אנשים...
אני זקוקה לעזרה נפשית..
יש לי עוד שני אחים חוץ ממני.
אח שלי הוא ילד דיי בעייתי..יש לו המון בעיות של קשב וריכוז..הוא מאוד אלים.
אתמול היה לי ולו ריב מאוד קשה עם אמא שלי...שנמשך גם היום בבוקר..
אמא שלי עזבה את הבית...
למרות שמי שהיתה אשמה בריב הזה היא אמא שלי, אך היא אומרת שאנחנו אשמים..
היחסים שלי ושל אבא שלי תמיד היו מעולים..להבדיל מאמא שלי..
למרות שתמיד הוא היה בצד שלה..
עכשיו הוא ממש כועס עליי....
אני לא יודעת מה לעשות...
אולי תבקשי סליחה מאמא שלך ותבקשי ממנה שתחזור הביתה..?
וגם דברי עם אבא שלך ותסבירי לו מה קרה ושלא את אשמה אלא אמא שלך..
שיהיה לך בהצלחה.. ואני מקווה שהכל יסתדר...
מה ז"א אמא שלך עזבה את הבית?? איך היא מסוגלת לעשות דבר כזה?!
לדעתי אחרי שהרוחות קצת ירגעו אתם צריכים לשבת כל המשפחה ולהסדיר את הענינים בינכם...
לנהל קןנפליקט משפחתי ולהגיד מה מפריע לכל אחד..לדעתי זה יכול לעזור...
לחברה שלי זה עזר...
QUOTE (שלך_תמיד @ 28/04/2005) אולי תבקשי סליחה מאמא שלך ותבקשי ממנה שתחזור הביתה..?
וגם דברי עם אבא שלך ותסבירי לו מה קרה ושלא את אשמה אלא אמא שלך..
שיהיה לך בהצלחה.. ואני מקווה שהכל יסתדר...
אני עם התגובה של אולה ^^^
אני לא מדברת עם אמא שלי!
אני לא מתכוונת להתקשר אליה ולבקש ממנה סליחה....
היא אשמה בריב הזה!..לא אני!
אוופפפ חרא חים...
אז דברי עם אבא שלךכדאי שלא יכעס עלייך
ואפשר לדעת מה קרה?
זה משהו שנגרר הרבה מאוד זמן.
אני ואמא שלי אף פעם לא הסתדרנו..תמיד היינו רבות..מתוכחות..על כל דבר שיש!
היא לא מהאמאות האלה שדואגות ושתמיד יהיו שם בשבילך..בגדול היא לא יודעת עליי כלום..היא אף פעם לא שם כשאני צריכה אותה..לא כלום.
לאח שלי יש דיי הרבה בעיות...וכל הזמן כל תשומת הלב שלה מופנת אליו..
אני לא מתלוננת או משהו כזה..אבל..את כל הכעסים שלה היא מוציאה עליי...
אני תמיד הייתי ה"בת המושלמת"...ועכשיו בעיקבות גיל ההתבגות ניהייתי יותר חצופה..
אז על כל דבר קטן היא מתעצבנת ורבה איתי..
בגדול, היא לא עושה בשבילי כלום!..היא לא יודעת עליי כלום..היא לא מתעניינת...היא לא דואגת לי..כמעט ולא יוצא לנו לדבר כמו בנות אדם...
תראי כשהכל ירגע דברי איתה ותסבירי לה את כל מה שהסבר לי עכשיו.. תגידי לה
שהיא בכלל לא מתייחסת עליך וכו'..
מקווה שהכל יסתדר לך...
תודה!
כבר אמרתי לה את כל מליון פעם!..זה לא מזיז לה
שמעי מתוקה, עם כל הכבוד זו אימא שלך.
מזה לא מתכוונת לבקש ממנה סליחה?! זו אימא שלך, היא הביאה אותך לעולם ואין דבר כזה!!
תבקשי ממנה סליחה, תדברו ותפתרו את העיניינים.
באמת.. אז היא אשמה (כמו שאת אומרת) והיא הכל, סבבה? אבל סליחה!! תבקשי סליחה, הריב הזה לא נוצר מעצמו! היה לך חלק בו לא?? תחשבי על זה חמודה.
דברי גם עם אבא שלך, אמרת שהיחסים ביניכם טובים לא? תדברי איתו, תסבירי לו כדי שלא יכעס. דברי איתו ואולי הוא סתם כעס כי לא יודעת מה..
ובקשר לאחיך, אם יש ביניכם דיבור, דברי איתו.. אני לא יודעת מה..
אבל בקשר לאימא שלך אני בטוחה שהיא תחזור.
אל תגזימי שהיא לא דואגת כי כל אימא דואגת! אולי היא לא מראה את זה אבל אימא היא אימא!! תאמיני לי!
אימא היא תמיד תעזור לך, תדאג לך, תאהב אותך וכו'...
תעשו קצת סדר בבית. דברי איתם על כל מה שמטריד אותך בידיוק כמו שעשית פה עכשיו כשסיפרת לנו.
אוהבת מלא ומקווה שעזרתי,
-ניבו'ש- 😊
אוקהה אני מ2ין ת'מצ2...
תראי מאמי...אני ילד שמאוד אוה2 את אמא שלי..א2ל שאני מתחרפן..אני מרוקאי אז תחש2ו ל2ד..אני מזה מתעצ2ן עליה..אני שו2ר ד2רים וכו'...למשל היום אתמול ר2תי איתה..(עוד סי2ה שהיא מנתקת לי ת'אינטרנט...) אז תראי מאמי אני 2פנימיה...האומנם לא 2יש2יל ל2רוח מד2רים כאלה..(למזלי זה 2גלל שרציתי 2ית ספר אחר) א2ל זה גם מונע ד2רים כאלו מאמי..אני לא יאמר ל2קש סליחה מאמי אני ממש לא יאמר, רק ד2ר אחד...נסי לשים עצמך 2מקום אמא שלך..ואם קרה משהו תסדרי איתה....או שתד2רי עם ההורים על אפשרות של פנימיה..אם את כזאת לא מסתדרת...וכה מאמי החיים הם חרא אני לא יכול להגיד לך שלא...א2ל עו2ר מאמי זה גיל הת2גרות וד2רים כאלו..אז מאמי לסיכום...או פנימיה או נסי לסדר משהו עם האמא...
אוה2, ומקווה לטו2...
*^*{R.B.D}*^*
קודם כל.. על מה היה הריב האחרון שבגללו היא עזבה?
שנית, איך אבא שלך מגיב לזה שהיא עזבה את הבית?
כי ככה היא לא עזבה רק אתכם הילדים אלא גם אותו, את בעלה.
סתכלי.. אני אישיתי לא הכי יודעת מה הייתי עושה במצבך.. אבל אני יכולה לדמיין..
אני לדעתי כמו שאני מכירה את עצמי הייתי נותנת לה להתבשל בכעס שלה.
למה להגיב ולהחמיר?!
אני אומרת לך.. תכתבי לה מכתב, מגילה!
עם כל מה שאת מרגישה..
אבל מה? אל תכתבי את זה בחוצפה או קללות או ריבים.
תכתבי את זה בנימוס ובהבעת רגש.
ממש מכתב.
תכתבי בו את כ-ל מה שאת מרגישה.
תעבירי אליה איכשהו..
תראי מה התוצאות של זה.
אם היא לא מחזירה לך תשובה, או אם היאמתעצבנת עליך..
אני הייתי מדברת עם האבא והייתי אומרת לו שהוא יעשה מה שבא לו, שהוא יבין שככה אמא לא אמורה להתנהג.
שלא רק את הילדים היא עזבה אלא גם אותו.
ושהוא יעשה בנוגע לזה מה שהוא ירצה שאת יותר לא מתערבת ושאין יותר דיבור בינך לבין אמך.
אני אמרתי לך מהאני הייתי עושה במקומך..
את תחליטי מה שמתאים לך במצבך..
אני בדעה של לודה
תרשמי לה מכתב עם כל הרגשות שלך על כל התקופה ביניכן ועל כל היחסים שלכם.
אמחלת לך שתשלימו ושהכל יסתדר לך
ותזכרי שהכל עובר בחיים,זה בסך הכך תקופה,וזה גיל שלא קל בו והכל נראה בו קשה ומסובך יותר ממה שזה באמת.
האמת אני מזה מבינה אותך... גמלי יש אמא דומה
רק ששלי עדיין לא עזבה את הבית
האמת... אני לא חושבת שאת צריכה לבקש סליחה או משהו
זה שההורים שלנו הביאו אותנו לעולם לא מקנה להם זכות להתעלל בנו כל החיים
אנחנו לא חייבים להם שום דבר
זה לא שכל חרא שהם נותנים לי אני יאכל ואגיד תודה
יש דבר כזה כבוד בין בני אדם
הם צריכים לכבד אותי כמו שאני צריכה לכבד אותם
הם הביאו אותי לעולם-סבבה
עכשיו הם צריכים לגדל ולחנך אותי
ולהגיד לכם ת'אמת... ההורים שלי עשו חרא של עבודה (סורי על המילה)
זה משהו שהבנתי לאחרונה
כבר התעמתתי איתם כמה פעמים והם אומרים שאין ספר הדרכה איך לגדל ילדים
זה היגיון, היגיון פשוט
איך יש דברים שאני יודעת איך הם היו אמורים להתנהג... אפילו היום כשאני כבר בת 18 עוד מעט
קורים דברים שאני מצפה מהם להתנהגות מסויימת שאני יודעת שהיא נכונה והם עושים בדיוק ההפך
קיצר לדעתי זאת הכנה טובה בשבילך שתדעי שהעולם לא מושלם
לדעתי תשאירי את אמא שלך איפה שהיא ותחזקי את הקשר עם האבא אם את מרגישה יותר קרובה אליו
אמא שלך כבר תחזור לבד
זה אולי קצת קיצוני אבל אני יודעת שאני לא הייתי הולכת לבקש ממנה סליחה על כל מה שהיא עשתה לי אם משהו דומה היה קורה
סורי על החפירה ההורים אצלי זה נושא קצת רגיש חחח
DarK AngeL -> אני איתך בתגובה ועם על מה שאני רשמתי :]]
-ניבו'ש- 😊
