צמשיכי מאמי דחוף!!
סתיוו'שששששש
פיווווווווו איזה מזל שזה היה חלוםםםםםםםםםם
שימי המשךךך כפרה
מוואה ענקיתתת 😛
QUOTE (פשוט_קארין @ 07/06/2005) המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך ההמשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך משך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך ההמשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך משך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך
😁 😁 😁
חובה עוד המשך היום!!!!!!!
הינה ההמשך האחרון להיום... כי עוד שעה אני כבר צריכה לצאת... אז צ'אווווווווווווו....
ותגיבו המון מון.... אוהבת המון המון... אני יתגעגע... מואהההההה..
תהנו...=]]
איתי-טושית... את רוצה ללכת לקניון?
אני-אממ טוב.. גם ככה היה לי יותר מידי חם..
איתי-חחח גם לי... והתקדמנו לכיוון הקניון שהיה ממש קרוב.. ונכנסנו...
התחלנו להסתובב בין החנויות ואז פגשנו את................
את הדר...אמא של איתי...
אני-טושי הינה הדר...
איתי-וואלה... בואי נלך להגיד שלום... כנסנו לחנות.. של בגדים כמובן... וניגשנו אליה..
אני-היי הדר מה קורה?
הדר-שלום לכם זוג מאושר שלי... איתיוש הרבה זמן לא היית בבית..
איתי-חחח כן.. הייתי עם פאר לי וחברים...
הדר-כן אני יודעת.. נהנתם?
אני-ברור.. היה ממש כייף..
הדר-אני שמחה.. אז מה אתם עושים פה? לבד?
איתי-אממ סתם מטיילים...
אני-חחח הוא החליט שהוא מפנק אותי היום...
הדר-לפנק זה טוב... תגידי מתוקה מתי אמא שלך חוזרת?
אני-כניראה שיום ראשון...
הדר-וואי אז המצב באמת חמור..
אני-מה חמור? של מי?
הדר-של אבא של סמדר... סבא שלך... הוא מאושפז בבית חולים.. לא אמרו לכם?
אני-לאא.. הם לא אמרו כלום.. הם פשוט הלכו..
הדר-אויי אני מצטערת...
אני-טוב הדר תודה אנחנו נזוז... אני חייבת לדבר עם סמדר...
הדר-אין בעיה מתוקה.. להתראות ותמסרי להם ד"ש... ואם את צריכה משהו תגידי..
אני-אין בעיה... תודה... נתתי לה נשיקה וכך גם איתי ויצאנו מין החנות.. והתישבנו על ספסל שהיה בקניון..
הייתי מודאגת... מאוד מודאגת... אנחנו פה נהנים וסמדר סובלת... ה' ישמור.. שלא יקרה לו כלום.. שיהיה בריא... אמןןן...אמרתי בלב.. בתיקווה שה' ישמע את בקשתי ויעשה משהו בנידון..
איתי-פאר לי.. אל תדאגי הכל יהיה בסדר... וחיבק אותי..
אני-פשוט.. קשה לי להאמין.. סמדר.. בטח קשה לה.. אנחנו צריכים להיות ליידה עכשיו..
איתי-לדעתי לו.. היא בטח רוצה להיות לבד עם ההורים שלה..
אני-אווף לא יודעת.. אני חייבת לדבר איתה..
איתי-את רוצה שנחזור הביתה?
אני-אממ כן אם זה בסדר..
איתי-בטח שזה בסדר.. נוכל לבלות בהזמדנות אחרת..
אני-תודה שאתה מבין כל כך... וטוב כל כך..
איתי-את לא צריכה להודות לי.. יאללה בואי... הקים אותי חיבק אותי אליו וחזק ויצאנו מין הקניון..
עלינו על אוטובוס ותוך כמה דקות היינו בבית..
אני-ניררררררררררררר....
איתי-שש אולי הוא ישן..
אני-טוב אני הולכת להעיר אותו..
איתי-פאר ליייי.
אני-איתי אני יודעת מה אני עושה...
איתי-טוב אני נשאר פה..
אני-אוקיי... ועליתי למעלה לחדר של ניר... דפקתי בדלת ואף אחד לא ענה.. פתחתי מעט והצצתי.. והוא היה ער.. אז נכנסתי..
אני-למה לא ענית?
ניר-אה?
אני-דפקתי בדלת למה לא ענית?
ניר-אהה כי אני רואה סרט.. אני שקוע.. את צריכה משהו?
אני-אממ לא..כן כאילו לא יודעת... והתישבתי על המיטה ליידו..
ניר-פאר לי ... מה קרה?
אני-תקשיב... נכון סבא שלך?
ניר-איזה?
אני-אבא של אמא שלך..
ניר-טוב דבר ראשון הוא אבא של אמא שלנו והוא סבא שלנו... טוב אז מה ניסגר איתו? מה הקשר עכשיו?
אני-גדי וסמדר שם נכון?
ניר-נכון..
אני-אתה יודע למה?
ניר-אממ כי הוא לא מרגיש כל כך טוב אז הם סתם בבית עם סבתא..
אני-הם לא בבית..
ניר-מה?! אמר לא מבין..אז איפה הם?
אני-ניר.. הם בבית חולים..
ניר-מהההההה?! כמעט צעק.. למה הם לא אמרו לי כלום?..
אני-אני לא יודעת.. אני רק יודעת שהמצב קשה... והורדתי את ראשי למטה..
ניר-לא אסור שיקרה לו משהו.. אסור... [ניר התחיל לבכות..]
אני-ניר הכל יהיה בסדר... אני בטוחה...
ניר-הלוואי... וחיבק אותי... החזרתי לו חיבוק.. ופשוט לא ידעתי מה לעשות.. אבל הרגשתי רצון לבכות...
כי אני מבינה אותו אני יודעת מזה לאבד בן אדם חשוב..
אני-דיי ניר אל תבכה... אתה רוצה להתקשר לאמא?
ניר-כן.. אני מקווה שיש לה הסבר לזה..
אני-היא לא אשמה..
ניר-היא כןןן..והפסיק לבכות... הבכי הפך לכעס.. כעס לא מוצדק
אני-היא לא.. אתה חייב להבין שהיא לא אשמה אולי היא לא רצתה להדאיג אותך יותר מידי?!
ניר-אבל יש לי זכות לדעת.. היא הייתה צריכה לספר לי..
אני-טוב לדעתי אתה טועה... טוב דבר איתה.. היא בטח יכולה להסביר...
לקחתי ת'פלא שלי וחייגתי לסמדר.. שמתי על ספיקר ואז נשמע קול... קול צרוד... עייף...
ניר-הלו?! מיזה?
...-זאת אני... אמא..
ניר-אמא? מה קרה? למה את ככה?
סמדר-סתם.. אני עייפה..
ניר-טוב אני מציע שתפסיקי לשקר.. אני יודע שסבא בבית חולים והמצב לא כל כך טוב...
סמדר-אני כל כך מצטערת...אמרה בוכה..
ניר-אמא למה לא אמרת לי קודם? וגם הוא הצטרף לבכי שלה..
סמדר-כי לא רציתי שתדאג.. כי ידעתי שתיקח את זה קשה..
ניר-אוייי אמא זה לא בסדר..
סמדר-אני יודעת ילד שלי.. אני מצטערת..
ניר-טוב זה בסדר אמא... מה שלומו?
סמדר-אני לא כל כך יודעת.. הרופאים לא אומרים לנו כלום..
ניר-מה שלום סבתא?
סמדר-אויי קשה.. היא לא מתפקדת..
ניר-אני רוצה לבוא..
סמדר-לא.. ניר מחר אנחנו חוזרים..
ניר-לא מעניין אותי.. אני בא באוטובוס..
סמדר-לא.. יודע מה.. מחר שאני יחזור אני אקח אותך ואת פאר לי...
ניר-מה עם ליגל?
סמדר-היא קטנה מידי לזה...
ניר-וואי מסכנה.. היא ממש אוהבת את סבא..
סמדר-כן אני יודעת... תגיד.. מה עם פאר לי?
ניר-היא פה.. היא שומעת אותך..
סמדר-פאר לי.. ילדה שלי מה שלומך?
אני-הכל.. הכל בסדר.. מה איתך?
סמדר-יהיה טוב... את מסתדרת לבד בבית?
אני-כן... ניר איתי..
סמדר-יופי.. תשמרי עליו... [ושוב התחילה לבכות...]
אני-ט...טוב... [והמדעות החלו לרדת מעייני...] שלושתינו בכינו...
סמדר-דיי מתוקה שלי... אל תביכי...
אני-קשה לי... ותפסיקי גם את.. תהיי חזקה..
סמדר-אני מבטיחה... טוב אני צריכה לנתק... נדב יותר מאוחר בסדר ילדה שלי?
אני-אוקיי..
סמדר-ביי נירוש.. תשמור על פאר לי.. ותדאגו לליגל..
ניר-אין בעיה... ביי אמא..
אני-בייי..
סמדר-ביי ילדים יפים שלי.. וניתקה...
אני וניר ישר התחבקו... התחלנו לבכות... ואז ניר אמר..
ניר-את לא יודעת כמה הייתי קשור אליו.. הוא היה הסבא הכי טוב בעולם..
אני-אני בטוחה בזה... אויי נירוש אני ממש מצטערת.. הכל יהיה בסדר..
ניר-כן... אמן...
אני-אתה רוצה לשתות משהו?
ניר-לא... תודה..
אני-אתה רוצה שאני ילך? תהיה לבד קצת...
ניר-לא... אני רוצה שתהיי פה איתי...
אני-אוקיי... התישבתי ממש ליידו.. וניגבתי לו ת'דמעות...
אני-הכל יהיה בסדר... אני בטוחה..
ניר-תודה... תודה שאת פה... עוזרת לי..
אני-בבקשה מאמי.. רק תפסיק לבכות..
ניר-טוב....
......-אפשר להיכנס?! נשמע קול מעבר לדלת..............
זהו להיות בובות חמודות שלי.... יאללה להגיב והמוןןןןןןןןןןן... מקווה שיצא יפה..
אוהבת.... לילושש...=]] מואה..
אימאאא איזה פרק יפה!
רק חבל שהוא הזכיר לי כמה דברים שהתחלתי לשכוח!
יאללה תהני בטיול וכשתחזרי תשימי לנו המשך ארוך ארוך..
ברוררר שיצא יפההה
כמו כל פרקק!!
תמשיכיי יאא מוכשרתת
חולה עליךך
בתאלושש =]]
יאאאאאאאאאאא איזה עצובי =[[[
המשך מאמוששששש!!!
מושלם כמו תמיד
תמשיכיי..
ותהני בטיול=)
איתי!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
המשךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך
אוווף תהני לך שם אני יתגעגע אלייך ולסיפור.....
וואי איזה חמודים..😊
תמשיכי מאמי
יאאאאאא איזה עצוףףףףףףף
תהנייייי
ושימי לנו המשך דחוףףףףף
לאה 😁
אני מקווה שהסבא יעבור את זה...
תמשיכי =]
על בטוחח איתי נכנסס
יה מדהים כמו תמיד
תהני בטיול ותחזרי אלינו מהרר מהר!!
שנינושש
וואי איזה עצוף זה.... =[
לכמה זמן את נוסעת.....???
ומתי שאת חוזרת המשלך דחופוששש !!....
נשיקה ענקית===>
נדיושששששששששששששששששששששששששששש...!..
וואי איזה עצוף זה.... =[
לכמה זמן את נוסעת.....???
ומתי שאת חוזרת המשלך דחופוששש !!....
נשיקה ענקית===>
נדיושששששששששששששששששששששששששששש...!..
אתר האהבה הישראלי