אולי תמשיכי?
לפני שאת נוסעת?
נעעע..אין לי כוח אפילו לחשוב..
אבל מבטיחה שכשאני אחזור נעשה אותו הכי ארוך שיש..
המשך דחוף..
ותהני בטיול...
וחג שמח :] 😊
נו מאמי מה קורה עם ההמשך?!
חזרתי..😊
הנה ההמשך ארוך ארוך ארוך!:
"ענבל קומייייייי" צעק לי אבא ישר לתוך האוזן.
הרמתי את ראשי שכאב כאילו מישהו נתן לי איזה בעיטה לראש וניזכרתי בכל מה שהיה אתמול.
"מאמי אני נישארת היום בבית, הכול כואב לי" צעקתי מהחדר שלי.
"את תיסדרי לבד בבית?" שאלה,
תמיד היא מתנהגת כאילו אני ילדה בת 6 שמפחדת מהצל של עצמה.
"כן,אני חוזרת למיטה". אמרתי והתכסתי בשמיכה.
המחשבות לא נתנו לי מנוח, אני פשוט לא אלך לבית ספר יותר עד סוף השנה ואז נעבור בית ספר.
אני בטוחה שאם אני אספר לאבא הוא יסכים לי, הוא כל מקרה שונא ת'בית ספר..אבל מה אני אעשה בלי יותם?
"יאללה יש לך רבע שעה להתארגן" בהתחלה חשבתי שאני מדמיינת, אבל אז כשראיתי את פרצופו הרציני של יותם כשהזיז את השמיכה ממני הבנתי שהוא שמע.
"מה אתה עושה פה?" שאלתי מופתעת.
"אני לא הולכת לבית ספר..מצטערת" אמרתי,לא נותנת לו להוציא מילה מהפה.
יותם הזיז אותי מעט, פינה לו מקום והתיישב לידי. הוא הניח את ראשי על ברכו והחל מלטף את תלתלי-כמו שאהב.
"אני יודע שקשה לך..שמעתי הכל" אמר לי לאט, "אבל אם את לא תלכי לבית ספר,הוארק יבין שזה מזיז לך והוא ימשיך" הפסיק לרגע לשחק בתלתלי והסתכל על התיקרה.
"בואי היום, נלך ביחד. כל מי שינסה להתקרב אלייך יחטוף" אמר.
"אני פה בשבילך..ואני לא אעזוב אותך.." התרוממתי מעט הבטתי לתוך עיניו וכמו שאבתי את האומץ.
הוא חיכה לי בחדר בזמן שמהר שטפתי את פניי והתלבשתי. יצאנו החוצה לאט לאט. הרגשתי איך ליבי מתפוצץ בפנים כשהגענו לשער.
"אל תראי להם שזה מפריע לך" אמר בלחש ולקח את ידי.
כשנכנסו הרגשתי שכולם מביטים בי. ידעתי שהם צוחקים עליי.
ראיתי את דנה עומדת שם מתבוננת בי, רציתי לחבק אותה..שתעזור לי אבל היא הביטה בי במבט קר ורגליי רעדו. יותם משך אותי משם והרגשתי שאני לא מסוגלת יותר.
עזבתי את ידו והתחלתי לרוץ לכיוון השירותים.
הוא עקב אחריי, וכשהתיישבתי על ריצפת השירותים הוא סגר את הדלת והתיישב לידי.
"מה? אז הילד ה'מקובל' של השיכבה ואני לא הסתדרנו..אין לי כבר חברים?
כולם שונאים אותי? אני מוזרה? אני מצורעת? אני זונה? אני משהו? או שפתאום הפכתי לאפס? כמו..כמו ענת" נעצרתי..
כמה שהיא צדקה..'את תיפלי, ואת תיפלי חזק.' רק עכשיו באמת חשבתי על המילים האלה.
יותם הביט בי, אך ידעתי שהוא לא מרחם עליי.
לרחם..פעם למדנו על זה, כשאתה מרחם על מישהו אתה בעצם אומר..לי יותר טוב, מסכן הבחור הזה שלו כזה רע..
אבל רעו על פניו של יותם שהוא הזדהה עם כאבי.
"אני הולכת" אמרתי ולקחתי את תיקי.
הוא לא התנגד, יצאנו שנינו, הלכנו לחצר שהייתה ריקה מאנשים ויצאנו מהשער.
"נו מה קורה בינך לבין נועה?" שאלתי את השאלה שכמו צרבה בבשרי.
הבטתי על הריצפה.
"ממ לא משהו, אתמול רבנו וראסמי נראה לי שכל אחד אוהב מישהו אחר.." אמר והגביר את הקצב.
"מזתומרת כל אחד אוהב מישהו אחר? אתה במשך כ"כ הרבה זמן סיפרת לי כמה אתה אוהב אותה".
"אממ לא כ"כ אמרתי שזאת נועה..את פשוט הנחת שזאתי היא".
עצר והתקרב אליי.
הוא אחז את ידי והביט לי עמוק לתוך העיניים.
התקרבנו עוד טיפה, ידעתי שנתנשק.
הרגשתי את נשימותיו המהירות עליי,
"בואי נשב שמה" סובב אותי במהירות, הייתי מסוחררת ולא הבנתי מה היה.
הוא חייך אליי חיוך גדול ואני כבר הבנתי מי הילדה שהוא אוהב.
~*~*~*~*~
אווה זה יצא ממש ארוך...סורי.
מקווה שאהבתן.. 😊
דייי איזה מדהייייים!!
המשךךךךךךך
😁 😍 😛 תודה מאמי..נמשיך עוד מעט אם יהיו עוד תגובות
המשךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך
אלוהים!!!!!!!!!!!!!!!!!
מדהיייייייייייייייייייייייייייייייייייים!! יותם כזה חמוווווד!!!
פליס שהם יהיו ביחד ולא יפרדווווווווו 😂
חיחיחיחי תמשיכייי 😊
יאאאא איזה חמודים!!!!!!!!!!!!!!!!!
תמשיכייייייייייייייייייייייייייייייייייייי
ותביאי לי אותו ליום אחד ככה...חחחח
וואייי איזה יאפההההה
תמשיכיי דחוףףף
חח איזה חמודות אתן..הנה ההמשך:
"מעוניינים להזמין?" שאל אותנו מלצר חמוד כשהתיישבנו בבית קפה קטן.
"בא לי שוקו חם.." אמרתי בטון מתפנק.
המלצר חייך חיוך גדול ורשם בפינקסו.
"אני אקח מילקשייק מוקה" יותם אמר ולא הוריד את עיניו ממני.
"שוקו חם לגברת היפה ומילקשייק מוקה בדרך" אמר וקרץ לי, הוא יקבל טיפ גדול ממני..חיחי
"נו, עכשיו יותר טוב?" שאל יותם וסידר את שערו.
"עכשיו מצויין.." אמרתי בחיוך גדול.
"את רואה, הכול בזכות שאני כזה מתוק" אמר והוציא לי לשון ארוכה.
"תן לי לטעום.." אמרתי ונשקתי לו על הלחי.
"טעים..אך טעמתי דברים יותר טעימים.." אמרתי וחייכתי למלצר שחזר עם כוס ענקית של משקה חום סמיך וטעים.
"זה אולי כי לא טעמת מהמקום המתאים" אמר בפרצוף נעלב.
"ואללה? ומה המקום המתאים?" לגמתי מהשוקו.
יותם התרומם מעל השולחן והתכופף לעברי,
"תצטרך לעבוד קשה יותר בשביל זה" עצרתי את שפתיו שהיו קרובות לשלי.
המלצר הביא ליותם את המילקשייק שלו וזרק לעברי מפית.
הוא הלך משם עוד ליפני שהייתה לי הזדמנות להגיב.
בחנתי את המפית ובכתב חלש היה כתוב:
עמית-056814749
שיאא איזה חמוד..😊
יותם לקח את המפית מידי במהירות וראיתי את חיוכו נעלם.
"את מתכוונת להתקשר אליו?" שאל אותי ולקח לגימה ארוכה ארוכה מהמילקשייק.
"כן,למה לא?" שאלתי נהנית מכל רגע.
"סתם..לא משנה" ענה לי וחייך שוב.
לאחר שהוא סיים הלכנו מהבית קפה, את עמית המלצר לא ראיתי.
עיניו של יותם עקבו אחריי כשהכנסתי את המפית לכיסיי. מגיע לו.
"לאן עכשיו?" שאלתי.
"לבית.." ענה, הוא לקח את ידיי והתחלנו לרוץ,
הרגשתי כ"כ משוחררת.
הלוואי עליי עוד ימים כאלה.
נכנסו לחדרו והוא שם רדיו, נכנסתי למיטתו מתכרבלת ומריחה את הריח שלו שכל כך אהבתי.
הוא חייך אליי וקפץ גם הוא למיטה.
"ענבל" אמר לי כשהיינו מחובקים במיטה.
"כן?" שאלתי בקול חולמני. הרגשתי כמו בגן עדן, עם הילד שאני אוהבת.
"אני מצטער, אבל את כבר לא אחותי הקטנה" אמר לי וליטף את פניי.
"למה?" שאלתי בקול עצוב.
"כי אני כבר לא אוהב אותך" אמר.
"מה עשיתי שאתה כבר לא אוהב אותי?" אולי זאת הדרך שלו להגיד שזהו ניגמר?
שמה שהיה היום זה היה כמו היום האחרון שלנו יחד? אולי הוא לא מרגיש בנוח ביגלל שאני אוהבת אותו ויש לו חברה אז הוא מפחד לפגוע?
ליבי דפק במהירות והתחלתי ליהיות ממש מבואסת.
"כבר הרבה זמן שאני לא אוהב אותך כמו שאת חושבת-כמו אחות.."
"אז כמו מה?" שיגיד את זה !!!
יותם לקח נשימה עמוקה הביט לתוך עיניי במבט שהמיס אותי ופתח את פיו,
"כמו.."
~*~*~*~*~
אם תירצו נמשיך.. 😊
יאאא איזה מדהייים
נו יאללה שיגיד לה כבר... גררר
ושתזרוק ת'מספר של המלצר.. מה היא צריכה אותו?!
המשךךךךךךךךך!!!!
אתר האהבה הישראלי