מהה??
לא הבנתיי מי זהההההה שהיתקדם אליהה ועשהה את מה שהוא עשה?ומה הוא עשה בכלל??
וואייי שימיי המשךךךךךךךך אתת עוד חייבתתתתת לנוו 2 המשכיםםםםםם!!
אזז יאללהה לתקתקקקקקק..!!
חיחיחי
לאב יווו,
סתיוו'ששששששששששששששש 😛
יא יא יא יא יא יא יא מושלללללללללם
בבבבבבבבבקקקקקקקקקקשההההההההההה
המשךךךךךךךךךךךךך
דחוףףףףףףףףףףףףףףףף
פרק נדיררררררררררררררר
ביותררררררררררררררררררררררר
אמאאאאאאאאא
אני במתחחחחחחחחחחח
מהרררררררררר
שירז-עברית כפרה... אין לי עצבים לשירים של ג'ס עכשיו.. גם כן מושלם..
אני-חחח פשוט הפרעה יש לך..
שירז-זו לא הפרעה.. פשוט שאני שומעת את הקול שלו אני ישר מתאהבת.. אז עדיף שלא נישמע שירים שלו וזהו..
שיווווו איזה חוצפניתתתתתתת
מזה??????....
עיצבנה אותיייי..
מזה אין כוח לשירים של ג'ס?????.....זה תמיד יש כוח ת-מ-י-ד!!!!
גררררררר...
אבל פרק מושלם..
ושירז לא..
מרגיזהההההההה😢..
המשך..
גלוווש😊
יואוווו באמא שלי אני מתההההההההה
איזה מושלםםםםםםםםם
אני במתחחח כפרה עלייך אני מתהה המשךך דחוווףףף
ובארור שזה היה ניר שהתקרבב לכן שירז הלכהההההה
אמן שהוא יבין אותהההההההההההההההההה
ועע המשךך דחוף אני מתחרפנת פה הבטחת 3 ועשית רק אחד ויש כבר 10 תגובות לא 5 אז יאללה תקתקי המשךך נשמתייי מואאאה חולה עלייייךך יפתיייייייייייייייי
דנדוש
יאאאאאאאא מסכנההה
היו לי דמעות בעיניים 😢
תמשיכי דחוףף
אמרתי והסתובבתי לכיוון הדלת.. ונישמתי נעצרה.. דיפיקות הלב השתבשו לשניה.. הוא כאב..
הלב הקטן שלי כל כך כאב.. הדקירות הלכו ובאו עם הרצון לבכות... שירז כבר יצאה מפתח הדלת... ואני קמתי על רגליי.. ומבטיה בו...
והוא.. הוא רק הביט בעייני שמתמלאות בדמעות.. שרוצות שיבינו אותן...
אך הוא שתק.. התקרב אליי... לאט לאט.. דמעה זלגה על הלחי שלו.. על פניו היפות...
ואז הוא עשה דבר שלא ציפיתי שיעשה... לא הוא.. רק לא הוא... לא את זה................
הוא העיף לי סטירה.. כל כך כואבת.. אבל היא הגיעה לי... החזקתי את הלחי שבוערת מחום וכאב.. ונתתי לדמעות לרדת...
אני-אני.. אני.. אני מצטערת...
ניר-אל תדברי איתי בכלל... אני שונא אותך... את צבועה.. את שקרנית.. אז נצלנית.. אין לך לב.. זהו בדיוק.. אין לך לב.. ואין לך רגשות... את כלום.. פשוט כלוםםםם... אני לא מבין איך בכלל קניתי ת'מילים שלך.. תהבטחות שלך שלא תעזבי אותי בחיים.. הכל שווה לזבל.. הכל... בכה וצעק ביחד....
אני-לא זה לא נכון.. בבקשה ניר תנסה להבין אותי..בבקשהההה התחננתי..
ניר-את שיחקת בי.. אז זהו המשחק יגמר.. גיים אובר.. שכחי מזה וממני... בייי ניגב את דמעותיו העיף לעברי מבט מזלזל ויצא...
בכיתי כל כך הרבה.. לא היה בי כוח להפסיק.. רק רציתי למות.. ולהגיד לאיתי תודה רבה שהרס לי שוב את החיים...
אני-למההההההההההההההההההההההה? צעקתי.. ורציתי תשובה.. אבל לא מצאתי.. אבל הייתי רגילה.. תמיד אני לא מוצאת תשובה.. ובטח לא במצב כזה... אבל הוצאתי את זה..
למה הכל חייב להיות כזה מגעיל? למה העולם אכזר אליי? ואז שירז נכנסה...
שירז-מאמי שלי.. ישר חיבקה אותי.. והבכי המשיך לו..
אני-אני טיפשההההה..
שירז-דיי את לא ידעת שהוא כאן..
אני-הוא שמע הכל.. הכלללללל...
שירז-אני יודעת... הוא יצא מכאן בוכה... זהו זה נגמר?
אני-זה ברור לא?
שירז-טוב צודקת.. והתישבנו על המיטה..
אני-הוא העיף לי סטירה..
שירז-דיייייייייי
אני-כן.. אבל זה הגיע לי.. אפילו יותר מזה... כניראה נועדתי לסבול... אבל מה הוא עשה כאן בכלל?
שירז-דיברתי עם מור... והוא אמר שהוא בא לדבר איתך...
אני-אוי לא נכוןןןןןןן... הרסתי הכל..
שירז-כניראה שכן... אבל אולי זה מה שאתם צריכים.. להיות קצת לבד.. לחשוב.. עזבי עכשיו הוא עם מור בטח והוא יטפל בו..
אני-לא זה לא עוזר לי.. אני רוצה אותו כאןןןןןן... זהו החלטתי.. אני רוצה את ניר.. אני אוהבת אותו..
כמעט מתתי בגללו...
שירז-הא? ואז נזכרתי שהיא לא יודעת מכל הסיפור..
אני-עזבי אחר כך אני אספר לך... והלכתי למחשב.. והדלקתי אותו..
שירז-מה את עושה?
אני-אני לפחות אנסה להגיד לבן אדם שדפק לי ת'חיים מה אני חושבת עליו ברגע זה.. אני לא אשקר עוד..
שירז-מה?
אני-אוישש את לא מבינה כלום.. חכי.. המתנתי עוד כמה שניות שהמחשב ידלק.. ואז התחברתי לאינטרנט ולאייסי.. הוא היה מחובר.. אז שלחתי לו הודעה..
אני-אני שונאת אותך.. כל כך שונאת אותך.. אתה דפקת לי ת'חיים שובבבבב.. לא נימאס לך?
למה אתה עושה לי את זה? אתה רוצה שאני אסבול נכון? מה זה בגלל שאתה שם לבד אז כואב לך הלב שאני כאן ויש לי האהבה? זהו אני לא נתקעת יותר איפה שאני.. אני ממשיכה הלאה.. וכדאי שתעשה אותו דבר..
אחרת אתה תהיה סתם כלב בודד... אין אתה הרסת לי הכל עם ניר... הוא שונא אותי עכשיו.. שונאאא
והכל בגללך.. בגלל הזכרונות המטופשים האלה.. הכל בגללךךךךךךך... שבוע שעבר כמעט מתתי בשבילו..
עכשיו בא לי למות בגללו.. ובגללך.. אתה הרסת לי ת'חיים.. ועכשיו החיים שלי לא איתי.. הוא שבור.. כואב.. בוכה.. אם רק היית פה.. אבל עדיף שתישאר שם... רחוק מכולם.. רק טוב אתה עושה..
אתה אמרת שתשחרר אותי.. שלא תזכיר לי יותר.. אבל אין.. פשוט ידעת שאני באילת איתו.. מאושרת..
אבל רצית להרוס לי הכל.. אין אתה לא מוותר על זה.. שכחת שניפרדנו בגללך...
אתה ביקשת להפרד.. אתהההההההההה.... זה סימן שבשבילך זאת לא אהבת אמת..
כי אהבת אמת אפשר לשמור גם מרחוק.. אבל עזוב.. אתה ואהבה לא הולך באותו משפט..
אתה ילד.. אתה שהיה חלק מחיי כמעט שישה חודשים... שישה חודשים שניראו לי כמו חלום..
אבל החלום שלי התנפץ עכשיו מול הפנים בזה שגיליתי כמה אובססיבי אתה.. פשוט ככה..
סובל מפיצול אישיות.. משחק איתי.. יום אחד אתה אוהב ועוזב.. יום אחד אתה אוהב ואומר לי לא להחזיר לך אהבה.. ויום אחד בכלל מתנשק עם מישהי אחרת.. ועכשיו גיליתי שאף אחד לא יכולה להשכיח אותי ממך
אז ניזכרת שאני קיימת.. אבל לא.. אני מודיעה לך עכשיו.. תשכח אותי.. תוציא אותי מהראש שלך. ומהלב שאני כבר לא בטוחה אם הוא קיים... כי ידעת.. ידעת שזה עלול לקרות...
אז ביי לך.. תעלם לי מהחיים.. ואל תנסה ליצור איתי קשר.. כי אני לא מעוניינת לשמוע ממך...
שלום שלום ולא להתראות.
שלחתי לו את זה.. כמובן שלא הכל נכנס בהודעה אחת.. והתנתקתי.. לא רציתי לראות את התגובות שלו..
אבל זהו.. ירדה לי אבן מהלב.. אני לא אוהבת אותו... דיי הכל היה רק זכרונות חולפים.. ובגללו הם חלפו מהר... אבל דיי אין יותר איתי..
שירז-מפגרתתתתתתתתתתתתתתתתתתתת... צעקה..
אני-אחותך... אמרתי לה באדישות קמתי וירדתי לסלון.. וראיתי את ליגל רדומה ממזמן.. כיראה שאמא ואבא כבר עזבו ממזמן.. ושירז אחריי.. הולכת בעקבותיי... יצאתי מפתח הבית והיא אחריי..
שירז-מטורפת את לא משאירה אותה לבד..
אני-לא מעניין אותי.. אני צריכה לעשות משהו חשוב..
שירז-להתקשר למור?
אני-תעשי מה שבא לך.. הגברתי את קצב הליכתי והיא הרימה צלצול למור.. ונעצרה..
אני המשכתי ללכת... כואבת.. עצובה.. שבורה.. ללא אהבה.. זהו איבדתי אותה.. בגלל האהבה מהעבר..
שכל כך רציתי לשכוח והצלחתי בעזרת הרבה מאמץ ורצון.. בעיקר בגלל הילד שאני אוהבת..
בגלל נירי שלי.. או בעצם כבר לא שלי... אבל ככה זה הגורל.. יש אנשים שנועדו לסבול ויש אנשים שנועדו לחיות באושר.. ואני לא אחת מהם...
עליתי על האוטובוס האחרון שבדיוק הגיע לתחנה שילמתי התיישבתי...
הבטתי בדברים שחלפו כל כך מהר דרך החלון.. שאיתם חלפו כל כך הרבה מחשבות בראש..
וכל כך הרבה רצונות.. רצון לאהבה.. לשנאה.. לבכי.. למוות.. לשחרור.. לשקט... לחיבוק.. לנשיקה.. לחום.. לדאגה.. אבל הרצונות היו באותו רגע רק רצונות שהתערבבו והתערבבו ויצרו לי כאב ראש אחד גדול..
הייתי חייבת להשתחרר מזה.. פשוט חייבת..
הדמעות התייבשו להן ממזמן... כי לא היו בי יותר כוחות להמשיך ולבכות בלי שום סיבה.. כי ידעתי שהבכי לא יחזיר את הגלגל לאחור ולא יחזיר את ניר אליי..
האוטובוס נעצר.. תחנה אחרונה.. לקחתי נשימה עמוקה.. החרונה לפני שאני הולכת אל המקום שיעניק לי חופש.. וירדתי מהאוטובוס.. הכל היה חשוך.. רק הכוכבים האירו את השמיים..
הירח ניראה גדול ועגול מתמיד.. שלם.. לא כמו הלב שלי.. שחצוי לשני חלקים.. פשוט שבור.. כואב.. נוטף ממנו דם.. כל כך הרבה דם... דם של אהבה...
הרגשתי כאילו אני מתה מבפנים... בחיים לא הרגשתי ככה... אפילו שאני ואיתי ניפרדנו...
כי איתי לא העניק לי מה שניר יכל לתת לי עד לפני שלוש שעות..
ביטחון... בגרות... חום... אהבה.. דאגה... ולא רק מוצי ופוצי כל היום.. ולא רק להגיד אני אוהב אותך..
כי לא רק על זה מתבססת האהבה... טוב כניראה שהוא עוד לא הבין את זה.. הוא רק ילד.. לא יודע כלום..
תמים מידיי בשביל להרגיש את אותה הרגשה שאני מרגישה עכשיו לניר.. אהבה עצומה...
התישבתי על החול הלח.. רגלי כמעט ונגעו במיים.. הם כאילו דיברו מתוך הלב שלי.. כאילו הבינו את הרגשות שלי.. הרוח הייתה חזקה.. ואיתה גם הגלים סערו... החול החל לעוף לו בקלילות ממקום למקום..
ככה התחלתי להרגיש... קלילה.. עפה ברוח.. מתחברת לטבע.. לגלים.. לרוח.. לרעש הגלים שמתנפצים..
למים הנוגעים בכפות רגליי היחפות... ישכבתי על החול.. ושערי החל להתכסות בחול..
ולא היה הכפת לי להשאר כך לנצח.. להתחבר למה ולמי שבאמת מבין אותי... לתת להם לדבר איתי.. עם הלב שלי.. ולסדר אותם.. או פשוט לתת להם מנוחה לכמה זמן.. לפסק זמן...
זה מה שהייתי צריכה.. פסק זמן.. מכל הבלאגן שיש לי בראש.. אהבה ושנאה..
רגשות כל כך מנוגדים.. לשני אנשים שחשובים לי.. או בעצם אחד מהם היה חשוב לי...
וזהו.. כל מה שהציף אותי עד עכשיו יצא יחד עם הדמעות.. כאילו רעל יצא דרך עייני..
בכיתי ובכיתי.. אך ללא קול.. פשוט בכיתי עם דמעות גדולות.. מטפטפות על החול.... גורמות לשערות בודדות להדבק ללחיי... ניסיתי לעצור את הבכי אבל לא הצלחתי.. אז התייאשתי.. נכנעתי.. תתי להן לרדת...
ואז צלצול הפלא שהיה בכיס האחורי קטע את הכל.. את רעש הגלים.. את הרוח הנושבת.. את החול שעף לו לכל הכיוונים.. ואז הדמעות מלוחות כמו טעם הגלים....
התרוממתי והוצאתי אותו מהכיס.. ועניתי אפילו בלי להסתכל מי זה..
אני-הלו? עניתי בקול צרוד מבכי.. בקול עצוב.. בודד.. שצריך כל כך הרבה דברים..
איתי-אל תנתקי.. ישר אמר..
אני-אני שונאתתתת אותך..
איתי-אני יודע.. זה מגיע לי.. אני מצטער..
אני-לא מעניין אותי.. תצטער עד מחר.. זה לא יחזיר לי את ניר עכשיו..
איתי-זו הייתה סתם שטות.. או בעצם לא.. אני באמת אוהב אותך..
אני-ואני שונאת אותך..
איתי-בסדר.. רק תחזרי הביתה.. הם דואגים לך..
אני-לא רוצה..
איתי-פאר לי בבקשה.. אם איי פעם אהבת אותי חזרי הביתה.. בבקשה... זו הבקשה האחרונה שלי..
אני-תגיד לא נימא..
איתי-בבקשה.. התחנן וקטע את דבריי..
אני-טוב מה שתגיד.. להתראות..
איתי-להתראות.. וניתקתי..
הלהתראות הזה נישמע כל כך מלא כאב... ידעתי שזו המילה האחרונה שאני אשמע ממנו.. פשוט ידעתי..
ומצד אחד גם כיוויתי...
לקחתי לי עוד כמה דקות להתחבר בחזרה לטבע ולהרגע.. קמתי התנערתי מהחול הזמנתי מונית וחזרתי הביתה...
נכנסתי בשקט... והם כולם ישבו שם.. שירז מור וניר.. מביטים בי... חוץ מניר שהשפיל את ראשו..
שירז-איפה היית?
אני-בשום מקום.. הלכתי לישון...
שירז-שום לישון.. איפה היית? את יודעת שכמעט התקשרתי להורים שלך..
אני-לא מעניין אותי.. אמרתי באדישות..
שירז-מה יש לך? התחרפנת?
מור-תעזבי אותה..
שירז-לא רוצה... את לא נורמלית... תעני לי כבר...
ניר-נו תעני כבררררררר... צעק פתאום צעקה שממש ניבהלתי ממנה.. א-י-פ-ה היית? חזר על עצמו בטון רציני..
אני-אה.. הה.. ה.. הייתי.. ב..בים.. גימגמתי... הסתובבתי ועליתי במדרגות למעלה... לחדר..
שמעתי טריקת דלת.. הם בטח הלכו.. ניחשתי...
ונכנסתי למקלחת הורדתי את בגדיי ונכנסתי למקלחת קצרה וחמה.. ששטפה את החול שנידבק לגופי...
אחרי מספר דקות יצאתי לבשתי פיג'מה ונכנסתי למיטה... ניסיתי להרדם.. הייתי ממש עייפה..
אבל המחשבות לא הניחו לי... ואז בלי לשים לב נירדמתי.. אני אפילו לא זוכרת באיזו שעה....
בבוקר קמתי לקול של בכי ולקול של ניחום... פקחתי את עייני... וראיתי אותם מתחבקים..
הוא ליטף את שערה הגולש ונושק למצחה.. ורק אומר לה לא לדאוג ושהכל יהיה בסדר..
אבל לא הבנתי מה יהיה בסדר... ומה פשר הבכי...
אני-מה קרה? שאלתי אותם.. והם התנתקו..
...-את חייבת לבוא איתנו.. חייבת.........................................................................
טוב בננות שלי כניראה שזה הפרק האחרון להיום.. למה אני ממש עייפה.. בעצרת ה' אם יהיה לי כוח אני אכתוב עוד אחד..
אז תגיבוווווווווו והרבההההההההה... מואה לילוששש=]]
מה אחרון מההההההה חחח ( נסחפתי קצת אה? )
תמשיכיייייייייי דחוףףף
אוףףףףףףףף מהה קורהההה פהההההההההההה?!?!?!
למהההההה זהה ככהההההההההההההההההההההההההההההה???
לאא רוצההההההההההה!!!!!
רקק שנירר לא מתתת...שלאא עשה תאונהההההההה שלאא קרהה לוו כלוםםםםםםםם...
אימאל'ההה בכיתיי מהפרקק הזההההההההההההההההההה!!!
הוא כ"ככ עצובבבבבבבבבבבבבבבבבבב...!!!
תשימיי המשךךךךךךךךךךך!!!
ויצאא לך כ"כ מושלםםםםםםםםםםםםםםםם!!!
ואמיתיייייייייי..!!
אנייייי מאוהבתתתתתתתתת בנירררררררררררררררררר אמאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא~!!!!
נישבעתתתתתתתתתתתתתתת!!!!!
חיחי
יצאאא מהמםםםםםםם!!!
בעדוקקקקקקקקקק!!!
אוהבת,
סתיוו'שששששששששששששששששש 😛
יואווו דיי לא נכון נראה לי היא ראתה את סמדר וגדי מה הם הולכים להחזיר אותה לפנימייה בגלל שהיא רבה עם ניררררררר??? לאאא שלא יעשו את זההההההההה יואו אני מתהההה נשמתייייייייייייייייייי המשךךךךךך חירפנת אותייי מהמתחחחח חחחח מושלמת שליי איזה סיפור מעלףףףףףף חולה עלייךךךך יפתיייי
דנדוש
QUOTE (הילדה_והאגדה @ 01/08/2005) אוףףףףףףףף מהה קורהההה פהההההההההההה?!?!?!
למהההההה זהה ככהההההההההההההההההההההההההההההה???
לאא רוצההההההההההה!!!!!
רקק שנירר לא מתתת...שלאא עשה תאונהההההההה שלאא קרהה לוו כלוםםםםםםםם...
אימאל'ההה בכיתיי מהפרקק הזההההההההההההההההההה!!!
הוא כ"ככ עצובבבבבבבבבבבבבבבבבבב...!!!
תשימיי המשךךךךךךךךךךך!!!
ויצאא לך כ"כ מושלםםםםםםםםםםםםםםםם!!!
ואמיתיייייייייי..!!
אנייייי מאוהבתתתתתתתתת בנירררררררררררררררררר אמאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא~!!!!
נישבעתתתתתתתתתתתתתתת!!!!!
חיחי
יצאאא מהמםםםםםםם!!!
בעדוקקקקקקקקקק!!!
אוהבת,
סתיוו'שששששששששששששששששש 😛
אני פשוט
לא מאמינההההההההההההההההההההה
כמה כישרון יש בך
כל הפרקק אני רקקקקקקקקקק
בוכהההההההה
בבקשה
ממך תמישיכייייי
אני חייבת המשךךךך
זה היה כל כך אמיתי
כל כך יפההההההההההה
כולי צמרומורותתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתת
פליזושש
המשךך
מוואהההההההה
אמל'ה מה קרה??
המשך דחוףףףףףףףף
אבאאאאאאאאאאאאאאאאאא 😮
הפרק הזה שווה תגובהה ואת יודעת שאני לא מגיבה הרבההההה
איזה פרק ישבתי בריתוקק מול המסך
המילים האלוו יאבלליי מזההההההההה מפחיד הכשרון שלךך
המשךך מותקקק ואם אפשר תעשי שניר לא יפגעע כפרעליקק חח הוא מזה חמודדד
אוהבתתתת
נויהה 😊
הינה פרק מהמם לילדה מהממת... שנינושששש... הפרק הזה מושקע בשבילך... חיחי
מקווה שתאהבי... תהנוווווו=]] מואהההההההההה....
למרות שלדעתי לא יצא משהו.. זו העייפות.. סוריייי חיחי
בבוקר קמתי לקול של בכי ולקול של ניחום... פקחתי את עייני... וראיתי אותם מתחבקים..
הוא ליטף את שערה הגולש ונושק למצחה.. ורק אומר לה לא לדאוג ושהכל יהיה בסדר..
אבל לא הבנתי מה יהיה בסדר... ומה פשר הבכי...
אני-מה קרה? שאלתי אותם.. והם התנתקו..
...-את חייבת לבוא איתנו.. חייבת..................
אני-מה קרה? למה את בוכה? ולאן? הצפתי בשאלות.. והיא שוב בכתה..
מור-זה ניר.. הוא בבית חולים.. אני כל כך מצטער...
אני-מה ניררררר? מה קרה לו? ועל מה אתה מצטער? קפצתי מהמיטה ונכנסתי למקלחת צחצחתי שיניים ויצאתי... אתה מוכן לענות לי? המשכתי..
מור-הוא בבית חולים...
אני-מהההההההההההההה? צעקתי..
שירז-את חייבת לראות אותו... המצב שלו לא טוב..
אני-אויי גאד.. רק שלא קרה לו כלום.. דיייי התחללתי להתפלל.. מהר הורדתי את בגדיי אפילו שמור ושירז היו בחדר.. זה לא עיניין אותי.. שלפתי ת'ג'ינס הראשון שראיתי וסטרפלס והתלבשתי שמתי כפכפים שקופות וקוקו גבוה..
אני-נו יאללההההההההההה... בואו כבר... כולי רעדתי והמכשתי להתפלל בלב... וירדנו למטה..
נכנסנו למונית שהייתה בחוץ והתחלנו לנסוע.. שירז לא הפסיקה לבכות.. ומור רק ניחם אותה..
מור-דיי מאמי שלי... הוא יצא מזה..
אני-למה היא בוכה ככה? מה קרה לו?
מור-אני מעדיף שתראי לבד..
אני-אל תלחיץ אותי... החלתי לרעוד..
מור-דיי נו.. הוא חזק הוא ישרוד את זה..
אני-זה בגללי נכון? בגללי... אין אני ידעתי.. ידעתי..
מור-דיי כבר.. זה לא בגללך..
אני-זה כןןןןןןן.. שיטטט... איתי הזה ישלם על הכל..
שירז-הוא לא אשם..
אני-את תסתמי ותפסיקי לבכות.. את מבהילה אותי עוד יותר..
מור-פאר לי תרגעי.. זה לא יעזור לך עם תצעקי עליה..
אני-סליחה... פשוט לחוצה..
שירז-לא זה בסדר מאמי אני מבינה אותך.. ונתתי לה חיבוק ענק..
אני-אני לא יודעת אם לבכות או לא.. זה באמת חמור?
שירז-כן... ואז המונית נעצרה.. הגענו לבית חולים...
ישר התחלתי לרוץ... ושירז אחריי.. מור שילם ואז הצטרף לריצה שלנו... ואז הוא הוביל אותנו לחדר של ניר..
וראיתי את אמא ואבא שם.. יושבים על ספסל.. מיואשים... וישר רצתי לאמא וחיבקתי אותה..
אני-אמא מה קרה? כמעט ובכיתי..
אמא-הוא ניסה.. הוא ניסה להתאבד.. ופרצה לבכי.. וגדי ישר בא וחיבק אותה...
אני-מהההההההההההה? צעקתי.. לא האמנתי.. קפאתי במקום... הוא ניסה להתאבד.. בגללי...
וואי הוא באמת אמר שאם אני יעזוב אותו הוא ימות... יאאאא אני טיפשההההההה. כל כך טיפשהההה..
זה בגללי... נישענתי על הקיר מנסה להבין מה אמא אמרה לי עכשיו... התישבתי על הרצפה והתחלתי לבכות..
ומור ישר בא אלי..
מור-פאר לוש אל תדאגי.. וחיבק אותי...
אני-אני לא יודעת מה לעשות.. מה אי יעשה? אני יכולה לראות אותו?
מור-לא ניראה לי.. הוא בטיפול נימרץ.. הוא איבד הרבה דם..
אני-נו אז אני אתרום לו...
מור-לא זה בסדר.. כבר מצאו מי שיתרום לו דם..
אני-אבל הוא יצא מזה נכון? נכון שהוא יחייה?
מור-הרופאים אומרים שהסיכויים קלושים.. אבל הוא חזק... הוא יחייה אני מבטיח לך...
אני-אל תבטיח לי.. פשוט ה' תמיד לוקח לי ת'אנשים הכי חשובים לי בחיים...
מור-דיי לדבר ככה.. ניר עוד כאן.. וחיבק אותי אליו.... אל תדאגי קטנה.. הוא יהיה בסדר...
ואתם תהיו ביחד.. מאושרים ואוהבים.. הוא אוהב אותך.. את לא יודעת כמה הוא בכה אתמול..
אני-כן וראית לאן זה הוביל.. הוא ניסה להתאבד.. אבל.. אבל איך?
מור-את באמת רוצה לשמוע?
אני-כןןןן
מור-בלילה.. שהלכנו לישון אחרי כל הבכי שלו.. הוא כניראה קם באמצע הלילה והלך לשירותים..
וחתך את הוריד ביד שמאל.. והוא איבד מספיק דם בכדי להתעלף ומספיק דם בשביל להגיע לטיפול נמרץ..
אני-דיייי.. אני שונאת את עצמי עכשיו... שונאתתתתתתתתת... הלוואי והייתי שם במקומו..
מור-דיי לדבר ככה.. את לא אשמה.. אף אחד לא אשם.. תפסיקי לבכות... עוד מעט אחרי שיחזירו לו ת'דם לוריד המצב שלו ישתפר ותוכלי לראות אותו... באמת..
אני-לא יודעת.. אני מפחדת.. כואב לי כאן.. ושמת את ידי על הלב..
מור-דיי מאמי שלי.. דיי.. אני יודע שקשה לך.. אבל את חייבת להוציא לך את זה מהראש.. זה לא בגללך..
הוא אוהב אותך.. ואת אוהבת אותו... ואתם עוד תתחתנו ותעשו אותי לדוד.. חח
אני-חחח אתה... דוד מור... ועלה על פני חיוך בין הדמעות..
מור-אווו ככה אני רגיל לראות אותך.. מחייכת. מאושרת.. מלא אנרגיות..
אני-חח האנרגיות האלה אבדו לי עכשיו.. והם יחזרו רק שיר יחזור לאכרה..
מור-זה יקרה בקרוב.. אמר בביטחון...
שירז כבר נירגעה מהכי שלה.. והתישבה לייד אמא ואבא שיראו לחוצים מתמיד..
ושואלים כל רופא שעובר מה מצבו...
אמא-פאר לי... קראה לי וקמתי אליה..
אני-מה?
אמא-ילדה שלי... והושיבה אותי עליה.. אל תדאגי... הוא יהיה בסדר.. ואתם תהיו ביחד.. מאוהבים...
אני-לא את לא מבינה.. ניר לא יחזור אליי בחיים.. הוא שונא אותי..
אמא-דיי דיי ילדה שלי.. דיי... הכל יהיה בסדר.. את תראי... וליטפה את שערי..
מור הקים את שירז והושיב אותה עליו.. מחבק אותה ודואג שהיא לא תבכה שוב..
אבא-מור שירז.. אולי תלכו הביתה? תנוחו.. אנחנו נודיע לכם אם יהיו פרטים חדשים..
שירז-לא אני לא זזה מכאן..
מור-אני איתה.. אני לא זז מפה..
אבא-אתם רוצים לאכול או לשתות?
שירז-לא תודה..
מור-לא זה בסדר...
אני-אבא לך תשאל מה איתו.. אני חייבת לדעת מה איתווווווווו...
אבא-טוב בסדר.. שניה.. והוא יגש לדלפק שהיה בקצה המזדרון... ואחרי מספר שניות ארוכות חזר..
אני-נו מה אמרו?
אבא-עוד מעט מעבירים אותו למחלקה הרגילה... הוא יצא מכלל סכנה..
אני-אויי גאדדדדדדדדד... הבטתי למעלה והתחלתי לבכות... מאושררר...
שירז-דייייייייי איזה יופיייי.. מתי ניראה אותו..
מור-אין אין אני ידעתיייייי... ואמא רק חיבקה אותי מאושר..
שירז-אפשר כבר לראות אותו?
אבא-ניראה לי שכן... מי נכנס ראשון? וכולם הביטו בי..
אני-אמא תכנס ראשון..
אמא-לא תכנסי את.. את חשובה לו..
אני-אני לא רוצה להכנס.. מספיק נזק עשיתי... תכנסי תראי אותו.. אני כבר בסדר.. הכי חשוב שהוא יצא מכלל סכנה..
אמא-את בטוחה?
אני-כן..=] חייכתי חיוך קטן.. קמתי ממנה והיא נכנסה...
שירז-דיי הוא חיי... איזה יופייייייי... אמרה וחיבק אותי..
אני-כן.. הוא חיי..
שירז-את חייבת לראות אותו.. תדברו.. תשלימו..
אני-זה לא יעזור.. הוא ללא הכרה.. ואני רק יחמיר ת'מצב..
שירז-את פשוט מפגרת..
אני-נועדתי להיות כזאת.. חח
שירז-טיפשהההההה...
מור-טוב יאללה.. דיי לריב.. שירזוש אם היא לא רוצה להכס אליו בעיה שלה.. הוא יכעס עליה שהוא יתעורר.. על מצפונה.. חיחי
אני-אוישש זה ממש לא יעזור לך הפסיכולוגיה ההפוכה הזאת..
מור-לפחות ניסיתי...
שירז-חחחח איזה ילד... והביאה לו נשיקה...
אני-טוב אני הולכת הביתה..
שירז+מור-מה?!
אני-כן.. יש לי מה לעשות פשוט... כל דבר קטן שקורה תתקשרו אליי ותודיעו לי... בבקשה.. אני פשוט רוצה להיות קצת לבד עכשיו...
שירז-בים?
אני-בים..
שירז-חולה עלייך..
אני-ואני עלייך..והבאתי לה חיבוק... מורוששששש וחיבקתי אותו...
מור-ילדונת שלי... אל תעלמי לו ככה.. את חייבת להיות כאן בשבילו..
אני-כמו שאמרת.. הוא חזק... והוא יהיה חזק גם בלעדיי.. מספיק שאתם כאן דואגים לו... אני אדאג לו מרחוק.. הכי טוב.. גם ככה הוא לא ירצה לראות אותי..
מור-ממש.. יאללה מאמי לכי לים.. תחשבי קצת ותחזרי אליינו..
אני-בעזרת ה'... נתתי לו חיבוק גדול ונשיקה בלחי... תודה=]
מור-הכל בשבילך...=] והלכתי לי.............................................................
טוב זהו להיום.. אני עייפה ברמותתתתתתתתת... אז בהיייייייייייי מואהההההההההה
לילה טובבבבבבבבבבבב.... תגיבווווווו והרבהההההההה
אוהבתתתתת לילושש=]]