בטח שכןןן
יש לך סיפור יפההה אז שים המשך וכמה שיותר מהר!!
ואווווו 😮
סטס יש לך סיפור מהמםםםםם
שיאו שתהיה בריא..אתה כותב ממש יפה..
תמשיךךךךךךךךךך
או קיי
אני חושב שאני אשים בערב 😊
המשך
הייה קשה, מאוד קשה,הייה מאד כאב,הצטרכתי ללבוש משקפי שמש בשביל לפחות איכשהוא לנסות ללמוד,אבל הם לא ממש עזרו,האור עדיין הכאיב לי,אבל זה שיולייה עכשיו הייתה קרובה אליי לפחות מבחינה גיאוגרפית עזר,לפחות יכלתי לראות אותה ואם לא לראות אז לשמוע,זה נתן לי כח למרות כל הקשיים להמשיך ולהגיע לבגרויות ולעשות את כולם חוץ מפיזיקה,כי פספסתי יותר מדי חומר,והאמת כולם נכשלו בה חוץ מילד אחד,ובבגרויות שעשיתי בכולם קיבלתי מעל 90.
אבל התחיל חופש,ועוד פעם נשארתי לבד,ועוד פעם מצבי התחיל להידרדר ,לכן החלטתי שוב פעם להתחיל ללכת בערב.יצאתי כל ערב כשרק נחשך,הלכתי למשך שעה-שעתיים כשהרגשתי ממש בודד אפילו יותר,ולפעמים העיר בעצמה הייתה כל כך בודדת ללא אף אחד ברחובותיה,כאילו קרה איזה אסון וכולם מתו,ורק אור בחלונות של בתים נתן להבין שזה לא נכון,
כל פעם שיצאתי קיוויתי לפגוש אותה,ופגשתי אותה,אבל בפעם הראשונה לא הצלחתי לדבר איתה כי היא הייתה רחוק ועוד עם חברה,בפעם הבאה הייה לי מזל היא הייתה עם חברה שלה והן הזמינו אותי להצטרף,ישבנו על מדרגות הגשר שמשמש כמעבר מצד אחד של רחוב לצד שני,ועוד פעם כתמיד נהניתי מלשמוע אותה,מלראות אותה צוחקת,מעינייה שבצבע הים ושכל כך עמוקים,לא נראה לי שהרבה דיברתי אז,אני זוכר שרק ישבתי שם וחייכתי,הכל הייה יכול להיות מושלם אם לא הייתי מגלה שהיא עם חבר שלה כבר שנה וזה אומר שיש ביניהם רגשות חזקים.
למרות זה גם למחרת יצאתי בתיקווה לפגוש אותה,ועוד פעם הייה לי מזל היא עוד פעם הייתה עם חברות שלה,עוד פעם הזמינו אותי להצטרף עוד פעם הקשבתי לצחוק ודיבורים שלה,עוד פעם הייתי מאושר ואפילו שכחתי על חבר שלה,עד שהוא לא הגיע,עד שלא ראיתי בעינייה כמה היא אוהבת אותו,עד שלא ראיתי עד כמה הוא לא מגיע לה,הוא בשנה רק פעם אחד הביא לה מתנה,התלתי לכעוס בגלל שלא יכלתי לעשות שום דבר,אפילו על עצמי כעסתי בגלל שלפני שנה לא עשיתי שום דבר כדי להשאיר אותה לידי,ואולי ועכשיו היא לא הייתה איתו אלה עם מישהוא טוב יותר,כמעט בכיתי כשהלכתי הביתה,לקח לי כמה ימים כדי להבין מה אני צריך לעשות,הייו לי שני בחירות או לנסות להפוך לידיד שלה או לנסות למצא אהבה חדשה,בחרתי בהתחלה באפשרות ראשונה,ואם היא לא תצליח לעבור לשנייה...
די.. איזה מקסים זה !
כ"כ אהבתי את הסיפור שלך...=]
תמשיך..
QUOTE (eliya_s @ 30/07/2005) יא זה עצוב ...
תמשייך..
=]]
המשך
הגיעה יום הולדת שלי,20 ביולי 2004 נהייתי בן 17,כמה רציתי לדבר איתה באותו יום,ועוד יותר להעביר אותו איתה,אבל לא יכלתי,הייה לי דיי עצוב,אפילו החברים שלי לא זכרו על זה שיש לי היום יום הולדת,אף אחד לא התקשר, טלפון שתק,ורק בערב אחד החברים שלי,בטעות בא אליי כי הייה לו משעמם והוציא אותי לטיול.
לקח לי דיי הרבה זמן להוכיח לו שבאמת יש לי יום הולדת,ושאני לא עובד עליו,אבל מה לעשות זה בעייה נצחית שלי אף אחד לא זוכר שיש לי יום הולדת ביום הזה ואני צריך להוכיח שדווקא ביום הזה יש לי יום הולדת לא באוגוסט,או מתישהוא בסתיו.
בזמן שטיילנו החלטנו ללכת לעוד חבר משותף שלנו,ולנסות להוציא אותו,עכשיו הייה לנו סיכוי לעשות זאת,הרי יש לי יום הולדת,כדי לבוא אליו,צריך לעבור דרך אותו מקום שבו אני מטייל כל ערב,ובו פעם הלכתי עם יולייה,בו פעם הייתי מאושר ,והעצב עוד פעם השטלת עליי.
הצלחתי לצאת ממנו רק כשראיתי חבר "המשותף" שלנו יוצא מהבית,כי זה באמת הייה הצלחה,כי משא-ומתן על הוצאה שלו מהבית נמשך לפחות 15 דקות.
גם הוא לא זכר על יום הולדת שלי ,וטען שהיא באוגוסט,או מתישהוא בסתיו.אבל הניסיון שלי שצברתי במשך שנים של הוכות לאנשים על זה שדווקא היום יש לי יום הולדת,עזר לי וגם אותו שכנעתי שיש לי היום יום הולדת.
אחרי זה קבענו שעכשיו הולכים אליי הביתה,ופתאום בדרך הביתה,אני רואה
אותה,חשבתי שאני מדמיין,אבל לא זה באמת הייתה יולייה,היא הלכה עם חברה,הן אמרו היי והמשיכו בדרכן,אך פתאום רציתי לשמוע ממנה "מזל טוב" כמו שזה הייה בדיוק לפני שנה,ואמרתי את הדבר הראשון שבא לראש שלי "ומה עם מזל טוב? יש לי היום יום הולדת" ,שניהן אמרו לי מזל טוב וחיבקו אותי,אבל החיבוק של יולייה הייה בשבילי מיוחד,כי אף פעם לא חיבקתי אותה,ועכשיו הרגשתי אותה בידיים,שלי ,רציתי שהרגע זה ימשך לעולם אבל הוא הייה כל קצר בשבילי,שאפילו לא הרגשתי שעברה שנייה,אבל למרות זאת הייתי מאושר,את היום הולדת הזה אני אזכור.
אחרי יום הולדת המשכתי לצאת לטיולים בערב,ועוד פעם פגשתי אותה עם חברה,באותו מקום שבפעמים הקודמים,עוד פעם הזמינו אותי להצטרף,אבל הפעם השיחה לא ממש שימחה אותי,למרות שעדיין נהנתי מכל רגע שעבר בגלל שיולייה הייתה שם,אבל הבנתי שלא נוכל עכשיו להיות ידידים כי חבר שלה לא מרשה ממש לבנים אחרים להתקרב אלייה.
לכן אני צריך להיות מישהוא באמת מיוחד,כדי שאני אצליח לעשות זאת,אבל לא הייתי,ועוד הייתי במצב כל כך גרוע,שידעתי שאני לא יכול לגרום לה להרגיש טוב או להיא לה שמחה כי אני בעצמי צריך עזרה.
והגעתי למסקנה שאני צריך להמשיך בלעדייה,לנסות להכיר בנות חדשות,עם זה יבוא נסיון,אני יהפוך לבן אדם מענין,אוכל להצחיק אחרים,ואהייה פשוט כיף להעביר זמן איתי..
לפני שנפרדנו היא הביאה לי נשיקה בלחי,זה גם הייה מיוחד בשבילי והדבר שאני לא אשכח,כי בזה היא נתנה לי להבין שהיא לפחות מחבבת אותי,וזה הייה ממש חשוב לי שזכיתי להערכה מן האדם שאני כל כך אוהב.
יצאה לי קצת ארוך
פשוט רציתי לסיים את הקטע הזה
אני חושב שעוד 3 פרקים ואני מסיים
אם לא אקרה משהוא בחיים שלי שאגרום להמשך הסיפור
אתר האהבה הישראלי