אוייישש רק שהוא לא יהיה עיוור עכשיוווו..
מהמםםם..יש לך כישרון..
תמשיךךךךךך =]]
QUOTE (__דובדבנית__ @ 19/07/2005) אוייישש רק שהוא לא יהיה עיוור עכשיוווו..
מהמםםם..יש לך כישרון..
תמשיךךךךךך =]]
זה לא הוא,זה אני 😁
והוא אהייה קצת איוור 😊
QUOTE (son_of_rain @ 19/07/2005) QUOTE (__דובדבנית__ @ 19/07/2005) אוייישש רק שהוא לא יהיה עיוור עכשיוווו..
מהמםםם..יש לך כישרון..
תמשיךךךךךך =]]
זה לא הוא,זה אני 😁
והוא אהייה קצת איוור 😊
חחח מזו'תמרת קצת עיוור?!
QUOTE חחח מזו'תמרת קצת עיוור?!
בקרוב תדעי 😊
QUOTE (son_of_rain @ 19/07/2005) QUOTE חחח מזו'תמרת קצת עיוור?!
בקרוב תדעי 😊
סבבה
QUOTE (fuckinginluv @ 13/07/2005) תמשיך...הסיפור שלך כ"כ מיוחד..חוצמזה שהוא בלי מאמי נשמה כפרה וכאלה...רואים שהסיפור שלך בא מהלב יש בו משהו מיוחד..
לא יכולתי להתבטא יותר טוב..
יש לך סיפור כל כך מרגש.. תמשיך..
המשך
אימא עדיין פחדה שלא יקבלו אותי בבית-חולים לכן החליטה לקרא לבית רופא שיבדוק אותי,גם הוא הייה באותה דעה כמו במוקד השירות של כללית-צריך לנסוע לבית חולים.
הזמנו מונית,למרות שהייה כבר מאוחר בערב,לא יכלתי לפתח את העיניים בזמן הנסיעה כי אפילו אור קטן סינור אותי,וכשנסענו בעיר בכלל לא ראיתי שום דבר,אינני זוכר על מה חשבתי אז,אבל לא נראה לי שניסיתי לחשוב על זה יותר מדי עמוק ,כי פחדתי שזה משהוא רציני ופשוט ניסיתי לקוות שזה לא רציני ובקרוב יעבור.
בכניסה לבית חולים,ראיתי אנשים בוכים,וליד חדרי אחות הייו אנשי טלוויזיה הבנתי שהייה פיגוע,אחרי בארך 10 דקות עבר לידי איזה בן אדם חשוב המוקב בשומרי ראש ,אבל לא הצלחתי לראות את פרצופו הכל הייה מטושטש בעיניים.
אחות קיבלה אותי רק אחרי 30 דקות,שאלה מספר שאלות,לקחה דם ופונתה אותי לאשפוז.הכניסו אותי למין חדר המתנה הזה בו כנראה מחליטים לאן לשלוח אנשים,אותי בדקו שני אחות,והחליטו לשלח אותי לרופא עיניים,אז כנראה בפעם ראשונה פחדתי,הרופא שבדק אותי שלח אותי לסי.טי ,עשיתי סי.טי ואחרי זה אמרו שאני נשאר כאן,
כנראה בגלל הפיגוע בבית חולים כמעט ולא הייה מקום לי הייה בחירה במסדרון אן בחדר עם זקנים,בחרתי עם הזקנים.
נרדמתי דיי מהר למרות שאצל שכן שלי עבדה טלוויזיה למשך כל הלילה.
העירו אותי כבר ב-6 בבוקר עוד פעם שאלו מספר שאלות.
אחרי זה הצטרכתי לחכות עוד מלא זמן עד שבאו מלא רופאים,הבנתי ממה שהם אמרו, שהם חושבים שיש לי "דיפלופייה" ושזה יכול להיגרם או בגלל שריר חלש בעין או בגלל איזושהיא סיבה נורולוגית,
אחרי זה בא נורולוג שבדק אותי אבל הייה מובן שלא מצא שום דבר,
אחרי נורולוג עוד פעם שלחו אותי לרופא עיניים אחרי מה שיחררו הביתה,בגלל שכבר עשו את הבדיקות שהייו צריכים והחיים שלי לא בסכנה ושהם עוד פעם מתישהוא יזמינו אותי לרופא עיניים.
יפה...
אבל תסביר ((:
המשךךך
יפההה..
תגיד בן כמה אתה? (עכשיו)
"אבל צריך אותו כדי להבין למה החלטי להחיות את אהבה אל יולייה"
QUOTE (eliya_s @ 21/07/2005) יפההה..
תגיד בן כמה אתה? (עכשיו)
מאתמול בן 18
QUOTE "אבל צריך אותו כדי להבין למה החלטי להחיות את אהבה אל יולייה"
אה אני אסביר 😊
סבבו'שה...
וואייי 18 ע-נ-ק..!! חחח
המשך
חזרתי הביתה,מצבי הייה קשה,לא יכלתי לעשות שום דבר,כל היום העברתי בחדר אטום, למשך רב היום ישנתי,ורק כשנחשך יצאתי מהחדר ופתחתי חלונות כדי לנשום אוויר,בתוכי הייה ריק ,לא הייה תקווה אבל לא הייה פחד,כנראה שפשוט עוד לא ממש האמנתי שזה קורה איתי.
שם לבד בחושך,בחדר אטום התחלתי הרבה לחשוב על החיים ,למה זה קרה? מה הלאה? ומה עכשיו אני צריך לעשות?
ופתאום הלב שלי לחש את השם שלה "יולייה",ואז נזכרתי בפגישה שלנו,בחיך המושלם שלה,בעינייה שבצבע הים,בצליל של צחוק שלה,ושוב פעם התחשק לי להרגיש את מה שהרגשתי אז בפגישה,את האושר,את השמחה,את הרגש הזה שמעלה אותך כל כך גבוהה.כן את הרגש הזה שנקרא אהבה,באותו רגע הבנתי שהוא עדיין חיי בי.
וגם הבנתי שזה אולי הדבר היחידי שנשאר לי,ושאולי זה הסיכוי היחידי שלי לצאת מזה,ושאני שוב פעם צריך להעיר אותו משינה,כדי שהוא שוב פעם יביא לי כוח לחיות ויוביל דרך החושך שבו אני עכשיו נמצא,בערב של אותו יום החלטתי לצאת לטייל,כצעד הראשון במלחמה שלי נגד המחלה שלי,לא הייה לי שום בעייה ולבחור דרך בה אני אלך,בחרתי בדרך שאז הלכתי עם יולייה,גם מפני שאני זוכר אותה בעל פה,גם בגלל שאין שם הרבה אור ואנשים וגם בגלל שיש סיכוי לפגוש אותה.
יצאתי מהבית,האור מחולונות של בתים,פנסי רחוב ומכוניות שעברו סינוור והכאיב לי,אבל הכח שבתוכי עכשיו הייה,הייה יותר חזק מכאב,לקח לי מלא זמן לעבור את כל הדרך ,אבל הצלחתי ,והייתי שמח כי הבנתי שאני יכול להלחם נגד מחלה עם כח של אהבה שחייה בתוכי.
התחלתי לצאת כל יום,עם כל יום שעבר הדרך נהייה יותר ויותר קלה
ויום אחד שזה הייה בארך שבוע וחצי אחרי שהתחלתי לצאת פגשתי אותה,היא הלכה הביתה וכנראה מיהרה כי שיחה שלנו לא הייתה ארוכה ,רק היי מה מצב,וסיפרתי על מה שקרה איתי,ואז היא הלכה.
בעוד שבוע בערך החלטתי לחזור לבית הספר...
אתר האהבה הישראלי