שיאאא איזה חמודות!!!
אני תכף ממשיכה..רק צריכה לחשוב על מה הוא היה צריך להגיד לה ואני שמה המשך!
ידיי התעסקו מתחת לחולצתו נפעמת ממגע עורו.
"פאקקק" הוא אמר והתרומם מהר.
"מה??" שאלתי.
"שחכתי לספר לך!!"אמר בקול מבוהל.
"מה?!" שאלתי בפחד.
"תבטיחי לי שתחשבי על זה.." אמר יותם.
"נו מבטיחה..מזה?!" שאלתי מסוקרנת.
"מחר איתי עושה מסיבה..ואנחנו חייבים ללכת!! זו מסיבת בריכה ענקית וכולם באים!" אמר בחיוך.
"אם אתה רוצה תלך.אני לא באה" אמרתי וקמתי מהמיטה.
"הבטחת שתחשבי על זה קודם!" אמר והתחיל לעצבן אותי, הוא ממש מתנהג כמו ילד קטן.
הסתדרתי מול המראה והוא חיבק אותי מאחור.
"נווו תבואי בשבילי.." עשה פרצוף עצוב.
"יותם אתה יודע טוב מאוד למה אני לא באה, אז אל תעשה לי את זה!אל תתחיל!" אמרתי עצבנית לא נענית לחיבוקו.
"את הולכת?" שאל בטון מאוכזב.
"כן..אני כבר עייפה" אמרתי לו ויצאתי מהחדר.
"אל תיכעסי עליי..סתם רציתי לדעת" הוא אמר ועצר אותי.
ניזכרתי במבטה הקר של דנה, דנה שהייתה חברה שלי מגיל 13.
"מצטערת סתם התעצבנתי" אמרתי וניסיתי לחשוב על משהו אחר.
"אני אוהב אותך" הוא אמר ונתן לי נשיקה קטנה על האף, בעיניי התמלאו דמעות,
אולי ביגלל דנה, ואולי ביגלל שקשה להאמין שלרגע אחד הכל יכול ליהיות הכי חרא
שיש ושנייה אחרי גן עדן.
"פעם את בוכה ופעם את צוחקת" החל לזמזם וניגב דמעה מליחיי,
"מזילה דמעה כי זה הזמן ללכת" המשיך מחייך, ועצר.
"אופסי לא יודע מה ההמשך" אמר והסמיק.
"אוייש אני אוהבת אותך כ"כ!" אמרתי קופצת עליו בחיבוק.
אחרי שהצלחנו להיפרד,
יצאתי החוצה-מרגישה את השמש מחממת כל חלק בגופי,
או שזאת הייתה האהבה הענקית שתפחה בי.
סטיתי ממסלולי הבייתה וקניתי לדר דובי קטן והמשכתי לבית.
התכופפתי לשרוך את שרוכיי
כאשר שמעתי את קולו של בן; "אוו את מי אני רואה פה."
~*~*~*~*
אם תירצו נמשיך... 😊
לילה טוב..
הההמממממממממשךךךךךךך!!!!
דחוףףףףףףףףףףףףף!!
איזה חמודייייייייייייים הם!!!!!!!!!
שיאווווווווווווווווו חחחח סתם 😉
תמשיכי =]
אוי לא ....
רק לא בן !!
שימי המשך ......
אוהפת ===>
נדיושששששששששש...!! 😊
יאאאאאאאאאאאאאאא איז מתוקים חחח
אבל יש לי בעיה כנראה מרוב כל הסיפורים שאני קוראת פה אני לא ממש מבינה למה היא לא רוצה ללכת למסיבה של איתי?
ושימי המשךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך דחוףףףףףףףףףףףףףףףף
לאה 😕
המשךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך
מ=ו=ש=ל=ם
שימי המשךךךךך
מוואה ענקיתתת 😛
מאמי!?!? המשך כאילו כזהההה?????? 😊
איזה מהמםםםם
הם כאלה מתוקיםםם
המשךךךךךך!!1
חח הנה המשך מתוקות..
ואממ יפה-2אה2ה את ממש צודקת זה לא כזה מובן..
אז בפרק הזה אני אנסה להסביר מקווה שתביני:
התכופפתי לשרוך את שרוכיי
כאשר שמעתי את קולו של בן; "אוו את מי אני רואה פה."
הרמתי את מבטי והרגשתי את הדם עולה לי לראש.
פתחתי את פי לצעוק עליו את כל מה שאני מרגישה אבל
כל מה שיצא "עזוב אתה לא שווה את זה".
הבטתי בעיניו שלרגע הביטו עליי מבולבלות והסתובבתי ללכת.
"לא גמרתי איתך יא זונה קטנה" צעק כשהייתי כבר רחוקה, שיצעק עד מחר..
ניכנסתי לבית והנחתי את התיק על הריצפה, "דרר?" צעקתי בבית.
עליתי לחדרה וראיתי אותה ישנה על מיטתתה כשאצבעה בפייה.
התאפקתי שלא להעיר אותה והנחתי את הדובי החדש שקניתי לידה,
נשקתי לה קלות על הלחי החמה ויצאתי.
כשניכנסתי לחדר הרגשתי את העייפות משתלטת עליי, אבל החדר המבולגן שינה את דעתי.
מה יקרה אם נסדר קצת? זה רק יעשה לי טוב יותר.
התחלתי לשפוך את הארון על הריצפה ולקפל את הבגדים מחדש.
הכנסתי את חולצת הכתפיות הלבנה האהובה עליי לכביסה
וניתקלתי בבגד ים החדש שלי.
'עדיין לא יצא לי ללבוש אותו'..חשבתי בעוד שליטפתי את הבד הרך.
'מעניין מה יותם יגיד עליו..' דימיינתי את פרצופו היפה מולי.
'מה יהיה כלכך רע שאני אלך?!' אמרתי וזרקתי עוד מכנס לכביסה.
'בטוח יותם יירצה ליהיות עם חברים שלו ואז אני אהיה כמו יצורה לבד..כשכולם צוחקים עליי'
חזרתי על הסיבה שכל הזמן אמרתי לעצמי.
'אבל אולי לא כולם עם בן?' נמאס לי לסדר את הבגדים.
השארתי את כל שאר הבגדים על הריצפה ונכנסתי מתחת לשמיכה החמימה.
הסתובבתי מצד אל צד,
ולאחר זמן מה הצלחתי להירדם.
~*~*~*~*~
מקווה שאהבתן.. 😊
המשך ....!!
יש מזה סיפור סבבה תמשיכי ...
לוב יו ===>
נדיוששששששששששש...!! 😊