יואאאאאאאאאאאאא ההמשך הנכסף והמושלםם שליייייייי חיחי חיכיתי לווווווווווו
אבל אני רוצה עוווד כמובן וכמו כולםםםםםםםםםםםםםםם
אז יאללההה שחקי אותההה ותביאי לנו אותה בהמשךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך
מואאאההה חולה עליייךךךך כישרונית שיליייייייייי
דנדוש
מדהים !!!
תמשיכי !!!..
אוהבת.
נדיושששששששששששששש..
בטח זה או אמא ואבא..
או רן ואוראל וכל החבר'ה...
יאללה המשך מאמי..
סיפור מושלם!
יאאאאאאאאא
איזה יאאאפההה
חחח גם לי יש מומולדת שבוע בול אחרי תחילת הלימודיםםם
7.9 😂
עוד 52 יוםם!!!
חעחעחעחע אני סופרתת!!!
יאלה שימי המשךךך
לינורוש
השלמתי עכשיו 5 עמודים!!!
סיפור מהמם!!! המשך!!!
מושלםםם.. תמשיכייי.. 😊
לאב יו -> לילוש
[QUOTE]יאאאאאאאאא
איזה יאאאפההה
חחח גם לי יש מומולדת שבוע בול אחרי תחילת הלימודיםםם
7.9
עוד 52 יוםם!!!
חעחעחעחע אני סופרתת!!!
יאלה שימי המשךךך
לינורוש
גם לי יש בדיוק באותו תאריך מומולדת!!!!
חיחי נחמד...
יאללהההה המשךךךךךךךךךךך דחוףףףףףףף
וואי מסכנים רק שלא יגידו להם להפרד😢
אמאאא לקחתי את זה קשההה חחחחחחחחחחח
יאללה מאמו'ש תמשיכי מהרררר אני כבר לא יכולה לחכות עוד..
ומעניין מה ההורים יגידו להם 😮
טוב בננות מדהימות שלי.. למרות שאין לי כוח אני כותבת המשך.. חיחי אני פשוט מקסימה.. חח
אז הינה מושלמות.. תהנוווווו=]]
היה ממש כייף.. לחצי שעה פשוט שכחנו מהר.. מהצרות,מהריבים,מההורים פשוט מכולםםםם
עד שהפריעו לנו ברגע המאושר..
....-מה אתם חוגגים בדיוק?!..........
אמר אותו קול ומעט כעסיצא מגרונו..וישר הפסקנו לדבר והפננו את מבטיינו לעבר הקול.. היינו בהלם...
אמא-אני חושבת ששאלתי משהו.. אמרה והתקדמה אליינו.. מההלם אפילו לא יכולתי לקום מניר שעדיין חיבק את מותניי..
ניר-לא חוגגים כלום.. סתם מנסים לשכוח מהצרות שאתם עושים לנו.. אמר בביטחון.. ומחק אותי אליו יותר חזק..
אמא-צרות? אנחנו עושים לכם צרות?.. אתם גורמים לעצמכם צרות.. תראו איך אתם נראים.. ה' ישמור..
ניר-את מוכנה להפסיק להציק לנו בקשר לזה?
אמא-למה ניראה לך? אני אמא שלך וכדי שתפנימו את זה.. ותתחיל לדבר אליי יפה.. אני לא מבינה מה אתה כל כך בטוח בעצמך.. אתה סתם ילד בן 17.. אתה לא מבין כלום מהחיים שלך.. זלזלה בו..
אני-למה שהוא לא יהיה בטוח בעצמו? והוא לא כלום.. הוא הילד הכי מושלם בעולם.. מה בגללכם הוא צריך לאבד שליטה? בגלל זה אנחנו צריכים לעצור ת'חיים? מה ניראה לך?! שאנחנו באמת נעשה מה שתגידו לנו?.. אמרתי ממש בעצבים.. לא יכולתי לשמוע ת'זילזול שנבע מגרונה..
אמא-מה אמרת?
אני-מה ששמעת.. הוא הבן שלך.. איך את יכולה לזלזל בו ככה? הרמתי את קולי..
ניר-פאר לי תרגעי.. לחש לי..
אמא-כן כן בדיוק.. תרגעי..
אני-וואלה.. פתאום את מקשיבה למה שהוא אומר לך... חשבתי שתתני לנו לחיות לפחות עד שהסיוט יגיע בבית..
אמא-סיוט?! פאר לי מתוקה.. אם לא נאה לך את יכולה ללכת..
אני-כן וזה מה שאני יעשה... וקמתי מניר שעדיין אחז ביידי..
ניר-חכי אני בא איתך..
אמא-אתה לא הולך לשום מקום..
ניר-למה ניראה לך?! הא? למה מי את? החזיר לה באותו טון מזלזל..
אמא-סליחה?
ניר-לא סולח.. והיא העיפה לו סטירה.. הוא היה המום.. וגם היא הייתה המומה.. ראו על פניה..
אני-מה את נוגעת בו בכלל? אם היה הכפת לך מאיתנו.. לפחות מהבן שלך אז אולי היית מתחשבת טיפה לפחות עד שנגיע הביתה..
ניר-פאר לי בואי נלך מפה.. הביט בה מבט בוער משנאה אחז בידיי והלכנו לעבר המעליות ועלינו לחדר.. ונכנסנו..
הייתה דממה.. הוא התיישב על הספה בסלון ואני נכסתי לשירותים... לא מאמינה למה שקרה עכשיו למטה..
מה קרה בייני לבין מי שאמורה להיות האמא שלי..
אבל כניראה שהמשפט אמא יש רק אחת באמת צודק...
התכלתי ללכת סביב עצמי.. רועדת.. פוחדת.. לא האמנתי למה שאמרתי.. התחצפתי אליה.. או שיותר נכון הגנתי על נירי שלי..
הבטתי במראה.. והאדימות החלה להעלם מעט מגופי.. הזעתי מעט.. ושטפתי את פניי והוזזתי את שערי מפניי..
אני-למה הכל צריך כל כך מסובך בחיים?! אמרתי לעצמי.. מנסה לחפש תשובה אצל הדמות שהשתקפה במראה..
אך ההשתקפות לא ענתה.. אבל המשכתי..
אני-נו פאר לי.. מה חשבת? שתגיעי לבית חדש והכל יסתדר הא? חחח.. צחקתי לעצמי..והמשכתי..
בחיים לא.. את תמיד תשארי אותה פאר לי.. פאר לי המסכנה.. שתמיד מרחמים עלייה.. שלא אוהבים אותה..
שאנשים איתך מתוך חובה.. הם לא אשמים שהם אימצו אותך.. נכון פאר לי?!..
כן.. דיברתי לעצמי.. מנסה להבין ת'תסכול שעבר אצלי בראש... אך לא.. שום תשובה לשאלה שלי הגיעה..
המשכתי להביט במראה.. בעיינים שלי.. בשפתיים.. מנסה לראות דרך ההשתקפות.. אבל לא ראיתי כלום..
אז הרגשתי משהו חם זולג על הלחי שלי.. הלחי האדומה שלי.. זו הייתה דימעה זהירה.. שזלגה לה בלי שום התראה מוקדמת.. ועוד דמעה ועוד דמעה..
התחלתי לבכות... התיישבתי על האסלה מנגבת דימעה אחר דימעה..
ניר-פאר לייייי.. קרא מעבר לדלת..
אני-תלך מפה..
ניר-תפתחי לי..
אני-לא רוצה.. לך לאמא שלך.. תשלים איתה... בגללי אתם לא חייבים לריב..
ניר-פאר לי את מדברת שטויות.. והיא אמא גם שלך.. ואנחנו לא רבים בגללך.. אנחנו רבים בגללנו.. בגלל האהבה שלנו..
אני-היא לא אמא שלי... היא שונאת אותי אתה לא מבין? הבאתי רק צרות.. צרות.. כמו שהבאתי לכל מקום..
להורים שלי.. האמיתיים.. רק הרסתי להם ת'חיים.. דודה שלי גם לא רצתה אותי.. ועכשיו אתם לא רוצים אותי..
ניר-תפסיקי עם זה.. אנחנו כן רוצה אותך.. אני רוצה אותך.. אהה ומה עם הפנימייה? הא הם גם לא רוצים אותך?
אני-הפינימייה לא שייכת?
ניר-וואלה.. למה בדיוק?
אני-כי הם כמוני.. התפרצתי יחד עם גל הדמעות שירדו מעייני... הם לבד.. אף אחד לא רוצה אותם.. אתה מבין?
ניר-ואותך רצו..
אני-נכון.. רצו.. בעבר.. הם לא ידעו שאני יביא להם צרות.. והבכי התגבר..
ניר-לא נכון.. טוב תפתחי לי ת'דלת..
אני-לא רוצההה.. תלךךךךך.. ניר תלך מכאן.. לך להורים שלך... אני אסתדר.. באמת..
ניר-את מטורפת..
אני-ניר תלךךךךךךך.. צעקתי..
ניר-לא רוצה.. אמר בבכי פתאומי ששמע בפיו.. בבקשה פתחי לי... אמר ודפק בחוזקה על הדלת..
אני-לא רוצה.. לא רוצה.. אמרתי בשקט לעצמי.. ראשי הושפל מטה.. לא רציתי לגרום לניר סבל..
לא רציתי שיריב עם ההורים שלו.. לא רציתי שיבחר.. לא רציתי שישנא אותם.. כי הורים הם לנצח..
ואני.. אני יכולה להעלם לו מתישהו.. כמו שאני רוצה להעלם לו עכשיו יחד עם כל הצרות שהבאתי לעולם..
ניר-פאר ליייי... אני מתחנן תפתחי לי נו.. וקול הבכי שלו התחזק..
אך לא עניתי לו הפעם.. לא היה לי מה להגיד לו.. פשוט רציתי שהוא ילך.. ואני.. אני רציתי להעלם...
ניסיתי לדמיין את עייניו ממולי.. כל כל רציתי לטבוע בהן מחדש.. לאבד את החיים לרגע.. אולי פתאום הכל יראה טוב.. אבל לא.. עייניו לא הופיעו ממולי.. רק ילדה פשוטה בוכה.. בוכה בכי מר..
מר מהצרות שהביאה על עצמה... 'אולי אני לא צריכה לחיות?' חשבתי לעצמי... התקדמתי לעבר המראה..
ששם היו כל התחשירים שלנו.. הכלי רחצה שלי ושל נירי.. מסודרים יפה יפה..
העברתי את ידי על הבושם שלי.. על האיפור שלי... על המברשת שיניים שלי... על הדורדורנט.. על התכשיטים שהיו מונחים שם.. ועל השעון שהיה שם...
העברתי את ידיי על בושם של נירי.. עם הריח שאני כל כך אוהבת להריח שאני מחבקת אותו...
הגעתי לקצף גילוח שלו.. וליידו היה מונח הסכין גילוח שלו... וידי עצרה.. מלטפת להב להב שנצץ לו שם..
הבטתי לעבר הדלת... ועוד יכולתי לשמוע את הבכי של ניר נשמע מעבר לדלת..
אני-ניר.. קראתי בקול צרוד לעברו..
ניר-פאר לי.. תפתחי לי..
אני-אני אוהבת אותך... והרמתי את הסכין גילוח והוא החליק מיידי והפיל את הבושם של ניר על הרצפה.. והתנפץ...
ניר-פאר ליייייייייייייייייייי... צעק.. תפתחי ליייי.. אך לא עניתי.. והוא המשיך לדפוק בעוצמה על הדלת..
הרמתי שוב את סכין הגילוח... ידיי רעדו...
הריח של הבושם הציף את המקלחת.. הריח שכל כך גורם לי טוב... אך דפיקות הדלת הפריעו למחשבותיי הרעננות יותר...
ואז קרה משהו שלא התחרטתי עליו.........................................................................
טוב בננות זהו להיום... מקווה שאהבתן.. כי אני ממש כן.. חיחי
תגיבוווווווו והרבהההההההה המון המוןןןן... מואהההה... מטורפת עלייכן.. לילושששש..=]]
אמאאא'לה מה את פסדר?יאאאאאאאאאאא הכנסת אותי עכשיו למתח זה הפרק הכי מרגש עד עכשיו יווו אני לא יכולה הפחדת אותי בטירוףףף
המשך ....וכמה שיותר מהר
רק שלא תתאבד...רק שלא תתאבד.... 😢
אתר האהבה הישראלי