אוך ההורים האלה!!
לא מבינים שהם מכאיבים לנו עם הריבים המטופשים שלהם!!
QUOTE (ניקול111 @ 09/05/2005) אוך ההורים האלה!!
לא מבינים שהם מכאיבים לנו עם הריבים המטופשים שלהם!!
נכון את צודקת
יאללה שימי המשךךךךךךךךךך
לאה 😊
וואימה קרה למה אין המשך ... ??
כמה זמן ....
בובית.. מה קרה..? 😢
למה אין המשכוןן?! =(
תמשיכיי 😕
מילה אחת יש לי להגיד והיא -> וואו!!!
אני עדין לא מעכלת את היופי של הסיפור!
אין .. זה פשוט כל כך מהמם!!
את כותבת ממש אבל ממש יפה!!
עלילה מעניינת גם..
והכתיבה שלך הכי יפה מכל האחרות שכותבות פה בפורום.. ברצינות!!
איןן.. איןן על הסיפור שלך!!!
תמשיכי מהררר!!!!
אוהבת המונים---> אליה..
נ.ב: את תמיד מיתנצלת כשיש פרק ארוך.. וההפך.. זה רק יותר טוב שיש יותר ארוך..😊
אני נורא נורא אוהבת לכתוב..זה מאוד משחרר אותי,
ותמיד אני נסחפת לסיפור ומרגישה כאילו אני חלק ממנו.
ואין לכן מושג כמה זה מחמם את הלב ליראות תגובות כאלה על דברים שיוצאים ממני,
דברים שהקדשתי להם מחשבה.
אז תודה לכן.
המשךך:
"מצטערת" אמרה אימיי אחרי שניגבה את דימעותייה.
"הוא לאחרונה כ"כ מעוצבן..אבל אני מניחה שאני
פשוט מקשה עליו יותר מידי..דורשת ומצפה להרבה יותר ממה שהוא מסוגל" אמרה וקמה.
היא ישרה את חולצתה ומבלי להעיף עליי עוד מבט יצאה מהחדר, משאירה אותי עם מחשבותיי.
מה יקרה עם הם ייפרדו? מה אני אעשה אז??
דיי ענבל תפסיקי לחשוב על שטויות כאלו,יש לנו יום ארוך. אמרתי לעצמי ויצאתי מהחדר.
הכנתי מהר את הארוחת בוקר ואמא הסכימה להסיע אותי לבית ספר.
ממש כמו בכל יום רגיל.
היא הורידה אותי בכניסה לבית ספר, השפלתי את מבטי והלכתי לכיתה.
"רק שהיום הזה יעבור" אמרתי לעצמי בשקט.
נכנסתי לכיתה והנחתי את תיקי במקום שלי,
וכבר אז ראיתי את התיק הורוד של דנה שתמיד היה לידי במקום אחר, ליד שלי.
זה הולך ליהיות יום לא קל..אבל אני אהיה חזקה. אמרתי והתיישבתי במקומי.
"טוב עופי לי מהמקום" הסתובבתי אחורה ליראות מי עצבני על הבוקר.
וראיתי את ענת צועקת על דנה.
פנייה של דנה שינו את הבעת פנייה השלווים וידעתי שזה לא הולך להיגמר בשלום.
"בואנה כדאי שתרגיעי ומהר ליפני שאני באמת אתעצבן..אני מציעה לך להעיף ת'תחת שלך מפה את עושה לי בחילה!!" כמה ששנאתי את דנה באותה השנייה,
היא פשוט ילדה צבועה ונצלנית.
ראיתי כמה היה קשה לענת להבליג אבל היא לקחה את תיקה שהיה זרוק על הריצפה והתקדמה לקידמת הכיתה.
סקרה את הכיתה במבט מהיר וכשראתה אותי חיוך עלה על פנייה. היא השאירה את תיקה לידי ויצאה מהכיתה בסערה,
מותירה אותי בלי מילים.
*~*~*~*~
אם תירצו נמשיך 😊
וואי רק שההורים של ענבל לא יפרדו ....
גם ככה מספיק לה ....
טוב יאלה מאמי ---> תמשיכי ... !!
מואה ===>
נדיושששששששששששששששש...!!!
יאאאאאאאא מאמייייייי
את כותבת כל כך יפה
וכל כך מציאותייייי
קראתי עכשיו מההתחלה ועד הסוף!!
יש לך סיפור מעלףף!!!
תמשיכי ודחוףף!!
אוהתבותך פולל
בתאלושששששש
נווווו תמשיכי כבר!!
בתאלושששששש
אתר האהבה הישראלי