יואוו איך ניבהלתי בהתחלהההההההה
מזל שזה היה רק חלוםםםםםםם
שימי המשךךךך
זה כזה מרגש...
אני עם דמעות בעיניים...
שימי המשךךך
ארוך...
בבקשההה
מושלםםםםםםם!!!
המשךךךךךךךךך דחוףףףףףףףף
דייי נוו לא רוצהההההההההה זה כזה מושלםםםםםםם
אבלללל למה קצרררררר??????. כבר 2 פרקים את עושה את ההמשך קצר
הבנתי שאת צריכה ללכת בגלל זה זה לא ארווךך אבל אני דורשת המשךך ארווךךך חחח
אני מתחרפנתת פה לאטט לאטטט בלי ההמשכיםם תתחשביייייייי בייייי חיחי
מואאאהההה לאב יווו נשמתייייייי
דנדוש
פשוט מושלםםםםם
נדיררררר
יפההההההה ביותרררררררררר
את כותבתתתתתתתתתתתתתת
מהממממםםםםםםםםםםםםם
אין אני מתה על הכתיבההההה
שלךךך
תמשיכי
לכתוב תמידדד תמידדד
מחכה להמשךךך
מוואהההה ענקיתתתתתתתת
לוב יוווווו
ליטלושש...
יאו את והסיפור המושלם שלךךךך......אחחח...
המשך דחוף דחוף דחוףףףף!!!
מואהה...שלי!
איזה סיפור מושלםםםם
מאמי את כותבת מאוד יפה
פרק ממש יפה אבל תעשי יותא ארוך 😢
תמשיכי מאמי 😊
המשך.. דחוף.. מהר..
זה מהמםם..
הילדה הזאת קצת מתוסבכת..
ואני חשבתי שהחיים שלי מסובכים.. חחח
תמשיכי דחוף!!
תראו איזו חמודה אני.. סתם בא לי לכתוב המשך.. חיחי אז תהנווווווווו
ותודה על התגובות... מואה=]]
אני-איפה שירז?
הדר-שלום שלוםבאמת..היא למעלה..
אני-ביי.. ועליתי מהר... פתחתי את הדלת והיא בדיוק התלבשה..
שירז-מה את עושה פה? מה קרה?
אני-......................
אני-אני רוצה למווווווווות... הוא לא אוהב אותיייייי... מה אני יעשה עכשיו? התישבתי על המיטה הגדולה של מור והבטתי בשירז..
שירז-רגע רגע רגע.. מהתחלה בבקשה.. ועמה ממולי..
אני-נירדמתי שם כמו שאת יודעת.. ובבוקר הוא התעורר.. והתחיל להגיד לי שהוא שמח שאני כאן והכל..
בקיצור.. הסברתי לו שלא שיקרתי לו פשוט הזכרונות מאיתי בלבלו אותי מעט.. אבל אני החלטתי שאני אוהבת אותו וזהו..
שירז-נו מעולה..
אני-מה מעולה? היה שקט.. הוא לא אמר כלום.. הוא לא אמר לי שהוא אוהב אותי..
שירז-לא יכול להיות..
אני-אבל זה מה שקרה.. אז פשוט רציתי לבכות אז רציתי ללכת.. ופתאום הוא אמר לי להשאר ושהוא רוצה שאני אהיה ליידו.. אז אמרתי לו שאני לא מסוגלת להיות איתו באותו חדר ולדעת שאין לי עוד סיכוי איתו..
שירז-ומה הוא אמר?
אני-לא יודעת ישר יצאתי מהחדר.. לא יכולתי להיות שם יותר.. בכיתי כמו ילדה קטנה..
שירז-דיייי מאמי שלי אל תדאגי... התישבה ליידי והביאה לי חיבוק...
אני-אין.. אני לא מסוגלת לראות אותו עכשיו.. איך אני אביט לו בעיינים? הוא שבר אותי..
שירז-אני בטוחה שיש לו הסבר לכל זה..
אני-כן שהוא לא רוצה אותי יותר.. הוא לא אוהב אותי... כל כך בא לי להעלם עכשיו..
שירז-לא אני צריכה אותך פה.. אל תעלמי.. גם הוא צריך אותך כאן..
אני-כן.. ממש אמרתי בציניות.. אין אני אמרתי לך שאין מצב שהוא ירצה אותי... אמרתי לך..
שירז-נכון שאמרת.. אבל משהו פה דפוקקקקק.. זה לא יכול להיות...
אני-למה?
שירז-כי המילה הראשונה שהוא הוציא מהפה שלו שהוא התעורר זה היה השם שלך...
אני-אבל זה לא משנה דבר.. זה רק השם שלי..
שירז-נו באמת את יודעת שלא סתם הוא היה אומר ת'שם שלך..
אני-אולי בגלל שבגללי הוא שם.. אז הוא בדיוק חשב על זה...
שירז-אוווף מעצבנת.. תפסיקי עם הפרניות שלך..
אני-לא רוצה...
ואז צלצול הפלא של שירז קטע את השיחה המעצבנת הזאת..
שירז-כן מאמי..
..........................
שירז-וואלה.. הוא דפוק... טוב תן לו לחשוב על זה לבד.. הוא יבין שהוא עושה שטויות..
.........................
שירז-כן היא ליידי...
.........................
שירז-נו בטח שהיא ככה... אני פשוט לא מבינה אותו... הוא ממש ילד קטן
והבנתי לבד על מה הם מדברים... ניר לא רוצה אותי..
אני-טוב הבנתי... אני זזתי.. ביי קמתי מהמיטה וישר ירדתי למטה ויצאתי מין הבית בריצה..
רצתי הביתה.. ואחרי כמה דקות הגעתי.. ונכנסתי עם דמעות בעיינים.. אמא וליגל היו בסלון..
אמא-נו איך אתם?
אני-אין יותר אתם..
אמא-מה זהו? ככה זה ניגמר עכשיו?
אני-כן.. גם ככה יהיה לכולם יותר טוב..
אמא-אני מצטערת...
אני-זה בסדר...
אמא-פאר לי החדר שלך מסודר.. אז לכי לישון אם את רוצה..
אני-אוקיי.. תודה.. ועליתי לחדר שלי...
פתחתי את הדלת והיה בחדר ריח נעים.. המיטה הייתה במצעים אחרים.. מסודרת ממש יפה..
הארון מסודר.. הבגדים שהיו על הריצה מקופלים להם על השידה המסודרת...
הורדתי את בגדיי ושמתי גופיה ומכנס קצרצר ונשכבתי לישון במיטה...
עצמתי את עייני הסורפות מרוב עייפות ובכי... ונירדמתי...
אחרי כמה שעות טובות של שינה עמוקה...שכבר הגיע הערב, גופי שוב התמלא בכוח.. הנרגיות... הרגשתי הרבה יותר טוב..
זהו המחשבות כבר נדדו מראשי.. לא הייתי צריכה לחיות בסימני שאלה.. הרי עכשיו הכל ברור..
נישארתי לבד עכשיו... אבל לא נורא.. אני מאמינה בגורל.. וככה היה צריך לקרות...
קמתי מין המיטה... נכנסתי למקלחת צחצחתי שיניים ושטפתי את פניי שנראו רגועות יותר..
יצאתי וניגשתי לארון שבו בגדי היו מסודרים יפה יפה..
הוצאתי ג'ינס 3/4 בהיר וגופיה ירוקה.. עם נעלי פומה שחור ירוק.. פיזרתי את שערי וסירקתי אותו טוב..
שמתי קצת קרם לחות וזהו.. הוא ניראה הרבה יותר טוב...
ירדתי למטה כדי לאכול.. הרבה זמן לא אכלתי.. מאתמול.. גיליתי שאני לבד בבית...
'בטח הם בבית חולים=/' חשבתי לעצמי... ניגשתי למקרר והוצאתי לאכול.. חיממתי והתחלתי לאכול..
אחרי חצי שעה של אכילה החלטתי לעלות למעלה.. להיות קצת על המחשב...
נכנסתי לחדר.. ניגשתי לספריה בכדי להחליף דיסק במערכת... שלפתי את הדיסק של ג'ס המושלם ושמתי במערכת והשירים התחילו להתנגן להם..
התחלתי לזרוק את כל הניירות שלא הייתי צריכה שהיו בין הדברים בספרייה.. ואז ראיתי את הקופסא לייד הפח...
הקופסא שאיית שלח לי... פתחתי אותה לאט לאט... הוצאתי משם את התמונות את הסוכריה את הורד המיובש את המכתב.. והיו שם עוד כמה דברים שלא ראיתי..
הייתה שם קופסא מרובעת.. ופתחתי אותה.. היו שם כל מיני שוקולדים... רציתי שהוא יחנק עם השוקולדים האלה בעצמו.. אבל זה לא עוזר לי.. סגרתי את הקופסא והחזרתי אותה לדברים הנוספים שהיו שם..
יומן... ספר... אלבום תמונות נוסף... ודובי קטנטן.. זה עיצבן אותי אז החזרתי את הכל לקופסא..
רציתי להפתר מזה.. לקחתי איתי את הקופסא.. את הפלא וירדתי למטה...
לקחתי קופסאת גפרורים מהמגירה במטבח מפתח וכסף.. יצאתי נעלתי ועליתי על אוטובוס לים...
השקיעה כבר חלפה ממזמן.. התבאסתי קצת.. אבל לא נורא.. תמיד אוכל לחזור לכאן מחר ולראות אותה...
החוף היה שומם מאנשים.. הלכתי על החול והתקדמתי לעבר המים... האויר היה חמים ונעים.. הרבה יותר רגוע מאתמול... התישבתי על החול... והנחתי את הקופסא ליידי..
הוצאתי מישם את היומן הריק.. וטלשתי כמה דפים.. הוצאתי גפרור והצטתי אותו.. קירבתי אותו לדפים והם החלו להשרף.. הנחתי אותם על החול ואז התחלתי להוסיף עוד דפים ועוד..
התחלתי להניח באש תמונה אחר תמונה.. ככה הן נשרפו להן לאט לאט.. ידעתי שזו הדרך היחידה להוציא את הכל מהראש שלי.. אני אשרוף הכל.. וכך הם ישרפו וימחקו מליבי...
אחרי שנישרפו כל התמונות הצאתי את הספר.. וגם ממנו התחלתי לתלוש דפים ולהכניס אותם לאש..
הוצאתי גם את האלבום הקטן והתחלתי להוציא ממנו תמונה אחר תמונה.. תמונות שלו.. של הבית החדש שלו.. של הדודים שלו.. של חברים שלו.. של אנשים שלא הכרתי... וגם אותן שרפתי בזו אחר זו..
הכנסתי את הורד ביחד עם התמונות לאש וגם הוא נשרף מהר.. הנחתי את דובי הקטן גם באש..
וזה העלה מין ריח מסריח.. מוזר... הוספתי גם את הסוכריה..
ולבסוף.. לקחתי את המכתב ביידי.. ופתחתי אותו.. לא קראתי.. רק העברתי את ידי על המילים.. על הכתב..
על הזכורות שעברו בכל משפט.. על מילות האהבה.. והשלחתי גם אותו לאש..
זהו.. הרגשתי הקלה.. ניפתרתי מהכל.. מכל הדברים האלה שגרמו לי רק לרע..
הלב שלי הריגש הרבה יותר טוב...
הבטתי באש.. בלהבות... עייני החלו לבהות בהן בלי לשים לב.. בצבע שלהן... זזות להן לפי כיוון הרוח..
איך הן מפוררות לאט לאט את הזכורונות שלי... את ההסטוריה שלי ושל איתי..
ואז מישהו התיישב ליידי..לא קרוב.. אבל לא רחוק מכדי לראות את דמותו... הוא היה נער... עם ג'ינס וחולצה פשוטה וכובע שחור על ראשו...
הכבוע הסתיר לי את פניו.. אבל אז קולו נשמע..
...-את אוהבת את הים הא? אמר פתאום קולו הצרוד... והחל לשחק עם החול...
אני-כן.. מאיפה אתה יודע? אמרתי והמשכתי להביט באש..
...-אני פשוט יודע שאת באה לכאן הרבה... אבל למה?
אני-סתם.. הים עוזר לי לחשוב מחשבות צלולות יותר.. הוא מרגיע אותי.. כאילו פותר לי את כל הבעיות..
...-חבל שעליי זה לא עובד.. ולא ידעתי מה לענות לו.. אז היה שקט..
אני-אתה גם בא לכאן הרבה?
...-לא.. אני בדרך כלל בא לכאן עם הבן אדם שהכי חשוב לי...שאני אוהב.. אבל הוא לא איתי עכשיו..
אני-אני מצטערת...
...-אז מה את שורפת שם?
אני-חח.. את העבר שלי... והאש לאט לאט התחילה לדעוך.. העבר שלי לקח לי את הבן אדם שאני הכי אוהבת.. הוא בבית חולים עכשיו... אני כל כך רוצה לראות אותו.. אבל אני מפחדת.. הרגשתי כאילו אני מכירה אותו שנים... הרגשתי טוב איתו...
...-אני מצטער..
אני-אז למה אתה כאן לבד? מה גרם לך לבוא לכאן בלי הבן אדם הזה? בלי הבן אדם שאתה אוהב?
...-באתי לחפש אותו..
אני-ומצאת?
...-לא...................................................................................................
טוב זהו לבנתיים... מקווה שאהבתם... תגיבווווווווו והרבהההההההההה...
מואההההההה אוהבתתתתתתתתתת המוןמון לילוששש=]]
😮
מהמהמהם
מי זה? 😉
המהמהמשךשךךשךשךךך!!! 😁
יאאאאאא
הלוואייייי זה נירררר
אמאאאאאא
תמשיכיייי מהרררר
סיפור מושלם ברמותתתתת!!
בתאלווווש =]]]
מייייייייייייייייייי זההההההההההההההההההההההההההההה!??!!?!?!
וואייייייייייייייייייייייייייי.....תשימיי המשךךך דחוףףףףףףףףףףףףףף!!!
יצאאא לךךךךך באמתתת שיפהההההההההההההה...מעלףףףףףףףףףףףףףףףףף!!!
מוואהההההההה...
אוהבתתת אותךךך-סתיוו'ששששששששששששששש 😛