דחוףףףףףףףףףףףףףףףף תמשיכייייייייייייייייי
מזה ההמשכון הקצרצר הזה?!?!?!?!
אנחנו צריכים קצת עסיסיות!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
פליז פליז פליז פליז שתהיה עם עומרררררררררררררררררררררררררר
המשך?? 😢
פליזז נשמה
מוואה ענקיתתת 😛
אאאאאאאאאאאאוווווווווווווווווווווווווופפפפפפפפפהההההההההההההההההה
למה עדיין אין המשך????
😢 😢 😢 😢
ס=ו=פ=ס=ו=ף..!!!
יוואווו כמה שנים לא עידכנתתת..!!!!
תמשיכי כפרעעע..!!! ולא פעם בשנה..!!! חחחחח
לאב יו...!!! לילושית
הסתכלתי על צג הפלאפון ופשוט לא האמנתי... 20 שיחות שלא נענו!!!
הכל אותו מספר... מי זה בכלל? ועוד 20 שיחות?? איזה נואש... את המספר לא זיהיתי אבל הייתה לי הרגשה שאולי... אולי זה... לא.. לא יכול להיות... עוד לא עבר יום! בדקתי בשיחות נכנסות וזה היה הוא... ההוא מאתמול... רמי נראה לי קראו לו... מה הוא רוצה ממני ב20 שיחות??? משהו פה מוזר.
החלטתי לא להתקשר חזרה. זה היה יום שבת וכולם היו בבית. החלטנו לעשות על האש, נפלה המוזה.
הפלאפון מצלצל כל 5 דק'... מאותו מספר... זה עוד פעם הוא! זה כל הזמן הוא! הבנאדם הזה כבר פשוט מפחיד. שוב פעם הפלאפון... הפעם מספר אחר... תארתי לעצמי שהוא מנסה לראות אם אני בכוונה לא עונה... אבל עניתי בכל זאת.
"שירי? זאת את?"
"כן... מי זה?"
"רמי.. מאתמול זוכרת? אני כבר יום שלם מנסה לתפוס אותך, למה את לא עונה??"
"אה... אממ... הפלאפון פשוט לא היה לידי... מצטערת"
"תגידי את רוצה שאני אבוא היום?"
"מה.. היום? לא.. אני לא יכולה, יש לנו ארוחה משפחתית..."
"טוב נו.. לא נורא. אז תתקשרי אליי טוב? ביי"
שמחתי. אולי זה אומר שהוא לא יתקשר יותר. וגם אם כן, אם אני לא אענה בשלב מסוים הוא חייב להבין ת'רמז. מצד שני, כל בנאדם נורמלי היה מבין עד עכשיו.
אבל זה לא מה שהעסיק אותי במיוחד. לא יכולתי שלא לחשוב על מה שמור סיפרה לי. שהיא ועומר מדברים? ממתי זה קורה? אמרתי לו שהיא שרמוטה אפשר להגיד. יש בנים שאוהבים שרמוטות, אחרת הן לא היו קיימות. אבל לא עומר. הוא לא כזה. ואולי כן? אולי אני פשוט לא באמת מכירה אותו? איך הסתבכתי בכל זה??
אחה"צ הוא התחבר ושלחתי לו הודעה. מפה לשם התחלנו לדבר על מור. זה נגרר לשיחה מוזרה. כמו שיחות גורליות, שאף פעם אי אפשר לדעת מה השני יגיד, ואיך הוא יבין את מה שאני אומרת, ובכלל, איך היא תגמר? הוא הבין שזה מפריע לי, אבל לא הבין למה. אני בעצמי לא מבינה למה, אז איך אני אסביר לו? הוא כל הזמן הכחיש. אמר שהוא לא מדבר איתה כבר חודשים. אבל היא לא שיקרה לי. לא יכול להיות. למה שהיא תשקר? מה זה נותן לה? רציתי להאמין לו, אבל משהו עצר בעדי. זה נראה הגיוני, למה שהיא סתם תגיד? הרי הוא כלום בשבילה. סתם אחד. הוא הרגיש שאני לא מאמינה לו, ואמר שיש משהו חשוב שאני צריכה לדעת. "בנאדם שלא מאמין לי... הוא כלום בשבילי..." ואני יודעת שגם אצלי זה ככה. אבל אצלי זה עובד גם לכיוון ההפוך. בנאדם שמשקר לי... הוא כלום בשבילי. בשלב מסוים כבר לא היה לי מה להגיד. פשוט לא עניתי. שתיקה מוזרה. כאילו אפשר להרגיש את המתח דרך המסך.
ממתי התחלתי לטעות בדרך? מתי איבדתי אותה? איפה הייתה הנק' הזאת, שאם עכשיו הייתי משנה בה משהו, הכל היה טוב? משהו, משהו בי לא רוצה לראות אותו יותר אף פעם... לא לדבר איתו בכלל... פשוט להעלם. שהוא יעלם. שישאר זיכרון. זיכרון קבור. למה זה טוב כל המצב הזה? מה אני עושה בכלל? למה כל מילה שלו שווה דימעה? אפילו כשזה מאחורי מסך... למה? והכי מפריע לי... שאני לא מבינה את עצמי. למה אני בכלל מגיבה ככה? למה אני לוקחת כ"כ קשה כשהוא מדבר עם חברה שלי? למה אני רוצה שהשם שלי יהיה באווי ולא של מישהי אחרת? יש לו המון ידידות... אני יודעת את זה. אז למה מפריע לי דווקא השתיים האלה? הוא מנסה לשכנע... אבל מה זה יתן? כנראה שהכל כבר ממילא הרוס. מהיום שהוא יודע הכל כבר נהרס. עכשיו זה רק עניין של זמן.
מצטערת שזה לא הכי ארוך... לא יכולתי לכתוב יותר...
סיפורר מדהים!!!!!!
המשךךך
יש בהמשך הזה די הרבה דברין שאני מזדהה איתם..
ואיך שאני שונאת את השיחות הכיבכול "גורליות" כמו שכינית אותם פה כשהן מתרחשות באייסי.. =\
אני על סף דמעות
הכתיבה שלך בהמשך הזה עולה על כל הסיפור עד עכשיו
תמשיכי מהר! הכישרון שלך אדיר....
😊 😊
כי כתבתי את זה ממש בזמן השיחה... כל שאר הסיפור כתבתי בהפרש של זמן מסוים
ולכי תגידי את זה למורה לחיבור שנתנתה לי 85 הדפוקה הזאת חחחח
לודה אני שמחה שאת יכולה להזדהות... גמני לא אוהבת את השיחות האלה שהם באייסי אבל ככה זה יוצא
תכלס האייסיקיו מסנג'ר וכו' זאת לא המצאה כ"כ טובה אחרי הכל... היא פוגמת לדעתי בכושר תיקשור של אנשים פנים מול פנים