-"גן עדן כה קטן וכולו גהנום"-סיפור חדש:)

מהמםם כמו תמיד!!
המשךך 😊



בתאלוששששששש

QUOTE (True_Star @ 24/05/2005) דניאל זה ידיד טוב שלה..
הזה שהיא גילתה שהוא אוהב אותה, הזה שהיא פגשה בקניון עם איזו ילדונת, הזה שכשהיא והחברות שלה יצאו לבלות בבר שהיא שתתה בפעם הראשונה שלה הזה שרקד איתה או משהו כזה... לא זוכרת כבר.
באמת, תדפדפי כמה עמודים אחורה ותראי. מקווה שעזרתי. 😊
חחח עזרת כי הזכרת גם לי!!

חחחח שמחה שעזרתי לשתיכן! 😊

אוייי תודה! חחח 😊

ועכשיו אחרי שכולם ניזכרו מי זה דניאל...
מה עם המשך??

כן...
מה דעתך על המשכון קטן??

המשך?? 😢
😢
😢


מוואה ענקיתתת 😛

הלכתי למכולת שמזל כ-2 רחובות
ממני. לקחתי מהמדף:עוגיות, מעדנים, שוקולדים, חטיפים והרבה דברים טובים שלא אכלתי כל ה-4 ימים
האלה. הגעתי לקופה ובדיוק ראיתי את דניאל נכנס, הוא ביקש סגריות ואמר כמובן שזה בשביל אבא שלו,
הסתכלתי עליו, ונראה היה שהוא לא קלט אותי. "דניאל?", הוא הביט בי, חייך חיוך מבוייש...
[B] "היי, מה קורה?", הוא שאל וחיפש כסף בכיסו, הנחתי את השקיות על הדלפק, מחכה שדניאל יסיים
את החשבון. דניאל הוציא מס' שקלים, המוכר הביט בו ואמר, "דניאל, אני לא יכול כל פעם לוותר לך על כמה
שקלים, הבעלים יעלה על זה אתה יודע", הוא אמר לו בשקט, ושמעתי זאת. דניאל היה נבוך והרגיש לא
נעים, "אה..בכל מקרה אבא שלי לא אוהב LM לייט, תביא לי "טיימ", אוקיי?", המוכר הביט בו ואמר,
"אתה בטוח?", הוצאתי מכיסי כמה שקלים שהיו לי, "לא, תביא את ה-LM לייט, יש מספיק כסף", הנחתי
את השקלים על השולחן, דניאל הביט בי והרגיש לא נעים, "זה בסדר, לירון", "לא לא, שטויות, נו תחזיר
לי כבר בהזדמנות", ניסיתי לסיים את השיחה. דניאל הודה לי ואמר שיחזיר לי. לא התכוונתי באמת שיחזיר
לי וידעתי שכרגע אין לו אפשרות, אז שיחקתי איתו את המשחק. דניאל יצא מהמכולת ואני שילמתי על
המצרכים, המוכר אמר לי, "את מכירה את דניאל הזה טוב?", "בערך, למה?", "אני דואג לו..הוא כמעט כל יום
בא לפה לקנות סיגריות ואומר שזה בשביל אבא שלו, מה שנראה לי שזה בשבילו באותה מידה", "כן...
מסכן, הוא במצב לא מזהיר עכשיו", "אני יודע, אני ת'אמת דיי חדש פה, אבל יוסי-הבעלים, סיפר לי
שההורים שלו בהליכי גירושין, מסכן", "כן, נקווה לטוב", כבר הייתי בדרכי החוצה, "שמרי עליו", המוכר
צעק לעברי. יצאתי החוצה ופתחתי את הבמבה שקניתי, "לירון, לירון", שמעתי שמישהו צועק לעברי.
"אה דניאל? לא הלכת כבר?", "סתם עישנתי סיגריה בחוץ", הוא התחיל ללכת איתי לכיוון בייתי, "תודה על
החמישה שקלים", "שטויות", "נו אז איך את?", הוא החזיר אותי לרגע למציאות, פניי נפלו, "לא משהו בכלל,
אבל נקווה לטוב", "בסדר לאכול זה כבר טוב", הוא הסתכל על הבמבה שאחזתי בידי, "אה זה? תאמין לי
פעם ראשונה שאני אוכלת איזה משהו אחרי הפרידה הזאת, כולי חסרת תאבון", "רוצה?", הוא לקח מהשקית
במבה ודיברנו. לפתע הוא נעצר, "מה יש?", הוא הסתכל על הבניין שהיה מעבר לכביש, "מה?", ניסיתי
להזכר, הבניין הזה היה מוכר לי, "אה זה לא הבית הקודם שלך? ז"א הבניין שאמא שלך גרה בו?", "כן..
זה הבניין", "אז מה יש?", "אני מפחד שהיא תראה אותי", "למה?", "אני פשוט לא רוצה להתקל בה",
הרגשתי איך הוא נחנק תוך כדי דיבור ועיניו נעשות לפתע אדומות, נראה כאילו הוא עומד לבכות. "אתה
מתגעגע אליה נכון?", "לא", הוא נשאר בעמדתו, "דיי נו דניאל, על מי אתה עובד?", התיישבתי על ספסל
שהיה כ-2 מטר מהמקום שבו עמדנו, דניאל הביט על הבניין אורכות והתקרב לספסל, "אני מתגעגע, בטח
שאני מתגעגע, אמא שלי נתנה לי בשבילי הכל, אין כזה דבר שלא היו לי בגדים נקיים בארון, אוכל חם שאני
חוזר מבית הספר, להסיע אותי לכל מקום, ואני פשוט..", הוא ניגב את הדמעה שעמדה לזלוג לה, הוא
התיישב לידי, והדליק שוב סיגריה, "פשוט לא הערכת", אמרתי לו. "נכון, תראי איזה 0 אני עכשיו, תראי
מה נהיה ממני!-כלום, עד לפני כמה זמן, הייתי יוצא לכל מקום, תמיד היה לי כסף, ועכשיו? ועכשיו.. אני
התרחקתי מהחברים והתחלתי להסתובב עם החבר'ה, איך את קוראת להם? סטלנים..אז אלה, יש להם
סיפורים את נגנבת, שמים אותי בכיס הקטן. "ולמה עם אבא שלך זה לא ככה?", "אבא שלי באמת אחלה
בן אדם, אין לי שום דבר רע להגיד עליו, חוץ מזה שהוא לא יכול להסתדר לבד, הוא בידכאון בגלל שפטרו
אותו..והוא גם אומר לי לחזור לאמא, שיהיה לי טוב, אבל אני לא מסוגל לעזוב אותו, שיחזור לאמא שלי, אוףף"
הוא העיף את הסיגריה מהיד. חשבתי לרגע, ונוצרה שתיקה בנינו, "טוב בוא", קמתי על רגליי, "מה ?
לאן?", "בוא נו בוא, עולים לבית של אמא שלך, ז"א לבית שלך", "מה פתאום השתגעת??", "לא ממש לא,
אנחנו עולים אליה, אתה חוזר הביתה", "לא לירון, עזבי זה בלתי אפשרי", "הכל אפשרי אם רק רוצים",
חשבתי לרגע עליי ועל גיא והלוואי שבאמת המפשט הזה נכון לגבי כל הדברים, משכתי את ידו ועלינו לכיוון
הדירה, כל הדרך לקומה ה-3, דניאל היסס ורצה לחזור בו, אך אני לא ויתרתי, דפקנו בדלת, דניאל החוויר,
יכולתי לחוש את דפיקות הלב המואצות שלו...

מקסים המשךךךךך

מושלםם

המשךךך



בתאלושששש

איזה סיפור יפהההה...=]]
המשךךךךךךךך!!!!!!!!

המשך דחווווווווווווף

אוי איזה חמוד דניאל... 😊

יאוווו איזה סיפור מעלףףףף..!!!!!

מהממםם...!!


המשךךך

מווואה שלי!

רעותיייייייייייי דחוף המשךךךךךךךךךךך אני במתח רצחנייייייייי
מהמםםםםםםם סיפור ממש מדהיםםםםםםםםם
אהבתי מאודדדדד
מור. 😊