איזה נצלן... גררר
המשךךךךך מהרררר
הדלקתי את המערכת עעדין בוכה עדיין כואבת ...שמתי את השיר שלי שהכי התאים לי אותו רגע...
בוכה בלילות של יוסי אזולאי..ואת"MY ALL ותוך כדי בכי וכאב ראש חזק ניסחפתי לתוך שינה עמוקה
כלום כבר לא עניין אותי לא הבצפר לא חברות שלי לא כלום
רק בן כמה שהוא יכול להיות זבל
בבוקר שלמחרת לא זזתי מהמיטה
למרות שאמא שלי נסטייה להעיר אותי ללא הצלחה
לא רציתי לזוז לא לחיות לא כלום...נישארתי במיטה עד שעה 10
ואז החלטיי ששום בן לא שווה את מה שאני עוברת עכשיו
החלטטי לקום מהמיטה וללכת לאן שהוא...
לא חשוב לאן העיקר לצאתת..
קמתי והרגשתי את כול הגוף שלי רועד והייתה לי סרחרחורת מרוב הבכי...
אבל בכול זאת ירדתי למטה למטבח
ואז כד להעביר את הכאב ראש חיפשתי כדור כולשהו..
פתחתי את הארון תרופות יש שם המון סוגים של כודים
וניזכרתי שהייתי חולה אמא שלי הביאה לי מין כדור לבן כזה עגול
אז חיפשתי אותו ומצאתי משו דומה גם לבן בתוך חבילה שלקחו ממנה רקאחד..
בטוח זה זה...
בלי לחשוב פעמיים לקחתי את הכדור ותוך כמה דקות ההרגשה הרעה התמוגגה
ופתאום הרגשתי הרבה יותר טוב הרגשתי צורך לצאת לעשות משהו עם עצמי לרקוד..
הכל היה נירא לי וורוד ופשוט כול כך..
ישר הלכתי להתלבש ויצאתי..
לא יודע למה אבל הלכתי לכיוון הביית של בן...
הלכתי כולי מאושרת עם עצמי..
עד שהגעתי אליו לביניין ההרגשה החלה להתפוגג...
ושוב הרגשתי חרא עם עצמי כמו תמיד לא הבנתי מה אני עושה שם..
מה אני עושה בבנין של הילד שדפק לי חצי מהחיים?
ישר התחלתי לרוץ הבייתה...
עד שמישהו תפס אותי חזר מאחורה ולא נתן לי לזוז...
נראה לי היא לקחה תסמים של אח שלה
אבל תמשיכיי
איזה מניאק בן הזה המשך!!!!!11111
חחחחח היא לקחת אקסטה...
המשך ומהרררר
יואווו בטח היא לקחה ת'אקסטה.....
שימי המשךך נשמה
מוואה ענקיתתת 😛
מה אני עושה בבנין של הילד שדפק לי חצי מהחיים?
ישר התחלתי לרוץ הבייתה...
עד שמישהו תפס אותי חזר מאחורה ולא נתן לי לזוז...
הוא הרפה ממני וסובב אותי לכיון שלו..
"רעות מה את עושה פה?"
זה היה אחיו הקטן של בן טוב לא ממש קטן כיתה ח' ילד ממש יפה דומה לאח שלו
"סתם עברתי פה באזור הלכתי לדודה שלי.."
"כן בטח מה נולדתי אתמול את באת לפה ביגלל אחי.."
"לא באמת שלא סתם עברתי פה במיקרה.."
"כן כן טוב לא משנה מה שמעתי גמרתם סופית?"
"כן..=["
הורדתי תראש וניסיתי לעצור את הדמעות שעוד שניה מתפרצות.
"אני יודע ואת אוהבת אותו רואים עליך..
למה את לא הולכת ומדברת איתו?"
"כי אני מתחילה לשכוח ממנו ככה עדיף לי..טוב אני הולכת בי מאמי"
נתתי לו נשיקה בלחי והלכתי לכיוון הביית שלי..הוא ממש ילד חמוד לא כמו אח שלו
בדרך חשבתי על בן ורק עליו שום דבר אחר לא עניין אותי
בחיים שלי לא אהבתי ככה מישהו
ואיך שהגעתי הבייתה התחלתי לבכות ולבכות כמו סתומה..
אמא שלי לא הבינה מה קרה לי וישר רצה אלי לחדר..
"רעות מה קרה למה את בוכה ככה?"
"סתם אמא לא משנה שטויות טוב אני הולכת לישון ביי"
"על תשקרי לי עכשיו השעה סה"כ 4 ואת הולכת לישון בואי ספרי לי מה קרה.."
כול כך רציתי לפרוק את זה למישהו את כול מה שקרה לי אבל לא
אני לא יספר היא אחרי הכול אמא שלו לא חברה שלי..
"כלום אמא טוב אני באמת הולכת לנוח קצת ביי!!"
"טוב ..."
היא אמרה ויצאה מחדר ישר קפצתי על הלת והעלתי אותה ככה שמישו לא יכנס בטעותת..
התחלתי לבכות שוב בכיתי ושמעתי את השיר שאני כול כך אוהבת: "אני מרגישה אותך "
התעוררתי בוכה
חלמתי שלא תחזור
שאולי לא תגיע בזמן
אולי הפרידה ממך
הדמעות המלוחות
הרטיבו את לחיי
פני הספוגות, החלומות
החלומות שמתו
אני מרגישה אותך בנשיקה הזאת
שלא היתה,
אני מרגישה אותך בחסרונך
אני מרגישה אותך בשטויות
של האהבה הזו,
שמלאה אותי בצרות
אני מרגישה אותך בשיכחון
אני מרגישה אותך בזיכרון
אני מרגישה אותך בכל מקום,
אני מרגישה אותך בכל הגוף.
לא מעניינות אותי הדרכים
לא העור שלבשת
לא מתי, היכן וכיצד,
לא השם
לא השם שקיבלת
משום שאני יודעת שאתה קרוב
אני מרגישה אותך חי
התעוררתי בוכה וידעתי
וידעתי שהיום תחזור
אני מרגישה אותך בנשיקה הזאת
שלא היתה,
אני מרגישה אותך בחסרונך
אני מרגישה אותך בשטויות
של האהבה הזו,
שמלאה אותי בצרות...
עד שכבר כאב לי הראש ולא יכלתי יותר אז ירדתי למטבח
אמא שלי יצאה כניראה..טוב נו יותר טוב...
הלכתי לארון שממנו הוצאתי את הכדור שלקחתי הבוקר ולקחתי אותו כדור שוב..
ושוב הרגשתי טוב עם עצמי כמו מקודם והחלטטי להתקשר לסיון שתבוא אלי קצת
דיברתי איתה בפון והיא אמרה שהיאתבוא עוד שעה בערך...
סבבה...ביינתים שאני מכחכה לה..ההרגשה הטובה שוב חלפה ושוב התחלתי ליבכות
היה צלצול בדלת זו היתה סיון היא ניכנסה והתיישבה לייידי..
"רעות מה קרה לך יפתתי למה את בוכה ככה קרה משהו"?
"לאא ומה זה עניינך אם קרה לי או לא..??"
"את חברה הכי טובה שלי וזה חשוב לי עכשיו ספרי לי מה קרהה."
התחלתי שוב לבכות ולבכות וסיון חיבקה אותי חזק חזק עד שקמתי מהספה והלכתי לכיון החדר
היה לי סרחורת וכאב רואש חזק.. הלכתי עד המדרגות ושם פשוט נפלתי על הרצפה...
יאאא... איזה מתח...
המשךך!!!!!
ופשוט נפלתי על הרצפה...
התעוררתי הייתי במקום שלא הכרתי הייתי בבית חולים..
סיון ראתה שקמתי וישר רצה למיטה שהייתי בה..
"רעות יפה שלי איך את מרגישה?.."
"אני חושבת שאני בסדר אבל מה אני עושה פה.."?
"תראי איך זה היה אני באתי אליך ואז סתם היתיישבנו על הספה ודיברנו
ואת התחלת לבכות והחלטטת שאת עולה אליך לחדר אז קמת והלכת התחלת לעלות במדרגות
ואז פשוט נפלת אז ישר דיברתי אם אמא שלך והבאנו אותך לכאן..
אבל לא הבנתי מה קרה לך למה בכית ככה
היית ניראת כאילו מישהו מת כאילו לא יודעת מה קרה לך.."
ספרתי לה את כול מה שקרה לי אם בן
על הכדורים על כול הימים שהרגשתי חרא שהייתי אצלו בבנין הכול..
"איהזה מניאק הוא..חכי חכי איך שאני רואה אותו..הוא מתת"
"חחח די סיונוש בואי סתומה שלי.."
אמא שלי נכנסה לחדר ובקמום לשמוח שאני ערה היה לה מבט כאילו היא הולכת להרוג אותי
לא הבנתי מה קרה ואז הרופא ניכנס...
"תראי לפי מה שהבדיקות מראות את השתמשת כמה פעמים באקסטזי זה נכון?"
"מהה????? לא נכוןן.."
אמא שלי התחילה לדבר ואז היא אמרה לי
"למה את עושה לי את זה למה ת ניגררת אחרי אחיך.?"
הסברתי לה שכאב לי הרש ושסתם ראיתי את הכדורים ולקחתי אותם
כי חשבתי שזה אקמול..ביגלל שהיא הביאה לי משו דומה שהייתי חולה
"אני מצטערת שכעסתי פשוט חשבתי שאת ואחיך יחד אם כול זה...."
"זה בסדר הבנתי."
"טוב אני חייבת לזוז אם יש משו שאת צכה תתקשרי אלי ביי חמודה.."
"טוב אמא את יכולה להגיד לסיון שתבוא?"
"היא לא פה היא יצאה היא לא אמרה לאן פשוט הלכה היא אמרה שהיא כבר תבוא.."
"אהה טוב.."
נשארתי שם לבד..חשבתי עם עצמי על כול מה שעבר עלי בזמן האחרון והרגשתי רע שוב..
חשבתי על בן כמה שהוא יכול להיות רע וכמה שאני אוהבת אותו...
למרות הכול
מבחוץ שמעתי קולות של 2 אנשים מדברים לא ידעתי מי אלה...
עד שהרופא נכנס ואמר לי"יש לך אורחים.."
זה היה רותם ישר איך שהוא ניכנס הוא רץ אלי"יפה שלי איך את מרגישה מה קרה לך.."
"שומדבר סתם כאב לי הראש אז אמא שלי נלחצה והינה אני פה..."
מישהו ניכנס אחריו לא ראיתי מי זה כי רותם הסתיר
"רותם אחי יש לך טלפון זו מישהי שרוצה אותך.."
הוא התקרב לתת לו את הטלפון וכך גם התקרב אלי למיטה לא האמנתי למה שראיתי
זה היה בן..זה שבגללו אני פה זה שאני כול כך אוהבת
הוא הסתכל עליי ואני עליו אבל לא אמר כלום
רותם יצא מהחדר כדי לדבר
ואני ובן נשארנו לבד...
אתר האהבה הישראלי