ענבל..זה הגיע גם לאלימות פיזית?!
בת אל...תודה על העצה...
ואני באמת מבינה שלפעמים מה לעשות היא צריכה את השקט הזה שלה מלהיות אמא...
אבל...תראי..השנה הלכתי ליועצת של בית הספר..והצגתי בפניה את הבעיה...
הייתה שיחה של כולנו...של אמא אבא ואני...כל אחד דיבר ואמר את הצד שלו...
אבא שלי מבין ואומר שזאת בעיה..אמא שלי בכלל לא רואה את זה בתור בעיה!..
ו..לגביי מה שאמרת...כל מה שיש לי בקלמר..בתיק...כל מי שאני בעצם..אל תטעי..זה לא בזכותה..זה בזכות אבא שלי שבכל בעיה הוא תמיד היה שם בשבילי...לא בגללה!
תאמיני לי שאם זה היה תלוי בה...לא היה יוצא מממני כלום!..
וכשהיינו אצל היועצת..היא פשוט לבשה מסכה...לא הפסיקה להגיד כמה שאני מוצלחת..בלה בלה בלה...כאילו מה...על מי היא מנסה לעבוד...היא לא הפסיקה להגיד כמה שהיא דואגת לי...ומעריצה אותי על ההצלחות שלי ועל ההשגים שלי...בלה בלה בלה....
היא פשוט השתנתה באותו היום!..וכשחזרנו הביתה..הכל היה כרגיל...
תקשיבי... היה לי מצב בדיוק אותו דבר..
רק שלי אין אבא..ההורים שלי גורשים
אז תמיד הלכתי לאחותי..אמא שלי פשוט התנהגה מגעיל..כאילו אנחנו לא הבנות שלה בכלל..
זה מה שחשבנו..שהיא זאת שמתנהגת לא יפה..אבל את תיראי בשבלב כלשהו זה יסתדר..
לי זה לקח שנתיים.. ככה זה היה שנתיים..כל יום ריב.. זה גיל התבגרות מאמי
עכשיו אני מסתדרת איתה מצוייןןן היא יודעת עלי הכללל ועל אחותי גם
היא חברה הכי טובה שלי ושל אחותיי... לאחותי יש חבר ואמא שלי יודעת עד לאיפה הם הגיעו
מתי איך ולמה... בקיצור עכשיו הבנאדם שאני הכי אוהבת בעולם הזה זה את אמא שלייייי
ואת תיראי שזה יעבור בשלב כלשהו..
ותנסי לרשום לה מכתב..זה אולי יעזור...
אז זה כבר משו אחר...
בנינו יועצת בצפר זה סתם בולשיט..
את צריכה לדבר עם אבא שלך שהוא מבין שזה בעיה פוקח ת'עיניים ומבין אותך ושניכם ביחד צריכים להעיר גם את אמא שלך ללכת לפסיכולוגים ליועצים מקצועיים אבל לא להרים ידיים בשום פנים ואופן!!! את צריכה להיות מאושרת שיש לך מישו אחד לפחות שמודע למשו קורה לאחד איתו כוחות וביחד לשנות משו שניכם!!! שניים זה תמיד יותר טוב מאחד 😉
ואין בעד מה מאמי תמיד פה בשבילךךך!! 😁
לא בדיוק אלימות פיזית... אבל היא העיפה עליי כפכפים וכאלה והיו כמה מקרים אבל זה לא היה משהו רציני...
כל מי שהגיב פה כנראה לא ממש חי במצב הזה
זה לא כ"כ פשוט פתאום לסדר ת'עניינים
ונגיד ויעשו שיחה וכו'
כל דבר שאולי ישתנה ונגיד אמא שלי תתעניין בי... זה יראה מזויף
זה נראה מזיף
אני לא אומרת שאמא שלי לא אוהבת אותי... היא פשוט לא ממש יודעת להראות את זה
ועושה הרבה דברים הפוך
היא לא יודעת להיות אמא
אבל זה לא קשור לאהבה שלה אליי
מי שכתבה שאפשר להבין את האמא... סורי להגיד לך אמא לא אמורה לעזוב את הבית
זה נטישה
תארי לעצמך שכל פעם שמשהו לא מוצא חן בעיניי אני אברח
זה לא פיתרון
במקום להתמודד היא עוזבת? זאת דוגמא לילדים שלך?!
את בעצם אומרת שמגיע לה פרס על זה שהיא עזבה
ובקשר לזה שכל מה שיש לי בזכותה... אז בואי אני אסביר לך מה יש לי בזכותה
חוץ מדברים חומריים כמובן
יש לי ביטחון עצמי בקרשים, רגשות נחיתות לגבי איך שאני נראית, חוסר הערכה עצמית, חוסר הצלחה עם בנים (אם את תוהה מה הקשר... יש הרבה קשר והבנתי את זה לא מזמן) התנהגות אופיינית שמה לעשות למדתי ממנה... הרבה דברים כאלה
אז אולי קצת הקצנתי את זה אבל היא בטח שלא טלית שכולה תכלת וזה ממש לא מצדיק עזיבה
אז בואי אני יעדכן אותך... אני ממש חיה בזה..
אני כן סבלתי היתעללות פיזית
ועם זה היתעללות נפשית
ואני רבה עם אמא שלי לפחות כל יוםם
והיא כל פעם משתיקה אותי מחדש וכל פעם אני מסתגרת ומוותרת ולא עומדת מולה מחדש..
אז את יודעת מה.. הייתי רוצה שאמא שלי תקום ותלךך לשעה שעתיים חצי יום יום לא משנה אבל שתיצא קצת לחופשהה היא עובדת קשה כל היום וממש קשה לה ואני רואה את זה..
ואני מנסה לעשות משו וזה לא הולך..
ואבא שלי...אחח כמה אני אוהבת אותו ושמחה שיש לי אותוו(שלא תבינו לא נכון אני אוהבת מאוד את אמא שלי) אבל אבא שלי לא פהה לפחות לא מספיק כדי להזיז פה משו..
למשל אתמול הוא יצא ב-7 לעבודה חזר ב-8 בערב וב-8 וחמישה באותו ערב הוא כבר נסע בחזרה לעבודה...אז שאיתו אין כ"כ זמן לדבר..
אז..בואי נגיד ככה.. אני חיה את מה שקורה פה לפחות קצת
סתכלי כל אחד חווה את זה באופן שונה כי לכל אחד יש אישיות שונה.
את לא יכולה להגיד לאנשים איך להתנהג כי יש להם אישיות שונה לגמרי.
כל אחד מגיב למצבים שונים באופן שונה.
וגם כל מקרה לגופו..
אם את חיה בזה אז אני לא מבינה אותך...
את מדברת כאילו מגיע להם צל"ש על כל ההתנהגות הזאת
אבא שלי גם בקושי בבית... 3 ימים בשבוע הוא בכלל לא מגיע הבייה וגם כשכן רוב הזמן הוא ישן וכו'
אמא שלי גם עובדת קשה
אבל מה לעשות ככה החיים
ולברוח זה לא הפיתרון
את אולי לא התעמתת... אבל אני כן... כמה פעמים
זה לא ממש עוזר... זה נשאר אותו דבר
האמת שלדעתי כבר מזמן היינו צריכים ללכת לפסיכולוג או משהו דומה
אבל יש יותר מידי גאווה במשפחה בשביל ממש ללכת ולעשות את זה
במקום שאמא שלי תיתן לי עצות ותעזור לי בכל מיני החלטות חשובות וכו' היא גורמת לי להרגיש כזאת קטנה, לבד בעולם ושאין על מי לסמוך
כי אם לא תסמכי על המשפחה שלך... על מי כן?
במקום להקשיב לה אני מפתחת מנגנון שיגרום לי לא להקשיב לה ולשכנע את עצמי שהיא טועה
אני אומנם לא טיפוס שמוותר, בכלל לא
אבל התייאשתי כבר מלנסות לשפר את המצב
כרגע אני פשוט מחכה לצבא ומתכוונת לבקש בסיס סגור בין היתר מהסיבה הזאת
תראי בתכלס הם לא רק אשמים בכל המצב הזה
זה מה שהם יודעים
אבל זה לא אומר שזה טוב ושאני צריכה לנשק להם ת'רגליים רק בגלל שהביאו אותי לעולם
ואי את כל כך צודקת..
אלה שמגיבות לא מבינות בזה גם אני באמת לא יודעת מה זה ואני גם לא רוצה לדעת מה זה..
אני פשוט בוכה מהסיפורים שלכם.. זה מפחיד אותי..
גלושש..
QUOTE (_NoAnGeL_ @ 28/04/2005) אם את חיה בזה אז אני לא מבינה אותך...
את מדברת כאילו מגיע להם צל"ש על כל ההתנהגות הזאת
אבא שלי גם בקושי בבית... 3 ימים בשבוע הוא בכלל לא מגיע הבייה וגם כשכן רוב הזמן הוא ישן וכו'
אמא שלי גם עובדת קשה
אבל מה לעשות ככה החיים
ולברוח זה לא הפיתרון
את אולי לא התעמתת... אבל אני כן... כמה פעמים
זה לא ממש עוזר... זה נשאר אותו דבר
האמת שלדעתי כבר מזמן היינו צריכים ללכת לפסיכולוג או משהו דומה
אבל יש יותר מידי גאווה במשפחה בשביל ממש ללכת ולעשות את זה
במקום שאמא שלי תיתן לי עצות ותעזור לי בכל מיני החלטות חשובות וכו' היא גורמת לי להרגיש כזאת קטנה, לבד בעולם ושאין על מי לסמוך
כי אם לא תסמכי על המשפחה שלך... על מי כן?
במקום להקשיב לה אני מפתחת מנגנון שיגרום לי לא להקשיב לה ולשכנע את עצמי שהיא טועה
אני אומנם לא טיפוס שמוותר, בכלל לא
אבל התייאשתי כבר מלנסות לשפר את המצב
כרגע אני פשוט מחכה לצבא ומתכוונת לבקש בסיס סגור בין היתר מהסיבה הזאת
תראי בתכלס הם לא רק אשמים בכל המצב הזה
זה מה שהם יודעים
אבל זה לא אומר שזה טוב ושאני צריכה לנשק להם ת'רגליים רק בגלל שהביאו אותי לעולם
תקשיבי להגיד לך ת'אמת
נתת לי נקודת מבט חדשה
ואני מבינה אותך או לפחות את מה שאמרת
ונתת לי הרגשה שאני באמת צריכה להרים ת'ראש ולהתמודד
אולי באמת אני חייבת להפסיק להצדיק אותם ולראות מה קורה איתי..
אפילו אם לא התכוונת..=/
אזז תודה רבה..
QUOTE (_NoAnGeL_ @ 28/04/2005) לודה למי התכוונת?
לבת אל
תראי אני לא יודעת אם הדרך שבחרתי לפעול בה היא טובה
כי בתכלס זה לא עזר
אבל לפחות אמרתי להורים שלי מה אני חושבת
נראה לי שהם פשוט מסרבים להאמין שזה באמת המצב
פשוט מתכחשים לזה
זה מצחיק שאני יודעת והם לא...
אבל אני באמת מאמינה שאם את חושבת משהו תגידי
תעמדי על שלך בחיים ואל תוותרי כי אף אחד לא יעשה את זה בשבילך
תסתכלי על הצד החיובי של זה
זה שיעור לחיים
את לומדת לדאוג לעצמך ולהלחם על דברים שאת מאמינה בהם
קיצר חפרתי והמון
אם עזרתי אני שמחה ואם בא לך לדבר על זה או כל אחד אחד לצורך העניין אני תמיד פה עם הרבה מה להגיד בנושא חחח
תשמעי...אני קוראת פה את מה שכתבת...
אין לי איך להגיד לך את זה!..
את פשוט עוזרת לי בכל מילה שאת כותבת!
המצב שאת מתארת זהה לחלוטין למה שקורה פה בבית שלי...
רק..תחשבי שאת כבר בת 18...אני רק בת 15...יש לי עוד כמה שנים לגור פה..
למרות שחשבתי לעבור לפנימייה שנה הבאה...אני עדיין שוקלת את ההאפשרות הזאת..
בכל מקרה..
אני לא יודעת אם יש לי כלכך על מה לדבר איתה...
כי הרי אני יודעת ששום דבר לא ממש ישתנה...לא ביחס שלה כלפי...ולא בשום דבר!
מצב שני, הבית פשוט מתפרק!
את צריכה להיות כאן 24 שעות ולראות את המפולת פה...הכל פשוט קורס....
ונראה שלאף אחד זה לא אכפת...
דבר אחד אני באמת יכולה לומר שיצא לי טוב מכל הסיפור הזה...
היא גרמה לי להיות עצמאית!..ללמוד להסתדר לבד....למרות שאני יודעת שאין אף אחד מאחוריי שיגבהה אותי...יש לי דעות משלי...אני נלחמת למען דברים שאני מאמינה בהם..
יש משהו טוב לכל הסיפור..!!..
QUOTE (_NoAnGeL_ @ 28/04/2005) אבל אני באמת מאמינה שאם את חושבת משהו תגידי
תעמדי על שלך בחיים ואל תוותרי כי אף אחד לא יעשה את זה בשבילך
מסכימה עם כל מילה!
אני גם כזאת!
