"מי זה?", שאלתי, "לא יודע, אחד בשם דניאל", הוא
הסתכל עליי במבט כעוס... "מה?, מה הוא רוצה...", קמתי מהמיטה והלכתי לכיוון המחשב...
[B] "מזל טוב יפיופה, אפשר לחגוג איתך?", הודעה מדניאל. הייתי בשוק, מה הוא לא מבין שיש לי חבר,
כבר הסברתי לו לא פעם שאני לא רוצה. "אל תכתוב לו כלום גיא", אמרתי בתוקפנות. "למה לא?", "כי ככה
עזוב..", "אפשר לדעת מזה כל הרמיזות האלה?", "שום רמיזות, הוא רק ידיד", ניסיתי להתגונן. "אז לא
נראה לי שככה מדבר ידיד", הוא ענה בעצבים. "קחי, תעני לו", הוא דחף אליי את המקלדת. "אין לי מה
לענות לו!", "לא לא, אני רוצה לראות מה את עונה לו, מה את מתביישת לידי?", הוא לפתע צעק. לפתע
נפתחה הדלת, "היי מה קורה פה?", שאל אחי תומר. "כלום", "בטוחה, למה שמעתי צעקות!", הוא הפנה
את מבטו לכיוונו של גיא במבט אכזרי. ניסיתי להרגיע את המתח באוויר, "סתם, קצת רבנו, מה יש לך?",
"כלום, אני דואג לך", "אני בסדר, תומר-תודה, בייי", סגרתי את הדלת אחריו. "יופי עכשיו אח שלך עוד
יותר שונא אותי!", "אני לא מבינה מה יש לך מאח שלי", "אין לי כלום נגדו, לו יש משהו איתי", "לא נראה
לי", "טוב עזבי..", הוא החליף את הבגדים של אחי לבגדיו שלו, "מה אתה עושה?", שאלתי, "לא יודע,
מחליף לבגדים שלי", "טוב מה אתה עצבני עכשיו!", "לא עצבני..פשוט..", "פשוט מה?..", "לא יודע כלום.."
"טוב..", התיישבתי על המיטה והדלקתי טלויזיה. הוא שיחק עם הפלאפון ולא דיברנו, לאחר כמה דקות של
שקט שהיו נראות כמו נצח, אמרתי, "מה אז ככה נמשיך לשתוק כל היום ועוד ביום הולדת שלי?", "לא..",
הוא חייך וחשף את גומת החן המתוקה שלו, "דיי לא כיף לי ככה", "גם לי לא, תאמיני לי שגם לי", "אז דיי.."
קרבתי אותו אליי, והתנשקנו, הנשיקה היתה מרוחקת, שונה, אך המשכתי להתנשק, שכבנו ושוב זה היה
שונה, משהו היה חסר ולא היה ברור לי מה. אחרי שעשינו "אהבה", שכבנו במיטה, הוא ליטף את ידי ואמר,
"התבאסתי שלא אהבת את המתנות!", "אהבתי..", "לא את לא..", "אתה רוצה לעשות היום משהו?", "כן
לכבוד היום הולדת שלך", "אתה נשאר לישון פה?", "לא, לא יודע.", "נו למה לא?", ניסיתי. "לא יודע.."
"טוב", שוב הוא הצליח לבאס אותי, ולפתע דפיקות בדלת, "כן??", "שלום ליפה הקטנה שלי", אמא נכנסה,
ובאה לחבק אותי, "אני לא מפריעה נכון?", היא המשיכה. "לאאא", עניתי. "אפשר לפחות לנשק אותך?",
"כןן", עניתי בחוסר חשק. "מזל טוב, ילדה גדולה שלי", "תודה אמא", ניסיתי להתחמק מעודף הנשיקות.
"וגם לך מגיע גיא גיא", היא נתנה לו נשיקה על הלחי. אמא שלי אוהבת את גיא כאילו הוא היה הבן שלה.
"טוב מתוקים שלי, אני לא אפריע, רק רציתי לשאול אם אתם רוצים שנצא היום לארוחת ערב באיזו מסעדת
גורמה, לכבוד היום הולדת של לירונוצ'קה. הסתכלתי על גיא, הוא הסתכל עליי והנהן, "טוב,בסדר", "יופי
איזה כיף, אני אתקשר לאשר זאת לאבא שיגיע יותר מוקדם מהעבודה", היא אמרה ויצאה מן החדר. "יופי
עכשיו צריך גם להתקע עם המשפחה בארוחת ערב משותפת..", "כן הולך להיות שמח, אני ואחיך..", "דיי
נו תפסיק עם הגישה הזאת. התארגנו מאוחר ליותר לקראת הארוחה, החלטתי ללבוש את השמלה האדומה,
החדשה שדנה וליאת קנו לי, החלטתי להפתיע את גיא, אולי זה יעשה לו משהו, נכנסתי למקלחת והתלבשתי,
סידרתי את השיער יפה, הסתכלתי עליי פעם נוספת במראה ויצאתי לכיוון חדרי, "מה אתה אומר? זה לא
מוגזם מידיי?", הוא הסתובב אליי ופתח את עיניו ואמר, "ווואוו", הסמקתי. "וואייי איפה החבאת את הגוף
הזה כל התשעה החודשים שאנחנו ביחד", "אני חושבת ש..ראית את הגוף שלי הכי טוב שאפשר", "נכון
את צודקת, אבל אף פעם לא בשמלה שכ"כ מחמיאה לך", עיניו נצצו, הרגשתי טוב וחיבקתי אותו ואמרתי,
"תבטיח שיהיה כיף היום", "יהיה", הוא אישר לי. ירדנו למטה ונסענו בשתי מכוניות, נסענו אני וגיא עם
המכונית של אמא שבה נהג תומר. ובמכונית של אבא נסעו אמא וגילי. פחדתי ממה שיקרה בין גיא לתומר
בנסיעה, רק שלא יהיו תקלים...





