתיבה מדהימההההה
מור'צי 😊
אהההה אני על סף בכי..=[
מסכנהההה.... כמה סבללללל....
לפחות אהבה יש לה.. [מנחם]
שני יא כישרוןןןןןןןןן...
ילדה נדירה אחתתתתתתתת...
תכתבי המשךךךךךךךךך ומהרררררר
אוהבתתתתתתתת המוניםםם
מואההה
לילוש=]
בננות סוריי יש לי מלאא מבחניםם ואין לי זמןן
להמשילל מצטערתתת
בכל זאת כיתה ט' זה בלאגןן וממש חשוב
אז אני חייבת להשקיע..
שיהיה לי זמן אני ישים המשךךך ארוך ארוךךך!!!
טוב...מבינה
אני מצפה להמשך ארוך חח
אתר האהבה הישראלי